פובידל
פובידל (בצ'כית: povidla, בפולנית: powidła או 'powidło, בגרמנית: Pflaumenmus) היא מרקחת סמיכה העשויה שזיפים. המרקחת הסמיכה (המכונה בגרמנית "פירה שזיפים") לעיתים עשויה משזיפים בלבד, ללא תוספת סוכר.
![]() | |
מאכלים | |
---|---|
סוג |
ממרח, מזון, וארניה, קינוח ![]() |
מוצא |
צ'כיה, פולין ![]() |
מרכיבים עיקריים |
שזיף ![]() |
![]() ![]() |
מקור ומאפיינים
עריכהמרקחת הפובידל נעשית בדרך כלל על ידי בישול ארוך (מספר שעות) בטמפרטורה נמוכה של שזיפים בשלים. המרקחת מוכנה לרוב משזיפים הנקטפים בשלהי הסתיו או ראשית החורף, לאחר מספר קרות בהן הטמפרטורות הנמוכות מגבירות את מתיקות הפירות (בדומה ליין קרח).
באוסטריה ובבוהמיה משמשת המרקחת לייצור "עוגת פובידל", למילוי כופתאות מאודות המכונות גרמקנודל, ולמריחה על מאפה בוכטלן (מעין לחם אופייני למטבח האוסטרי).
מוצאה של הפובידל הוא במזרח אירופה. אזור זה מתאפיין בטמפרטורות נמוכות מאוד בחורף, ובעונת קיץ קצרה ופורייה. באזור זה נפוצים עצי פרי נשירים, וביניהם שזיפים. את הפובידל מכינים משזיף שגיב הנחשב לשזיף אירופי. צורתו מוארכת והוא מתוק יותר בהשוואה לזנים הנפוצים בישראל מאחר ואין בו חמיצות כלל. מכל השזיפים הוא מבשיל אחרון. עונתו נמשכת עד סוף ספטמבר. ההבשלה שלו לא מדורגת, כך שהפירות על העצים מבשילים בבת אחת מה שמביא לכמות גדולה של פרי בזמן קצר יחסית ולכן התפתחו מאכלים שונים המבוססים על שזיף זה מלבד פובידל, בין היתר ליקר השזיפים סליבוביץ', ואף שזיפים יבשים.
פובידל בהלכה
עריכההפובידל מוזכר בדברי הרמ"א בהגהותיו על השולחן ערוך בנוגע לשאלה מה מברכים על פרי שאיבד את צורתו. האם ברכת בורא פרי העץ או ברכת שהכל:
הפובידל נזכר גם בדיני שביעית בשאלה האם מותר לעשות ריבה מפירות שביעית. וכך כותב החזון איש:
פובידל בתרבות
עריכה- בספרו של ש"י עגנון - אורח נטה ללון, הוא מספר על כניסתו לעיר הולדתו שבוש (כינוי לבוצ'אץ') בערב יום הכיפורים, ובעת הליכתו לישון במיטתו שבמלון הוא מריח...:
- "ריח של פווידל"ה חמה שהטמינו בתנור המתיק את האוויר שבבית...זה הריח של שזיפים בשלים עם תוספת של ריח תנור, שמעלה על הנפש ימים שעברו, שהייתה אמא עליה השלום מורחת את פתי בפווידל"ה המתוקה..."[3]
קישורים חיצוניים
עריכה- שמיל הולנד, מתכון: פובידל – ממרח שזיפי שגיב, השולחן
- מתכון מצולם לפובידל, יוטיוב
הערות שוליים
עריכה- ^ שולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכת הפירות סימן רב סעיף ז
- ^ חזון איש, שביעית סי' כ"ה ס"ק ל"ב
- ^ ש"י עגנון, אורח נטה ללון, הוצאת שוקן, ירושלים ותל אביב, תשל"ב, עמ' 13