יהודה בורלא

יהודה בּוּרְלָא (18 בספטמבר 1886 – 7 בנובמבר 1969) היה סופר ישראלי, חתן פרס ישראל לספרות יפה לשנת תשכ"א (1961), ומהסופרים הבולטים ב"כותל המזרח" של הספרות העברית החדשה. יצירתו פורשת יריעה רחבה של הווי ישראל בארצות המזרח ובירושלים העתיקה. היא מתאפיינת בדרך סיפור מזרחית הרוקמת מציאות וחזון בשלל גוונים, בדרכי בניין של הספרות המערבית הרומנטית, בפיוטיות, בהיקף אפי, בידיעת נפש הבריות ובמיוחד את נפש האִשָּׁה העברייה, בהרמת האהבה למדרגת קדושה, ובשאיפה לחסד ותום, אהבה ורחמים. סיפוריו נקראו על ידי משכילים ופשוטי-העם, בני-נוער ומבוגרים כאחד.

יהודה בורלא

לידה	18 בספטמבר 1886 ירושלים, ארץ ישראל, האימפריה העות'מאנית
פטירה	7 בנובמבר 1969 (בגיל 83) תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל, פלשתינה (א"י)
שפות היצירה	עברית
בן או בת זוג	מרים בורלא
צאצאים	עפרה בורלא-אדר, יאיר בורלא, עודד בורלא, צוריה בן נון
פרסים והוקרה	פרס ישראל (1961) פרס ביאליק (1954)

קבוצת סופרים ומורים בירושלים, 1922: דב קמחי, דוד אבישר, יהודה בורלא, יוסף יואל ריבלין, אביעזר ילין ומשה כרמון

לוחית זיכרון על ביתו של יהודה בורלא ברח' טאגור 8 בתל אביב

תולדות חייו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נולד בי"ח באלול תרמ"ו בירושלים לרב יהושע בורלא ולסולטאנה בת הרב יעקב תורג'מן מחברון, בן יחיד למשפחה ספרדית ירושלמית מיוחסת, צאצא לשושלת רבנים. משפחתו כללה רבנים ראשיים, מנהיגים, דיינים, חזנים, תלמידי חכמים ועוד. עד גיל 18 למד תורה, תלמוד ופוסקים בבית מדרש ובישיבה; אחר כך יצא מחומות ירושלים, ולאחר שסיים את לימודיו בבית הספר למורים "עזרה" שבירושלים, החל לעסוק בהוראה ובניהול בבתי ספר מטעם ההסתדרות הציונית. במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא העות'מאני בתפקיד מתורגמן לקצינים מצבא הקיסרות הגרמנית. לאחר המלחמה התמנה למנהל בתי הספר העבריים של ההסתדרות הציונית בדמשק. תרם לחיזוק רוח הציונות בקרב תלמידיו ומשפחותיהם, ומאות מתלמידיו עלו לארץ ישראל כחלוצים. משנסגרו בתי הספר הציוניים בדמשק ב-1922 חזר לארץ ישראל. בשנים 1923 עד 1926 ניהל את בית הספר בזכרון יעקב, ואחר כך הורה בבית הספר הריאלי בחיפה. בשנים 1933 עד 1944 שימש מורה בבית הספר אחד העם בתל אביב. כיהן כראש המחלקה הערבית בהסתדרות. בורלא כיהן כיו"ר השלישי של מכון גנזים, (מסוף 1956). בשנת 1957 נבחר ליושב ראש אגודת הסופרים.

לאחר מלחמת ששת הימים היה ממייסדי "התנועה למען ארץ ישראל השלמה".

זכה בפרס ביאליק בשנים 1939 (על עלילות עקביה) ו-1955. זכה פעמיים בפרס אוסישקין. בשנת 1961 זכה בפרס ישראל לספרות יפה.

בורלא נשא לאישה את מרים בת משה גולדברג, שעלתה לארץ ב-1911. השניים הכירו כשלמדה בבצלאל. לשניים נולדו ארבעה ילדים: עודד בורלא, יאיר בורלא, עפרה בורלא אדר וצוריה בן נון (נולדה בדמשק, אמו של יובל גורביץ').

נפטר ב-1969 ונקבר בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.

יצירותיו

יצירתו של בורלא עוסקת ביהדות המזרח. בפרט, הרומנים ההיסטוריים שלו עוסקים ברבי יהודה הלוי ב"אלה מסעי ר' יהודה הלוי", וברב יהודה בן שלמה חי אלקלעי, ממבשרי הציונות, ב"באופק".

נושא בולט אצלו הוא האהבה. כותב אדיר כהן: ”יודע בורלא לתאר את האהבה על ייסוריה ומדווייה, על התמדה ולהטה, על אף מגבלות החברה ולחץ המסורת והמשפט הקדומים”. כך ב"אשתו השנואה", ב"נפתולי אדם" וב"בקדושה", שעיקרם הוא הסבל שבאהבה לא מספקת.

בורלא אוהב לכתוב על גיבור נודד העובר מסעות, תהפוכות ונפתולים. על אף הדגש על ההתרחשות בעולם החיצוני שהופכים את סיפוריו לקריאים ומרתקים, אין הוא מזניח את הדמויות ואת עולמן הפנימי. בסיפוריו הדמויות הראשיות אינן קריקטורות, אם כי לעיתים כך נראות הדמויות המשניות.

כתב עליו יעקב פיכמן:

כל ההווי הספרדי העשיר הזה, שצמח מקרקע המזרח היה עומד ומצפה ליד משורר, יד מכנסת ומעצבת שתגאל גלגוליה של נשמת ישראל. ובורלא היה שליח ציבור ראשון של הספרדים וחשף את היופי שבבני עדתו, גילה את האצילות הספרדית שטרם בטלה, את האבירות שברבניה ותלמידי חכמיה.

ספריו

בול המוקדש לבורלא

כרזת המחזה של אברהם ורוני ניניו, "עלילות עקביה" על פי הרומן של יהודה בורלא. מעצב הכרזה רפי אתגר

• "בלי כוכב" - סיפור מחיי הבדואים על רקע הקרב על תעלת סואץ במלחמת העולם הראשונה, הוצאת עם עובד / ספריה לעם (פורסם לראשונה בחוברות "האדמה" בשנת תר"ף)
• "כיסופים" ו-"מאבק" - שני חלקי טרילוגיה, שגיבורה הראשי הוא הרב יהודה בן שלמה חי אלקלעי. ב"כיסופים" סופר סיפורו של חיים פרחי, ממנהיגי היישוב היהודי בתקופת השלטון העות'מאני, יועצו של אל ג'זאר
• "עלילות עקביה" (1939) הוצאת מוסד ביאליק - אפופיה גדולה שבמרכזה עומד הגיבור עקביא, הנפתל עם אלוהים ואדם ובסופו נוחל אכזבה ויאוש,(הוצאת עם עובד 1983).
• "נפתולי אדם" - סיפור אהבה בין יהודי לערבייה.
• "אשתו השנואה" - רומן מחיי העדה הספרדית בירושלים (1928)
• "סובבתהו בכחש" - סיפור קצר המתרחש בירושלים של תחילת המאה העשרים.
• "מרננת"
• "בת ציון"
• "נעמה" (1934)
• "בין שבטי ערב"
• "קסמי מולדת"
• "בקדושה או באהבה"
• "להטי קריה"
• "בשל תפוחים
• "בעל בעמיו"
• הדינר הגזול
• דרוש לתפילין
• השירים-יהודה בורלא
• אלה מסעי ר' יהודה הלוי, הוצאת עם עובד, 1959.
• ר' יהודה הלוי: ציונים מנתיב חייו, היקף שירתו, תמצית משנתו הפילוסופית ומסעו לארץ ישראל, הוצאת מסדה, 1960.
• מלכות דוד, הוצאת צ'ריקובר.
• מאבק: רומן, הוצאת עם עובד.
• זהב
• במעגלי האהבה.
• תם ומרי סיפורי דמשק, הוצאת עם עובד.
• בגאות ובשפל סיפורים ירושלמיים, הוצאת ניומן, 1971.
• נשים-סיפורים, הוצאת עם עובד, 1958.

הנצחתו

רחובות בירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע, פתח תקווה,, רעננה, אשדוד, קריית ביאליק ועכו קרויים על שמו

ב- 17 באפריל 1996, הנפיק השירות הבולאי סדרה של 14 בולי דאר שנקראה "סופרים עברים בדורות האחרונים", שעליהם דיוקנאות של 12 סופרים, ביניהם יהודה בורלא, ו-2 סופרות. כל בול בסדרה שויך לאישיות אחת. האמן אד ואן אויין עיצב את הבול שהוקדש לו ושמו גם-כן הופיע על הבול עצמו.

ארכיונו האישי הופקד במכון גנזים אשר בבית אריאלה בתל אביב.

ראו גם

• וולטר סקוט

לקריאה נוספת

על האיש ויצירתו

• מרדכי עובדיהו, בעל השפע: יהודה בורלא, תל אביב, גלים 1970.
• מרדכי עובדיהו, יהודה בורלא במעלת יצירתו, ב"העולם", 13 באוגוסט 1939.
• מרדכי עובדיהו, תגים לדיוקנו, ב"על המשמר", 14 בנובמבר 1969.
• מסכת סופרים ליובל החמשים של יהודה בורלא, ב"דבר", 30 בינואר 1939.
• אבינועם ברשאי (עורך), יהודה בורלא, מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו, עם עובד וקרן תל אביב לספרות ולאמנות, 1975.
• ש"י פנואלי, יוצרי הספור העברי החדש: יהודה בורלא, ב"זרמים", 31 בינואר 1932.
• ש"י פנואלי, מספרה של יהדות המזרח, "בדרך", 22 יוני 1934.
• אברהם ברוידס, יהודה בורלא, ב"דבר", 25 באוקטובר 1946.
• דב קמחי, יהודה בורלא בן הששים, ב"הארץ", 18 באוקטובר 1946.
• מ. אג"ף, יהודה בורלא, ב"מאזנים", חשוון תש"ז, ע' 101-99.
• יוסף אריכא, יהודה בורלא המספר, ב"הארץ", 27 בפברואר 1955.
• יוסף ליכטנבוים, יהודה בורלא, ב"הארץ", 5 באוקטובר 1956.
• יעקב חורגין, על יהודה בורלא המספר, ב"מאזנים" אדר א' תשי"ז (פברואר 1957), ע' 147-143.
• אברהם חיים אלחנני, עם יהודה בורלא, ב"דבר", 24 ביוני 1955.
• אברהם חיים אלחנני, עם יהודה בורלא, ב"דבר", 9 בספטמבר 1966.
• אברהם חיים אלחנני, יהודה בורלא - בעל פרס ירושלים, "במערכה", 1 באוגוסט 1962.
• עמנואל בן גריון, עם בורלא, ב"דבר", 24 באוגוסט 1956.
• ישראל כהן, יהודה בורלא המספר, ב"מאזנים" אב-אלול תש"ך (אוגוסט-ספטמבר 1960), ע' 220-217.
• מ. ישל, היצירה שיכלה להיות גשר, ב"קול העם", 19 בספטמבר 1961.
• שלום קרמר, יהודה בורלא בסיפורו הקצר, ב"מאזנים", תשרי תשכ"ב (אוקטובר 1961), ע' 342-333.
• משה אונגרפלד, יהודה בורלא ז"ל - נוסח מקורי ויחודי בסיפורת העברית החדשה, ב"הצופה", 14 באוקטובר 1969
• משה אונגרפלד, יהודה בורלא לגבורות, ב"מעריב", 2 בספטמבר 1966.
• ג. א., דברים הקרובים לו במקום ובזמן, ב"מעריב, 1 בספטמבר 1961.
• רבקה כצנלסון, בורלא: דמויות מן החיים, ב"מעריב", 19 באפריל 1957.
• גליה ירדני, יהודה בורלא, ב"מאזנים", תמוז תש"ך (יולי 1960), ע' 128-127.
• עזרא המנחם, פרשיות מחייו של יהודה בורלא, ב"מאזנים", כסלו תש"ל (דצמבר 1969), ע' 12-8.
• מרדכי אבישי, המספר סיפורים עד שעתו האחרונה, ב"למרחב", 4 בדצמבר 1970.
• שלמה שבא, מכתב מחזית סיני, ב"דבר", 5 בנובמבר 1971.
• 'בורלא, יהודה', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 74–75. (הספר בקטלוג ULI)

על יצירותיו

• יעקב פיכמן, בקדושה, ב"מאזנים", אב תרצ"ה, ע' 334-332.
• פסח גינזבורג, מן השמשונים אשר בארץ, ב"הארץ", 3 במרץ 1939.
• משה כרמון, "כסופים" ליהודה בורלא, ב"הד המזרח", 3 בספטמבר 1943.
• ברוך קורצוויל, "כיסופים" רומן ליהודה בורלא, ב"הארץ", 3 בספטמבר 1943.
• דב חומסקי, רומאן ביוגרפי של י. בורלא, ב"הארץ", 6 ביוני 1947.
• מרדכי אבישי, סוד הקסם המזרחי, ב"מעריב", 13 בפברואר 1976.
• לב חקק, אל המחר דרך יום אתמול: על 'אלה מסעי רבי יהודה הלוי' ליהודה בורלא, ב"פעמים: רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח", סתיו תשנ"ג, ע' 74-46.

קישורים חיצוניים

• כתבי יהודה בורלא בפרויקט בן-יהודה
• יהודה בורלא באתר WorldCat Identities
• רשימת הפרסומים של יהודה בורלא, בקטלוג הספרייה הלאומית
• דוד תדהר (עורך), "יהודה בורלא", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1322
• יהודה בורלא, באתר זמרשת
• יהודה בורלא, דף שער בספרייה הלאומית
• יהודה בורלא, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
• יהודה בורלא, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
• הצצה לארכיון של יהודה בורלא, באתר מכון גנזים של אגודת הסופרים
• האזנה לשירי יהודה בורלא, באתר זמרשת
• הספרים של יהודה בורלא, באתר "סימניה"
• יהודה בורלא ב-JSTOR
• אברהם רגלסון, חין ספורו של יהודה בורלא, באתר פרויקט בן יהודה
• עמנואל בן-גריון, יהודה בורלא, באתר פרויקט בן יהודה
• ישראל כהן, יהודה בורלא, באתר פרויקט בן יהודה
• שושנה שרירא, יהודה בורלא, באתר פרויקט בן יהודה
• יהודה בורלא ־ בן 70, הארץ, 24 באוגוסט 1956
• בן ציון יהושע, יהודה בורלא - ריאליסט לירי שגלה מעירו
• גיטה אבינור, "גורל ואמונה אצל יהודה בורלא", השקף אחורה בעצב: מאמרים בביקורת הספרות העברית, 1974
• אלמוג בהר, 'מיהודה הלוי ליהודה בורלא: אלה מסעי ר' יהודה הלוי והקשר שבין הספרות המזרחית בישראל ובין מסורות הפיוט והמקאמה בעברית בעולם הערבי', הפיוט כצוהר תרבותי: כיוונים חדשים להבנת הפיוט ולהבנייתו התרבותית, הקיבוץ המאוחד, התשע"ג 2013.
• שיחה עם עפרה בורלא-אדר, בתו של יהודה בורלא, על אביה, באתר התסכיתים של האוניברסיטה העברית בירושלים
• שיחה עם יאיר בורלא, בנו של יהודה בורלא, על אביו, באתר התסכיתים של האוניברסיטה העברית בירושלים
• פרס אוסישקין לי. בורלא, משמר, 21 באוגוסט 1944
• נורית גוברין. "ראשיתו של יהודה בורלא", 'קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה', כרך ה', הוצאת גוונים ואוניברסיטת ת"א, תשע"ה (2015). עם תמונות.
• יוחאי אופנהיימר, ‏הערבים בעיניים מזרחיות: יצירתו של בורלא בשנות העשרים והשלושים, מכאן ט', מאי 2008, עמ' 57–79
• קרן דותן, חילון ואוריינטליזם ביחסי הסופר המזרחי והביקורת: יהודה בורלא המוקדם כמקרה מבחן, מכאן כ', אפריל 2020, 228-254.
• קרן דותן, צורה עושה צורה: סופרים מזרחים בספרות העברית בארץ ישראל במפנה המאה ה-20, הוצאת משגב ירושלים ופרדס, 2022.

מכּתביו:

• בפוסטאט – קאהיר, בצרון 199, ינואר 1958, עמ' 112–116(הקישור אינו פעיל, 30.6.2020)
• סובבתהו בכחש, באתר התסכיתים של האוניברסיטה העברית בירושלים

הערות שוליים

הקודם: יעקב כהן

פרס ביאליק לספרות יפה במשותף עם אשר ברש 1939

הבא: שאול טשרניחובסקי, זלדה שניאורסון-מישקובסקי

הקודם: יעקב פיכמן

פרס ביאליק לספרות יפה במשותף עם אורי צבי גרינברג 1954

הבא: משה שמיר