יהודה בורלא

סופר ישראלי

יהודה בּוּרְלָא (18 בספטמבר 18867 בנובמבר 1969) היה סופר ישראלי, חתן פרס ישראל לספרות יפה לשנת תשכ"א (1961), ומהסופרים הבולטים ב"כותל המזרח" של הספרות העברית החדשה. יצירתו פורשת יריעה רחבה של הווי ישראל בארצות המזרח ובירושלים העתיקה. היא מתאפיינת בדרך סיפור מזרחית הרוקמת מציאות וחזון בשלל גוונים, בדרכי בניין של הספרות המערבית הרומנטית, בפיוטיות, בהיקף אפי, בידיעת נפש הבריות ובמיוחד את נפש האִשָּׁה העברייה, בהרמת האהבה למדרגת קדושה, ובשאיפה לחסד ותום, אהבה ורחמים[1]. סיפוריו נקראו על ידי משכילים ופשוטי-העם, בני-נוער ומבוגרים כאחד.

יהודה בורלא
לידה 18 בספטמבר 1886
ירושלים, ארץ ישראל, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 בנובמבר 1969 (בגיל 83)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג מרים בורלא עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים עפרה בורלא-אדר, יאיר בורלא, עודד בורלא, צוריה בן נון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קבוצת סופרים ומורים בירושלים, 1922: דב קמחי, דוד אבישר, יהודה בורלא, יוסף יואל ריבלין, אביעזר ילין ומשה כרמון
לוחית זיכרון על ביתו של יהודה בורלא ברח' טאגור 8 בתל אביב

תולדות חייו

עריכה

נולד בי"ח באלול תרמ"ו בירושלים לרב יהושע בורלא[2] ולסולטאנה בת הרב יעקב תורג'מן מחברון, בן יחיד למשפחה ספרדית ירושלמית מיוחסת, צאצא לשושלת רבנים. משפחתו כללה רבנים ראשיים, מנהיגים, דיינים, חזנים, תלמידי חכמים ועוד. עד גיל 18 למד תורה, תלמוד ופוסקים בבית מדרש ובישיבה; אחר כך יצא מחומות ירושלים, ולאחר שסיים את לימודיו בבית הספר למורים "עזרה" שבירושלים, החל לעסוק בהוראה ובניהול בבתי ספר מטעם ההסתדרות הציונית. במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא העות'מאני בתפקיד מתורגמן לקצינים מצבא הקיסרות הגרמנית. לאחר המלחמה התמנה למנהל בתי הספר העבריים של ההסתדרות הציונית בדמשק. תרם לחיזוק רוח הציונות בקרב תלמידיו ומשפחותיהם, ומאות מתלמידיו עלו לארץ ישראל כחלוצים. משנסגרו בתי הספר הציוניים בדמשק ב-1922 חזר לארץ ישראל.[3] בשנים 1923 עד 1926 ניהל את בית הספר בזכרון יעקב, ואחר כך הורה בבית הספר הריאלי בחיפה. בשנים 1933 עד 1944 שימש מורה בבית הספר אחד העם בתל אביב. כיהן כראש המחלקה הערבית בהסתדרות. בורלא כיהן כיו"ר השלישי של מכון גנזים, (מסוף 1956)[4]. בשנת 1957 נבחר ליושב ראש אגודת הסופרים[5].

לאחר מלחמת ששת הימים היה ממייסדי "התנועה למען ארץ ישראל השלמה".

זכה בפרס ביאליק בשנים 1939 (על עלילות עקביה)[6] ו-1955[7]. זכה פעמיים בפרס אוסישקין. בשנת 1961 זכה בפרס ישראל לספרות יפה[8].

בורלא נשא לאישה את מרים בת משה גולדברג, שעלתה לארץ ב-1911. השניים הכירו כשלמדה בבצלאל. לשניים נולדו ארבעה ילדים: עודד בורלא[9], יאיר בורלא[10], עפרה בורלא אדר וצוריה בן נון (נולדה בדמשק, אמו של יובל גורביץ').

נפטר ב-1969 ונקבר בבית העלמין קריית שאול בתל אביב[11].

יצירותיו

עריכה

יצירתו של בורלא עוסקת ביהדות המזרח. בפרט, הרומנים ההיסטוריים שלו עוסקים ברבי יהודה הלוי ב"אלה מסעי ר' יהודה הלוי", וברב יהודה בן שלמה חי אלקלעי, ממבשרי הציונות, ב"באופק".

נושא בולט אצלו הוא האהבה. כותב אדיר כהן: ”יודע בורלא לתאר את האהבה על ייסוריה ומדווייה, על התמדה ולהטה, על אף מגבלות החברה ולחץ המסורת והמשפט הקדומים”. כך ב"אשתו השנואה", ב"נפתולי אדם" וב"בקדושה", שעיקרם הוא הסבל שבאהבה לא מספקת.

בורלא אוהב לכתוב על גיבור נודד העובר מסעות, תהפוכות ונפתולים. על אף הדגש על ההתרחשות בעולם החיצוני שהופכים את סיפוריו לקריאים ומרתקים, אין הוא מזניח את הדמויות ואת עולמן הפנימי. בסיפוריו הדמויות הראשיות אינן קריקטורות, אם כי לעיתים כך נראות הדמויות המשניות.

כתב עליו יעקב פיכמן:

כל ההווי הספרדי העשיר הזה, שצמח מקרקע המזרח היה עומד ומצפה ליד משורר, יד מכנסת ומעצבת שתגאל גלגוליה של נשמת ישראל. ובורלא היה שליח ציבור ראשון של הספרדים וחשף את היופי שבבני עדתו, גילה את האצילות הספרדית שטרם בטלה, את האבירות שברבניה ותלמידי חכמיה.

