ויקיפדיה

עישון בישראל

עישון טבק בישראל נוגע לעישון טבק במדינת ישראל. שיעור המעשנים בקרב האוכלוסיה הבוגרת בישראל עומד מזה מספר שנים על 20%. [1] ואף נמצא במגמת עליה קלה. לפי משרד הבריאות העישון גורם לכ-8,000 מקרי מוות בשנה, כתוצאה ממחלות סרטן, מחלות לב, מחלות כלי דם (ובכללן שבץ מוחי), מחלות נשימה, סוכרת ועוד. כ-10% מתוך התמותה מעישון, כ-800 בני אדם בשנה, היא של לא מעשנים שמתים עקב עישון כפוי.[1] עישון ההורים נקשר לתופעת קשות בתינוקות כגון פגות, תמותת תינוקות, משקל לידה נמוך ומוות בעריסה.

לפי נתוני משרד הבריאות, נכון לשנת 2022 נצרכות בישראל כ- 353 אלף חפיסות סיגריות בשנה, כ-415 טונות של טבק לגלגול עצמי, 133 טונות טבק לנרגילה, בשנת 2021 נרשם שיא ביבוא של סיגריות אלקטרוניות שעמד על 12.5 מיליון יחידות. [1] במקביל ליבוא הרשמי של סיגריות, טבק וסיגריות אלקטרונית יש בשנים האחרונות עליה משמעותית בהברחות מוצרי טבק. [1]

נכון לשנת 2021 משקי בית בישראל הוציאו כ-10 מיליארד ש"ח בשנה על מוצרי טבק שונים - סיגריות, נרגילות, סיגריות אלקטרונית ומוצרים אחרים. לשם השוואה, בשנת 2022 סך ההוצאה על מוצרי חלב בישראל עמדה על כ-8.7 מיליארד ש"ח. [2] הכנסות המדינה ממיסוי טבק בשנת 2022, עמדו על 7.5 מיליארד ש"ח בשנה.[1] הוצאות מערכת הבריאות בישראל בגין מחלות הנגרמות עקב נזקי העישון מוערכות בכ-1.7 מיליארד ש"ח בשנה. עלויות עקיפות המושתות על כלל המשק נוגעות לפגיעה בפריון היצור במשק עקב ימי מחלה או אובדן כושר עבודה והן מגיעות ל-1.9 מיליארד ש"ח נוספים בשנה. [1]

שיעור המעשנים בישראל עריכה

בשנת 1959 העריכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שכ-48% מהגברים מעל גיל 18 מעשנים, וכ-13% מהנשים מעל גיל 18 מעשנות.[3] בשנת 1972 נותר שיעור הגברים המעשנים בסביבות 48%, ושיעור הנשים עלה ל-23%. שיעור המעשנים בקרב הערבים בישראל עמד על 63%.[4][5] סקר של מכון דחף מתחילת 1988 הצביע על ירידה בשיעור המעשנים במהלך שנות ה-80 מכ-37% בשנת 1983 ל-28.5% בתחילת 1988.[6][7]

בשנת 2007 הוערך שיעור הגברים היהודים המעשנים בכ-26.7%, שיעור היהודיות המעשנות בכ-19.7%, שיעור הגברים הערבים המעשנים בכ-39.8% ושיעור הערביות המעשנות בכ-6.8%.[8] בשנת 2017 הוערך שיעור הגברים היהודים המעשנים בכ-23.3%, שיעור הנשים היהודיות המעשנות הוערך בכ-16.9%, שיעור הגברים הערבים המעשנים הוערך בכ-38.2% ושיעור הנשים הערביות המעשנות הוערך בכ-7.2%.[9]

על פי נתוני התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל, שיעור כלל הגברים המעשנים בשנת 2017 עמד על 26.6% ושיעור כלל הנשים המעשנות עמד על 12.1%. שיעור העישון בשכבה החברתית-כלכלית החלשה עמד על 19.2% ובשכבה החברתית-כלכלית החזקה עמד השיעור על 13.0%.[10] שיעור המעשנים נמצא בעליה קלה ועקבית מאז 2017 - משיעור של 18.9% בשנת 2017, לשיעור של 20.9% בשנת 2021 [2]

