פרידריך שלגל

משורר, מבקר וחוקר גרמני

קרל וילהלם פרידריך שלגלגרמנית: Karl Wilhelm Friedrich Schlegel;‏ 10 במרץ 177212 בינואר 1829) היה משורר גרמני, מבקר אמנות ומלומד. לצד אחיו הגדול אוגוסט וילהלם פון שלגל היה מבקר מוביל ברומנטיקה של ינה.

פרידריך שלגל
Friedrich Schlegel
לידה 10 במרץ 1772
הנובר, נסיכות הבוחר מהנובר עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 בינואר 1829 (בגיל 56)
דרזדן, ממלכת סקסוניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת הנובר, נסיכות הבוחר מהנובר עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הקתולי הישן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת גטינגן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מסה עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי הרומנטיקה של ינה
בן או בת זוג
פרסים והוקרה המסדר העליון של ישו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
וילהלם שלגל

חייו ועבודתו

עריכה

קרל פרידריך פון שלגל נולד בהנובר. אביו יוהאן אדולף שלגל היה כומר ומשורר. הוא למד משפטים בגטינגן ולייפציג אבל, בסופו של דבר, הקדיש עצמו למחקרי ספרות. הוא פרסם ב-1797 את הספר היוונים והרומאים (Die Griechen und Römer) ואחריו היסטוריה של שירת היוונים והרומאים (Geschichte der Poesie der Griechen und Römer) (1798). בינה, בהיותו פרופסור שלא מן המניין (Privatdozent), היה יחד עם אחיו בין מייסדי כתב העת "אתנאום" (Athenaeum) ‏ 17981800). הוא תרם לכתב העת פתגמים ומאמרים שבהם מובעת בצורה הברורה ביותר העמדה של האסכולה הרומנטית. ביֶנה גם כתב את הרומן, אותו לא סיים, לוסינדה (1799) שהוא מעניין כניסיון להעביר לתורת מוסר מעשית את הדרישה הרומנטית לחירות אישית מלאה. כמו כן כתב את אלארקוס (Alarcos) (1802), טרגדיה שבה שילב, בלי הצלחה רבה, יסודות קלאסיים ורומנטיים. הרומן לוסינדה שבו הלל את האיחוד בין אהבה חושנית ורוחנית כאלגוריה של הארוס הקוסמי האלוהי עורר שערורייה גדולה בשל האופי האוטוביוגרפי הברור שלו. דבר זה תרם לכישלון הקריירה האקדמית בינה.

ב-1802 הוא נסע לפריז שם היה לו חוג מכרים, ביניהם היינריך כריסטוף קולבה (Heinrich Christoph Kolbe) והוא ערך שם את כתב העת "אירופה" (Europa). הוא הרצה על פילוסופיה והמשיך בלימודי המזרח. תוצאות למחקריו אלה כלולות בספרו על השפה וחכמת ההודים (Über die Sprache und Weisheit der Indier) (1808). באותה שנה המירו הוא ואשתו דורותיאה, בתו של משה מנדלסון, את דתם מפרוטסטנטיות לקתוליות. מאז התנגד יותר ויותר לעקרונות של חירות פוליטית ודתית. הוא עבר לווינה ב-1809 ומונה למזכיר חצר המלכות במטה של הארכידוכס קרל.

בתקופה מאוחרת יותר היה יועץ לשכת הציר בשגרירות האוסטרית בפרנקפורט אבל ב-1818 הוא חזר לווינה.

בינתיים פרסם את אוסף ההיסטוריות (Geschichte) שלו ושתי סדרות של הרצאות: על ההיסטוריה החדשה (Über die neuere Geschichte) (1811) והיסטוריה של הספרות העתיקה והחדשה (Geschichte der alten und neuen Literatur) (1815). אחרי שחזר לווינה מפרנקפורט הוא ערך כתב עת בשם "קונקורדיה" והתחיל באיסוף כל כתביו (Sämtliche Werke). הוא נשא גם הרצאות שפורסמו מחדש בספרו פילוסופיה של החיים (Philosophie des Lebens) (1829). הוא נפטר ב-12 בינואר 1829 בדרזדן.

הערכה

עריכה

לפרידריך שלגל מקום מכובד בהיסטוריה של הספרות הגרמנית. הוא ואחיו היו מנהיגי האסכולה הרומנטית שנבעו ממנה רוב הדעות הקובעות על תכונותיהם של ימי הביניים ועל השיטות לביטוי ספרותי. מבין שני האחים היה פרידריך, ללא ספק, הגאון המקורי יותר. הוא היה המייסד המקורי של האסכולה הרומנטית. לו, יותר מכל חבר אחר באסכולה, אנחנו חייבים את הרעיונות המהפכניים והמתפתחים שהשפיעו, בצורה כל כך עמוקה, על התפתחות הספרות הגרמנית בראשית המאה ה-19.

מכתביו

עריכה

בעברית

עריכה
  • פראגמנטים, תרגום ואחרית-דבר - טוביה ריבנר. תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1982.

בגרמנית

עריכה
  • Sämmtliche Werke. 10 Bde., Wien 1822–1825
  • Sämmtliche Werke. 2. Original-Ausgabe, 15 Bde., 4 Supplementbände, Wien & Bonn 1846
  • Ernst Behler, Jean-Jacques Anstett, Hans Eichner (Hrsg.): Friedrich Schlegel. Kritische Ausgabe seiner Werke. 35 Bde. (noch nicht abgeschlossen; Website(הקישור אינו פעיל)), Paderborn u. a. 1958 ff.
    • Abt. 1: Kritische Neuausgabe
    • Abt. 2: Schriften aus dem Nachlaß
    • Abt. 3: Briefe
    • Abt. 4: Editionen, Übersetzungen, Berichte
  • Ernst Behler (Hrsg.): Friedrich Schlegel. Studienausgabe. 6 Bde., ebd. 1988;
  • Wolfgang Hecht (Hrsg.): Friedrich Schlegel. Werke. 2 Bde., Berlin / Weimar 1980.
  • Schriften zur Kritischen Philosophie 1795 – 1805. Mit einer Einleitung und Anmerkungen hrsg. von Andreas Arndt und Jure Zovko, Meiner, Hamburg 2007, ISBN 978-3-7873-1848-3(Inhalt und Einleitung, Rezension)
  • Vom ästhetischen Werte der griechischen Komödie, 1794
  • Über die Diotima, 1795
  • Versuch über den Begriff des Republikanismus, 1796
  • Georg Forster, 1797
  • Über das Studium der griechischen Poesie, 1797
  • Über Lessing, 1797
  • Kritische Fragmente („Lyceums“-Fragmente), 1797
  • Fragmente („Athenaeums“-Fragmente), 1797–1798
  • Lucinde, 1799
  • Über die Philosophie. An Dorothea, 1799
  • Gespräch über die Poesie, 1800
  • Über die Unverständlichkeit, 1800
  • Ideen, 1800
  • Charakteristiken und Kritiken, 1801
  • Transcendentalphilosophie, 1801
  • Alarkos, 1802
  • Reise nach Frankreich, 1803
  • Geschichte der europäischen Literatur 1803/1804
  • Grundzüge der gotischen Baukunst 1804/1805
  • Über die Sprache und Weisheit der Indier, 1808
  • Deutsches Museum, (als Hg.) 4 Bde. Wien 1812–1813, Camesina > s:Zeitschriften (Literatur)#DM|Zeitschriften Literatur
  • Geschichte der alten und neueren Literatur, Vorlesungen, 1815

לקריאה נוספת

עריכה
  • מלכה לוקר, פני הרומאנטיקה: גרמניה, צרפת, אנגליה; מוסד ביאליק, תשכ"ב, עמ' 19–29.
  • הקשר ההודו-גרמני: החיפוש של פרידריך שלגל אחר מוצא הגרמנים מהודו, מאת חן צורף-אשכנזי. תל אביב, 2005. (דיסרטציה)
  • R. Haym, Die romantische Schule (1870); I. Rouge, F. Schlegel et la genie du romantisme allemand 1904
  • R. Haym, Erläuterungen In F. Schiegels Lucinde 1905
  • M. Joachimi, Die Weltanschauung der Romantik 1905(
  • W. Glawe, Die Religion F. Schlegels (1906); E. Kircher, Philosophie der Romantik 1906
  • M. Frank '"Unendliche Annäherung" Die Anfänge der philosophischen Frühromantik' 1997
  • Andrew Bowie From Romanticism to Critical Theory. The Philosophy of German Literary Theory 1997 .

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פרידריך שלגל בוויקישיתוף
ערך זה כולל קטעים מתורגמים מהערך Schlegel, Karl Wilhelm Friedrich von מהמהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, הנמצאת כיום בנחלת הכלל