ויקיפדיה

פונדקאות להומוסקסואלים ישראלים

הפונדקאות ההומוסקסואלית בישראל
(הופנה מהדף פונדקאות הומוסקסואלית בישראל)

השימוש בפונדקאות לגברים הומוסקסואלים בישראל[דרוש מקור] החל להתפתח ולהתעצם מאז שנת 2008. בשנים אלו הלך וגדל מספר האבות החד מיניים שהביאו תינוקות לעולם באמצעות תהליכי פונדקאות שלא נערכים בישראל אלא מחוצה לה, בעיקר בארצות הברית ובקנדה. בעבר יכלו גברים מישראל להיעזר בפונדקאות גם בכמה מדינות לא-מערביות כמו הודו, נפאל ותאילנד.[1] לאחר הלידה מקבלים התינוקות אזרחות ישראלית ומגיעים למשפחתם בישראל, שבה שני אבות או אבא יחידני.

מחאת הלהט"ב בכיכר רבין, תל אביב, 2018

השימוש בשירותי פונדקאות אלו החל להיות נפוץ מאז שנת 2008, אז עלות התהליך ירדה בצורה משמעותית. ירידת העלות נבעה מהפחתת העמלות שגובות הסוכנויות השונות, עלות שעומדת כיום בסדר גודל של מאות אלפי שקלים.[2]

בעבר יכלו זוגות גברים בישראל לאמץ תינוקות ממדינות זרות, אך רבות מהן חסמו אפשרות זו.[3] החלופה של תהליכי פונדקאות מאז שנת 2008 צמצמה בצורה משמעותית גם את הפנייה לפתרונות של הורות משותפת בהם יש מעורבות של אישה ישראלית בתהליך ההיריון ולאחר מכן בגידול הילד.[4]

במאי 2021, השיק שר העבודה והרווחה איציק שמולי עם המוסד לביטוח לאומי והאגודה למען הלהט"ב, תוכנית סיוע מיוחדת להנגשת מידע לחברי הקהילה הלהט"בית, בנושא הקמת משפחה, הסיוע שתעניק המדינה בהליכים המשפטיים, והסיוע הכספי שיינתן בהתאם למצב הסוציו-אקונומי של הפונים, ולקריטריונים שיקבעו.[5]

ב-11 ביולי 2021, פסק בג"ץ כי תיקון חוק הפונדקאות שנחקק ב-2018, שמפלה זוגות חד-מיניים וגברים יחידניים המעוניינים בהליך פונדקאות, יתוקן תוך חצי שנה כך שתבוטל הפליה זו.[6] התיקון נכנס לתוקפו ב-11 בינואר 2022.[7][8]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

השתלשלות החקיקה בכנסת בנושא פונדקאות לבני זוג חד-מיניים ויחידניים עריכה

בינואר 2022 עודכן החוק הישראלי המסדיר פונדקאות (חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו-1996)[9] כך שהוא מתיר לזוגות מאותו המין לעבור תהליך של פונדקאות.[10]

עד לתיקון החוק, זוגות רבים מאותו מין, במיוחד של גברים, נאלצו לעבור הליכי פונדקאות מחוץ לישראל.[11]

בדצמבר 2013 הודיעה שרת הבריאות יעל גרמן על כוונתה להוביל לשינוי החוק כך שכל אדם, אישה או גבר, זוג או בודד, יוכל להיכנס לתהליך פונדקאות, באופן שיאפשר גם לזוגות הומוסקסואלים לעבור הליך פונדקאות בישראל.[12] היא הגישה הצעת חוק בשם "חוק השוויון בפונדקאות" וזו אושרה בוועדת השרים לחקיקה במרץ 2014. לפי הצעה זו תהליך הפונדקאות אינו תלוי במצב משפחתי אלא רק באמות המידה הרגילות של גיל ובעיה רפואית המצדיקים פונדקאות.[13]

ב-31 באוקטובר 2018, במהלך דיון בנושא שנערך במליאת הכנסת, ולאחר שהקואליציה הצביעה פעם נוספת כנגד הרחבת פונדקאות לזוגות להט"בים, ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי הוא מזדהה עם הרצון להביא ילדים לעולם, אך אין את הרוב הדרוש לחוק בקואליציה, ושביקש מחבר הכנסת אמיר אוחנה לגבש הצעת חוק שיהיה ניתן להעבירה בתמיכת כל סיעות הקואליציה,[14] באופוזיציה ביקרו את דברי רה"מ והודיעו שבכנסת ישנה תמיכה רחבה המאפשרת רוב להעברת החוקים אם רה"מ יתגייס.[15]

בדצמבר 2018 הודיעה המדינה לבג"ץ כי לא תאפשר לזוגות הומוסקסואלים להביא ילדים באמצעות הליך פונדקאות.

בפברואר 2020 פסק בג"ץ כי חוק הפונדקאות פוגע בזכויות לשוויון ולהורות ואינו חוקתי ויש לאפשר לזוגות חד-מיניים ולגברים יחידים להביא ילדים בהליך פונדקאות, ואם לא יתוקן החוק תוך שנה, ייתן בג"ץ סעד אופרטיבי לפגיעה.[16]

ב-11 ביולי 2021, בג"ץ פסק כי תיקון חוק הפונדקאות שנחקק ב-2018, שמפלה זוגות חד-מיניים וגברים יחידניים המעוניינים בהליך פונדקאות, יתוקן בהוראת בג"ץ, וייכנס לתוקפו תוך חצי שנה.[6]

תהליך הפונדקאות המתקיים בישראל עריכה

ביולי 2021 פסק בג"ץ על שינוי ב"חוק הסכמים לנשיאת עוברים" 1996.

ב-11/1/2022 - יום החלת השינוי, ניתנו הנחיות ליישום על-ידי מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש.

בשינוי "חוק ההסכמים" הורחבה אוכלוסיית הזכאים להסדר פונדקאות ("הורה מיועד") והיא כוללת גם בני זוג מאותו המין וכן גבר/אישה יחידים ללא בן זוג.

"הורה מיועד" הזכאי לפונדקאות יהיה יחיד/יחידה או בני זוג כאשר לפחות לאחד מהם קשר גנטי לילוד, במתן תאי רבייה (זרע או ביצית).

לביצוע תהליך הפונדקאות נדרש הסכם בכתב בין ההורה המיועד והאם הפונדקאית. ההסכם טעון אישור של וועדת האישורים.

בעקבות השינוי בחוק נולדו לראשונה לאם פונדקאית בישראל:

1. תינוקת לשני אבות[17]

2. תינוק לאב יחידני[18](

תנאים להתאמת הורים מיועדים ואם נושאת (פונדקאית)[19][20] עריכה

תנאים הדרושים להורה מיועד:

  • תושב ישראל.
  • לפחות בן 18 ביום חתימת הסכם הפונדקאות וטרם מלאו לו 54 שנים.
  • הורה יחיד – אין לו יותר משני ילדים גנטיים. בני זוג - אין יותר משני ילדים משותפים.
  • ללא הרשעות היכולות לפגוע בטובת הילד שיוולד.
  • מצב בריאותי של ההורה.
  • לבני זוג זכרים – יינתן זרע רק מאחד מהם ללא אפשרות ערבוב משניהם.
  • שימוש בביצית שנשאבה מאישה עד גיל 43.
  • האם הפונדקאית תהיה בת דתו של ההורה המיועד.

תנאים הדרושים לאם פונדקאית עריכה

  • תושבת ישראל.
  • גיל האם הפונדקאית ביום חתימת ההסכם 22 ועד 39 שנים.
  • אינה נשואה. (למעט מקרים שתאשר הוועדה ותשתף את בן-זוגה).
  • הרתה וילדה בעבר והילד לא יצא ממשמורתה.
  • שימשה כפונדקאית לילד אחד בלבד.
  • מצב בריאותי תקין וילדה בעבר תינוקות בריאים וללא סיבוכים.
  • חלפה שנה מאז הלידה הווגינלית או חלפה שנה וחצי מאז לידה בניתוח קיסרי.
  • לא יעשו יותר משישה ניסיונות השתלת ביצית בגופה.
  • איננה קרובת משפחה של אחד ההורים המיועדים.

ההורה המיועד וכן האם הפונדקאית ידרשו לקבלת חוות דעת רופא מומחה והערכה פסיכולוגית על התאמתם לתהליך.

תהליך הפונדקאות המתקיים שלא בישראל עריכה

הקשיים עריכה

קושי משמעותי הניכר בחוק הפונדקאות לזוגות חד-מיניים בישראל, הוא חוסר ההפרדה בין דת למדינה, אשר מעורר התנגדות בקרב החוגים הדתיים.[21] האילוץ לפנות למדינה זרה לצורך תהליך פונדקאות מחייב זוגות גברים להתמודד עם השלכות מורכבות ומכבידות שאינן חלות על זוגות הטרוסקסואלים המקיימים את התהליך בישראל.

  • מנגנוני החוק בישראל מטרתם למנוע חשש של ממזרות בתהליך פונדקאות, חשש שלא קיים בתהליכי פונדקאות מחוץ לישראל, בהם האישה הפונדקאית אינה יהודייה. כמו כן נמנע מבני הזוג להבטיח את דתו של התינוק.[1]
  • חוויית ההריון, שבכל מקרה מלאה בחששות ופחדים, נערכת ממרחק רב ללא אפשרות ללוות את התהליך וללא אפשרות לבצע בדיקות ומעקב בסטנדרטים ישראלים.[1][22]
  • הדרישה לבצע בדיקה גנטית לקביעת האבהות מחייבת את ההורים לדעת מי האב הביולוגי גם אם אין הם מעוניינים לדעת זאת.
  • התינוק בלידתו, ברוב המקרים נטול זכויות רפואיות וסוציאליות עד תום הסדרת אזרחותו.
  • גם במקרים בהם המדינה בה נולד הילד מכירה בשני ההורים המיועדים כהוריו החוקיים של הילד, משרד הפנים אינו מכיר במסמכים החוקיים של אותה מדינה בניגוד למסמכים זהים שהונפקו לזוג הטרוסקסואלי.[22]
  • הסכמי הפונדקאות האלו, ובפרט כאלו הנחתמים במדינות בהם פערים כלכליים גדולים כמו הודו, לטענת פנקס-ארד בערעורם לבג"ץ, עלולים ליצור מצב של פגיעה בזכויות הנשים הפונדקאיות, ללא ידיעתם של ההורים המיועדים.[1]+
היתרונות עריכה

השוואה למתרחש בעולם עריכה

השימוש של זוגות חד מיניים בשירותי פונדקאות כדי להביא ילדים לעולם מתרחש בכל העולם, אך יש הטוענים כי בישראל היקפה גדול במיוחד.[דרוש מקור] אמנם מדובר בשיעור נמוך ביחס לאוכלוסייה כולה, אך יחסית לקהילות דומות מחוץ לישראל התופעה, כך נטען, היא יוצאת דופן. בקהילות שונות בעולם השינוי בדעת הקהל והתפישה הכוללת בנוגע לקהילת הלהט"ב מתבטאת לא פעם בהתרסה כנגד המוסכמות ובתוכן הציפייה להביא ילדים לעולם ולכן להט"בים רבים בעולם רואים הקמת משפחה ככניעה לנורמות החברתיות.[4][2]

הסבר אפשרי לייחוד הקהילה בישראל הוא חשיבות גידול ילדים בחברה הישראלית, בין אם מתוך ערכי המשפחה, המסורת, או כביטוי משמעותי למימוש עצמי. העובדה כי ישראל היא המדינה בעלת שיעור הפריון הגדול ביותר בעולם המערבי מחזקת הסבר זה.[2] בתהליך הפונדקאות, הסיכוי ללידה של יותר מתינוק אחד גדול יותר ועל פי סוכנויות אמריקאיות מסוימות הריונות של יותר מעובר אחד נפוצים יותר בקרב ישראלים.[2]

שלבי התהליך עריכה

שלבים שונים בתהליך הפונדקאות זמינים לאזרח הישראלי במקומות שונים ברחבי העולם, כאשר לכל מדינה ומדינה יש יתרונות וחסרונות שונים המתבטאים באוכלוסייה, ברמה הרפואית ובעלויות. מורכבות זו מביאה גם ליצירת תהליכי פונדקאות חובקי עולם.

הבדלים נוספים בין המדינות נוגעים גם לאזרחות שיכול לקבל הילד בארצות הברית ובקנדה, והזכות לביטוח לאומי לתינוק שנולד, שקיימת בקנדה.

לפני ההריון עריכה

התהליך כולל הפקדת הזרע המיועד להפריה. שלב זה מתבצע לעיתים במדינה בה מתבצעת ההפריה ולעיתים נשלח הזרע קפוא במכלים מתאימים. לשלב זה קודמות לרוב בדיקות גנטיות לשני ההורים המיועדים (בניגוד להורים סטרייטים אין משמעות להצלבת התוצאות בין ההורים) וכן בדיקות זרע.

הביצית נתרמת או נמכרת, בהתאם לחוקי מדינת האישה, כשלרוב מדובר בתושבת ארצות הברית, קנדה, דרום אפריקה או מהודו. מאחר שנותנת הביצית קובעת את המטען הגנטי של הביצית, לבחירת זהותה משמעות לגבי המראה של התינוק, בריאותו ותכונות נוספות, דבר שמעניק לבחירה משקל רב בתהליך.

נותנת הביצית עוברת טיפולים מתאימים של הזרקת הורמונים על מנת להגדיל את מספר הביציות שאותן תוכל לתת. תהליך זה דורש מעקב רפואי ולאחריו הליך כירורגי של שאיבת הביציות. ההליך רפואי יכול להתבצע במדינת המוצא של הנותנת ולאחריו הפריית הביציות והטסת העוברים הקפואים אל הפונדקאית, אך הוא יכול להתבצע גם במדינת המוצא של הפונדקאית ואז מתבצע ההליך שם. לדוגמה, בהודו נאסר לייבא ביציות, עוברים או תאי זרע אל המדינה ולכן נותנת הביצית וההורים המיועדים מגיעים בעצמם להודו והתהליך הרפואי כולו מתבצע שם.

לאחר הפריית הביציות בזרע ההורים המיועדים, מתבצעת החדרת הביציות המופרות אל רחם הפונדקאית. במקרה של זוג גברים, לעיתים מפרים חלק מהביציות בזרע של אחד וחלק אחר בזרע של השני. במקרים בהם הדבר מתאפשר על פי חוק, יפרו את הביצית בנוזל זרע מעורבב של שני האבות המיועדים. ההימנעות משימוש בביצית של הפונדקאית עצמה נועדה להקל עליה בתהליך מסירת התינוק, אך גם מאפשרת להוזיל את התהליך כולו. עלות התהליך כולו מוערכת במאות אלפי שקלים.[4] עלויות התהליך שונות ממדינה למדינה, אך האפשרות לחלק את התהליך למדינות שונות, למשל שימוש בביצית מתורמת אמריקאית ובפונדקאית הודית, מאפשר הפחתה משמעותית בעלות.[2]

עלות של תהליך שמתבצע כולו בהודו (כאשר גם תורמת הביצית וגם הפונדקאית הן הודיות) יכול להגיע לכל הפחות לעשרים אלף דולר ארצות הברית. בארצות הברית לעומת זאת העלות יכולה להגיע אף ל-200 אלף דולר. הפונדקאית מקבלת תשלום וכן כיסוי הוצאות שונות המתעוררות בעקבות התהליך, החל בהוצאות משפטיות וכלה בסיוע בגידול ילדיה. עלות הביציות יכולה להגיע עד ל-15 אלף דולר.[2] ההתקשרות עם התורמת והפונדקאית נעשית באמצעות חוזים לעיתים על ידי סוכנויות תיווך. החוזים מגדירים גם את ההתקשרות הכספית ואפשרויות פעולה במקרים של בעיות במהלך ההריון או הלידה וכדומה.

ההריון והלידה עריכה

תהליך ההריון מלווה בבדיקות רפואיות השונות ממדינה למדינה. בגלל הנורמות השונות, לא פעם יש דרישה לבצע בדיקות נוספות על פי הנהוג בבתי החולים שבהם מתבצע תהליך החזרת העוברים והמעקב אחר ההריון. לרוב מיודעים ההורים המיועדים בכל התהליך. במקרים בהם מתגלות נסיבות מיוחדות של ההריון (כמו מומים, הפלות או מצוקה של האם או העובר) נסמכת זכות קבלת ההחלטות על החוזה המשפטי בין הצדדים, לכן עריכת החוזה יכולה לכלול ירידה לפרטים לא נעימים שזוג סטרייטים לא נדרש להתמודד איתם כלל אלא אם אותרה בעיה כלשהי.

רמת ההיכרות של הפונדקאית וההורים המיועדים משתנה ממדינה למדינה ואף מפונדקאית לפונדקאית בהתאם לרצון האישי של שני הצדדים. לעיתים אין כלל היכרות ביניהם ולעיתים יש קשרים מתמשכים המלווים בביקורים וקשר רציף באמצעות האינטרנט.

בשל העיתוי הספונטני של הלידה, היא מתרחשת לעיתים ללא נוכחות ההורים. במקרים אחרים יכולים ההורים לנכוח בבית החולים או בלידה עצמה על פי החלטת המעורבים בדבר ולרוב מיד לאחר הלידה מועברים התינוקות לידי ההורים.

במקרים בהם הלידה מוקדמת התינוק נולד פג ונדרש לטיפול רפואי. כיוון שאין אפשרות לבטח את התינוק לפני לידתו, העלויות האפשריות במקרה זה עלולות להיות גבוהות מאוד. בקנדה לדוגמה, בשל חוקי המקום יש זכאות לביטוח לאומי לתינוק שנולד שם ולכן יש סיוע מהמדינה. ביטוח שכזה לא קיים במדינות אחרות כמו הודו או ארצות הברית.

לאחר הלידה עריכה

תהליך הבאת התינוק לבית הוריו כולל את הטסתו, הנפקת אזרחות והסדרת המעמד החוקי של ההורים כלפי התינוק. ההסדרים הבירוקרטיים מאלצים את זוג ההורים ואת ילדם שזה עתה נולד לשהות כחודש במדינה שבה נערכה הלידה, עד שמדינת ישראל תאשר את זכאות הפעוט לאזרחות וכניסתו לישראל. במדינות שבהן התינוק שנולד מקבל את אזרחות המדינה שבה נולד, ניתן להוציא לו דרכון ולהסדיר את קבלת האזרחות בישראל. עם זאת, תהליך זה מונע מהתינוק ביטוח לאומי עד קבלת האזרחות.

מעמד הילד עריכה

על פי נוהל של משרד הפנים, מדינת ישראל אינה מכירה באופן אוטומטי ברישום ההורות במדינה שבה התבצעה הפונדקאות, אלא דורשת מההורים המסתייעים בפונדקאית להגיש תביעה להצהרה על הורות בבית המשפט לענייני משפחה, במסגרתה מתבצעת בדיקת רקמות לצורך הוכחת התאמה גנטית בין ההורה הנטען ליילוד. במסגרת הליכים אלו, המדינה עומדת על כך שהיילוד לא יוכנס לישראל עד לקבלת הצהרת הורות מבית המשפט.[23] הילד מוכר רק להורה הביולוגי, ואילו בן זוגו היה יכול לעבור תהליך אימוץ.[24] בחודש מאי 2013 הודיע היועץ המשפטי לממשלה בעקבות עתירת זוגות חד מיניים לבג"ץ, כי בן זוג של הורה ביולוגי יוכל להסתפק בצו בית משפט ולא ייאלץ לעבור הליך אימוץ ממושך.[25] בחודש ינואר 2014 הורה בית המשפט העליון למשרד הפנים לרשום את ההורה הביולוגי ואת בן זוגו כהוריה של ילדה שנולדה בפונדקאות מחוץ לישראל, ללא צורך באימוץ או בצו הורות פסיקתי, על פי פסק דין הצהרתי מחוץ לישראל.[26] בפברואר 2020, בעקבות בקשת רשות ערעור של המדינה על החלטות קודמות של בית משפט לענייני משפחה ובית משפט מחוזי, לפיהן צו ההורות יחול רטרואקטיבית משעת הלידה, פסק בית המשפט העליון בהרכב של שלושה שופטים כי צו הורות פסיקתי חל רק מהרגע שניתן.[27]

יהדות הילד עריכה

על פי ההלכה המקובלת על מרבית הפוסקים, יהדותו של תינוק נקבעת על פי זהות היולדת, כלומר זהות האם הפונדקאית. מכיוון שבחלק מהמקרים בהם הפונדקאות מתבצעת מחוץ לישראל האם הפונדקאית אינה יהודייה, כך התינוק הנולד אינו יהודי על פי ההלכה. נושא זה כואב במיוחד להומואים המעוניינים בילד יהודי על פי ההלכה, ולכן בשנת 2011 הם ביקשו מ-"הוועדה הציבורית לבחינת הסדרה חקיקתית של נושא הפריון וההולדה בישראל" שתתיר להם פונדקאות.[28][29] אפשרות אחרת היא באמצעות גיורו. גיור זה, בגרסתו האורתודוקסית, מותנה בכך שהילד יחונך לאורח חיים יהודי הכולל שמירת תורה ומצוות. זוגות גברים יתקשו לשכנע את בית הדין שביכולתם ובכוונתם להעניק חינוך כזה לילד ולכן לא יוכלו לגיירו בגיור אורתודוקסי. עם זאת, בהינתן תנאים מסוימים ניתן לגיירו בגיור אחר, שיוכר על ידי משרד הפנים לעניין מרשם האוכלוסין, אך לא על ידי הרבנות הראשית לישראל.[30]

היבטים משפטיים נוספים עריכה

בשנת 2009, קבע המוסד לביטוח לאומי נוהל על פיו ניתנים חופשת לידה ומענק לידה לזוגות שערכו פונדקאות מחוץ לישראל.[31][32]

בשנת 2010, בעקבות עתירה לבג"ץ בדרישה לאשר פונדקאות לזוגות גברים, הקים משרד הבריאות ועדה חדשה לבחינת הנושא והעותרים משכו את עתירתם.[33][34][35]

בתחילה היה נהוג כדבר שבשגרה לאשר אוטומטית בקשות לבדיקת רקמות לצורך הוכחות אבהות. אולם בשנת 2010 הורה בית המשפט המחוזי ברוב דעות שיש להעמיד לילוד אפוטרופוס שייצג אותו בהליכים המשפטיים לאישור בדיקת הרקמות, כדי לוודא שזכויותיו לא תפגענה מהבדיקה.[36]

בסוף אותה שנה, עת הגיע לקיצה התקופה בה הנחה בג"ץ על פי עתירת פנקס-ארד את משרד הבריאות להמציא מענה לסוגיית הפונדקאות הגאה בישראל,[37] החל מאבק מתוקשר של הזוג משה לניאדו וגל פלג במטרה לעורר את המודעות לנושא. הזוג הפיק באופן עצמאי סרטון מחאה שהוצג ביוטיוב וכן החלו לגייס חתימות בעצומה הקוראת לשינוי חוק הפונדקאות.[38]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 כתב טענות העותרים בבג"ץ 1078/10, ארד-פנקס נגד הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים; העותרים משכו את עתירתם לאחר שמשרד הבריאות הבטיח להקים ועדה לבחינת הנושא
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 רותם סלע, בייבי בום בקהילה ההומוסקסואלית: כמה עולה להיות הורים גאים?, באתר nrg‏, 7 באוגוסט 2010
  3. ^ עינת שגיא-אלפסה, הורים גאים, 23 באוגוסט 2010.
  4. ^ 1 2 3 הילדה הכי יקרה בגן, באתר ‏מאקו‏, 1 בספטמבר 2011
  5. ^ המדינה תעזור למשפחות חד מיניות לממש את החלום להורות, באתר ynet, 10 במאי 2021
  6. ^ 1 2 בג"ץ הכריע: פונדקאות ללהט"ב תוך חצי שנה, באתר ‏מאקו‏, 11 ביולי 2021
    בג"ץ 781/15 איתי ארד-פנקס ואחרים נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים על פי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד הילוד), התשנ"ו-1996 ואחרים, ניתן ב־11 ביולי 2021
  7. ^ שני פרומקין‏, מהשבוע הבא: זוגות הומואים, גברים יחידנים וטרנסג'נדרים יוכלו להביא ילדים בפונדקאות, באתר וואלה!‏, 4 בינואר 2022
  8. ^ שינוי חוק הסכמים לנשיאת עוברים, באתר GOV.IL
  9. ^ חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו - 1996 - הנחיות ליישום | מספר החלטה 07/2021, באתר GOV.IL
  10. ^   בר פלג, הורוביץ הודיע: זוגות הומואים, טרנסים וגברים יחידנים יוכלו להביא ילדים בפונדקאות, באתר הארץ, 4 בינואר 2022
  11. ^ עירא הדר, להיות הורים גאים: פונדקאות, אתר GoGay,‏ 22 בפברואר 2005
  12. ^ ירון קלנר, מהפכה: הומואים יהפכו הורים באמצעות פונדקאית - בישראל, באתר ynet, 11 בדצמבר 2013
  13. ^ אושר: פונדקאות לזוגות חד-מיניים, באתר ‏מאקו‏, 2 במרץ 2014
  14. ^ יקי אדמקר‏, נתניהו: תומך בפונדקאות ללהט"ב, אך אין לנו הרוב הדרוש לכך בקואליציה, באתר וואלה!‏, 31 באוקטובר 2018
  15. ^ נדחה בטרומית: הרחבת הזכאות להליכי נשיאת עוברים (חוק הפונדקאות) 31 באוקטובר 2018, כ"ב בחשון תשע"ט, בשעה 14:00, אתר הכנסת
  16. ^ יובל בגנו, אנה ברסקי, מתן וסרמן, ‏בג"ץ אישר פונדקאות בישראל לזוגות חד מיניים, באתר מעריב אונליין, 27 בפברואר 2020
  17. ^ אדיר ינקו, לראשונה בישראל: תינוקת נולדה לשני אבות בהליך פונדקאות, באתר ynet, 22 בפברואר 2023
  18. ^ אדיר ינקו, "שנים שאני חולם להיות אבא": נולד האב היחידני הראשון מקהילת הלהט"ב, באתר ynet, 11 בינואר 2024
  19. ^ פרופ' נחמן אש, חוזר המנהל הכללי משרד הבריאות מיום 27/12/2021
  20. ^ כל - זכות, הורים מיועדים
  21. ^ עדה ומינה, פונדקאות לזוגות חד מיניים בישראל | מידע חשוב, באתר המרכז להורות באמצעות פונדקאות, ‏2022-03-22
  22. ^ 1 2 ויקטוריה גלפנד, אימוץ ילדי פונדקאות: עו"ד ויקטוריה גלפנד מסבירה, אתר הבנ"ה, 20 בדצמבר 2010.
  23. ^ בע"מ 7414/11 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונים, ניתן ב־11 באוקטובר 2011.
  24. ^ הליך פונדקאות בחו"ל, אתר משפחה חדשה, 22 באפריל 2009.
  25. ^ אביאל מגנזי, מהפכת האימוץ: המדינה תקל על הורים גאים, באתר ynet, 12 במאי 2013
  26. ^ בג"ץ 566/11 פלוני נ' משרד הפנים, ניתן ב־28.1.2014
  27. ^ אלה לוי-וינריב, ‏בשורה רעה לקהילה הגאה: העליון קבע כי צו הורות פסיקתי חל רק מהרגע שניתן, באתר גלובס, 4 בפברואר 2020
  28. ^ דניאל יונס, חברותא מבקשת: "פונדקאות בארץ, גם להומואים", 12 באפריל 2011.
  29. ^ כל מה שרציתם לדעת על תהליך הפונדקאות בישראל, אתר "יומן הריון", 18 באוגוסט 2011.
  30. ^ דני זאק, ‏מיהו יהודי: הסיפור מאחורי גיור ילדי פונדקאות חו"ל, באתר ‏מאקו‏, ‏29 באוגוסט 2013
  31. ^ תומר זרחין, ביטוח לאומי העניק לראשונה חופשת לידה לזוג הומואים, באתר הארץ, 16 במרץ 2009.
  32. ^ ארגון משפחה חדשה ניצח במאבק המשפטי, לראשונה בישראל בני זוג גברים יקבלו זכויות לידה על בנותיהן שהובאו לעולם באמצעות פונדקאית / דמי לידה ומענק לידה ישולמו לשני אבות לתאומות 7 במאי 2009.
  33. ^ דן אבן, משרד הבריאות ישקול לאפשר לזוג הומוסקסואלים הריון פונדקאי, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2009.
  34. ^ דוד רגב, עתירה לבג"ץ: אשרו גם להומואים פונדקאית, באתר ynet, 10 בפברואר 2010.
  35. ^ פסק-דין מיום 30 ביוני 2010.
  36. ^ עמ"ש 14816-04-10
  37. ^ דניאל יונס, חברותא מבקשת: "פונדקאות בארץ, גם להומואים", 12 באפריל 2011
  38. ^ נרי ברנר, מאבק ביוטיוב: למען פונדקאות לזוגות חד-מיניים, באתר ynet, 7 בנובמבר 2011.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פונדקאות_להומוסקסואלים_ישראלים&oldid=38381182"