יועז הנדל

פוליטיקאי והיסטוריון ישראלי

יועז הנדל (נולד ב-22 במאי 1975, י"ב בסיוון ה'תשל"ה) הוא שר התקשורת מטעם מפלגת דרך ארץ בסיעת תקווה חדשה. בעבר כיהן בתפקיד יו"ר סיעת דרך ארץ וחבר כנסת מטעמה.

יועז הנדל
יועז הנדל, 2015
יועז הנדל, 2015
לידה 22 במאי 1975 (בן 46)
י"ב בסיוון ה'תשל"ה
פתח תקווה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה דוקטור (אוניברסיטת תל אביב)
עיסוק היסטוריון, פובליציסט, מגיש רדיו וטלוויזיה, פוליטיקאי
מעסיק
מפלגה תל"ם, דרך ארץ
סיעה כחול לבן, דרך ארץ, תקווה חדשה
שר התקשורת ה־34
בממשלה ה־36
13 ביוני 2021–מכהן
(15 שבועות ויום)
תחת ראש הממשלה נפתלי בנט
בממשלה ה־35
17 במאי 202016 בדצמבר 2020
(30 שבועות ו־4 ימים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
בני גנץ (מ"מ)
חבר הכנסת
30 באפריל 201915 ביוני 2021
(שנתיים ו־6 שבועות)
כנסות ה־2124
ראש מערך ההסברה הלאומי
אוגוסט 2011פברואר 2012
(כ־26 שבועות ו־3 ימים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
תפקידים בולטים
פרסים והוקרה
אות אביר איכות השלטון (2012) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לפני כניסתו לפוליטיקה היה פובליציסט, מגיש רדיו וראש המכון לאסטרטגיה ציונית. בעל תואר דוקטור להיסטוריה.

ביוגרפיהעריכה

 
הנדל לצד שולי מועלם, 2017

הנדל נולד בפתח תקווה למשפחה דתית לאומית, ליונה ומרים, וגדל באלקנה שבשומרון. בתקופת התיכון הוריד את הכיפה[1].

בשנת 1993 התגייס לצה"ל והתנדב לשייטת 13. הנדל השלים את הכשרת מסלול הלוחם בקומנדו הימי[2] ויצא לקורס קציני חי"ר. עם תום הקורס שב לשייטת, שם שימש כמפקד צוות[3] וכמפקד פלוגה[4], בין היתר במבצע ענבי זעם[5]. הנדל השתחרר מצה"ל לאחר שש שנים וחצי, אולם המשיך לשמש בתפקידים נוספים במערכת הביטחון הישראלית עד גיל 29; בין היתר בשירות הביטחון הכללי במהלך האינתיפאדה השנייה[6][7]. הוא סגן-אלוף במילואים, ולחם במלחמת לבנון השנייה ובמבצע עופרת יצוקה[8].

באוגוסט 2011 מונה לראש מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה. בתחילת שנת 2012 מונה על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כחבר בצוות המשא ומתן עם הפלסטינים בירדן, השיחות הסתיימו ב-26 בינואר 2012. בפברואר 2012 התפטר מתפקידו, עקב פרשת נתן אשל[9].

למד בחוג להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב ושם גם סיים את עבודת הדוקטורט בהיסטוריה, בנושא "אמצעי המודיעין בעולם העתיק - ממרד החשמונאים ועד מרד בר כוכבא" אצל הפרופסורים אהרן אופנהיימר ובנימין איזק. במהלך לימודיו שימש כעמית מחקר במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים ופרסם מספר מחקרים בנוגע למודיעין הישראלי, מלחמת לבנון השנייה ולוחמה זעירה. מאז 2009 ועד 2013 לימד באוניברסיטת בר-אילן במחלקה למדע המדינה קורסים בנושא טרור וגרילה.

