ציון בוארון

רב ודיין בירושלים
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ארגון השורות לפסקאות לכידות.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הרב ציון בוארון (נולד ביום הכיפורים ה'תש"ו, 10 בספטמבר 1945) חבר בית הדין הרבני הגדול לשעבר. פוסק מקובל ומחבר.

הרב ציון בוארון
דיין ופוסק הלכה
דיין ופוסק הלכה
לידה 10 בספטמבר 1945 (בן 77)
י' בתשרי תש"ו
עמרוס לוב
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ישראל: באר שבע, פתח תקווה וירושלים
השתייכות יהודים - חרדים - ספרדים
תחומי עיסוק פוסק הלכה
תפקידים נוספים אב בית דין ודיין בבית הדין הרבני הגדול
רבותיו
  • הרב משה חדאד בורתא
  • הרב אלחנן פרלמוטר
  • הרב משה הכהן וינטרוב
חיבוריו
  • שו"ת שערי ציון
  • ספר משמרת מועד
  • תיקון שובבי"ם באר מרים
אב שמעון
אם זינה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

 
הרב בוארון עם הרב אהרן יהודה לייב שטינמן

ציון בוארון נולד בעיר עמרוס הסמוכה כ-6 ק״מ לטריפולי שבלוב.

בנם של ר׳ שמעון, וזינה (בת ציון) לבית משפחת ימין. נכד לרב עמירה בוארון (Buaron Amera fu Musci) מהרוגי פרעות טריפולי נובמבר 1945.

משפחת בוארון (Buaron / Baron / Ben Baron) במקור מגירוש ספרד ופורטוגל.

בשנת 1949, בהיותו בן ארבע, עלה עם משפחתו לארץ ישראל. משפחתו שוכנה עם משפחות עולים נוספות במעברת בנימינה, לאחר מכן עברה משפחתו להתגורר במושב שובה. ולאחר מספר שנים עברה משפחתו להתגורר בפתח תקווה.

כבר בילדותו התבלט בכישרונו ובחדות שיכלו, ועסק בתורה בהתמדה ובשקידה.

למד בילדותו בישיבת חדרה בראשות הרב אלחנן פרלמוטר, שהוקמה ביוזמתו ותמיכתו של החזון איש.

בט׳ בכסליו התשכ״ב (1962) בגיל 17, הוסמך על ידי הרבנים עזרא יאיר, עובדיה הדאיה, יעקב עדס, וסלימאן חוגי עבודי למלאכת השחיטה והבדיקה בעופות.

בשנת ה'תשכ"ג (1963) בגיל 18 עבר ללמוד בירושלים בבי"ת דיסקין, אצל הרבנים משה שמעון הכהן וינטרוב, פרץ סטניצקי, מוהר"ש שבדרון ור"י קרביץ.

בה' אלול ה'תשל"ב (1972), נישא לחנה, לבית ברנס.

לאחר נישואיו התגורר בבני ברק, והמשיך בלימודיו בכולל תורה והוראה, ובישיבת סלונים בראשות הרב אברהם יגל (בן הרב שבתי יגל) מראשי מועצת גדולי התורה.

הוסמך להוראה על ידי הרב עזרא עטיה ורבנים נוספים.

בשנת 1984 מונה לדיין בבית הדין הרבני, תחילה כיהן כחבר בית הדין בערים טבריה וצפת. ובשנת 1989 מונה לאב"ד ושימש כאב בית הדין בעיר באר שבע ולאחר מכן בערים פתח תקווה וירושלים.

בשנת 2007 מונה לדיין בבית הדין הרבני הגדול. וכיהן כחבר בית הדין הגדול לערעורים בירושלים.

בערב ראש השנה תשע"ו פרש מחברותו בבית הדין עם הגיעו לגיל 70[1]

שימש כפוסק בבתי דין, בד"ץ בית יוסף של הרב עובדיה יוסף, בד״ץ ישיבת כסא רחמים של הרב מאיר מאזוז . בד״ץ יחווה דעת של הרב דוד יוסף ובד״ץ נוספים.

למד זוהר תורת הנסתר וקבלה בקביעות יחד עם מניין תלמידי חכמים בהם הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר אצל המקובל הרב משה חדד בורתא ומדי פעם עם המקובל הרב ינון חורי בשיכון ה' בבני ברק.

חלק ניכר מעיסוקו ההלכתי מוקדש למקרים שבהם התעוררו שאלות וספקות בנושאי יוחסין, עגונות, ממזרים, פסולי כהונה וגירות.

בעקבות עליית יהודי ברית המועצות, יצא פעמים רבות לחו״ל, עבור טיפול במעוכבות גט, גטים פסולים, ממזרים וספק יהודים.

כמו כן נסע לספרד לחקור ולפסוק בייחוסם של אנוסי ספרד ומיורקה. שם ובעוד ערים בספרד נותרו משפחות רבות אשר שמרו את יהדותן בסוד, כבר מאות שנים, מאימת האינקוויזיציה, אבל משך הזמן נטשטשה יהדותם, וכעת אחר מאות שנות ריחוק, ברצונם לשוב ולשאת את יהדותם בגאון. הרב נדרש לסוגיה זו, והורה לבדוק כל תיק לגופו, במקרים מסוימים פסק כי יש מספיק הוכחות יהדות, ודי ב"אישור שיבה ליהדות", ובמקרים אחרים הצריך גיור לחומרא.

נסע להודו לחקור ולפסוק בייחוסם של "בני מנשה". בערים - מיזוראם, אסאם ומאניפור שבצפון מזרח הודו, על גבול מיאנמר, חיו משך אלפי שנים קבוצה נבדלת משאר הקבוצות האתניות. בני קבוצה זו הקוראת לעצמה "בני מנשה", משייכים את עצמם לשבט מנשה אשר הוגלה על ידי המלך סנחריב האשורי יחד עם עשרת השבטים בימי הבית הראשון. ומאז שמרו יהודים אלו על זהותם בנאמנות. כמובן שקהילה זו לא נחשפה לא למשנה ולא לתלמוד ובוודאי לא לספרי ההלכה המאוחרים יותר. מה שגרם לריחוקם משאר קהילות ישראל. פסיקתו ההלכתית הייחודית הביאה להבאתם לארץ של בני מנשה.

הרב עובדיה יוסף כינהו "עמוד ההוראה"[2] והפנה אליו שאלות סבוכות בענייני עגונות ספקי ממזרים וגטים. חלקם הודפסו בשו״ת שערי ציון.

בשנת 2013 התמודד למשרת הראשון לציון והרב הראשי לישראל בתמיכת הראשון לציון היוצא הרב שלמה משה עמאר[3]. מולו התמודד הרב יצחק יוסף ראש ישיבת חזון עובדיה בתמיכת מרן הרב עובדיה יוסף אביו, אשר זכה בבחירות.

מתגורר בבית ישראל (שכונה) בירושלים, עוסק בתורה, משמש כפוסק מורה הוראה, נשיא בתי דין ובתי כנסיות ברחבי הארץ, מוסר שעורי קבלה מידי ליל שישי עד חצות לילה בפתח תקווה. עורך תפילות, צומות, ופדיון נפש בערבי ראש חודש ובימי השובבי״ם.

ספריועריכה

  • שו"ת שערי ציון - תשובות ובירורי הלכה על סדר ארבעת חלקי השולחן ערוך. ג' חלקים.
  • משמרת מועד - פסקי הלכה בענייני יום טוב וחול המועד
  • תיקון שובבי"ם באר מרים - ביאור תפילות ותיקונים ע"פ הרש"ש

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא הרב ציון בוארון בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה