משה לוי

קצין ישראלי, הרמטכ"ל ה-12 של צה"ל

משה לוי ("מוֹיְשֶה וָחצי") (18 באפריל[1] 19368 בינואר 2008) היה הרמטכ"ל ה-12 של צה"ל בין השנים 19831987, תקופת שלהי מלחמת שלום הגליל והקמת רצועת הביטחון.

משה לוי
לידה 18 באפריל 1936
תל אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה 8 בינואר 2008 (בגיל 71)
עפולה, ישראל
מקום קבורה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
כינוי מוֹיְשֶה וָחצי
השכלה בית הספר לכלכלה של לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19541987 (כ־33 שנים)
דרגה רב-אלוף  רב-אלוף
תפקידים בשירות
ראש המטה הכללי ה־12
19 באפריל 198319 באפריל 1987
(4 שנים)
סגן ראש המטה הכללי דוד עברי
דן שומרון
תחת שרי הביטחון משה ארנס
יצחק רבין
פעולות ומבצעים
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע שלום הגליל  מבצע שלום הגליל
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
תפקידים אזרחיים
דירקטור בתעשייה האווירית ובחברת החשמל, יו"ר הדירקטוריון של חברת כביש חוצה ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ישראל טל, מפקד בה"ד 1 עם ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, מעניק דרגות קצונה לחניך המצטיין משה לוי, 1955

קורות חייו עריכה

משה לוי נולד לנעימה וג'ורג'י, במשפחת עולים מעיראק בת ארבעה ילדים. אביו היה בעל דוכן בגדים בשוק הכרמל. אחיו הגדול הוא ברוך לוי, שהיה אלוף-משנה, מפקד הפנימייה הצבאית לפיקוד ופיקוד הגדנ"ע, ולאחר מכן מומחה בתחום המדיניות החברתית. משה לוי גדל בשכונת שפירא וביד אליהו. למד בבית הספר היסודי ע"ש ביאליק בתל אביב. כבר בגיל צעיר זכה לשם החיבה "משה וחצי" בשל גובהו (1.96 מטרים, לערך)[2]. הוא סיים את לימודיו התיכוניים בתיכון עירוני א'.

לוי התגייס לצה"ל בשנת 1954, והחל את שירותו בחטיבת גולני. הוא עבר הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר, אותו סיים בהצטיינות. לאחר-מכן שובץ בחטיבת הצנחנים, ומונה למפקד מחלקה בפלוגה ה' בגדוד 890[3]. לוי השתתף בפעולות התגמול, ואת רוב שנותיו הבאות בצה"ל שירת בשורות הצנחנים.

במלחמת סיני (1956) השתתף בצניחה המבצעית הראשונה בתולדות צה"ל במעבר המיתלה, כקצין מבצעים בגדוד 890 של הצנחנים[4]. בשנים 19631967 מילא מספר תפקידי פיקוד והדרכה ביחידות הצנחנים, ובהם מפקד הסיירת החטיבתית. ב-1966 מונה לפקד על בית הספר לצניחה ולוחמה זעירה (עליו פיקד עד 1968[5]). במלחמת ששת הימים (1967) היה קצין מטה בכיר בחטיבת הצנחנים שפעלה בסיני ולאחר מכן ברמת הגולן, ופיקד על מבצע מוסק לכיבוש ראס סודר[6]. ב-1968 מונה לפקד על חטיבת הבקעה שעסקה במרדפים אחרי חוליות מסתננים שחדרו לארץ משטח ירדן. לוי השתתף אישית, כמח"ט, ברבים מהמרדפים הללו. בשנת 1970 נפצע במהלך מרדף, ולאחר שהחלים מפציעתו שימש כמפקד חטיבה 226, חטיבת צנחנים במילואים.

ב-1973 התמנה לוי לראש מטה פיקוד המרכז, בדרגת תא"ל, תחת פיקודו של מפקד הפיקוד רחבעם זאבי. זמן קצר לאחר-מכן, ב-1974, התמנה לראש מחלקת מבצעים במטכ"ל, וב-1976 מונה לפקד על אוגדה 880, עוצבת שריון במילואים. בשנת 1977 מונה למפקד פיקוד המרכז, תפקיד שבו שימש עד 1981, ובשנים 19821983 היה ראש אג"ם וסגן הרמטכ"ל, בין היתר במלחמת לבנון הראשונה[7].

כהונתו כרמטכ"ל עריכה

ב-19 באפריל 1983 החליף לוי את רפאל איתן בתפקיד הרמטכ"ל, והוא בן 47. בכך היה הרמטכ"ל הראשון שהחל את פעילותו הביטחונית בצה"ל, בניגוד לקודמיו שהתחילו בפעילותם הביטחונית בהגנה או בפלמ"ח שפעלו לפני קום המדינה. לוי נכנס לתפקידו בעיצומה של המערכה ברצועת הביטחון, בזמן המשבר שעבר על הצבא בעקבות טבח סברה ושתילה ודו"ח ועדת כהן. בתקופת כהונתו נערך צה"ל בקווים חדשים בלבנון: ב-3 בספטמבר 1983 נסוג צה"ל מהרי השוף אל קו האוואלי, ונאלץ להתמודד עם פיגועי טרור ובהם אסון צור השני, פיגוע המיקוח בקו 300[8] ואסון הספארי.

