פרימוש רוגליץ'

פרימוז' רוגליץ' (להאזנה (מידעעזרה); סלובנית: Primož Roglič; נולד ב-29 באוקטובר 1989) הוא קופץ סקי לשעבר ורוכב אופני כביש סלובני, שרוכב בקבוצת יומבו–ויסמה. רוגליץ' הוא מנצח הוואלטה אספנייה 2019 ו-2020,2021 כשהוא גם הסלובני הראשון שניצח גרנד טור, כשבג'ירו ד'איטליה 2019 סיים שלישי ובטור דה פראנס 2020 שני. הוא ניצח את הטור דה רומנדי ב-2019 ו-2018 ובתחום המרוצים החד-יומיים הוא מנצח מוניומנט לייז'–בסטון–לייז' ב-2020 וסגן אלוף העולם בנגד השעון לשנת 2017.

פרימוז' רוגליץ'
Primož Roglič
רוגליץ', 2019
רוגליץ', 2019
לידה 29 באוקטובר 1989 (בן 31)
סלובניהסלובניה  סלובניה
גובה 177 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 65 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כביש
התמחות נגד השעון, טיפוס
קבוצה נוכחית יומבו–ויסמה
הישגי שיא
גרנד טורס:
טור דה פראנס:
3 קטעים (2017, 2018, 2020)
וואלטה אספנייה:
Jersey red.svg דירוג כללי (2019, 2020, 2021)
9 קטעים (2019, 2020, 2021)
ג'ירו ד'איטליה:
3 קטעים (2016, 2019)
מרוצי קטעים:
טור דה רומנדי (2018, 2019)
טירנו - אדריאטיקו (2019)
טור האמירויות (2019)
הטור של חבל הבסקים (2018)
וואלטה או אלגארבה (2017)
הטור של סלובניה (2017)
טור דה ל'אן (2020)
חד-יומיים:
טרה ואלי וארסינה (2019)
גראן פיימונטה (2019)
ג'ירו דל'אמיליה (2019)
לייז'–בסטון–לייז' (2020)
primozroglic.com
מאזן מדליות
מתחרה עבור סלובניהסלובניה  סלובניה
המשחקים האולימפיים
זהב טוקיו 2020 נגד שעון
אליפות העולם
כסףברגן 2017מרוץ נגד השעון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

קריירה כקופץ סקיעריכה

רוגליץ' היה קופץ סקי בין השנים 2003–2011, ואלוף העולם לג'וניור בסקי לשנת 2007. ב-2007 עבר התרסקות קשה מאוד[1] ושבר את האף.

קריירה כרוכב אופנייםעריכה

אדריה מוביל (2013–2015)עריכה

ב-2013 הצטרף לקבוצת אדריה מוביל הסלובנית. הוא לא רשם תוצאות בולטות, אך הגיע כמקום ה-3 בקטגוריית מלך ההר בטור סלובניה[2]. באליפות סלובניה באופני כביש, סיים במקום ה-10[3]. ב-2014, סיים 4 באליפות סלובניה[4], בפער של 42 שניות מהמנצח, מאטיי מוגרלי. הוא ניצח את מרוץ קרואטיה - סלובניה[5]. ובטור סיביו, הגיע במקום ה-3 הכללי[6]. ב-2015, ניצח את טור אזרבייג'ן, ואת טור סלובניה[7].

לוטו אנ.אל יומבו (2016-היום)עריכה

ב-2016, רשם את הישג שיאו לשנה זו, כשניצח בקטע ה-9 של הג'ירו ד'איטליה. ובסופו של דבר סיים במקום ה-57 הכללי[8]. הוא ניצח את אליפות סלובניה בנגד השעון[9]. באליפות אירופה סיים במקום ה-7[10], ובאליפות העולם בנגד השעון לקבוצות, הגיע עם קבוצתו במקום ה-5[11].

2017עריכה

 
רוגליץ', בדרכו למדליית כסף באליפות העולם בנגד השעון 2017

את עונת 2017 פתח רוגליץ' בוולטה אה ולנסיה, הוא סיים שלישי בקטע ה-3 ורביעי בקטע ה-5 אך סיים רק במקום ה-49 הכללי. לאחר מכן התחרה בוואלטה או אלגארבה, בקטע השני שהסתיים בעלייה לאלטו דה פויה, הפסיד לדן מרטין בספרינט בין שניהם. בקטע השלישי, שהיה קטע נגד השעון, הראה רוגליץ' את חוזקו בנגד השעון וסיים שלישי, 5 שניות מג'ונתן קסטרובייחו המנצח, מה שהספיק לו לעלות למקום הראשון הכללי. הוא שמר על יתרונו עד סוף המרוץ וניצח אותו, 22 שניות ממיכל קוויאטקובסקי ו-55 שניות מטוני גלופן. לאחר מכן עבר לאיטליה על מנת להתחרות בטירנו - אדריאטיקו, בקטע ה-5 סיים רוגליץ' שלישי, בספרינט מצומצם בו ניצח פטר סאגאן. גם בקטע ה-7 והאחרון שהיה נגד השעון התבלט רוגליץ' עם מקום חמישי, 11 שניות מרוהאן דניס המנצח. בסופו של דבר סיים רוגליץ' את המרוץ במקום הרביעי הכללי, 45 שניות מנאירו קינטנה המנצח. לאחר מכן התחרה בוואלטה אל פאייס ואסקו וניצח את הקטע הרביעי לאחר התקפה 2.9 קילומטרים לסיום, שבסופה הקדים את הפלוטון שהובל על ידי מייקל מת'יוס בשלוש שניות. גם בקטע השישי והאחרון שהיה נגד השעון רוגליץ' ניצח, מקדים את אלחנדרו ולוורדה ב-9 שניות ואת יון איסאגירה ב-15 שניות. בסופו של דבר סיים רוגליץ' במקום החמישי את המרוץ, 59 שניות מוולוורדה המנצח. רוגליץ' סיים שלישי גם בקטגוריית הנקודות במרוץ. לאחר מכן התחרה בטור דה רומנדי ופתח את המרוץ עם מקום שישי בקטע הפרולוג, 9 שניות מפאביו פלינה המנצח, אך ניצח את קטע נגד השעון המסיים של המרוץ וסיים שלישי כללי, 26 שניות מריצ'י פורט המנצח. רוגליץ' המשיך לבלוט בקטעי נגד השעון לאחר שניצח את קטע הפרולוג ב-Ster ZLM, אך את המרוץ כולו סיים במקום השני, 11 שניות אחרי חוסה גונזאלבש המנצח. לאחר מכן סיים חמישי באליפות הולנד. יכולתו המצוינת של רוגליץ' במהלך העונה הובילה אותו להיבחר לראשונה לטור דה פראנס, אך הוא יצא מתמונת הדירוג הכללי לאחר שבקטע ה-5, הקטע ההררי הראשון שהסתיים בלה פלאנש דה בל פיי, סיים במקום ה-47, 3:25 דקות מפאביו ארו המנצח. לכן עבר רוגליץ' להתרכז בניצחונות בקטעים בתחילת השבוע השלישי, בקטע ה-15 נכנס לקבוצת הבריחה המוקדמת של השלב, אך בסופו של דבר סיים רביעי את הקטע, 19 שניות מבאוקה מולמה המנצח, שהוא למעשה מפסיד לדייגו אוליסי וגלופן בקרב על המקום השני. שני קטעים מאוחר יותר, בקטע ה-17, השיג רוגליץ' את מה שחיפש וניצח את הקטע לאחר בריחת סולו ארוכה, והפך לסלובני הראשון לנצח קטע בטור דה פראנס. הוא סיים במקום 38 את המרוץ ושני בקטגוריית ההרים, אחרי וורן ברגיל המנצח. לקראת סוף העונה התחרה באליפות העולם במקצה נגד השעון, במקצה הקבוצתי סיים שביעי ביחד יומבו, במקצה האישי זכה במדליית כסף, 57 שניות מטום דימולן המנצח, ההישג הבכיר ביותר של רוכב סלובני במקצה.[12][13][14]

2018עריכה

 
רוגליץ' על הפודיום של טור בריטניה 2018, לצד ווט פולס (מימין) וז'וליאן אלאפיליפ (במרכז)

ב-2018 פתח רוגליץ' את העונה כמו שפתח את עונת 2017, בוולטה אה ולנסיה, וסיים שישי את המרוץ, 49 שניות מאלחנדרו ולוורדה המנצח. לאחר מכן התחרה בטירנו - אדריאטיקו. במהלך הקטע ה-3 התקיף לקראת הקילומטר והאחרון וניצח את הקטע, אך בדירוג הכללי סיים רק במקום ה-29. רוגליץ' המשיך את עונתו בספרד, בטור של חבל הבסקים והתבלט בשני הקטעים הראשונים לאחר שנכנע לז'וליאן אלאפיליפ בספרינט הסיום בשני הקטעים. את הקטע הרביעי, שהיה נגד השעון, ניצח רוגליץ' לאחר שהקים את פטריק בווין ב-9 שניות ואת ואסיל קיריינקה ב-11 שניות, בעקבות כך עבר אלאפיליפ בדירוג הכללי ועבר להוביל את המרוץ. רוגליץ' המשיך להיות דומיננטי וסיים שני גם בקטע החמישי למחרת, לאחר עומאר פראיילה שניצח מתוך ספרינט סיום בין שישה רוכבים. בקטע השישי והאחרון סיים רוגליץ' תשיעי והבטיח את ניצחונו במרוץ. לאחר מכן התחרה בטור דה רומנדי והמשיך להציג יכולת גבוהה גם במרוץ הזה, כשבקטע הפרולוג סיים שלישי, שנייה אחרי מייקל מת'יוס המנצח. בקטע השלישי, שהיה קטע נגד השעון בתוואי ההררי, סיים רוגליץ' שני, 9 שניות אחרי איגן ברנל המנצח, ועבר להוביל את המרוץ. גם בקטע ה-4 סיים רוגליץ' שני, לאחר שהוביל דבוקה של שלושה רוכבים, שכללה גם את ברנל ורוי קושטה שסיימה 48 שניות אחרי יאקוב פוגלסן המנצח, ובכך הבטיח את ניצחונו במרוץ, עקב העובדה שהקטע החמישי היה קטע מישורי שהסתיים בספרינט רב משתתפים בניצחונו של פסקל אקרמן. לאחר מכן התחרה בטור של סלובניה, בו עשה את ההכנה לטור דה פראנס, וניצח את הקטע הרביעי ואת הקטע החמישי שהיה קטע נגד השעון, מה שסידר לו ניצחון שלישי ברציפות במרוץ קטעים. בטור דה פראנס, שימש כמוביל קבוצתו לצד סטייבן קראוסווייק ההולנדי. רוגליץ' בלט במרוץ, בקטע ה-12, שהסתיים בעליית האלפ ד'ואז, סיים שישי, לצד וינצ'נצו ניבאלי, 13 שניות אחרי שאר רוכבי הדירוג הכללי הבולטים. בקטע ה-17 סיים רביעי, ואת הקטע ה-19 ניצח לאחר בריחת סולו לשאר רוכבי הדירוג הכללי, שבסופה הקדים אותה ב-19 שניות והעלה אותו למקום השלישי הכללי. אך למחרת, בקטע נגד השעון שסיים את קרבות הדירוג הכללי, שילם רוגליץ' את המחיר על הרכיבה האגרסיבית שלו בקטע 19, וסיים את הקטע תשיעי, 1:12 מטום דימולן המנצח, בעוד כריס פרום סיים שנייה אחרי דימולן ובמקום השני, מה שהעלה את פרום למקום השלישי הכללי והוריד את רוגליץ' לרביעי, 3:22 מגריינט תומאס המנצח. בן קבוצתו של רוגליץ, קראוסווייק, סיים חמישי. לאחר מכן חזר רוגליץ' להתחרות בטור של בריטניה וסיים שלישי את המרוץ, בזכות קטע נגד השעון לקבוצות שיומבו ניצחה, 33 שניות מאלאפיליפ המנצח.[15][16][17][18]

2019: ניצחון בוואלטה אספניה ושלישי בג'ירו ד'איטליהעריכה

 
רוגליץ' במהלך ג'ירו ד'איטליה 2019

ב-2019, ניצח את שלושת המרוצים הראשונים בהם התחרה, הראשון מביניהם היה הטור של האמירויות[19], את טירנו - אדריאטיקו[20], ושנית את הטור דה רומנדי[21]. רוגליץ' השתתף בג'ירו ד'איטליה בפעם השנייה, הוא פתח את המרוץ עם ניצחון בקטע הפרולוג שהיה נגד השעון, כשהוא מקדים את סיימון ייטס ב-19 שניות ואת וינצ'נצו ניבאלי ב-23 שניות. בעקבות כך רוגליץ' עבר להוביל את המרוץ ולבש את החולצה הוורודה של מוביל המרוץ בפעם הראשונה בקריירה שלו. בקטע ה-5, הרוכב שנחשב אולי ליריב הכי גדול של רוגליץ' על ניצחון במרוץ, טום דימולן, פרש מהמרוץ לאחר שבקטע 4 איבד יותר מ-4 דקות. בקטע ה-6 איבד רוגליץ' את ההובלה במרוץ והדרדר עד המקום ה-11, רוגליץ' איבד את ההובלה לולריו קונטי האיטלקי, לאחר שסיים שני בקטע מבריחה ששרדה עד הסיום. בקטע ה-9, שהיה קטע נגד השעון השני במרוץ לאחר הפרולוג, רוגליץ' ניצח את השלב וצמצם את הפער מקונטי, שסיים במקום ה-38 ובפער של 3:34 דקות מרוגליץ', ל-1:50 דקות בלבד. בקטע ה-12, יאן פולאנץ היה כחלק מקבוצת בריחה ששרדה עד הסיום, הוא תפס את ההובלה במרוץ במקומו של קונטי שירד למקום ה-3, בעוד רוגליץ' נשאר במקום השני, בפער של 4:07 דקות מפולאנץ. בקטע ה-13, הפער של פולאנץ מרוגליץ' ירד מ-4:07 דקות ל-2:25 דקות, לאחר שבקטע עצמו בו ניצח אילנור זאקארין, רוגליץ' הגיע 1:42 דקות לפני פולאנץ. בקטע ה-14, ריצ'רד קאראפאס ניצח בפער של 1:54 דקות מרוגליץ' ושאר דבוקת רוכבי ה-GC ו-7:41 מפולאנץ, בעקבות כך פולאנץ יצא מתמונת הדירוג הכללי, בעוד רוגליץ' נשאר שני, פער של 7 שניות מקאראפאס המוביל. בקטע ה-15 רוגליץ' איבד עוד זמן, והפער בינו לבין קאראפאס גדל ל-47 שניות והפער שלו מניבאלי במקום השלישי הצטמצם ל-1:47 דקות. בקטע ה-16 רוגליץ' חווה עוד קטע לא מוצלח, כשבמהלך הטיפוס ל"פאסו די מוטירולו" ניבאלי, קאראפאס, וכמה רוכבים נוספים (ביניהם מיקל לנדה שהיה מדורג חמישי לפני הקטע) פתחו פער מרוגליץ' וסיימו בפער של 1:41 מג'וליו צ'יקונה המנצח ויאן הירט (אנ') שסיים שני באותו הזמן. בעוד רוגליץ' מסיים בפער של 3:03 דקות מצ'יקונה והירט ובפער של 1:22 דקות מהדבוקה של ניבאלי וקאראפאס, בעקבות כך נעקף רוגליץ' על ידי ניבאלי וירד למקום השלישי. בקטעים הבאים המאבק על הניצחון במרוץ היה בין ניבאלי לקאראפאס ובקטע ה-20 רוגליץ' אף נעקף על ידי מיקל לנדה וירד למקום הרביעי, אך הצליח להחזיר לעצמו את המקום בפודיום בקטע ה-21 והאחרון, והחזיר את לנדה למקום הרביעי[22]. באליפות סלובניה, סיים במקום ה-4[23].

הניצחון בוואלטה אספנייהעריכה

רוגליץ' השתתף בוואלטה אספנייה, הגרנד טור השני בו הוא משתתף ב-2019 לאחר הג'ירו יותר מוקדם בשנה. בקטע הראשון שהיה נגד הראשון הקבוצתי, יומבו–ויסמה, קבוצתו של רוגליץ', התרסקה כולה ובשל כך היא סיימה במקום ה-18 מתוך 22 קבוצות, בפער של 50 שניות מאסטנה המנצחת. למחרת, בקטע השני, רוגליץ' היה חלק מדבוקה שהתנתקה מהפלוטון וכללה גם את נאירו קינטנה, פאביו ארו, מיקל נייבה, ריגוברטו אוראן וניקולס רוש. הקבוצה שרדה עד הסיום כשקינטנה מנצח בפער של 5 שניות משאר הרוכבים, ו-8 שניות מנייבה. הפלוטון הגיע 37 שניות אחרי קינטנה, בשל כך רוגליץ' עלה למקום ה-6, 36 שניות מ-רוש שעבר להוביל את המרוץ. בקטע ה-5, רוגליץ' סיים במקום השישי, 59 שניות אחרי אנחל מדראזו (אנ') ששרד מקבוצת הבריחה. בעקבות כך רוגליץ' עלה למקום השני, 14 שניות ממיגל אנחל לופס שתפס את ההובלה במרוץ, בעוד ש-רוש מתדרדר למקום החמישי. בקטע ה-6, רוגליץ' ירד למקום הרביעי, לאחר שנעקף על ידי דילן טונס (מקום ראשון) ודויד דה לה קרוז (מקום שני) שהיו חלק מקבוצת הבריחה של השלב ששרדה עד הסיום. בקטע ה-7, רוגליץ' חזר למקום השני ולופס חזר למקום הראשון, לאחר שרוגליץ' סיים שני בקטע, כשהוא מפסיד לאלחנדרו ולוורדה בספרינט אל קו הסיום בעלייה של ה"מאס דה לה קוסטה". בקטע השמיני, רוגליץ' חזר אל המקום הרביעי ולופס שב אל המקום השלישי, כשניקולה אדה עבר להוביל את המרוץ לאחר שהיה חלק מקבוצת בריחה ששרדה עד הסיום, דילן טונס עבר למקום השני, לאחר שגם הוא היה חלק מאותה קבוצת בריחה. בקטע השמיני, רוגליץ' חלף על פני לופס ושב למקום השני, לאחר שסיים שלישי בקטע, 48 שניות אחרי טאדיי פוגאצ'אר שניצח בקטע, בעוד נאירו קינטנה מסיים שני ותופס את ההובלה במרוץ. אולם בקטע ה-10, רוגליץ' עבר להוביל את המרוץ לאחר שניצח בקטע שהיה נגד שעון, פער של 3:06 מקינטנה שסיים במקום ה-27. בקטע ה-13, רוגליץ' סיים שני לאחר שהפסיד לפוגאצ'אר באותו הזמן, אך רוגליץ' הרוויח זמן על קינטנה ו-ולוורדה שסיימו 27 שניות מאחוריו. רוגליץ' לא איבד זמן ליריביו בקטעים הבאים ואף הגדיל את הפער מקינטנה, בקטע ה-20, סיים רוגליץ' בפער של 1:41 דקות מפוגאצ'אר שניצח את הקטע כשרוגליץ' מסיים במקום החמישי. אומנם ולוורדה סיים 9 שניות לפני רוגליץ' בקטע, אך הפער בדירוג הכללי עמד על 2:33 דקות לטובת רוגליץ', במקום השלישי סיים טאדיי פוגאצ'אר, 2:55 דקות מרוגליץ'. במקום הרביעי סיים קינטנה ובמקום החמישי סיים לופז. המרוץ מנה 21 קטעים כמו שאר הגרנד טורים, בקטע ה-21 שהיה מישורי ונחשב לטקסי ללא מאבקים על הדירוג הכללי, רוגליץ' לא הפסיד זמן ובעקבות כך ניצח רוגליץ' את המרוץ, זה הפך לגרנד טור הראשון בו הוא מנצח והוא הפך לסלובני הראשון לנצח גרנד טור.