לפי סקר של המרכז הלאומי לבקרת מחלות משנת 2011, הראשון מסוגו שהתמקד בחברה החרדית, אחוז המעשנים בקרב הגברים הבוגרים בחברה החרדית עמד על 13.8%. בנוסף, עוד 18.9% מהגברים החרדים עישנו בעבר (ואינם מעשנים בהווה). הגיל הממוצע של התחלת העישון בקרב המעשנים החרדים בהווה ובעבר היה 17.8.[11] 47% מבין הגברים החרדים המעשנים בהווה השיבו כי הם מעוניינים להפסיק לעשן. 40% מהמעשנים בהווה השיבו כי ניסו להפסיק לעשן למשך יום אחד או יותר בשנה האחרונה, אולם מעל 90% מהם לא השתתפו מעולם בסדנה לגמילה מעישון. ייתכן שיש רתיעה מסוימת בציבור החרדי או חוסר ידיעה לגבי המשמעות של סדנה כזו. 77% מבין המעשנים החרדים בהווה לא ידעו שישנן תרופות העוזרות לגמילה מעישון. 84.5% מהמעשנים החרדים בהווה שמעו על פסק ההלכה נגד העישון משנת תש"ס (74%) או על איסורים דתיים אחרים (10%). 31% מהמעשנים בהווה השיבו שרב חשוב שהם קשורים אליו מעשן, אולם רובם (80%) טענו כי אם רב זה יפסיק לעשן לא תהיה לכך השפעה על הרגלי העישון שלהם. [11]

תרומה לתחלואה ותמותה עריכה

  ערך מורחב – השפעות בריאותיות של עישון טבק

עישון גורם לכשלושה מכל ארבעה מקרים של סרטן הריאה, וקשור גם לעוד כתריסר סוגי סרטן. השכיחים ביניהם - סרטן הלוע, סרטן שלפוחית השתן, סרטן חלל האף והפה סרטן הגרון, סרטן הלבלב, סרטן הכליה וסרטן הוושט. [12]

מחקר של המרכז הלאומי לבקרת מחלות, במשרד הבריאות על התקופה בין 1990 ל-2013 מצא כי מתוך כ-550 אלף מקרי סרטן חדשים שאובחנו, 232 אלף -כ-40% מקושרים לעישון. בשנת 1990 סוגי סרטן שנקשרים לעישון היו 44% מסך ההבחנות, ובשנת 2013 חלקם היחסי ירד ל-38%, דבר זה מקושר לשיעור הירידה הכללי בעישון בישראל מאז 1980 עד 2015.[12] מגמה זו שונה בקרב אוכלוסיות שונות. בעוד בקרב גברים ונשים יהודים ונשים ערביות היתה ירידה בפרופורצית סוגי הסרטן הנקשרים לעישון מכלל אבחנות הסרטן החדשות, בקרב גברים ערבים היתה עליה. ככל הנראה כתוצאה מכך שבקרבם לאו דווקא היתה ירידה בשיעור העישון. [12]

חברות הטבק בישראל עריכה

בשנת 2012 פעלו בישראל 3 חברות סיגריות גדולות שחולשות על רוב השוק. [13]

  • חברת פיליפ מוריס הבינלאומית היא החברה הגדולה ביותר בשוק עם נתח כספי של 56.7%. הנתח הכמותי של החברה נמוך יותר (52%) בשל תמהיל מוצרים יקר יחסית. פיליפ מוריס מחזיקה בארבעה מבין עשרת מותגי הסיגריות הנמכרים ביותר מבחינה כמותית: מרלבורו, LM, נקסט ופרלמנט. בשנת 2012 הוציא הצרכן הישראלי 4 מיליארד שקל על מותגיה של החברה.
  • חברת גלוברנדס (Globrands Agencies) היא החברה השנייה בגודלה בשוק הסיגריות בישראל, ובשנת 2012 החזיקה נתח שוק של 26.2% לצד נתח שוק כמותי גבוה יותר (27%), בשל תמהיל מוצרים זול יחסית. גלוברנדס מחזיקה בשלושה מבין עשרת המותגים הנמכרים ביותר כמותית: פאל מאל, קאמל וקנט. מותגי החברה LD, קנט ולאקי סטרייק מדורגים במקומות 11-13. היא מוכרת גם את סיגריות וינסטון. בשנת 2012 הוציא הצרכן הישראלי 1.86 מיליארד שקל על מותגי החברה. בנוסף למכירות של מוצרי טבק החברה משווקת גם מזון ממתקים וחטיפים שונים של חברות שונות כמו יוניליוור (מותגי תלמה, בייגל את בייגל, קנור, ליפטון ועוד), פררו (נוטלה, קינדר וטיק-טאק) ומארס ( skitteks ואורביט).
  • חברת דובק היצרנית הוותיקה של סיגריות בישראל ומחזיקה נתח כספי של 16% מהשוק (ו-20% מהמכירות). מכירות החברה נמצאות בדעיכה. דובק מחזיקה אמנם בשלושה מתוך עשרת המותגים המובילים - טיים, נובלס וגולף, אך המעמד של שלושתם בקרב המעשנים נשחק והם רושמים ירידה של 10%-12% במכר הכמותי.

קיים שינוי במהלך השנים - החלשות של חברת דובק והתחזקות של פיליפ מוריס. בשנת 1999 לדוגמה חלקה של דובק בשוק הטבק בישראל היה 53%, ואילו חלקה של פיליפ מוריס היה 32%. באותה שנה נמכרו בשוק הישראלי 8 מיליארד סיגריות, ואחוז האוכלוסייה המעשנת היה 28%. דבר זה היווה ירידה של 2.8% לעומת 1998. 76% מהסיגריות היו "רגילות" לעומת 24% מהסיגריות שהיו "סיגריות קלות". [14]

חברות הטבק הגדולות מפעילות לובי פוליטי ולחץ תקשורתי מול הכנסת והממשלה בנסיון לבצע הכחשת נזקי העישון, והתנגדות לחקיקה ופעילות של הממשלה או ארגוני בריאות למניעת עישון בקר בני נוער או הגברה של גמילה מעישון.

הדחקה של נזקי העישון עריכה

בסקר שערכה ד"ר מינה צמח בשנת 2017, נמצא כי 70% מהציבור בישראל מודע לכך שעישון הוא הגורם המרכזי לסרטן הריאה. עם זאת יש פער גדול בין מעשנים ללא מעשנים - 72% מבין הלא-מעשנים ידעו שעישון הוא גורם הסיכון העיקרי לסרטן ריאה, ואילו בקרב המעשנים רק 54% ידעו דבר זה. כשליש מבין המעשנים חשבו כי זיהום אוויר או נטיה גנטית היא הגורם העיקרי לתחלואה בסרטן ריאה. יותר משליש מהמעשנים הסכימו עם האמירה כי כשם שתאונת דרכים הן קטלניות אבל זו לא סיבה להפסיק לנסוע, ולכן הסיכון לסרטן ריאה הוא לא סיבה להפסיק לעשן, זאת לעומת 19% מבין הלא מעשנים שהסכימו עם אמירה זו. המעשנים היו גם בעלי התנגדות גדולה יותר למניעת עישון במרחב הציבורי (מניעת עישון פסיבי) ונגד העלאת המס על מוצרי טבק. [15]

מחקר משנת 2017, של פרופ' אורלי שדה והדוקטורנטית אביגיל הורביץ מבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית, בדק את תפישת הסיכון של מעשנים באמצעות סקר שנערך בקרב מדגם מייצג של 963 משתתפים בגילאים 50–70. אף שמעשנים מודעים באופן כללי לנזקי העישון, הם מחזיקים בתפיסות אופטימיות מידי ומאמינים כי העישון לא ישפיע עליהם. 79% מהם חושבים שיחיו כמו או יותר מהממוצע - בעוד המחקרים מראים כי עישון מקצר את תוחלת החיים. לדוגמא -לפי מחקר שבוצע בבריטניה במשך 50 שנה וכלל כ-35 אלף רופאים מעשנים, עישון מקצר את חייו של מעשן קבוע בכ-10 שנים בממוצע. בין מחצית לשני־שלישים מהמעשנים בקביעות ימותו בטרם עת כתוצאה ממחלות שקשורה לעישון. [16]

בסקר משנת 2011 בקרב גברים חרדים, 93% מבין המשיבים המעשנים בהווה שוללים כל בעיות בריאות אצלם הנובעות מהעישון. 45% מהם ידעו על הקשר בין סרטן ריאה לבין עישון, כ- 40% ידעו על הקשר למחלות לב וליתר לחץ דם. 29% ידעו על הקשר לשבץ מוחי. ביחס לסרטן המעי הגס, סרטן הלבלב, סרטן השד, סוכרת, ובעיות בבלוטת התריס ידעו פחות מ-16%.[11]

בסקר שנערך בישראל בשנת 2003, מרבית התלמידים, מעשנים ולא מעשנים, חושבים שנרגילה מזיקה לבריאות. אבל מרבית המעשנים סבורים כי עישון נרגילה עדיף על עישון סיגריות. [3] המודעות בקרב הצעירים לנזקי הבריאות שנגרמים מעישון נרגילה היא נמוכה - 47% מבני-הנוער סבורים שעישון נרגילה מזיק לבריאות פחות מעישון סיגריות. (בפועל הנזק הוא גדול יותר). רק מחצית מבני-הנוער המעשנים שנסקרו בדו"ח שר הבריאות 2002-2003 ענו בחיוב על השאלה אם הם מעוניינים להפסיק לעשן.[4] רק כ-35%-40% מהורי התלמידים בכיתות ו'-ח' שילדיהם מעשנים נרגילה מתנגדים לכך. [17]

חקיקה עריכה

בשנות ה-60 של המאה ה-20, לאחר כמה עשרות שנים של מחקרים ומאבק חברתי, הכירו הרשויות במדינות מערביות בנזקים הבריאותיים של עישון. בינואר 1964 קבע הרופא הכללי בארצות הברית, Luther Terry, כי עישון קשור לסרטן ריאה. [18] מדינות כמו בריטניה, וארצות הברית החלו ניסיונות להגבלת שיווק ועישון סיגריות. [19][20]

נוכח מאמצים אלה, הגבירו חברות הטבק מאמצים שהיו קיימים עוד בשנות ה-50 לשם הכחשת נזקי העישון, בלבול הציבור, ודחייה או מסמוס של צעדי רגולציה נגדן או צעדים שנועדו למניעת עישון. למרות מחקרים רחבים ופרסומים של ארגונים רפואיים, מאמצי ההכחשה של חברות הטבק נשאו פרי במשך זמן רב, דבר שעולה ממסמכים של חברות הטבק עצמן. לדוגמה בסוף שנות ה-60 רק שליש מבין הרופאים בארצות הברית האמינו כי עישון מסוכן לבריאות. [21]

בישראל התכנסה ועדה מיוחדת של רופאים בנושא העישון. בינואר 1964, פרסמה הוועדה המלצות לנקיטת אמצעים נגד עישון והפסקת הפרסומות לסיגריות. [22][23] כשנתיים לאחר מכן החלה האגודה למלחמה בסרטן בפעילות הסברה על נזקי העישון. [24]

פעילות החקיקה לצמצום העישון, בעיקר בקרב קטינים, החלה בישראל בשנות ה-80. החל משנת 2003 הצטרפה ישראל ל-FCTC, אמנה בינלאומית בחסות ארגון הבריאות העולמי לצמצום והגבלת השימוש במוצרי טבק[25].

חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, תשמ"ג–1983, הוא חוק מקיף המתייחס בהרחבה לנושא העישון. על פי החוק, אין לפרסם "פרסומת בשבח העישון כשלעצמו", וכן אין לפרסם פרסומות על מוצרי טבק במגוון מדיות, ובהן רדיו, בטלוויזיה, בפרסומים עיתונאיים המיועדים בעיקרם לקטינים, בכלי תחבורה ציבוריים פנים-ארציים ועוד. החוק מאפשר פרסום במספר מדיות, למשל, בעיתונות שאינה מיועדת לקטינים או בחסות לאירועים, אולם מחייב את המפרסם לכלול אזהרת בריאות בהתאם להגדרות משרד הבריאות, ואוסר לעשות בפרסום זה שימוש בשמם או דמותם של בני אדם או בעלי חיים, כולל דמויות מצוירות או מונפשות. החוק גם מחייב את יצרני ויבואני מוצרי הטבק להגיש לשר הבריאות דוחות המפרטים את הוצאותיהם על פרסום וקידום מכירות[25]. החל משנת 2014 התווספו לחוק סעיפים נוספים האוסרים מכירה של סיגריות ומוצרי עישון לקטינים, ומגביל הצבה של מכונות אוטומטיות למכירת סיגריות[25].

בשנת 1983 נחקק גם חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, שהיה חוק יוצא דופן בעולם בשעתו, שכן ישראל הייתה בין המדינות הראשונות שהגבילה את העישון עצמו. החוק בתחילתו אסר על עישון במספר מקומות דוגמת אוטובוסים ובתי קולנוע. עם השנים הורחב החוק והתייחס גם למסעדות, מטוסים, תחנות אוטובוס מקורות, רציפי רכבת, גני אירועים, מקלטים ציבוריים, אצטדיוני ספורט ועוד.[26]

בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 הועברו חוקים במדינות מערביות רבות נגד מכירת סיגריות לקטינים כחלק מחקיקה ורגולציה נגד עישון. אחת הדרכים של חברות הטבק להתמודד עם איסור זה היה הצבת מכונות אוטומטיות למכירת סיגריות. דבר זה גם שיפר את הזמינות של סיגריות עבור מעשנים מבוגרים. החל משנות ה-2000 החלו מדינות רבות להגביל מכירת של סיגריות במכונות. בישראל התיקון לחוק שאסר מכירה במכונות אושר בכנסת בשנת 2011. חברות הפצת הסיגריות במכונות עתרו לבג"צ וכך יישום החקיקה הושהה. בעלי החברות טענו שהם צפויות ל"נזק כלכלי אדיר" עקב ההחלטה וטענו לפגיעה בחופש העיסוק[5] [6] בג"צ פסק נגד החברות התיקון נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2014, כך שכיום יש איסור מוחלט על הצבה של מכונות למכירת מוצרי טבק בישראל. [27]

