עמק חרוד

עמק בישראל

עמק חרוד, הוא עמק בצפון ארץ ישראל, המהווה את החלק המזרחי של עמק יזרעאל, ומשתרע בינו ובין עמק בית שאן. העמק קרוי על שם מעיין חרוד הנובע בשוליו, לרגלי הגלבוע, ואשר נזכר בתנ"ך בספור גדעון (ספר שופטים, פרק ז'). על שמו נקרא גם קיבוץ עין חרוד.

עמק חרוד
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
קואורדינטות 32°32′23″N 35°25′57″E / 32.53982°N 35.43255°E / 32.53982; 35.43255
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
עמק חרוד מצולם מפסגת הר הגלבוע

גאוגרפיהעריכה

עמק חרוד נמצא מזרחית לבקעת מגידו, המהווה את החלק המערבי של עמק יזרעאל, ומופרד ממנה על ידי קו פרשת המים הארצי. מדרום לו הרי הגלבוע, ממזרח לעמק חרוד נמצאת עמק בית שאן, כשכגבול בין האזורים מקובל קו ניר דוד-שדה נחום,[1] ומצפון רמת יששכר ורמת צבאים.

שטח העמק כ-40 קמ"ר. העמק משופע קלות מגובה פני הים במערבו ועד ל-100 מטר מתחת פני הים בצדו המזרחי, ומנוקז על ידי נחל חרוד, לעבר נהר הירדן.

ההתיישבות בעמק חרודעריכה

ההתיישבות בעמק חרוד החלה כבר בתקופת האבן. בתקופה מאוחרת יותר הוקמה העיר יזרעאל, הנמצאת בין עמק חרוד לעמק יזרעאל, ליד "דרך הים" אשר הובילה לדמשק. יזרעאל אף התפתחה לבירת ממלכת ישראל בתקופת שלטונם של עמרי ובנו אחאב.

 
קיבוץ בית אלפא

בראשית המאה ה-20 היה העמק ביצה גדולה ובה התיישבות ערבית דלילה. בעמק עברה מסילת רכבת העמק ופרט אליה כמעט לא היו דרכי מעבר בעמק. ב-1909 רכש יהושע חנקין אדמות ליד הכפר אלפולה (עפולה), עליהן הוקמה הקואופרציה במרחביה. ב-1920 הצליח לרכוש את אדמות "גוש נוריס" - 51,000 דונם עליהם הוקמו עין חרוד, כפר יחזקאל, גבע ותל יוסף (1921), בית אלפא, חפציבה (1922) ובית השיטה (1928).

בשנת 1933 יזם צבי דר (אז פרנץ לדרר) מקבוצת בית אלפא קידוח לרגלי הגלבוע בו התגלו מים בשפע. ללא תקדים, נמסרו המים גם ליתר הקיבוצים של עמק חרוד וחולקו ביניהם לפי "המפתח ההתיישבותי". לשם כך הוקמה "אגודת המים השיתופית של עמק חרוד" שדר עמד בראשה והמהנדס שמחה בלאס התקבל על ידו להיות היועץ והמתכנן שלה.[2]

 
שדה חרוש בעמק חרוד עם הכתובת "50 למעלה גלבוע"

בשנת 1936 הוכרז העמק, יחד עם עמק בית שאן כאזור חיוני להתיישבות ביטחונית וכך הוקם במרכזו קיבוץ ניר דוד, הראשון בהתיישבות חומה ומגדל כן הוקמו שדה נחום, מולדת (1937) ורמת צבי (1942).

במסגרת פעולות ההתיישבות נוקזה הביצה הגדולה לתוך ערוץ נחל חרוד ונחשפו שטחי חקלאות פוריים, אשר הושקו בשפע המים. בשטחים בהם לא התאפשרה חקלאות הוקמו בריכות דגים שאליהן הוזרמו מים מליחים מקידוחים וממעיינות.

לאחר קום המדינה הוקמו בעמק קיבוץ יזרעאל (1948) ומושב העולים גדעונה ליד מעיין חרוד (1949) ומעלה גלבוע. ב-1962 הוקמה בסמוך לעמק, על מורד הגלבוע היאחזות הנח"ל מעלה גלבוע עקב כך שהאזור היה חשוף להסתננויות מכיוון הגבול עם השומרון. כיום מצוי במקום קיבוץ דתי.

לקריאה נוספתעריכה

  • שמחה בלאס, מי מריבה ומעש, מסדה, 1973 (פרק 22: עמק חרוד, ע' 93 - 105)

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא עמק חרוד בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ https://deshe.org.il/wp-content/uploads/2021/04/HarodFinalForSite.pdf עמ' 19
  2. ^ שמחה בלאס, "מי מריבה ומעש" ע' 93 -94.