רוגליץ' המשיך ביכולת הטובה גם לאחר הוואלטה, כשהוא מנצח את צמד המרוצים "ג'ירו דל'אמיליה" ואת מרוץ "טרה ואלי וארזינה", הוא סיים שביעי במונומנט ג'ירו די לומברדיה. בעקבות העונה הזאת והצלחותיו, הוא זכה בתואר איש השנה בספורט של סלובניה של 2019.

2020עריכה

 
רוגליץ' במהלך אליפות סלובניה בנגד השעון, 2020

ב-2020 ניצח את אליפות סלובניה באופני כביש, כשבמקצה נגד השעון סיים שני, 9 שניות אחרי טאדיי פוגאצ'אר המנצח. רוגליץ' התחיל לערוך את הכנותיו לטור דה פראנס בצרפת ותחילה התחרה בטור דה ל'אן, מרוץ עם תוואי הררי בן שלושה קטעים, בקטע הראשון סיים שני לאנדראה באג'יולי וניצח את שני הקטעים האחרונים במרוץ ואת הדירוג הכללי, מקדים ב-18 שניות את איגן ברנל במקום השני ובמקום השלישי את נאירו קינטנה ב-28 שניות. לאחר מכן התחרה בקריטריום דו דופינה וניצח את הקטע השני שהסתיים בעלייה של הקול דה פורטה, מקדים ב-8 שניות דבוקה של שלושה רוכבים שהובלה בידי טיבו פינו למקום השלישי. בעקבות כך עלה רוגליץ' למקום הראשון הכללי ושמר על ההובלה גם בשני הקטעים הבאים, אך נאלץ לפרוש לפני הקטע ה-5 בשביל לא להחמיר פציעות אפשריות ולהספיק להתאושש לקראת הטור.

2020: שני בטור דה פראנס, ניצחון בלייז'-בסטון-לייז' וניצחון שני ברציפות בוואלטה אספניהעריכה

 
רוגליץ' רוכב בחולצה הצהובה של מוביל הטור דה פראנס, קטע 15

בטור דה פראנס ניצח רוגליץ' את הקטע הרביעי בעליה לאוריסאר מרלט' לאחר שגבר בספרינט בין דבוקה של 17 רוכבים על טאדיי פוגאצ'אר וגיום מרטן במקום השני והשלישי, וניצב במקום השלישי, 7 שניות מז'וליאן אלאפיליפ ו-4 שניות מאדם ייטס. בתום הקטע החמישי אלאפיליפ נקנס בשניות וירד עד למקום ה-16 הכללי, כשרוגליץ' התקדם למקום השני, 3 שניות מייטס. בקטע ה-9 התנתקו במהלך העלייה לקול דו מארי בלאנק משאר הפלוטון רוגליץ', מנצח הטור ב-2019 איגן ברנל, טאדיי פוגאצ'אר, ומיקל לנדה, הארבעה תפסו 2 קילומטרים לסיום את מארק הירשי שהיה בהובלת המרוץ לאחר בריחת יחיד, ובספרינט הסיום בין החמישה פוגאצא'ר ניצח כשרוגליץ' שני והירשי שלישי, אדם ייטס סיים את הקטע 54 שניות אחריהם ובמקום ה-15. תמונת הדירוג הכללי החדשה הייתה שרוגליץ' הוא המוביל, ברנל שני בפער של 21 שניות ומרטן שלישי ב-28 שניות, בקטע 10 לבש את החולצה הצהובה לראשונה בקריירה. בקטע ה-13 ניצח דניאל פיליפה מרטינס מקבוצת הבריחה, הקטע הסתיים על עלייה משופעת ל"פא דה פיירו", כשרוגליץ' ופוגאצ'אר חצו ביחד במקומות ה-12 וה-13 בהתאמה והרוויחו זמן על שאר רוכבי הדירוג הכללי, כשהבולט מביניהם היה ברנל, שהפסיד 38 שניות לרוגליץ' ופוגאצ'אר. גם הקטע ה-15 היה הררי והסתיים בעלייה לגרנד קולומבייר, בתחילת העלייה התפרק ברנל ויצא מעשית מתמונת הדירוג הכללי. בקטע השיג טאדיי פוגאצ'אר את הניצחון השני שלו בקטע, לאחר שגבר על רוגליץ' פעם נוספת בספרינט הסיום, כשריצ'י פורט סיים שלישי, 5 שניות אחריהם. רוגליץ' שמר על הובלתו במרוץ בפער של 40 מפוגאצ'אר ו-1:34 דקות מריגוברטו אוראן במקום השלישי. ברנל התדרדר עד למקום ה-10 בפער של 8:25 דקות מרוגליץ' ואיבד סיכוי לשחזר את הישגו במרוץ משנה שעברה. הקטע ה-17 הסתיים בעלייה לקול דה לוז, ומיגל אנחל לופס ניצח את הקטע, בפער של 15 שניות מרוגליץ' ו-30 שניות מפוגאצ'אר, לופס עלה למקום השלישי בפער של 1:26 דקות מרוגליץ', בעוד הפער של רוגליץ' מפוגאצ'אר גדל ל-57 שניות. בשני הקטעים הבאים שמר רוגליץ' על הובלתו והתייצב בעמדה מצוינת לניצחון כללי והיסטורי בטור דה פראנס, הקטע ה-20 היה לפני אחרון אבל אחרון מבחינת תחרויות על הדירוג הכללי, כשכן הקטע ה-21 הוא קטע מסורתי בפריז והשאנז אליזה. הקטע ה-20 היה קטע נגד השעון היחיד בטור, 36 קילומטרים מלור עד לעלייה בלה פלאנש דה בל פי. למרות הציפיות מרוגליץ', הוא סיים את הקטע במקום החמישי, 1:56 דקות מטאדיי פוגאצ'אר שניצח את הקטע, שני שותפיו לקבוצה של רוגליץ', טום דימולן ו-ווט ואן ארט, סיימו לפני רוגליץ' את הקטע, במקומות ה-2 וה-4 בהתאמה, בעקבות הקטע רוגליץ' הפסיד את הטור דה פראנס וירד למקום השני הכללי, בפער של 56 שניות מבן קבוצתו שניצח טאדיי פוגאצ'אר, כשריצ'י פורט סגר את הפודיום בפער של 3:30 דקות.

שבוע לאחר הטור חזר להתחרות רוגליץ', במדי סלובניה באליפות העולם, האליפות התקיימה במסלול שמורכב מהקפות באימולה, איטליה. רוגליץ' סיים במקום השישי והאחרון מתוך דבוקה של חמישה רוכבים שהובלה בידי ואן ארט שזכה בכסף והירשי בארד, 25 שניות אחרי אלאפיליפ שזכה במדליית זהב לאחר בריחת יחיד. לאחר מכן התחרה במונומנט לייז'–בסטון–לייז', במהלך המרוץ קבוצה של חמישה רוכבים שכללה את רוגליץ', הירשי, אלאפיליפ, פוגאצא'ר ומיכל קוויאטקובסקי התנתקה מהשאר, אך במהלך עוד האצה מצד הירשי התפרק קוויאטקובסקי, בקילומטרים האחרונים גישר אל הקבוצה סלובני נוסף, מאטיי מוחוריץ', בספרינט הסיום ניצל רוגליץ' יהירות וחגיגה מוקדמת מצד אלאפיליפ בשביל לנצח במרוץ, בעוד אלאפיליפ בכל מקרה נפסל והועבר למקום החמישי לאחר ספרינט לא חוקי שלו, כשהירשי שני ופוגאצ'אר שלישי. רוגליץ' הפך לסלובני הראשון לנצח במרוץ והסלובני הראשון לנצח מונומנט.

למרות העונה האינטנסיבית והצפופה שעברה על רוגליץ', הוא החליט בכל זאת לזנק לוואלטה אספניה ולהגן על תוארו. כבר בקטע הראשון, שהיה הררי, ניצח רוגליץ' ותפס את ההובלה במרוץ לאחר התקפה בקילומטר האחרון, הוא הקדים בשנייה את ריצ'רד קאראפאס ואת דן מרטין. בשני הקטעים הבאים סיים שני, בפעם הראשונה למארק סולר ובפעם השנייה למרטין. בקטע ה-6 איבד רוגליץ' את ההובלה לקאראפאס, לאחר שסיים במקום ה-20 ו-1:38 דקןת אחרי יון איזאגירה שניצח מקבוצת הבריחה, בעוד קאראפאס סיים במקום ה-12, 55 שניות אחרי איזאגירה, וירד למקום הרביעי בפער של 30 שניות מקאראפאס, 10 שניות ממרטין ו-12 שניות מיו קארת'י במקום השני. בקטע ה-8 ניצח רוגליץ', בעלייה שהסתיימה לאלטו דה מונקלווילו, מקדים ב-13 שניות את קאראפאס ו-19 שניות את מרטין, בזכות התוצאה הזו עלה למקום השני הכללי, 13 שניות מקאראפאס. בקטע ה-10 השיג רוגליץ' את הניצחון השלישי שלו במרוץ, לאחר שניצח מתוך ספרינט בדבוקה של שמונה רוכבים, בתוואי גבעי, קאראפאס סיים שלוש שניות אחרי ואיבד את ההובלה לרוגליץ'. הקטע ה-12 הסתיים בעלייה המיתולוגית והידועה לאלטו דה אנגלירו, רוגליץ' סיים אותו במקום ה-5, 26 שניות אחרי קארת'י המנצח, בעוד קאראפאס סיים רביעי, 16 שניות מקארת'י, ופעם נוספת הדיח את רוגליץ' מהובלת המרוץ, בפער של 10 שניות ממנו. בקטע ה-13, שהיה קטע נגד השעון היחידי במרוץ, ניצח רוגליץ' בפעם הרביעית, מקדים בשנייה את וויל בארטה וב-10 שניות את נלסון אוליביירה. קאראפאס סיים את הקטע במקום ה-7, 49 שניות מרוגליץ'. רוגליץ' חזר להובלת המרוץ בפער של 39 שניות מקאראפאס ו-47 שניות מקארת'י. בפעם הזאת רוגליץ' כבר לא איבד את ההובלה עד הסוף ואף סיים שני בספרינט המוני למגנוס קורט בקטע ה-16. בקטע ה-17 רוגליץ' הפסיד 21 שניות לקאראפאס אך זה לא הספיק לאקוודורי, כשרוגליץ' שיחזר את הישגו מ-2019 והגן על תוארו כמנצח הוואלטה.

בסוף העונה, זכה באופני הזהב.

2021: ניצחון שלישי ברציפות בוואלטה, אלוף אולימפי בנגד השעוןעריכה

רוגליץ' פתח את 2021 עם הופעת בכורה בפריז - ניס, הוא ניצח את הקטע ה-4 במרוץ לאחר התקפת סולו ועלה להובלת המרוץ. גם את הקטע ה-6 במרוץ רוגליץ' ניצח, לאחר שגכר על כריסטוף לאפורט ועל מייקל מת'יוס בספרינט המוני אל קו הסיום. בקטע ה-7 השיג רוגליץ' את ניצחונו השלישי במרוץ, לאחר שתפס את ג'ינו מאדר שהיה בקבוצת הבריחה, כמאות מטרים מקו הסיום, והמשיך עד לניצחון. רוגליץ' נראה בדרך הבטוחה לעבר ניצחון כללי במרוץ כנשאר עוד קטע אחד, אך בקטע ה-8, נפל רוגליץ' פעמיים ואיבד קשר עם הפלוטון, למרות ניסיוניו לגשר, הוא סיים את הקטע במקום ה-56, 3:08 ממגנוס קורט המנצח, כשהוא מתדרדר עד למקום ה-15 הכללי, 2:16 דקות ממי שהשלים זכייה שנייה ברציפות, מקסימיליאן שכמן. במרוץ הקטעים הבא בו התחרה, הטור של חבל הבאסקים, ניצח רוגליץ' לאחר שהראה דומיננטיות לאורך כל המרוץ וניצח כבר את קטע נגד השעון שפתח את המרוץ. רוגליץ' הקדים בדירוג הכללי את בן קבוצתו יונאס ויננגרד ב-52 שניות ואת טאדיי פוגאצ'אר ב-1:07 דקות. לאחר מכן התחרה בקלאסיקות הארדנים, במרוץ אמסטל גולד, תקלה טכנית מנעה מרוגליץ' לקחת חלק ברגעים המכריעים של המרוץ והוא סיים במקום ה-69, כשבן קבוצתו, ווט ואן ארט, ניצח את המרוץ. שלושה ימים אחר כך סיים שני לז'וליאן אלאפיליפ בלה פלש ואלון ו-13 במונומנט לייז'–בסטון–לייז'. לקראת הטור דה פראנס, החליט רוגליץ' שלא להתחרות במרוצי הכנה כמו הטור דה סוויס או הקריטריום דו דופינה, הוא פתח טוב את הטור, כשסיים שלישי בשני הקעים הראשונים והתייצב במקום הרביעי הכללי, אך במהלך הקטע ה-3 התרסק ואיבד יותר מדקה, שהורידה אותה למקום ה-20 הכללי, למרות שרוגליץ' לא שבר אף עצם, הוא כן נפצע ונחבל בצורה קשה בהתרסקות. בקטע ה-5, קטע נגד השעון הראשון במרוץ, הצליח לטפס חזרה עד המקום העשירי הכללי בזכות מקום שביעי בקטע. בקטע ה-7, שאיפות הדירוג הכללי של רוגליץ' הגיעו לסיומן, אחרי שנשר בעלייה המדורגת האחרונה מהפלוטון וחצה את קו הסיום כ-9:03 דקות ממאטיי מוחוריץ' המנצח, בעוד הפלוטון הגיע 5:15 אחריו. בקטע ה-8 הגיע רוגליץ' בגרופטו ובמקום ה-175 מתוך 177, יותר מ-35 דקות ממנצח הקטע דילן טונס. לקטע ה-9 רוגליץ' לא זינק ובכך פרש מהטור, בריאיון הוא אמר שהוא הושפע מהתאונה וסבל מכאבים רבים, ושאין היגיון בלהמשיך את המרוץ מבחינתו. בהיעדרו, קבוצת יומבו ויסמה המשיכה למקום שני כללי עם וינגגרד, שלושה ניצחונות בקטעים של ואן ארט וקטע של ספ קוס. הוא חזר להתחרות במשחקים האולימפיים בטוקיו, הוא סיים במקום ה-28 במקצה הכביש, כשבן מדינתו, פוגאצ'אר, זכה בארד. ארבעה ימים לאחר מכך זכה רוגליץ' במדליית זהב במקצה נגד השעון שהיה באורך של 44.2 קילומטרים, רוגליץ' רכב בזמן של 55:04 דקות, 1:01 דקות מהיר מטום דימולן ו-1:04 דקות מהיר יותר מרוהאן דניס, שזכה בארד. רוגליץ' היה האלוף האולימפי השלישי של סלובניה במשחקים בטוקיו, לצד חותר הקאנו בנג'מין סאווצ'ק והמטפסת ג'אנג'ה גארנברט. רוגליץ' וקבוצתו החליטו שיזנק בפעם השלישית ברציפות לוואלטה אספניה וינסה לנצח את המרוץ בפעם השלישית ברציפות. התכנון המקורי היה שרוגליץ' יתרכז בטור ובאולימפיאדה, כשספ קוס יקבל את ההזדמנות להוביל בוואלטה, אך בגלל איך שהטור הסתיים עבור רוגליץ', הוא נבחר להתחרות גם בוואלטה. רוגליץ' פתח טוב את המרוץ, כשניצח את הפרולוג הפותח בבורגוס. הוא איבד את הובלת המרוץ לריין טאראמה האסטוני בקטע ה-3. הוא החזיר לעצמו את ההובלה בקטע ה-6, לאחר