בשנת 2019 נכנס לתוקף תיקון לחוקים הנוגעים לשיווק ופרסום של מוצרי טבק. [28] המחיל גם על סיגריות אלקטרוניות איסורים דומים לאלו של סיגריות הטבק, וכן אוסר על מכירת סיגריות אלקטרוניות בעלות מאפיינים מוגדרים (למשל, ריכוז ניקוטין גבוה מדי). החוק מתייחס לראשונה לפרסום באינטרנט, ואוסר לא רק פרסום במדיות דיגיטליות, אלא גם שימוש בהן לפרסומת סמויה או למתן חסות. בנוסף, החוק אוסר על חלוקה חינמית של סיגריות באירועים המוניים. החוק עדיין מתיר פרסום בעיתונות המודפסת, אולם החמיר את חובתו של המפרסם, שעתה עליו לממן גם מודעה בגודל שווה המזהירה מפני העישון. החוק נתן דגש מיוחד במטרה לנסות ולהפחית את הפופולריות של סיגריות בקרב קטינים, ולכן אסר על שיווק צעצועים וממתקים בצורת סיגריות, וקבע כי על כל חפיסות הסיגריות להיות מעוצבות כחפיסות אחידות בצבע אחיד ולא פופולרי בשם פנטון 448c.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 דוח שר הבריאות על עישון בישראל לשנת 2022, משרד הבריאות, 12.09.2023
  2. ^ מאיה רונן, 8.65 מיליארד ש״ח, 135 אלף פרות חולבות: המספרים מאחורי צריכת החלב של הישראלים לקראת שבועות, דבר, 24.05.2023
  3. ^ שליש האוכלוסיה מעשן, למרחב, 22 ביולי 1959
  4. ^ 48% מהגברים היהודים מעשנים, דבר, 13 במרץ 1972
  5. ^ מספרים קצת שונים נתקבלו בסקר של משרד הבריאות בשנת 1970. ראו: תמר גורן, כמה אתה מעשן?, דבר, 12 ביוני 1970
  6. ^ פוחת והולך עשן הסיגריות, מעריב, 27 בינואר 1988
  7. ^ ראו גם: אילנה באום, תשדיר "אכילת הלב" סייע להפסיק לעשן, מעריב, 3 בספטמבר 1986
  8. ^ דוח שר הבריאות על העישון בישראל 2007-2008, מאי 2008, אתר משרד הבריאות
  9. ^ "זה משחרר אותך מהלחץ": למה ערבים מעשנים יותר מיהודים?
  10. ^ התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל - דו"ח לשנים 2015-2017. פרסומי התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל. דצמבר 2018. עמוד 29
  11. ^ 1 2 3 סקר עישון במגזר החרדי 2011, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, 2011
  12. ^ 1 2 3 פרופ' ליטל קינן-בוקר, ד"ר ברברה סילברמן, מגמות בסוגי סרטן הנקשרים לעישון: ישראל, 1990-2016, הרישום הלאומי לסרטן, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, 25/10/2016
  13. ^ אילנית חיות, מכירות הסיגריות בישראל בירידה: "זה כבר עסק יקר לעשן", גלובס, 5.3.2013
  14. ^ מסמך של פיליפ מוריס על ישראל, ארכיון מסמכי חברות טבק, 29.01.1999
  15. ^ רותם אליזרע, תאוריית ההכחשה - כ-33% מהמעשנים: "סרטן ריאות זה גנטי", ynet, 16.02.17
  16. ^ רוני לינדר-גנץ, האם מעשנים באמת חיים יותר - ומי לא רוצה שנראה את תמונות הזוועה?, דה מרקר, 25.08.2017
  17. ^ משרד הבריאות, דוח שר הבריאות 2002-2003.
  18. ^ Elizabeth Mendes, The Study That Helped Spur the U.S. Stop-Smoking Movement, the American Cancer Society (ACS), January 9, 2014,
  19. ^ ממשלת בריטניה תפעל לריסון עישון הסיגריות, חרות, 14.03.1962
  20. ^ פעולה תחוקתית בארה"ב להגבלת עישון סיגריות, חרות, 13.01.1964
  21. ^ Robert N Proctor, The history of the discovery of the cigarette–lung cancer link: evidentiary traditions, corporate denial, global toll tobacco control, 2012;21:87-91
  22. ^ ועדה מיוחדת של רופאים יצאה בקריאה נגד עישון סיגריות, דבר, 27/01/1964
  23. ^ ההמלצה: הפחתת העישון עד למינימום ועדת מומחים ישראלית קורא לנקיטת אמצעים נגד עישון והפסקת פרסומות לסיגריות מעריב, 27.01.1964
  24. ^ חותמת דואר נגד עישון , חרות, 10.11.1965
  25. ^ 1 2 3 יעילותם של אמצעי מדיניות להגבלת פרסום ושיווק של מוצרי טבק (עמ' 9-7), באתר מרכז המחקר והמידע של הכנסת
  26. ^ החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, באתר האגודה למלחמה בסרטן
  27. ^ חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 6), התשע"א-2011, במאגר חוקי מדינת ישראל באתר הכנסת
  28. ^ חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 7), התשע"ט-2019, ס"ח 2776 מ-8 בינואר 2019
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=עישון_בישראל&oldid=38369417"