הנדל כתב טורים קבועים ב"ידיעות אחרונות" בנושאי פוליטיקה, צבא, ציונות ויהדות, ובעבר טור פרשנות ביטחונית ב"מקור ראשון". מדי שבוע הגיש את התוכנית רצועת הביטחון בגלי צה"ל ואת תוכנית האקטואליה "שישי בבוקר" בערוץ 10 עם אפרת שפירא רוזנברג. כתב בעבר גם בעיתון "מעריב". בין השאר כתב בידיעות אחרונות סדרת כתבות תחת הכותרת "מיהו יהודי", שעסקה בזרמים השונים ביהדות ו"ארץ השמאלנים" שעסקה בשמאל הישראלי.

בספטמבר 2010 יצא לאור ספרם של הנדל ושל פרופסור זכי שלום "תנו לצה"ל לנצח", בנושא האינתיפאדה השנייה והמאבק בארגוני טרור. הספר זכה בפרס ראשון לספרות צבאית ע"ש מולדובן באותה שנה. במרץ 2011 יצא לאור ספרם של הנדל ושל העיתונאי יעקב כץ "ישראל נגד איראן - מלחמת הצללים"[10]. בספר נבחנים מהלכי המלחמה בין ישראל לאיראן מאז מלחמת לבנון השנייה, שיטות הפעולה החשאיות, האמצעים והכוונות העתידיות, תקיפת חיל האוויר הישראלי בסוריה, מבצע עופרת יצוקה, המרוץ אחר טכנולוגיה, הקרבות הקיברנטיים, ההתנקשויות ומלחמת הברחות הנשק דרך הים. בדצמבר 2015 פרסם את ספרו הרביעי "בארץ לא זרועה - מסע ישראלי" שעסק בחברה הישראלית ושבטיה, באתגרים המדיניים והביטחוניים בגוף ראשון. הספר הוגדר על ידי העיתונאי רענן שקד כגרסה מודרנית-ימנית של "פה ושם בארץ ישראל" מאת עמוס עוז[1].

בשנת 2016 השתתף בפרק בסדרה "והארץ הייתה תוהו ובוהו" בנושא מרד החשמונאים.

ב-15 במאי 2017, עם תחילת שידורי תאגיד השידור הישראלי הגיש, יחד עם מיכל רבינוביץ', את התוכנית "שבע אקטואלי" בערוץ "כאן 11", אך כעבור שלושה חודשים הפסיק להגיש את התוכנית[11]. החל מ-2017 שידר לצד ניצן הורוביץ פעם בשבוע את התוכנית "מצד שני" בגלי צה"ל.

 
אולפן גלי צה"ל. משדר מיוחד ליום העצמאות 2016
מפקד התחנה ירון דקל, הזמר עידן רייכל, שרת התרבות מירי רגב, מגיש התכנית יועז הנדל וד"ר עשהאל לובוצקי

פעילות בארגונים ציבורייםעריכה

במרץ 2012 מונה הנדל לראש המכון לאסטרטגיה ציונית[12]. במקביל הנדל חזר לכתוב עבור "ידיעות אחרונות". באוקטובר 2012 זכה הנדל בתואר אביר איכות השלטון על טוהר מידות, מטעם התנועה למען איכות השלטון בישראל, בשל חשיפת פרשת נתן אשל כראש מערך ההסברה בלשכת ראש הממשלה. שנה לאחר מכן זכה בפרס מופת חברתי של תנועת אומ"ץ.

במרץ 2013 הודיע המכון לאסטרטגיה ציונית שבראשו עומד הנדל על הקמת ארגון זכויות אדם בשם "זכויות אדם כָּחוֹלָבָן"[13][14]. הנדל טען בטוריו כי הזכות על ארץ ישראל מלווה בחוב מוסרי. בכנס ההקמה טען הנדל שהציונות איננה מונופול של הימין וזכויות האדם אינן מונופול של השמאל. בניגוד לארגוני זכויות אדם אחרים הפועלים בשטחים מדיניות הארגון היא שלא להעביר מידע על הפרת זכויות לתקשורת אלא ל"גופי חקירה מוסמכים בצה"ל". דרך זכויות האדם עוסק הארגון של הנדל בהסברה למען מדינת ישראל, ומציג לדבריו את "המאמצים והיתרון המוסרי הגדול" של התנועה הציונית. ב-2013 זכה הנדל באות אומ"ץ לזכויות אדם על הקמת הארגון[15].

בנוסף, משמש הנדל כחבר במועצה הציבורית של ארגון רבני בית הלל, נט"ל, בחבר הנאמנים של עמותת "בשביל המחר" ופעיל חברתי בעוד ארגונים אחרים.

בדצמבר 2017 הוביל מחאה בירושלים במקביל להפגנה בתל אביב נגד השחיתות[16].

פעילות פוליטיתעריכה

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, ניהל הנדל יחד עם אלעזר שטרן מגעים שלא הבשילו להצטרפות למפלגות עם שלם, התנועה ויש עתיד[17][18].

בינואר 2019 הצטרף למפלגת תל"ם, בראשותו של משה יעלון. בפברואר חברה מפלגת תל"ם לרשימת כחול לבן (ביחד עם מפלגות חוסן לישראל ויש עתיד), והתמודדה עמה בבחירות לכנסת העשרים ואחת. הנדל ממוקם במקום התשיעי ברשימה והוא נכנס לראשונה לכנסת. ב-3 באוקטובר 2019 הושבע כחבר בכנסת ה-22.

בכנסת ה-23 במהלך הפילוג בסיעת כחול לבן שחל בעת בחירת ראש סיעתם בני גנץ לתפקיד יושב ראש הכנסת, הצביעו בעדו הנדל ועמיתו למפלגת תל"ם צבי האוזר, בעוד ששאר חברי מפלגת תל"ם ויש עתיד נעדרו מההצבעה כאות מחאה[19].

ב-29 במרץ 2020 אושרה בועדה מסדרת התפצלותו יחד עם צבי האוזר מסיעת תל"ם לסיעה חדשה בשם "דרך ארץ"[20]. הנדל משמש כיו"ר הסיעה בכנסת.

שר התקשורתעריכה

ב-17 במאי 2020 מונה במסגרת ממשלת ישראל השלושים וחמש לשר התקשורת.

בתחילת יוני, השר ומשרדו הודיעו על מהלך לפתרון בעיית המסרונים המזויפים. מדובר על תופעה לפיה ניצלו גורמים שונים את האפשרות להשתמש במספרי טלפון של מנויים אחרים והפיצו מסרונים בשם המנויים, תוך התחזות להם והפצת מסרים מזויפים בשמם[21].

משרדו המשיך בביצוע של שינויים באסדרה של פריסת הסיבים האופטיים בשטחי ישראל[22]. כמו כן, הנדל אימץ את המלצות ועדת רוזן, ועדה שמטרתה ייעוץ ובחינת שירותי הדואר. הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר דניאל רוזן, מונתה בנובמבר 2018 על ידי שר התקשורת, איוב קרא, והגישה את המלצותיה בפברואר 2019, אך קרא נמנע מלעסוק בהן, וכך גם הבא אחריו, דודי אמסלם[23][24]. מתווה הסיבים האופטיים שהוא קידם אושר בממשלה[25].

בסוף יוני 2020, פנה הנדל למנכ"ל לשכת הפרסום הממשלתית וביקש לקבל את נתוני הפרסום בפייסבוק. בכך להביא לצמצום הפרסומים הממשלתיים בפייסבוק ובגוגל, ברקע המחאה העולמית נגדן[26].

בנובמבר 2020 ביקר הנדל ברואנדה, שם נפגש עם הנשיא פול קגאמה. במהלך הפגישה חתמו השניים על הסכם שיתוף פעולה בין המדינות בתחום קידום תקשורת ויזמות טכנולוגית. מלבד הנשיא פגש גם את שרת התקשורת הרואנדית[27].

ב-9 בדצמבר 2020 הודיע הנדל יחד עם שותפו צבי האוזר על הצטרפות סיעת "דרך ארץ" למפלגת "תקווה חדשה" אותה הקים יום קודם לכן השר לשעבר גדעון סער[28]. חמישה ימים לאחר מכן פוטר על ידי ראש הממשלה החלופי, בני גנץ[29]. למחרת, המליץ לאשר לחברת HOT להיכנס למיזם הסיבים IBC ופרסם שימוע להפחתת תעריפי הטלפון הקווי של בזק[30].

כהונה שנייה במשרד התקשורתעריכה

ב-6 באפריל 2021 נבחר הנדל לכנסת ה-24 מטעם "תקווה חדשה". ביוני 2021, עם השבעת ממשלת ישראל השלושים ושש, מונה בשנית לשר התקשורת. יום לאחר השבעתו התפטר מהכנסת במסגרת "החוק הנורווגי"[31]. ימים ספורים לאחר המינוי אישר את ביטול הפיצול בין התשתית לספק בשוק האינטרנט. הרפורמה תביא לכך שלכל צרכן בישראל תהיה כתובת אחת לרכישת שירותי אינטרנט ולפתרון תקלות[32]. רפורמה זו קודמה על ידו בקדנציה הקודמת[33].

דעותיועריכה

הנדל מגדיר עצמו כבעל תפיסה ימנית, ממלכתית, ליברלית[34]. בכנס הרצליה 2013 הוא הסביר שהוא תומך בהפרדה חלקית מהפלסטינים, צמצום הסכסוך ולא רואה אפשרות ליישום הסכם שלום בדור הזה. הנדל הציע לספח את גושי ההתיישבות ובקעת הירדן, לאזרח את הערבים שגרים שם ובתמורה להגדיל את שטחי הרשות מ-A ל-B, ליצור רצף פלסטיני ושדרוג של מעמדם המדיני ואת שאר השטח להשאיר שנוי במחלוקת. הנדל קרא לזה מיצוי הקונצנזוס הישראלי וצמצום גבולות הסכסוך. בריאיון לשרה העצני-כהן, אמר הנדל כי "אין פתרון מוחלט לסכסוך"[35] והציג הצעה למעין "תוכנית אלון מצומצמת". הצעתו כוללת סיפוח גושי ההתיישבות ובקעת הירדן תוך מתן אזרחות ישראלית לתושבים הערבים וסיפוח של כ-30 אחוזים מהשטח שבו חיים מרבית היהודים. שאר שטח C, כ-30% משטחי יהודה ושומרון, יישארו לעת משא ומתן להסדר הקבע. כמו כן הנדל תומך בפונדקאות להומוסקסואלים בעד ברית הזוגיות, אך מסתייג מנישואים חד מיניים[36].

חיים אישייםעריכה

הנדל נשוי לד"ר שירי וינברג הנדל, רופאת נשים, ואב לארבעה. מתגורר במושב נס הרים.

ספריועריכה

קישורים חיצונייםעריכה

מכּתביו:

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 רענן שקד, היאחזות הנדל, באתר ynet, 18 בדצמבר 2015
  2. ^ עזרי עמרם, גלנט: "בן לאדן הוא התגלמות הרוע", חדשות 2, 3 במאי 2011
  3. ^ אלעזר שטרן, "משא כומתה - ניווטים בגובה העיניים", הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמ' 45–46
  4. ^ לבנה מושון, תנו לצה"ל לנצח, כתב העת של הסתדרות המורים בישראל - "אתרוג", גיליון 50 תשע"א
  5. ^ יועז הנדל, "לוחמים על הכוונת", ידיעות אחרונות, 6 בינואר 2015, עמ' 37
  6. ^ רס"ן א', "הקומנדו הימי – בין צור לג'נין", התמודדותה של שייטת 13 עם הטרור הפלסטיני משנות השמונים ועד לשנות האלפיים, המכון למדיניות נגד טרור, המרכז הבינתחומי הרצליה, 2015, עמ' 2
  7. ^ ליאורה קפלן, "למה אנחנו רוצים להיות חברים של יועז הנדל", גלריה - המגזין, "הארץ", אוגוסט 2010
  8. ^ מרב מיכאלי"יועז הנדל, האם דיבררת את שרה נתניהו בפרשת המטפלת הנפאלית של אביה?", באתר הארץ, 2 בספטמבר 2011
  9. ^ מורן אזולאי, לשכת נתניהו מתפרקת: יועז הנדל התפטר, באתר ynet, 21 בפברואר 2012
  10. ^ גל פרל פינקל, העימות בין ישראל לאיראן במגמת הסלמה, באתר זמן ישראל, 4 במרץ 2021.
  11. ^ מקור באתר הארץ
  12. ^ טל שלו‏, הג'וב החדש של הנדל: ראש המכון לאסטרטגיה ציונית, באתר וואלה!‏, 25 במרץ 2012
  13. ^ ברק רבידלראשונה: ארגון ימני יתעד פגיעה בזכויות פלסטינים בגדה, באתר הארץ, 14 במרץ 2013
  14. ^ זכויות אדם כחולבן בפייסבוק
  15. ^ יועז הנדל זכה בפרס אומץ בתחום זכויות האדם, באתר nrg,‏ 10 באוקטובר 2013
  16. ^ ynet, אלפים הפגינו נגד השחיתות בת"א ובירושלים: "מסוכנת מאיראן ומחמאס", באתר כלכליסט, 23 בדצמבר 2017
  17. ^ ירון אברהם, ‏הנדל התחרט: לא מצטרף ללבני, באתר ‏מאקו‏‏, ‏3 בדצמבר 2012‏
  18. ^ זאב קם ועמרי מניב, פערים מדיניים עם לבני: איפה ירוצו הנדל ושטרן?, באתר nrg, ‏3 בדצמבר 2012
  19. ^ גיא עזרא, ‏כחול לבן מתפרקת: יעלון ולפיד עוזבים את גנץ, באתר "סרוגים", 26 במרץ 2020
  20. ^ ההתפצלות, סרוגים
  21. ^ גד פרץ, משרד התקשורת חוסם הפצת מסרונים שלא על ידי חברות תקשורת, גלובס, ‏2020-06-03
  22. ^ "הנדל מעניק ל-HOT הקלה דרמטית: לא תחויב לפרוש סיבים אופטיים בכל שטחי ישראל". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-29 ביוני 2020. 
  23. ^ אביאור אבו, תחרות, הסרת רגולציה - ומסירת חבילות בתוך 5 ימים: לקראת מהפכה בדואר?, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-06-17
  24. ^ הרפורמה בשוק הדואר יוצאת לדרך!, GOV.IL
  25. ^ יועז הנדל, ציוץ, Twitter, ‏13 בספטמבר 2020
  26. ^ N12 - פרסום ראשון | ממשלת ישראל תצטרף לחרם העולמי על פייסבוק..., N12, ‏2020-06-29
  27. ^ אוריאל בארי, ‏יועז הנדל ברואנדה: "ישראל מעריכה את התמיכה", באתר "סרוגים", 28 בנובמבר 2020
  28. ^ חזקי ברוך, הנדל והאוזר מצטרפים לגדעון סער: מגיעה לנו מנהיגות ימנית שתאחד אותנו, באתר ערוץ 7, 9 בדצמבר 2020
  29. ^ מורן אזלואי, אחרי הצטרפותו לגדעון סער: בני גנץ פיטר את יועז הנדל, באתר ynet, 14 בדצמבר 2020
  30. ^ אביאור אבו, הנדל מנסה לגזור קופון נוסף: ממליץ לאשר ל-HOT להיכנס למיזם הסיבים IBC, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-12-15
  31. ^ אנה ברסקי, ‏השרים אלקין, הנדל וכהנא הגישו את התפטרותם מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי, באתר מעריב אונליין, 13 ביוני 2021
  32. ^ N12 - רפורמה בשוק האינטרנט: יבוטל הפיצול בין התשתית לספק, N12, ‏2021-06-20
  33. ^ פרץ, גד (20 ביוני 2021). "תם עידן: הנדל מפסיק את הפיצול בין ספק לתשתית באינטרנט". Globes. בדיקה אחרונה ב-20 ביוני 2021. 
  34. ^ ימין ליברלי, בעמוד הפייסבוק של יועז הנדל, 13 ביולי 2019
  35. ^ שרה העצני-כהן, יועז הנדל משוכנע: "ירושלים המאוחדת שלנו היא פיקציה", באתר nrg‏, 26 ביוני 2016
  36. ^ יועז הנדל, פוסט בפייסבוק של הנדל על חוק האימוץ, פייסבוק, ‏24 ביולי 2017
  37. ^ "אבא הולך למילואים"