חטיבת המחקר

יחידת המחקר המודיעיני בצה"ל

חטיבת המחקרראשי תיבות: חט"מ) היא יחידה צבאית השייכת לאגף המודיעין (אמ"ן) של צה"ל, והיא הגוף העיקרי בקהילת המודיעין האחראי על מחקר מודיעיני על כל רבדיו.

חטיבת המחקר
מוטו: למידה והשפעה!
פרטים
כינוי חט"מ
מדינה ישראלישראל  ישראל
שיוך Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צה"ל
סוג יחידת מחקר
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה 1948
נוצרה מתוך שירות ידיעות
מלחמות כל מלחמות ישראל
פיקוד
יחידת אם AmanLogo.svg  אגף המודיעין
דרגת המפקד תת-אלוף  תת-אלוף
מפקד נוכחי דרור שלום
מפקדים רשימת המפקדים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חטיבת המחקר בנויה בעיקרה במתכונת של זירות האמורות לספק כל אחת בתחומה את "השלם המודיעיני", כך ישנן זירות אזוריות להן אחריות על מדינות וגזרות והן מבצעות את המחקר למול מדינות אלו בכלל הנושאים – צבאי, מדיני-אסטרטגי, כלכלי, חברתי ועוד. לצד הזירות האזוריות קיימות זירות נוספות הנותנות מענה רוחבי חוצה גזרות. כך לדוגמה, בתחום הטכנולוגי.

על אף היותה יחידה צבאית, תפקידה אינו תחום למחקר המודיעין הצבאי, דהיינו לנושאים צבאיים מובהקים במדינות העימות הפוטנציאליות, והיא עוסקת מתוקף אחריותה כמעריך הלאומי גם במחקר מדיני, כלכלי, טכנולוגי, חברתי ופוליטי, לו יש נגזרות מדיניות, אסטרטגיות וכלכליות לצד הצבאיות.

ראש חטיבת המחקר (רח"ט מחקר) הוא קצין בדרגת תת-אלוף. ממרץ 2016 מכהן בתפקיד תא"ל דרור שלום. רבים מהרח"טים בעבר התקדמו לדרגת אלוף ולתפקידים בכירים בממשל הישראלי (יוסי בידץ, יעקב עמידרור, דני רוטשילד, עמוס גלעד, יהושע שגיא, שלמה גזית).

על כל המשרתים בחטיבת המחקר חל נוהל חשיפה אשר אוסר לחשוף את זהותם, שמם ותמונתם מטעמי ביטחון מידע. זאת למעט רח"ט מחקר שבשל מרכזיות תפקידו, פרטיו מותרים לפרסום.

תחומי אחריותעריכה

חטיבת המחקר היא האחראית להערכת המודיעין הלאומית של ישראל ומתוקף כך גם מובילה את הערכת המודיעין השנתית בקבינט.

תפקידיה הם:

  • ניתוח מידע מודיעיני המתקבל מסוכנויות האיסוף באמ"ן ובקהילת המודיעין.
  • גיבוש הערכות מודיעיניות בתחומים מגוונים, מחקר מדיני (לאומי), צבאי וביטחוני על כלל נגזרותיו, כולל האסטרטגיה הצבאית, תמיכה בתכנון המערכות הצבאיות ועד למודיעין טקטי (מטרות אויב וסיכול).
  • מתן התרעה בכלל הסוגיות החל מפיגוע טרור (בישראל ומחוצה לה) ועד להתרעה אסטרטגית הנוגעת לפרוץ מלחמה, ובכלל זה הערכת סבירותן והצגתן למקבלי ההחלטות בדרגים השונים, הצבאיים והמדיניים, ובראשם ראש הממשלה.
  • השתתפות בגיבוש "ציון הידיעות החשובות" והכוונת סוכנויות האיסוף על מנת להשלים את החלקים החסרים לצורך טיוב ההערכה מודיעינית.
  • חטיבת המחקר משמשת הלכה למעשה כקצין המודיעין (קמ"ן) למטה הכללי (המטכ"ל) ומשמשת גם ככלי המרכזי באמצעותו מממש ראש אמ"ן את אחריותו כמעריך הלאומי (וכקמ"ן הדרג המדיני).
  • בנוסף מובילה חטיבת המחקר את תחום הערכת המודיעין הרב שנתית כתמיכה בתכנון הרב שנתי (התר"ש) בצה"ל ומסייעת בכך לתכנן ולעצב את תהליכי בניין הכוח הצבאי-ביטחוני.

חטיבת המחקר פועלת בשיתוף פעולה עם גופי המחקר של יחידות מודיעין אחרות בצה"ל: מחלקות המודיעין בפיקודים המרחביים, להק המודיעין (למד"ן) בחיל האוויר, מספן מודיעין (מד"ן) בחיל הים, וכן עם גופי המחקר של המוסד והשב"כ. גופי מחקר אלו נותנים גם מענה מסוים לצורך ב"פלורליזם מחקרי", ביצוע מחקר והערכה עצמאי על ידי גופים אחרים בקהילה במקביל לחטיבת המחקר, עליו המליצה ועדת אגרנט.

חטיבת המחקר נחשבת לגדולה ולמבוססת שבין גופי המחקר בקהילה, ולרשותה כוח אדם זמין מקרב משרתי החובה בצה"ל.

בניגוד למקובל במדינות דמוקרטיות אחרות, בהן מופקד המודיעין הצבאי על תחומים צבאיים בלבד, בעוד תחומים שאינם צבאיים והערכת המודיעין הלאומית נמצאים תחת אחריותם של גופי מודיעין אזרחיים, בישראל אחראית חטיבת המחקר גם על התחומים הלא צבאיים, לרבות תחומים כלכליים, חברתיים, אסטרטגיים ומדיניים. הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק התייחסה למצב אנומלי זה בדו"ח שפרסמה בחודש מרץ 2004, ובו המליצה, בין היתר, על העברתם של תחומים מדיניים-אסטרטגיים מסוימים ותחומים לא-צבאיים הנתונים כיום לאחריות אמ"ן לגורם מודיעיני אזרחי.

הקמת היחידה ופעילותה לאורך השניםעריכה

חטיבת המחקר הוקמה על בסיס פעילות שירות המודיעין של ארגון "ההגנה" – שירות ידיעות. הארגון פעל בשלושה מישורים של איסוף מודיעין – המישור הבריטי, המישור הערבי, והמישור הפנים-יהודי. בתחילת שנות ה-40, יעקב שמעוני, החל להכין תשתית למאגר מידע על ערביי ארץ ישראל ויזם גם מעקב אחר עיתונות ערבית.

עם הקמת שירות המודיעין במהלך מלחמת העצמאות, מילא אריה סימון, סגן ראש המודיעין הקרבי וקצין המודיעין של יגאל ידין, תפקיד מרכזי בהנחת יסודות מחקריים למודיעין השדה. הוא כתב חוברת הדרכה ראשונה והקים גוף שמנה כמה עשרות אנשים אשר חולקו לארבע חוליות שהפכו בהמשך למדורים: חולית סוריה ולבנון, חולית עיראק, חולית ירדן וחולית מצרים. בעזרתן ניתח סימון את החומר המודיעיני שקיבל והסיק מסקנות לגבי משמעויותיו". במקביל אליו, פנחס פיק הניח יסודות למחקר בסיסי ולמחקר הצבאות הלא-ערביים והקים את ספריית המודיעין. פרופ' אברהם רייפנברג – מומחה לתורת הקרקע יוצא הצבא הבריטי שנקרא מהאוניברסיטה העברית – הניח יסודות למחקר שטח. לאחר המלחמה המשיך הנס לודוויג שטרים (לוץ) את פעולתו.

ענף המחקר במחלקת המודיעין הוקם בתחילת שנות ה-50 על ידי מרדכי גיכרמן (לימים גיחון). בראשית דרכו תחם גיחון את האחריות בין מדורי המחקר. חמשת המדורים הראשונים שהקים היו: לבנון, סוריה, עיראק, ירדן ומצרים.

לאחר מכן הוקם מדור בין-ערבי ומדור מעצמות. בנוסף הוקמו מדורים תפעוליים: גאוגרפיה, כלכלה, אמל"ח וטכנולוגיה. עבודת המדורים התבססה על המידע שסיפק האיסוף. אחת ממשימות המחקר הייתה להחזיר את החומר מעובד עם הערכת מהימנות והמלצות תפעוליות.

במרוצת השנים, התפתחה היחידה והפכה לאחת המרכזיות באגף המודיעין של צה"ל. בראש היחידה עומד כיום קצין בדרגת תת-אלוף ומשרתים בה מאות חיילים, נגדים, קצינים ואזרחים עובדי צה"ל.

לאורך השנים, לקחה חטיבת המחקר חלק פעיל בכל מלחמות ישראל ובאירועים מדיניים ומבצעיים רבים. במסגרת זו, סיפקה מודיעין והערכות כמעט לגבי כל אירוע ביטחוני משמעותי, אשר את מרביתם לא ניתן לחשוף מטעמי ביטחון מידע.

הצלחותיה של חטיבת המחקר לאורך השנים

לאורך השנים, נזקפות לזכות חטיבת המחקר לא מעט הצלחות. מטבען של הצלחות בעולם המודיעין הרגיש, נוטות אלו להישאר פעמים רבות חסויות ורק לחלקן ניתן ביטוי פומבי. מספר דוגמאות להצלחותיה:

  • מלחמת ששת הימים - חטיבת המחקר סיפקה מודיעין שתרם להכרעת חילות האוויר והיבשה של צבאות ערב בשנת 1967.
  • תקיפת הכור הגרעיני בעיראק - חטיבת המחקר סיפקה מודיעין שליווה את המעקב ואת ביצוע מבצע "אופרה" בשנת 1981.
  • תקיפת הכור הגרעיני בסוריה[1][2] - הזירה הטכנולוגית והזירה הצפונית של חטיבת המחקר הובילו מחקר מודיעיני-טכנולוגי מקיף ואינטימי אודות תוכנית הגרעין של סוריה שהבשיל לכדי ביצוע מבצע "מחוץ לקופסה" בשנת 2007.
  • סיכול התעצמות והעברות אמל"ח - חטיבת המחקר מובילה את המאמצים המודיעיניים לסיכול אמצעי לחימה עבור חזבאללה וארגוני המחבלים הפלסטינים (לדוגמה, מעצר הספינות פרנקופ, ויקטוריה וקלוס סי בשנים 2009, 2011 ו-2014).
  • חשיפת השימוש הסורי בנשק כימי[3] - בשנת 2013, חשף ראש חטיבת המחקר (תא"ל איתי ברון) כי צבא סוריה עושה שימוש בנשק כימי כנגד המורדים במסגרת מלחמת האזרחים בסוריה.
  • תוכנית הגרעין האיראנית - חטיבת המחקר מספקת מידע מקיף אודות התכנית הן במודיעין טכנולוגי למעקב אחר התוכנית והן במודיעין המסייע בפעילות המדינית לקידום פעולות דיפלומטיות וסנקציות כנגד איראן.

כישלונותיה של חטיבת המחקר לאורך השנים

בדומה לגופי ההערכה מקבילים בקרב קהילות המודיעין בעולם, לעיתים התקשתה חטיבת המחקר בניבוי תהליכים והתפתחויות ביטחוניות, מדיניות, ופוליטיות. מספר דוגמאות לכישלונותיה:

מבנה ארגוניעריכה

חטיבת המחקר מחולקת לזירות, בראשות כל זירה עומד קצין בדרגה אלוף-משנה. זירות אלו משתנות בהתאם להערכת האיומים וההתמודדות עימם. נכון לשנת 2019 חטיבת המחקר כוללת חמש זירות:

בראש החטיבה עומד קצין בדרגת תת-אלוף - רח"ט מחקר.

בנוסף לראשי הזירות, כפופים לרח"ט מחקר שני קצינים נוספים בדרגת אלוף-משנה - סגן ועוזר להערכה.

אותות הערכה והצטיינותעריכה

לאורך השנים זכתה חטיבת המחקר בפרסים רבים על תרומתה לביטחון ישראל וכן זכו משרתיה באותות הצטיינות מגוונים:

  • פרס ראש אמ"ן לחשיבה יוצרת - מדי שנה זוכים משרתי חטיבת המחקר במספר פרסי ראש אמ"ן על הפרויקטים השונים בהם הם לוקחים חלק.
  • אות הערכה מטעם הרמטכ"ל - בשנת 2016 זכתה חטיבת המחקר להערכה זו על תוכנית זימ"טמטיקה.
  • פרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות[4] - בשנת 2017 זכתה חטיבת המחקר בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות (בית תומכות הלחימה, מקום 2).
  • פרס ביטחון ישראל - בשנת 2018 זכה צוות של הזירה הטכנולוגית בחטיבת המחקר בפרס על פרויקט "שמספק מענה ראשון מסוגו כנגד איום מרכזי על מדינת ישראל. הפרויקט מגלם בתוכו חדשנות טכנולוגית ותעוזה מבצעית יוצאת דופן ויש לו תרומה אסטרטגית משמעותית וייחודית לביטחון המדינה".
  • פרס הרמטכ"ל לאפקטיביות מבצעית[5] - בשנת 2019 זכתה חטיבת המחקר בפרס הרמטכ"ל על "מערכת בריזה" (מערכת טכנולוגית).
  • מצטייני הנשיא - לאורך השנים זכו חיילים וקצינים המשרתים בחטיבת המחקר בהצטיינות מטעם נשיא מדינת ישראל במסגרת אירועי יום העצמאות. (לדוגמה: סמל ס' - 2015, סמל מ' - 2019 ועוד).
  • אות הערכה מטעם הרמטכ"ל, ראש המוסד ומנכ"ל משרד הבריאות - בשנת 2020 זכתה חטיבת המחקר להערכה זו על פעילותה במסגרת משבר הקורונה.

תרומה לחברה הישראליתעריכה

חטיבת המחקר ניחנת במשרתים אשר להם ידע רחב בתחומים מגוונים מאוד. כך, מנצלת חטיבת המחקר את יתרונותיה ואת ההון האנושי הגלום בה כדי לתרום לקהילה ולחברה הישראלית גם בנושאים שאינם בהכרח ביטחוניים, לדוגמה:

  • פעילות במסגרת משבר הקורונה -

עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל בשנת 2020, הוקם מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה, כמסגרת מחקר וניתוח מידע מייסודה של חטיבת המחקר. בראש המרכז עומד קצין בדרגת אלוף-משנה מחטיבת המחקר, אשר בשגרה מכהן כראש זירת המודיעין הטכנולוגי.

גוף זה עוסק במחקר מערכתי ורפואי אודות התפשטות מחלת נגיף הקורונה (COVID-19) בישראל ומחוצה לה. פעילות המרכז מאכוונת על ידי משרד הבריאות, משרד הביטחון והמטה לביטחון לאומי ותוצריו מיועדים לגיבוש מדיניות לאומית במשרדי הממשלה.

על פעילותה במסגרת משבר הקורונה, זכתה חטיבת המחקר לאות הערכה מטעם הרמטכ"ל, ראש המוסד ומנכ"ל משרד הבריאות.

  • תוכנית זימ"טמטיקה[6] -

התכנית הוקמה בשנת 2015 במטרה לעודד תלמידים ללמוד מתמטיקה ברמת חמש יחידות לימוד. במהלך הפרויקט מגיעים קצינים וחיילים מכל זירות חטיבת המחקר ללמד ולתגבר תלמידים בחמישה תיכונים שונים.

הפרויקט הביא לעלייה של כ-20 נקודות בציון הבגרות בקרב כ-80% מהתלמידים המשתתפים ולעליה של פי 4 בזכאות לבגרות ברמת 5 יחידות. בתוך כך, עלה אחוז המוטיבציה לגיוס בתיכונים המשתתפים בפרויקט.

על תוכנית זימ"טמטיקה זכתה חטיבת המחקר באות הערכה מטעם הרמטכ"ל.

  • תוכנית ליע"ם (ליווי עולים במודיעין)[7] -

במסגרת תוכנית ליע"ם מגייסת חטיבת המחקר, באופן תקדימי, עולים חדשים לתפקידי מודיעין רגישים ומסווגים. חטיבת המחקר מאתרת וממיינת עולים חדשים בעלי נתונים אישיותיים מתאימים, מגייסת אותם ומלווה אותם במהלך השתלבותם בתפקידים הרגישים.

החיילים עוברים במהלך הטירונות תהליך איתור ומיון ובמקביל מקיימים תהליך סיווג לקביעת התאמה ביטחונית. לאחר הטירונות עוברים החיילים לימודי שפה בבסיס מחו"ה אלון לקראת השתלבותם ביחידה.

עד כה השתלבו בהצלחה במסגרת התכנית עולים חדשים מצרפת ואקוודור.

ראשי חטיבת המחקרעריכה

שם תקופת כהונה הערות
אריה סימון 1948 – 1949 אחראי על המחקר במלחמת העצמאות
מרדכי גיחון 1950 – 1955 ראש ענף מחקר הראשון
יהודה בן-דוד 1955 – 1957
דוד כרמון 1957 – 1964 לימים סגן ראש אמ"ן
שלמה גזית 1964 – 1967 לימים ראש אמ"ן
אריה שלו 1967 – 1974 עוזר ראש אמ"ן למחקר
יהושע שגיא 1974 – 1978 לימים ראש אמ"ן
אביעזר יערי 1978 – 1982 לימים מפקד המכללה לביטחון לאומי
עמוס גלבוע 1982 – 1984
אלקנה הרנוף 1984 – 1987 לימים מזכיר צבאי לשר הביטחון
דני רוטשילד 1987 – 1991 לימים מתאם פעולות הממשלה בשטחים
קותי מור 1991 – 1992
יעקב עמידרור 1992 – 1996 לימים מפקד המכללות הצבאיות
עמוס גלעד 1996 – 2001 לימים מתאם פעולות הממשלה בשטחים
יוסי קופרווסר 2001 – 2006
יוסי בידץ 2006 – 2011 לימים מפקד המכללות הצבאיות
איתי ברון 2011 – 2015
אלי בן-מאיר 2015 – 2016
דרור שלום מרץ 2016 - ראש חטיבת המחקר הנוכחי

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה


זרועות, פיקודים ואגפּים
אגפּים אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקהאגף כוח האדםאגף המבצעיםאגף המודיעיןאגף התכנוןאגף התקשוב וההגנה בסב"ראגף אסטרטגיה ומעגל שלישי (בהקמה)
זרועות זרוע היבשהזרוע האוויר והחללזרוע הים
פיקודים מרחביים פיקוד הצפוןפיקוד המרכזפיקוד הדרוםפיקוד העורף
גופים נוספים דובר צה"להמכללות הצבאיותהגיס הצפוניהגיס המטכ"ליהפרקליטות הצבאיתהרבנות הצבאיתיחידת בתי הדין הצבאייםמפקדת העומקפיקוד ההכשרות והאימונים (בהקמה)
חילות צה"ל
חילות השדה חיל הרגליםחיל השריוןחיל התותחניםחיל ההנדסה הקרביתחיל הגנת הגבולות
חילות נוספים חיל החינוך והנוערחיל הטכנולוגיה והאחזקהחיל הלוגיסטיקהחיל המודיעיןחיל משאבי האנושחיל המשטרה הצבאיתהחיל הכלליחיל הקשר והתקשובחיל הרפואה
חילות היסטוריים חיל המדעחיל נשיםחיל האיסוף הקרבי
שונות
מבנה צה"לאמצעי לחימהמילואיםיחידות מובחרותמבצעיםמדיםדרגותעיטוריםכומתותתגי כובעתג יחידהדגליםדין משמעתי