על עכברים ואנשים

על עכברים ואנשים (מאנגלית: Of Mice and Men) או בתרגום אחר "של עכברים ואנשים", היא נובלה מאת הסופר האמריקאי ג'ון סטיינבק, שיצאה לאור בשנת 1937. הנובלה מגוללת את סיפורם של לני וג'ורג', שני עובדי חווה הנודדים בזמן השפל הגדול ברחבי קליפורניה שבארצות הברית, בחיפוש אחר עבודה. שמה של הנובלה לקוח משירו של המשורר הסקוטי רוברט ברנס, "לעכברה":

על עכברים ואנשים
Of Mice and Men

מידע כללי
מאת	ג'ון סטיינבק
שפת המקור	אנגלית
סוגה	רומן ריאליסטי, נובלה
נושא	השפל הגדול: תקופת הובר, ידידות
מקום התרחשות	קליפורניה
הוצאה
תאריך הוצאה	1937
הוצאה בעברית
הוצאה	הספרייה הקטנה
תאריך	2011
תרגום	טל ניצן
סדרה
ספר קודם	In Dubious Battle
הספר הבא	ענבי זעם
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית	001266824

”אַךְ עַכְבְּרֹנֶת, לֹא בָּךְ לְבַדֵּךְ מוּכָח
שֶׁכָּל חֲזוֹן עָלוּל לִהְיוֹת עִנְיָן מֻפְרָךְ:
הַמְּשֻׁבָּחוֹת בַּתָּכְנִיּוֹת שֶׁל עַכְבָּרִים וַאֲנָשִׁים
דַּרְכָּן תָּדִיר כֹּה הֲפַכְפַּךְ,
וְאֵין הֵן מוֹתִירוֹת אֶלָּא יָגוֹן וּכְאֵב
בִּמְקוֹם הָאֹשֶׁר הַמֻּבְטָח.”

הנובלה תורגמה לעברית על ידי טל ניצן, בשנת 2011, בהוצאת הספרייה הקטנה, תחת הכותרת "של עכברים ואנשים".

עלילה

לני הוא בחור גדול וחזק אך רמת התפתחותו השכלית היא כשל ילד. ג'ורג' הוא אדם קטן ממדים בעל תבונה ויכולת הבנה מהירה הדואג ללני. ג'ורג' ולני מקווים לחסוך מספיק כסף כדי לקנות חווה משלהם, אך מטרה זו נשארת תמיד מחוץ להישג ידם. חוסר ההבנה של דמויות אחרות את רמתו המנטלית של לני והיעדר השליטה שלו בכוחו הפיזי הרב מובילים לטרגדיה.

סגנון הכתיבה מכיל סצנות ארוכות, תיאורים מפורטים של מעשי הדמויות ודיאלוגים ארוכים – ולכן עובד פעמים רבות על בימת התיאטרון.

מערכת היחסים בין ג'ורג' ללני לאורך הנובלה

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

1. התכונה המייחדת את מערכת היחסים בין ג'ורג' ולני היא יחסי התלות המורכבים בין השניים. ג'ורג' הוא כמו אח גדול ללני: הוא מטפל בו ולטענתו מקריב את חירותו למענו. למרות שג'ורג' מקרין חזות קשוחה ונוקשה כלפי לני, כשלני מביע את רצונו לעבור לגור במערה בהר (עמ' 22) כדי להקל עליו, ג'ורג' נרתע. הדבר מעיד על הלבטים הפנימיים הקשים שעימם מתמודד ג'ורג'. יחסיהם של ג'ורג' ולני מעידים על יחסיו של ג'ורג' עם עצמו. ההיאחזות הדינמית של ג'ורג' בלני – ולאו דווקא התלות בו – משתנה וקובעת את טיב היחסים ביניהם. הסתירות במערכת היחסים בין השניים מעידות על הסתירות הפנימיות באישיותו של ג'ורג'.
2. הקשר הראשוני בין לני וג'ורג' נוצר בעקבות ההבטחה שנתן ג'ורג' לדודתו של לני כי ישמור עליו. עם זאת, הקשר בין השניים לא מסתכם רק בכך. ג'ורג' ולני חולקים כביכול את אותו החלום והדבר קושר אותם במישור התודעתי. לני מאמין בחלום זה – לגדל ארנבים צבעוניים בחווה פרטית – וכל דבר נתפס אצלו כשלב לקראת הגשמת חלומו. בתחילת הסיפור ג'ורג' אומר שאנשים כמוהם הם הבודדים בעולם. אין להם דבר להיאחז בו. אך בניגוד לאנשים אחרים "כמוהם", לג'ורג' וללני ישנה הידידות להיאחז בה. ג'ורג' מרוויח מן היחסים ביניהם: מבחינה חיצונית נראה כי השניים פועלים טוב יחדיו, אך מבחינות רבות לני הוא צרה צרורה. במישור הרגשי ג'ורג' מרוויח מהידידות ביניהם. הוא לומד על יחסי אנוש אמיתיים, מערכת יחסים נדירה בקרב "אנשים כמוהם". כשג'ורג' ולני מגיעים לחווה, דרי החווה מתפלאים על כך שהשניים נודדים יחדיו משום שבעידן זה של השפל הגדול התפיסה הרווחת הייתה ש"כל אדם לעצמו". נראה כי ג'ורג' נהנה מחברתו הפשוטה של לני על אף רמתו השכלית הירודה של חברו היוצרת בו תלות. ג'ורג' דואג לו כהורה ומגן עליו. הדבר היחיד שעלול להפריד בין השניים היא כמיהתו של ג'ורג' לחיות לבד, אך כשהאפשרות הופכת לממשית – ג'ורג' נסוג. על פניו ג'ורג' ולני עשויים להשלים זה את זה בשל תכונותיהם ההפוכות – לני חזק, גדל ממדים, מאותגר שכלית. ג'ורג' לעומת זאת הוא קטן ממדים, חלש, ערמומי ונבון. אך השניים אינם משלימים זה את זה לחלוטין משום שעל אף תבונתו של ג'ורג', הוא אינו מסוגל לגרום ללני להתנהג כפי שהיה רוצה.
3. סיום הנובלה מפתיע ובלתי צפוי. בחירתם של השניים יוצרת סיום שהוא שילוב בין הבלתי צפוי לבלתי נמנע.

החלום ושברו כנושא מרכזי בנובלה

כרזת פרסומת לסרט, 1939

א. חלומם של ג'ורג' ושל לני קיים בשתי גישות (אצל ג'ורג', בעיקר), המופרדות בממד הזמן, כך שהראשונה מובילה לשנייה על ידי התפתחות אירועים (שהמרכזי בהם הוא הצעת ההשתתפות של קנדי, עמ' 74-75). הגישה הראשונה – ה"חלום" שלב א', היא תאורטית, ג'ורג' כביכול אינו מאמין בה ומספר את סיפורה ללני כשהוא מבקש, כמו סיפור לפני השינה המעודד אותו, (כמו תפילה, בשבילו עצמו). לעומתה הגישה השנייה – "החלום" שלב ב', היא, למעשה, ריאלית. אפילו לג'ורג' קשה לתפוס את השינוי התודעתי הזה ("עיניו היו מלאות פליאה[...]" עמ' 76) - מהריק, משיממון החיים המחזוריים הנוראים האלה – לאוטופיה בת השגה.

החלום ושיברו אצל דמויות אחרות:

1. קנדי: חי כבר המון שנים בחווה, ואיתו חי כלבו הזקן, הנכה והמסריח (שפעם היה כלב רועים מן השורה הראשונה). בעת שהפועלים ישבו בחדריהם, קנדי הוכרח, נאנס, על ידי החלטת כל דרי מגורי הפועלים, פה אחד, לשלוח את כלבו למוות (ממחיש את עקרון "הברירה הטבעית" שרווחה במרחב החברתי בזמן השפל הכלכלי בארצות הברית). יתר על כן, מותו של הכלב הוא רמז מטרים למותו של לני, על ידי אותו אקדח, ועל פי אותו עקרון (עמ' 62-63). כשקנדי שומע את שיחתם של לני וג'ורג' בקשר לחווה הנערצת, משהו בתוכו נדלק. הוא מוכן לתרום את כל כספו; מוכן לעבוד בשטיפת כלים ומכירת ביצים – מוכן לעשות הכול, כדי להגיע למימוש הקנייה של החווה הקטנה.
2. קרוקס: "הכושי של החווה". שמו קרוקס עשוי להיות קשור לגבו הסדוק. לפני ביקורו של לני בחדרו, קרוקס נראה כדמות מרוחקת מאוד וחסרת עניין. קרוקס, כשחורים רבים באמריקה באותה תקופה חי חיי עבדות, אשר הכילו עלבונות חוזרים ונשנים וזלזול ("גם לקרוקס היה ארגז תפוחים ובו כל-מיני בקבוקוני תרופות, הן בשבילו והן בשביל הסוסים." עמוד 83). מצד ה"סמכות הלבנה". החלום ושיברו אצל קרוקס הוא מוקדם הרבה יותר. הוא גדל בבית בקליפורניה שבו לאביו הייתה חוות תרנגולות ('"אני נולדתי ממש כאן בקליפורניה. לאבא שלי הייתה חוות תרנגולות שהשתרעה על פני עשרה אקרים. הילדים הלבנים היו באים לשחק אצלנו, ולפעמים אני הלכתי לשחק אצלם, וכמה מהם היו די נחמדים. אבא שלי לא אהב את זה, ורק אחרי הרבה זמן הבנתי למה."' עמוד 88). החלום ושיברו אצל קרוקס קיים בטקסט הסמוי. ילדותו הייתה החלום, ולפי מעמדו היום, ניתן להסיק כי השבר בא במהלך חייו, כשבר בגבו.
3. אשתו של קרלי (אינה נזכרת בשמה): אצלה החלום ושברו נמצאים בטקסט הגלוי, בניגוד לקרוקס. בנוסף לכך, אצלה החלום הוא סוריאליסטי ומנותק מהמציאות. הוא נובע מהאופי שלה ולא ממה שבאמת קרה, או מה שקרוב לוודאי קרה. לטענתה, לפני שפגשה את קרלי הוצע לה תפקיד של שחקנית בסרטים הוליוודיים, ואותו אדם שהציע לה את התפקיד אף הבטיח לה לשלוח מכתב שיסדיר הכול, בין היתר לנוכח התנגדותה של אימה. אשתו של קרלי בטוחה כי אימה ראתה את המכתב והחביאה אותו מפניה. שברו של החלום, כמו אצל קרוקס, הוא ההווה של הסיפור.

דמותם של קרלי וסלים בהקשר של החלום ושיברו: דמותו של קרלי סטטית. הוא מרוצה ממעמדו הסוציו-אקונומי. דמותו אינה עוברת שינוי גדול, ולרוב הוא מתואר כמתרוצץ בחווה אחרי אשתו, עליה הוא רוצה לשלוט אך לא יכול. קרלי חש חוסר ביטחון תמידי, אולי מכיוון שאינו נחשק מינית על ידי אשתו. חשוב לו להפגין את בעלותו עליה, הדבר בא לידי ביטוי מטאפורי על ידי כפפת הוזיל שהוא לובש. שלא כמו אצל שאר הדמויות, אצל קרלי החלום ושיברו באים לידי ביטוי באופן חופף. חיו הנוכחיים הם גם החלום וגם שברו, מה שהופך אותו לדמות פרדוקסלית. סלים הוא הגבר האולטימטיבי. נערץ בקרב חבריו. סלים מייצג, בניגוד לקרלי, את אי-הקיום של החלום ושיברו. את חוקי הטבע. סלים הוא זכר אלפא על פי עקרון הברירה הטבעית. הוא מצליח להשליט סדר ומשפט הוגן באופן "טבעי" ואינטואיטיבי. סלים מייצג את ה"קבלה" וההתמודדות עם תחלואי העולם והאופי הטורפני בצורת השלמה. בניגוד לרוב הדמויות, הנאמנות למודל החלום ושברו (שתי מציאויות נפרדות), סלים מתעלם מהן וחי רק בהווה, מיום ליום.

הדעה לפיה החלום ושברו הם הנושא המרכזי בנובלה: רוב הדמויות חיות בשתי מציאויות שונות. האחת אפורה, יומיומית, מלאת תחלואים ודיכוי. השנייה מייצגת את החלום, האוטופיסטית, הרצויה. קנדי, ג'ורג' ולני חולמים על רכישת החווה. שברו של החלום הוא מותה של אשתו של קרלי בידי לני. הם היחידים שחלומם מתנפץ במסגרת הנובלה. אשתו של קרלי וקרוקס (שתי הדמויות הבודדות ביותר) חוו בעבר את ניפוץ חלומם ובמהלך הנובלה חיים את השבר. אופיו האכזרי של הקיום האנושי בא לידי ביטוי גם באמצעות מוטיב זה של החלום ושיברו. כמו כלבו של קנדי - כל עוד יש בו צורך הוא נשאר בחיים, אך כשהופך לנטל יש להורגו. הנובלה מעלה ביקורת נוקבת על הקפיטליזם האמריקאי בתקופת השפל הגדול.

הופעת בעלי חיים בנובלה ומשמעותם

א. במישור הריאלי: בנובלה מופיעים לעיתים תכופות בעלי חיים. בפעם הראשונה (עמוד 13) מופיע אזכור לארנבים, כשלני אומר שאת המה הוא זוכר אך את דרכם הוא אינו זוכר. בפעם השנייה (עמוד 15) מופיע העכבר המת. בנוסף לאלה, מופיע כלבו של קנדי, אשר מומת. כמו כן מוזכרים גורי הכלבים אשר לני מורשה לקחת אחד מהם - אותו הוא הורג באותו יום בו הוא הורג את אשתו של קרלי.

