פיטר וונדיאנגלית: Peter and Wendy), אשר מוכר כיום גם בשם פיטר פן, הוא ספר ילדים מאת ג'יימס מתיו ברי, בו הגיבור הראשי הוא הדמות פיטר פן. הסיפור הוצג במקור כמחזה ב-27 בדצמבר 1904 בתיאטרון הדוכס מיורק (Duke of York) בשם "פיטר פן: או, הילד שלא רצה לגדול" ("Peter Pan, or The Boy Who Did not Want to Grow"). המחזה עובד בהמשך לספר ילדים, אשר פורסם לראשונה ב-1911.

פיטר וונדי
Peter and Wendy
כריכת הספר "Peter and Wendy" משנת 1915
כריכת הספר "Peter and Wendy" משנת 1915
מידע כללי
מאת ג'יימס מתיו ברי
איורים Francis Donkin Bedford עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פנטזיה
ספרות ילדים
הוצאה
הוצאה הודר וסטאוטון, צ'ארלס סקריבנר ובניו עריכת הנתון בוויקינתונים
שנת הוצאה 1911 עריכת הנתון בוויקינתונים
מהדורות נוספות
מהדורה מוערת "פיטר פן", אריה ניר הוצאה לאור, 2011 - תרגמה והעירה: גילי בר-הלל סמו
סדרה
ספר קודם The Little White Bird, Peter Pan in Kensington Gardens עריכת הנתון בוויקינתונים
ספר הבא Peter Pan in Scarlet עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בשנת 1928 תרם ברי את הזכויות לספר ולמחזה לבית החולים לילדים "גרייט אורמונד סטריט" בלונדון. לקראת תום זכויות היוצרים ערך בית היתומים תחרות לכתיבת ספר המשך רשמי, הזוכה בתחרות הייתה ג'רלדין מקורקרן ושמו של הספר הוא "פיטר פן בארגמן".

הרקע לספר הוא נושא למחקר ספרותי רב. ברי המציא את דמותו של פיטר פן לראשונה בסיפורים שסיפר לילדיה של סילביה לואלין דייוויס, איתם פיתח מערכת יחסים חמה ולאחר מות אימם מסרטן, גם קיבל עליהם משמורת משותפת עם סבתם ולמעשה אימץ אותם. השם פיטר פן לקוח משמו של הבן השלישי של סילביה לואלין דייוויס, פיטר, שהיה צעיר הבנים כשברי פגש אותם לראשונה; השם "פן" מקורו בשם האל פאן, אל היער מהמיתולוגיה היוונית. נטען גם כי ההשראה לדמות באה לברי מאחיו דייוויד, שנהרג בתאונת החלקה בגיל 13. הדבר השפיע קשות על אמו, והנחמה היחידה לה הייתה כי נשאר ילד לנצח. הפעם הראשונה בה השתמש ברי בדמות פיטר פן הייתה בספר משנת 1902 "הציפור הקטנה הלבנה", שהתבסס על יחסיו של ברי עם ילדי משפחת לואלין דייוויס. ב-1906, אותם פרקים מתוך הספר אשר עסקו בפיטר פן, התפרסמו בנפרד בשם "פיטר פן בגני קנסינגסטון".

ב-2000 נבחר העיבוד הקולנועי לסיפור משנת 1924 (אנ') לשימור בארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית של ספריית הקונגרס בשל "חשיבות תרבותית".

תקציר העלילהעריכה

 
איור מתוך הספר המקורי של פיטר פן כאשר הוא נכנס לחדר השינה של ילדי משפחת דארלינג בעודו מחפש את הצל שלו
 
איור מתוך הספר המקורי של הדו-קרב בין פיטר פן וקפטן הוק

הסיפור מספר את סיפורו של פיטר פן, הילד שמסרב לגדול ולהתבגר. פיטר חי בארץ לעולם-לא (Neverland) בבית מתחת לאדמה יחד עם "הילדים האבודים" - ילדים שאבדו להוריהם, ולכן הגיעו לארץ לעולם לא. הם נלחמים נגד שודדי ים ונגד אינדיאנים. מדי פעם הוא מבקר בעולמנו כדי להקשיב לסיפורי ילדים שמקריאות אימהות לילדיהן לפני השינה.

באחד הלילות פיטר ישב והאזין לסיפוריה של מארי דארלינג לילדיה וונדי, ג'ון ומייקל. באותה תקופת זמן מארי הייתה מודאגת מטיפוס בשם "פיטר פן", ששמה לב אליו כשקראה את מחשבות ילדיה (לפי הסיפור, כל אמא נוהגת לשבת ליד מיטתו של ילדהּ, לקרוא את מחשבותיו ולארגן את מחשבותיו ליום הבא - את המחשבות הטובות לשים מקדימה, ואת המחשבות הרעות להחביא). כשמארי שמה לב לפיטר, היא מנסה לתפוס אותו, אך היא מצליחה לתפוס רק את הצל שלו, בעזרת השמרטפית של ילדיה - הכלבה ננה. ננה שמה את הצל שלו במגירה. יום אחד פיטר פן חוזר לקחת את הצל שלו. הוא מנסה להדביק אליו את הצל שלו, אך לא מצליח. הוא בוכה ומעיר את וונדי דארלינג, שעוזרת לפיטר לחבר את הצל שלו חזרה וכך זוכה בחיבתו. הוא מזמין אותה לבוא ולהיות "אמא" שלו ושל חבורת הילדים האבודים. וונדי מסכימה בתנאי שאחיה, ג'ון ומייקל, יצטרפו למסע. דבר זה לא מוצא חן בעיני טינקר בל, הפיה של פיטר.

פיטר פן מלמד אותם לעוף בעזרת אבקת הקסמים מהפיה טינקר בל ומחשבות חיוביות, וכך הם עפים לארץ לעולם לא - הארץ שבה לעולם לא גדלים. כאשר הם מגיעים, הם עוברים הרפתקאות רבות - וונדי כמעט מתה מתחבולה של טינקר בל נגדה, טינקר בל כמעט מתה בניסיון להגן על פיטר ונלחמים באויבו המר של פיטר פן, קפטן ג'יימס מ. הוק ובפיראטים שלו על ספינת הפיראטים The Jolly Roger.

בסופו של דבר וונדי מחליטה שמקומה בביתה שבלונדון. היא לוקחת איתה את אחיְה ואת הילדים האבודים, ולמרות ניסיונות רבים שלה היא לא מצליחה לשכנע את פיטר פן לבוא גם. פיטר פן אף מנסה למנוע את חזרתה הביתה ושב לפניה ללונדון וסוגר את החלון, שם הוא מבין לראשונה שהוא אוהב אותה כמו שאמהּ אוהבת אותה, ועל כן היא לא מוכנה לוותר ובסופו של דבר הוא פותח את החלון בחזרה. פיטר פן מחזיר אותה ואת הבנים, ועושה עסקה עם וונדי ואמהּ - פעם בשנה באביב הוא יבוא לקחת את וונדי לארץ לעולם לא כדי לעזור לו בניקיון האביב. פיטר בא כמה פעמים בהן הוא אפילו לא זוכר את קיומה של טינקר בל, אך לבסוף נעלם לתקופה ממושכת.

בספר הוסיף בארי פרק נוסף בו פיטר חוזר לביתה של וונדי מבלי שהוא מבין שעברו יותר מעשרים שנה מאז חזרה מארץ לעולם לא והיא כבר אישה נשואה ואם לילדה בשם ג'יין. כאשר פיטר מבין זאת הוא פורץ בבכי ומעיר את ג'יין משנתה. היא מבקשת ממנו לקחת אותה לארץ לעולם כדי שתשמש לו אם. פיטר מסכים ולוקח אותה עמו, כשהוא מבטיח לבוא ולקחת אותה בכל שנה. הספר נגמר בכך שפיטר בא כל שנה, חוץ מבשנים בהן הוא שוכח.

דמויותעריכה

  • פיטר פן - ילד מעופף שלא גדל אף פעם, מלווה את וונדי ג'ון ומייקל לארץ לעולם לא.
  • ג'ורג' דארלינג - אביהם של ונדי, ג'ון, ומייקל אשר שונא את פיטר פן ולא מאמין בקיומו.
  • מרי דארלינג - אמם של ג'ון, מייקל, וונדי דארלינג.
  • ונדי מוירה אנג'לה דארלינג - האחות הגדולה של ג'ון ומייקל.
  • ג'ון דארלינג - אחיה של ונדי אשר תמיד מסתבך בצרה כלשהי.
  • מייקל דארלינג - אחיה הצעיר של ונדי אשר מראה אומץ רב לגילו הצעיר.
  • ננה - כלבתם של משפחת דארלינג אשר תפסה את צילו של פיטר פן.
  • טינקר בל - פיה וחברה של פיטר פן.
  • הילדים האבודים - בנים שפיטר פן גידל.
  • טייגר לילי ("שושן הנמר") - נסיכת שבט האינדיאנים של ארץ לעולם-לא.
  • קפטן ג'יימס הוק - שודד ים מרושע ולא יוצלח ואויבו המושבע של פיטר פן. מנסה בכל כוחותיו ויחד עם עוזריו לגבור עליו ועל חבריו.
  • סמי - שודד-ים מזדקן אשר משרת את קפטן הוק.
  • שודדי הים - עוזריו של קפטן הוק שעוזרים לו במאבקיו נגד פיטר וחבריו.
  • התנין המתקתק - כאשר פיטר נלחם בהוק לפני זמן רב, התנין אכל את ידו הימנית של קפטן הוק. מאז התנין מנסה לאכול את קפטן הוק. התנין גם בלע שעון, ומשום כך צליל תקתוק שעון מלווה אותו.
  • בתולות הים - בתולות ים אשר חברות טובות של פיטר.

עיבודיםעריכה

 
מרי מרטין כפיטר פן במחזה שהתבסס על הסיפור, 1956

לאורך השנים הופקו עיבודים טילווזיונים וקולנעיים רבים לסיפור.

חברת פרמאונט הפיקה את העיבוד הקולנועי הראשון של הסיפור בשנת 1942 - היה זה סרט אילם בכיכובם של בטי ברונסון בתפקידם פיטר פן וארנסט טורנס בתפקיד קפטן הוק. ברי בחר את ברונסון לתפקיד ואפילו כתב טקסטים חדשים, אבל הבמאי העדיף להבסס על המחזה הראשון.

לאוחר השנים הופקו מספר מחזות זמר המבוססים על הסיפור, כאשר כמה מהבולטים ביותר כוללים את הגרסה של ג'רום קרן מ-1924, הגרסה של לאונרד ברנשטיין מ-1950 והגרסה של ג'רום רובינס מ-1954. לרוב במחזות היו אלו נשים שגילמו את דמותו של פיטר פן.

ב-5 בפברואר 1953 יצא לאקרנים הגרסה הקולנועית המצוירת הראשונה לסיפור בהפקת חברת וולט דיסני. בגרסה זו הדיאלוג של הדמויות היה שונה באופן מוחלט מהדיאלוג המקורי בספר. השחקן בובי דריסקול בן ה-15 דיבב את דמותו של פיטר פן.

ב-1989 ניפון אולפני אנימציה הפיצו את גירסת האנימה הראשונה של "פיטר פן". 23 הפרקים הראשונים הם עיבוד לא מדויק של הסיפור של ברי, בעוד שאר הפרקים מציגים עלילה מקורית לחלוטין עם דמויות חדשות. התוכנית ששודרה בישראל בין השנים 1990- 1991 בערוץ הראשון אחר כך עברה לערוץ ג'טיקס. חני נחמיאס היא היחידה שהתקבלה לדבב את ונדי מאז המחזמר של 1988.

ב-1991 יצא לאקרנים סרט הלייב-אקשן "הוק" בבימויו של סטיבן ספילברג אשר מהווה סיפור המשך לסיפור המקורי, בו פיטר פן גדל ונישא לביתה של וונדי. בסרט זה רובין ויליאמס מגלם את פיטר פן, מגי סמית מגלמת את ונדי, ג'וליה רוברטס מגלמת את טינקרבל ודסטין הופמן מגלם את קפטן הוק.

בשנת 2002 הוציאו אולפני דיסני סרט נוסף, פיטר פן 2, בדיבובם של בליין וויבר, קורי ברטון, הארייט אוואן.

בשנת 2013 עלתה סדרת אנימציה בשם פיטר פן בערוץ הילדים. את דמותו של פיטר פן דיבב דניאל מורשת.

ספר המשךעריכה

בשנת 2005 ערך בית החולים גרייט אורמונד תחרות למציאת סופר שיכתוב ספר המשך להרפתקאותיו של הילד שסירב לגדול וחבורת הילדים האבודים שלו. בתחרות זכתה ג'רלדין מקורקרן שכתבה את הספר "פיטר פן בארגמן" (Peter Pan in Scarlet) אשר פורסם ב-5 באוקטובר 2006. הספר תורגם עד כה ל-37 שפות. פיטר מוצא את גלימת רב החובל של קפטן הוק (שכזכור מהספר המקורי, אמור להיות טרוף על ידי התנין). ונדי והילדים האבודים חוזרים לארץ לעולם לא (כ-20 שנה אחרי) לילדותם, ומגלים מחדש את קפטן הוק.