במאי 1985 נסוגו כוחות צה"ל אל תוך רצועת הביטחון, על פי החלטת הממשלה, והתבצעה עסקת ג'יבריל לשחרור חיילי צה"ל משבי החזית העממית לשחרור פלסטין. כמו כן, עסק בהקמת מפקדת חילות השדה (מפח"ש, כיום מפקדת זרוע היבשה - מז"י)[9], בהצטיידות במערכות נשק חדישות ובקיצוץ בסדרי הכוחות.

במהלך כהונתו ביצע צה"ל, באפריל 1985, את מבצע דרך נץ, אשר במהלכו טיבעו לוחמי שייטת 13 את הספינה "מון לייט" בנמל ענאבה שבאלג'יריה[10] וב-1 באוקטובר 1985, את מבצע רגל עץ, במסגרתו הפציצו מטוסי חיל האוויר את מפקדות אש"ף בתוניסיה[11]. כן ביצע צה"ל בפיקודו את מבצעי העלאת יהודי אתיופיה - משה ושבא בהם הועלו כחמש מאות יהודי מאתיופיה שנותרו במחנות הפליטים בסודאן, ברכבת אווירית מסודאן לישראל. בתקופת כהונתו, ב-16 באוקטובר 1986, נפל בשבי הנווט רון ארד[12]. לוי סיים את תפקידו לאחר ארבע שנים, באפריל 1987 והוחלף בידי סגנו, דן שומרון[13], ופרש מצה"ל לאחר 33 שנות שירות.

גלריה עריכה

באזרחות עריכה

עם פרישתו היה לוי לעמית מחקר בבית הספר לכלכלה של לונדון, לאחר שזכה לתואר בוגר בכלכלה והיסטוריה של ארצות האסלאם באוניברסיטה העברית בירושלים.

ב-1989 חזר לקיבוץ בית אלפא, בו התגורר עד יום מותו[14]. לוי התכוון להתמסר לעבודה חקלאית, אולם פציעה ישנה מתקופת שירותו מנעה ממנו עבודה פיזית קשה. ב-1991 מונה לחבר בדירקטוריון התעשייה האווירית, וב-1992 לדירקטוריון חברת החשמל. מ-1993 עד פטירתו כיהן כיו"ר הדירקטוריון של חברת כביש חוצה ישראל. בנוסף שימש גם כיושב ראש הרשות למלחמה בסמים, כיו"ר חבר הנאמנים של המרכז האקדמי רופין ונמנה עם חברי ועדת שמגר שחקרה את הטבח במערת המכפלה.

ב-30 בדצמבר 2007 לקה לוי באירוע מוחי, ואושפז במצב קשה בבית החולים העמק בעפולה[15]. תשעה ימים לאחר אשפוזו הלך לעולמו[16] ונטמן בבית העלמין בקיבוצו. הוא הותיר אחריו את אשתו, רעיה, חמישה ילדים ונכדים. אחד מילדיו, ד"ר גל לוי, הוא חוקר מדע המדינה ומרצה בסגל ההוראה באוניברסיטה הפתוחה.

בשנת 2008 הפיקה החברה הממשלתית למדליות ומטבעות מדליה עם דיוקנו. בבאר שבע, ברמלה, בראשון לציון, בנס ציונה, בהרצליה ובירושלים נקראו רחובות על שמו, מלבד אלו גם בית הספר לצניחה בתל נוף נקרא על שמו.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אתר "Billiongraves"
  2. ^ טלי זלינגר, טוטו רמטכ"ל, דבר, טור 3, 11 במרץ 1983.
  3. ^ רב-אלוף משה לוי - לוחם, מפקד רמטכ"ל, ביוגרפיה של משה לוי באתר "הצנחנים בעשור הראשון 1958 - 1948".
  4. ^ טוביה מנדלסון, אלוף משה לוי - הרמטכ"ל ה־12, דבר, ‏ 16 במרץ 1983.
  5. ^ אמיר אורן, רפול ו"משה וחצי" ניסו להעליל: דן שומרון הומו, באתר הארץ, 28 בפברואר 2008.
  6. ^ שנה ללא רא"ל משה לוי, הרמטכ"ל ה-12 של צה"ל (1983 - 1987), מתוך אתר עמותת "חיל השריון".
  7. ^ זאב שיף ואהוד יערי, מלחמת שולל, תל אביב: הוצאת שוקן, 1984, עמודים 199-200.
  8. ^ בן כספית, 300 טון: פרשת השב"כ בגרסת איציק מרדכי, באתר nrg‏, 29 באוקטובר 2011.
  9. ^ שחר הלווינג ולי-טל תייר, קיצור תולדות הזרוע, ביטאון ביבשה, גיליון 5, אפריל 2008, באתר זרוע היבשה.
  10. ^ אריאל שמידברג, אודיסיאה באלג'יריה, באתר ישראל היום, 28 באפריל 2009.
  11. ^ מבצע רגל עץ, באתר חיל האוויר הישראלי.
  12. ^ משה זונדר, "סיירת מטכ"ל", כתר ספרים, 2000, עמוד 251.
  13. ^ אנשיל פפר, "מתן וילנאי, הציבור עדיין מאמין להנהגה הביטחונית?", באתר הארץ, 15 באוגוסט 2010.
  14. ^ נחום ברנע, "מסעותי עם פנקס", ידיעות ספרים, 2008, עמודים 133-134.
  15. ^ הרמטכ"ל לשעבר משה לוי אושפז עקב אירוע מוחי; מצבו קשה, באתר ynet, 1 בינואר 2008
  16. ^ רועי מנדל ושרון רופא-אופיר, "מוישה וחצי הסתכל על כולם בגובה העיניים", באתר ynet, 8 בינואר 2008
משה לוי - תבניות ניווט