שסיים שני למגנוס קורט שהצליח לשרוד מקבוצת הבריחה, בעוד מוביל המרוץ קני אליסונדה איבד 4:30 דקות. בקטע ה-10 ירד רוגליץ' בחזרה אל המקום השלישי הכללי, לאחר שאוד כריסטיאן אייקינג עבר להוביל את המרוץ בזכות נוכחתו בקבוצת הבריחה. בקטע למחרת, הקטע ה-11, השיג רוגליץ' את ניצחונו השני במרוץ, בקטע גבעי שהסתיים בעלייה, לאחר שהקדים ב-2 שניות את אנריק מאס וב-5 שניות את מיגל אנחל לופס. בקטע ה-17 השיג רוגליץ' את ניצחונו השלישי במרוץ ואת ההובלה במרוץ, לאחר שעקב אחרי התקפה של איגן ברנל כ-60 קילומטרים מקו הסיום, בעלייה שעליה הסתיים הקטע, רוגליץ' השאיר מאחוריו את ברנל והמשיך עד לניצחון, כשהוא גם מחזיר לעצמו את ההובלה במרוץ, כשאייקינג מתדרדר עד למקום ה-11 הכללי. בקטע ה-18 סיים שני בפער של 30 שניות ממיגל אנחל לופס אבל נשאר בטוח בהובלה, בקטע ה-20 שוב הגיע שני, הפעם 6 שניות מקלמו שמפוסיין המנצח, והבטיח מעשית את הניצחון בוואלטה. בקטע האחרון שהיה קטע נגד השעון השני במרוץ, ניצח רוגליץ', כשהקדים ב-14 שניות אמ מגנוס קורט ו-52 שניות את תיימן ארנסמן. רוגליץ' ניצח את הוואלטה תוך כדי הפגנת דומיננטיות מרשימה על שאר יריביו בדירוג הכללי, מקדים ב-4:40 דקות את אנריק מאס וב-7:40 את ג'ק הייג, כשהוא רחוק ניצחון כללי אחד מלהשוות את שיא הניצחונות של רוברטו הראס במרוץ.[24]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פרימוש רוגליץ' בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Primoz Roglic-Planica 2007 HORRIBLE CRASH (Better qualitty) (בiw), בדיקה אחרונה ב-20 באוגוסט 2019 
  2. ^ Tour de Slovénie 2013 | Mountains classification | Results, www.procyclingstats.com
  3. ^ National Championships Slovenia - Road Race 2013 | Results, www.procyclingstats.com
  4. ^ National Championships Slovenia - Road Race 2014 | Results, www.procyclingstats.com
  5. ^ Croatia-Slovenia 2014 | Results, www.procyclingstats.com
  6. ^ Sibiu Cycling Tour 2014 | Results, www.procyclingstats.com
  7. ^ Tour de Slovénie 2015 | Results, www.procyclingstats.com
  8. ^ Giro d'Italia 2016 | Results, www.procyclingstats.com
  9. ^ National Championships Slovenia - ITT 2016 | Results, www.procyclingstats.com
  10. ^ UEC Road European Championships - ITT 2016 | Results, www.procyclingstats.com
  11. ^ World Championships - TTT 2016 | Results, www.procyclingstats.com
  12. ^ World Championships - ITT 2017 | Results, www.procyclingstats.com
  13. ^ Tour de France 2017 | Mountains classification | Results, www.procyclingstats.com
  14. ^ Vuelta al Pais Vasco 2017 | Results, www.procyclingstats.com
  15. ^ Itzulia Basque Country 2018 | Results, www.procyclingstats.com
  16. ^ Tour of Slovenia 2018 | Results, www.procyclingstats.com
  17. ^ Tour de Romandie 2018 | Results, www.procyclingstats.com
  18. ^ Tour de France 2018 | Results, www.procyclingstats.com
  19. ^ UAE Tour 2019 | Results, www.procyclingstats.com
  20. ^ Tirreno-Adriatico 2019 | Results, www.procyclingstats.com
  21. ^ Tour de Romandie 2019 | Results, www.procyclingstats.com
  22. ^ |, www.procyclingstats.com
  23. ^ National Championships Slovenia - Road Race 2019 | Results, www.procyclingstats.com
  24. ^ Primoz Roglic abandons the Tour de France, cyclingnews.com