סדרת ספרים נוספת מתארת את מה שקרה לפני שפיטר פגש את ונדי. בספר הראשון "פיטר ולוכדי הכוכבים" מסופר איך האי "לעולם לא" הפך לכמו שהוא (כולל בנות הים והתנין הענקי) וקיבל את שמו, איך פיטר זכה בנעורי נצח ואיך התנין טרף את יד קפטן ג'יימס שחורשפם (לפני שקיבל את הכינוי "הוק").

בספר השני "פיטר ושודדי הצללים" פיטר חוזר לכדור הארץ כדי להילחם ביצור צללים שמאיים על מסדר טוב עתיק (לוכדי אבק הכוכבים מהספר הראשון).

שני ספרי המשך בסדרה "Peter and the Secret of Rundoon" ו "Peter and the Sword of Mercy" (לא תורגמו לעברית) מספרים על המשך המאבק של פיטר וחבריו (עם עזרת לוכדי הכוכבים) נגד יצור הצללים (מהספר הקודם).

בישראלעריכה

תרגומים לעבריתעריכה

עיבודים לבמה בישראלעריכה

עיבוד של המחזה בתרגומו של נסים אלוני הוצג לראשונה בישראל בתיאטרון חיפה בשנת 1965 בכיכובה של גילה אלמגור כ"פיטר פן".

בשנת 1988 הועלה המחזמר "פיטר פן" על ידי תיאטרון חיפה בעיבודם של אורי פסטר וחנוך רוזן, ובכיכובם של חנוך רוזן כ"פיטר פן" וחני נחמיאס כ"וונדי". עוד כיכבו: ששון גבאי (קפטן הוק), צחי נוי (סמי) וחיה סמיר (לילי הנמרה).[1]

בשנת 1997 הועלה גרסה נוספת לעיבודם של רוזן ופסטר, בכיכובם של גיל ססובר בתפקיד פיטר פן, שרון שחל בתור וונדי, זאב רווח בתור קפטן הוק ודפנה דקל בתור לילי הנמרה.

בשנת 2004 הועלה המחזמר "פיטר פן" בעיבודם של ירון כפכפי ונועה ברנר ובכיכובם של עפר שכטר כפיטר פן, מיכל ינאי כוונדי, אפרת בוימולד כטינקר בל, אמיר פיי גוטמן כקפטן הוק, ומיכל אמדורסקי כלילי הנמרה. גרסה נוספת לעיבוד הזה עלתה בשנת 2012 בכיכובם של הראל סקעת כפיטר פן, ישראל קטורזה כקפטן הוק, רוני דלומי כוונדי, רוני דואני כטינקר בל ואושרת אינגדשט כטייגר לילי. בשנת 2015 הועלה המחזמר שוב בכיכובם של מתן שביט כפיטר פן, נעה גורן כוונדי ומתן קליגר כקפטן הוק והצ'יף. בחנוכה אותה שנה לוהקו בהתאמה עפר שכטר שחזר לתפקידו המיתולוגי, עדי הימלבלוי ועודד פז.

בשנת 2009 עלתה הפקה משותפת של תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער ותיאטרון חיפה למחזה, שעיבדה וביימה צביה הוברמן, בהשתתפות דורון עמית שגילם את פיטר פן, יוסי מרשק כקפטן הוק, תמר שם אור בתור וונדי, מירב שירום כטייגר לילי ואחרים.

בשנת 2014 עלה בסמינר הקיבוצים ומאוחר יותר בתיאטרון הבימה, עיבוד מקורי למבוגרים של הסיפור בשם "וונדי ופיטר". את העיבוד כתב וביים תום ווליניץ, עיצבה תות הרבט, את פיטר פן גילם גיא זך, את וונדי גילי בית הלחמי, את הוק שגיא טל, את ג'יין/גברת דרלינג הגר שחר ואת ג'ק עמרי דגן שגם הלחין את המוזיקה וביצע אותה בפסנתר בכל הופעה.[2]

לאורך השנים הוצגו מעל במות ישראל הפקות ועיבודים נוספים לסיפורו של פיטר פן.

לקריאה נוספתעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה