פובידל

מרקחת או ריבה סמיכה העשויה שזיפים

פובידלצ'כית: povidla, בפולנית: powidła או 'powidło, בגרמנית: Pflaumenmus) היא מרקחת סמיכה העשויה שזיפים. המרקחת הסמיכה (המכונה בגרמנית "פירה שזיפים") לעיתים עשויה משזיפים בלבד, ללא תוספת סוכר.

פובידל
מאכלים
סוג ממרח, מזון, וארניה, קינוח עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצא צ'כיה, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מרכיבים עיקריים שזיף עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מקור ומאפיינים

עריכה

מרקחת הפובידל נעשית בדרך כלל על ידי בישול ארוך (מספר שעות) בטמפרטורה נמוכה של שזיפים בשלים. המרקחת מוכנה לרוב משזיפים הנקטפים בשלהי הסתיו או ראשית החורף, לאחר מספר קרות בהן הטמפרטורות הנמוכות מגבירות את מתיקות הפירות (בדומה ליין קרח).

באוסטריה ובבוהמיה משמשת המרקחת לייצור "עוגת פובידל", למילוי כופתאות מאודות המכונות גרמקנודל, ולמריחה על מאפה בוכטלן (מעין לחם אופייני למטבח האוסטרי).

 
שזיפי שגיב חתוכים בתהליך הכנת פובידל

מוצאה של הפובידל הוא במזרח אירופה. אזור זה מתאפיין בטמפרטורות נמוכות מאוד בחורף, ובעונת קיץ קצרה ופורייה. באזור זה נפוצים עצי פרי נשירים, וביניהם שזיפים. את הפובידל מכינים משזיף שגיב הנחשב לשזיף אירופי. צורתו מוארכת והוא מתוק יותר בהשוואה לזנים הנפוצים בישראל מאחר ואין בו חמיצות כלל. מכל השזיפים הוא מבשיל אחרון. עונתו נמשכת עד סוף ספטמבר. ההבשלה שלו לא מדורגת, כך שהפירות על העצים מבשילים בבת אחת מה שמביא לכמות גדולה של פרי בזמן קצר יחסית ולכן התפתחו מאכלים שונים המבוססים על שזיף זה מלבד פובידל, בין היתר ליקר השזיפים סליבוביץ', ואף שזיפים יבשים.

פובידל בהלכה

עריכה

הפובידל מוזכר בדברי הרמ"א בהגהותיו על השולחן ערוך בנוגע לשאלה מה מברכים על פרי שאיבד את צורתו. האם ברכת בורא פרי העץ או ברכת שהכל:

...ולפי זה ה"ה בלטווערן הנקרא פווידל"א מברכין עליהם: בורא פרי העץ; ויש אומרים לברך עליהם שהכל (ת"ה סי' כ"ט וב"י בשם הטור), וטוב לחוש לכתחלה לברך שהכל; אבל אם בירך בורא פרי העץ יצא, כי כן נראה עיקר.[1]

הפובידל נזכר גם בדיני שביעית בשאלה האם מותר לעשות ריבה מפירות שביעית. וכך כותב החזון איש:

ומותר לעשות פובידל מפירות שביעית ומתרומה.[2]

פובידל בתרבות

עריכה
"ריח של פווידל"ה חמה שהטמינו בתנור המתיק את האוויר שבבית...זה הריח של שזיפים בשלים עם תוספת של ריח תנור, שמעלה על הנפש ימים שעברו, שהייתה אמא עליה השלום מורחת את פתי בפווידל"ה המתוקה..."[3]

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ שולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכת הפירות סימן רב סעיף ז
  2. ^ חזון איש, שביעית סי' כ"ה ס"ק ל"ב
  3. ^ ש"י עגנון, אורח נטה ללון, הוצאת שוקן, ירושלים ותל אביב, תשל"ב, עמ' 13