ספריו

עריכה
 
בול המוקדש לבורלא
 
כרזת המחזה של אברהם ורוני ניניו, "עלילות עקביה" על פי הרומן של יהודה בורלא. מעצב הכרזה רפי אתגר
  • "בלי כוכב" - סיפור מחיי הבדואים על רקע הקרב על תעלת סואץ במלחמת העולם הראשונה,[12] הוצאת עם עובד / ספריה לעם (פורסם לראשונה בחוברות "האדמה" בשנת תר"ף)
  • "כיסופים" ו-"מאבק" - שני חלקי טרילוגיה, שגיבורה הראשי הוא הרב יהודה בן שלמה חי אלקלעי. ב"כיסופים" סופר סיפורו של חיים פרחי, ממנהיגי היישוב היהודי בתקופת השלטון העות'מאני, יועצו של אל ג'זאר
  • "עלילות עקביה" (1939) הוצאת מוסד ביאליק[13] - אפופיה גדולה שבמרכזה עומד הגיבור עקביא, הנפתל עם אלוהים ואדם ובסופו נוחל אכזבה ויאוש,(הוצאת עם עובד 1983).
  • "נפתולי אדם" - סיפור אהבה בין יהודי לערבייה.
  • "אשתו השנואה" - רומן מחיי העדה הספרדית בירושלים (1928)
  • "סובבתהו בכחש" - סיפור קצר המתרחש בירושלים של תחילת המאה העשרים.
  • "מרננת"
  • "בת ציון"
  • "נעמה" (1934)
  • "בין שבטי ערב"
  • "קסמי מולדת"
  • "בקדושה או באהבה"
  • "להטי קריה"
  • "בשל תפוחים
  • "בעל בעמיו"
  • הדינר הגזול
  • דרוש לתפילין
  • השירים-יהודה בורלא
  • אלה מסעי ר' יהודה הלוי, הוצאת עם עובד, 1959.
  • ר' יהודה הלוי: ציונים מנתיב חייו, היקף שירתו, תמצית משנתו הפילוסופית ומסעו לארץ ישראל, הוצאת מסדה, 1960.
  • מלכות דוד, הוצאת צ'ריקובר.
  • מאבק: רומן, הוצאת עם עובד.
  • זהב
  • במעגלי האהבה.
  • תם ומרי סיפורי דמשק, הוצאת עם עובד.
  • בגאות ובשפל סיפורים ירושלמיים, הוצאת ניומן, 1971.
  • נשים-סיפורים, הוצאת עם עובד, 1958.

הנצחתו

עריכה

רחובות בירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע, פתח תקווה,[14], רעננה, אשדוד, קרית ביאליק ועכו קרויים על שמו

ב- 17 באפריל 1996, הנפיק השירות הבולאי סדרה של 14 בולי דאר שנקראה "סופרים עברים בדורות האחרונים" , שעליהם דיוקנאות של 12 סופרים, ביניהם יהודה בורלא , ו-2 סופרות. כל בול בסדרה שוייך לאישיות אחת. האמן אד ואן אויין עיצב את הבול שהוקדש לו ושמו גם-כן הופיע על הבול עצמו. [15]

לקריאה נוספת

עריכה

על האיש ויצירתו

עריכה

על יצירותיו

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

מכּתביו:

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מרדכי עובדיהו, יהודה בורלא במעלת יצירתו, העולם, 13 באוגוסט 1939
  2. ^ דוד תדהר (עורך), "ר' יהושע בורלא", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 194.
  3. ^ דוד תדהר (עורך), "יהודה בורלא", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1322
  4. ^ גנזים-אגודת הסופרים העבריים בישראל, חוברת 100, ניסן תשמ"א, כרך ח', שנה 14, "לתולדות גנזים", עמוד 74-85
  5. ^ בורלא - יו"ר אגודת הסופרים, הארץ, 22 בפברואר 1957
  6. ^ חלוקת פרס ביאליק, העולם, 28 בדצמבר 1939
  7. ^ הערב - חלוקת פרם ביאליק, למרחב, 11 ביולי 1955
  8. ^ יהודה בורלא חתן פרס ישראל, הַבֹּקֶר, 28 באפריל 1961
  9. ^ מיה סלע, סופר הילדים עודד בורלא הלך לעולמו בגיל 94, באתר הארץ, 27 ביולי 2009
  10. ^ אורי דרומי, מתרגם ספרי מופת לעברית, באתר הארץ, 12 ביולי 2006
  11. ^ הסופר יהודה בורלא - הובא למנוחות, דבר, 10 בנובמבר 1969
  12. ^ אהוד בן עזר, ""בלי כוכב" ליהודה בורלא, 1927" בפרויקט בן-יהודה
  13. ^ מרדכי עובדיהו, יהודה בורלא במעלה יצירתו, העולם, 13 באוגוסט 1939
  14. ^ רחוב בתל־אביב ע"ש יהודה בורלא, דבר, 21 במאי 1972
  15. ^ אתר התאחדות בולאי ישראל , קטלוג בולי ישראל


הקודם:
יעקב כהן
פרס ביאליק לספרות יפה
במשותף עם אשר ברש

1939
הבא:
שאול טשרניחובסקי, זלדה שניאורסון-מישקובסקי
הקודם:
יעקב פיכמן
פרס ביאליק לספרות יפה
במשותף עם אורי צבי גרינברג

1954
הבא:
משה שמיר