ב. כמוטיב: עלילת הנובלה שזורה תיאורים של בעלי חיים, בעיקר של ארנבים ועכברים. הארנבים עומדים בראש מעייניו של לני. הם החלום, והם מה שלני לעולם לא ישיג. הם מוזכרים לאורך הנובלה רק בצורה היפותטית. כמו כן, מוטיב הארנבים עשוי לייצג את הפרדוקסליות שטמונה בלני: אנו יודעים שגם אם ישיג את כל הארנבים עליהם הוא חולם, גם אם ילטף אותם כל היום, הם ימותו. זאת משום שמגעו של לני מתואר כמגע ממית וקטלני. הבחנה זאת עשויה לשמש אותנו להבאת המוטיב האלגורי לפני השטח, אשר גורס כי החלום אינו יכול להתקיים ללא שברו. מוטיב העכברים אנלוגי לחיי האדם (כפי שנרמז גם מן הכותרת – 'על עכברים ואנשים'). העכברים, כמו בני האדם, סובלים מאקראיות ואכזריות העולם. לעכברים יש משמעות עצומה לגבי לני. הם מייצגים בשבילו נוחות, חום ונועם. לני הוא אדם ענק שרואה את הנחמה ביצורים קטנים. בהיותו פגיע כמותם, הוא מזדהה אתם. מותו אשר נגרם כתוצאה מתמימותו וקוטנו המנטלי, משול לקוטנם הפיסי של העכברים (המתים באשמתו).

ג. בלשון הציורית: בראש ובראשונה בשיר הנושא של השיר, אם אפשר לקרוא לו כך. הדובר פונה לעכברונת, מה שיכול להעיד על בדידותו של הדובר, הלא מדוע שלא יפנה לאדם? בנוסף, תוכניותיהם של עכברים ושל אנשים נזכרות יחד, כשברור כי הן שונות בתכלית. האחת קיימת והיא נושא הסיפור, והשנייה מטאפורית. לעיתים תכופות לאורך הנובלה לני מתואר כחיה, לדוגמה: "...והוא הלך בכבדות וגרר מעט את רגליו, כפי שדוב גורר את כפותיו." (עמוד 11). תיאורו זה של לני כדוב ההולך בכבדות וגורר את רגליו מדגיש את האיטיות והכובד המנטלי שלו. דוגמה נוספת היא בדבריו של קרוקס ללני: "הם ייקחו אותך לבית משוגעים. יקשרו אותך ברצועה, כמו כלב." (עמוד 89). אמירה זו מבטאת את חוסר-האונים של לני ללא ג'ורג', כמו כלב ללא בעליו.

תפוצה ועיבודים למדיות אחרות

הספר הוצא בהוצאות רבות בשפת המקור ותורגם לשפות רבות. במשך שנים רבות הוא היה חלק מתוכנית הלימודים בבתי ספר רבים בארצות הברית. הוא הוצא מתוכנית הלימודים של מספר בתי ספר בארצות הברית בשנים 1993 ו-1994 עקב "שפתו המלוכלכת, חוסר מוסריותו, יחסו לאדם עם מוגבלות שכלית וסיומו האלים", אך נשאר כספר חובה לקריאה ברבים אחרים.

הספר עובד למחזות והוצג במקומות שונים בעולם. בין השאר פול ניומן ביים אותו ב-2008 בתיאטרון בקונטיקט, והשחקן ג'יימס פרנקו כיכב בהפקה שלו בברודוויי ב-2013.

הספר עובד עד כה לשלושה סרטים: הראשון יצא כבר בשנת 1939, השני היה סרט טלוויזיה שיצא בשנת 1981 והסרט השלישי בכיכובם של ג'ון מלקוביץ' כלני וגארי סיניז כג'ורג' יצא בשנת 1992.

באלבומה העשירי של להקת מגאדת', The System Has Failed מופיע שיר בעל שם הספר המספר על חיים מבוזבזים.

התרגום לעברית

ב-1991 יצא לאור 'על עכברים ואנשים' כמחזה בתרגומם של אהוד מנור ודן בן אמוץ בהוצאת המרכז הישראלי לדרמה ליד בית צבי.

ב-2011 ראה אור הספר 'של עכברים ואנשים' בעברית, בתרגומה של טל ניצן, בהוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת הספרייה הקטנה.

המחזה הועלה בעברית ב-1990, על ידי תיאטרון הבימה בבימויה של נולה צ'לטון, וב-2000 בתיאטרון בית ליסין, בכיכובו של משה איבגי בתפקיד ג'ורג'.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא על עכברים ואנשים בוויקישיתוף

• יותם שווימר, העכברים שלפני הזעם, באתר ynet, 26 באפריל 2011
• מרט פרחומובסקי‏, אללה עכבר: "של עכברים ואנשים" קלאסי ורלוונטי מתמיד, באתר וואלה, 4 במאי 2011
• על עכברים ואנשים, באתר OCLC (באנגלית)
• על עכברים ואנשים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)