צנחני היישוב

"צנחני היישוב" הוא כינויה של קבוצה של 37 צנחנים שהתארגנה ביישוב העברי בארץ ישראל במסגרת התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. 26 מתוכם הוצנחו על ידי הבריטים באירופה הכבושה בידי גרמניה הנאצית כדי לסייע במאמץ המלחמתי של בעלות הברית, והשאר הונחתו במטוסים או המתינו ליציאה במצרים, בדרום איטליה ובטורקיה אך לא נשלחו ליעדיהם.

היסטוריה עריכה

קבוצת השלושים ושבעה נבחרה לאחר תהליך מיון בו השתתפו 240 מתנדבים, שמתוכם נבחרו 110 שנשלחו לאימונים. החלק הראשון של האימונים נערך בארץ, במסגרת הפלמ"ח, כאשר הבריטים אינם מעורבים ישירות. בסיום חלק זה עברו השליחים אימוני צניחה, ואת הצניחות ביצעו כבר במדי הצבא הבריטי. השלב הבא של האימונים התבצע בקהיר, שם הוכשרו בבסיס צבא בריטי בתחומים שונים כמו נהיגה ושיפור האנגלית. דגש רב ניתן לתחום הקשר (אמצעים לאיסוף מודיעין והעברתו) וכן שיפור יחידני בשפת ארץ היעד. מבחינת הבריטים, מטרות הצנחנים היו השגת מידע מודיעיני וחילוץ צוותי אוויר של בעלות הברית שצנחו בשטח האויב לאחר שמטוסיהם נפגעו. מעבר לכך, הצנחתם הייתה חלק ממאמץ ההטעיה הגדול שנועד לשכנע את גרמניה הנאצית שהפלישה של בעלות הברית תבוא מכיוון דרום אירופה. הבריטים העלימו עין מהעובדה, שמצד הנהגת היישוב (הסוכנות היהודית), המטרות היו ניסיון לפעול להצלת יהודים באירופה, ובעיקר לחדש את הקשר עימם. הפיקוד הבריטי הסתפק בדרישה מהשליחים כי יתרכזו בביצוע המשימות שהוטלו עליהם (איסוף מידע, דיווחים שוטפים וכו'). אם במהלך הביצוע יעסקו גם ב"דברים נוספים", הרי זה עניינם ועל אחריותם.

12 מחברי הקבוצה נפלו בשבי, ושבעה מתוך השבויים הוצאו להורג או נרצחו על ידי הנאצים.

שבעת צנחני היישוב שהוצאו להורג הם:

חנה סנש - צנחה ביוגוסלביה. נתפסה במעבר להונגריה והוצאה להורג בבודפשט ב-7 בנובמבר 1944. על שמה היישוב יד חנה.
אנצו סרני - צנח בצפון איטליה. נתפס ונרצח במחנה הריכוז דכאו ב-18 בנובמבר 1944. על שמו היישוב נצר סרני.
חביבה רייק - נחתה בסלובקיה. נתפסה ונרצחה בקרמניצ'קה ב-20 בנובמבר 1944. על שמה היישוב להבות חביבה.
רפאל רייס - צנח בסלובקיה. נתפס ונרצח יחד עם חביבה רייק בקרמניצ'קה ב-20 בנובמבר 1944.
צבי בן יעקב - צנח בסלובקיה. נתפס ונרצח במחנה הריכוז מאוטהאוזן בין דצמבר 1944 לינואר 1945.
אבא ברדיצ'ב - צנח ביוגוסלביה. אחר כך הונחת בסלובקיה. נתפס ונרצח במחנה הריכוז מאוטהאוזן ב-26 בינואר 1945. על שמו היישוב אלוני אבא.
פרץ גולדשטיין - צנח ביוגוסלביה. עבר להונגריה. נתפס ונרצח במחנה הריכוז אורניינבורג ב-1 במרץ 1945.

בהספדו להם כתב בין היתר יצחק טבנקין:

"שבעה צנחנים הם שלא חזרו. מי יודע מה עוללו להם! אבל בטוחים אנו שעמדו בכבוד. אין נחמה אבל יש ביטחון שכזאת הייתה צריכה להיות גאוות שליחותנו. אין להם קבר כאן, אבל הם חיים עמנו פה. עולמם עולמנו. בתוכנו ובשליחותנו הלכו ופעלו ובלכתם מטילים הם שליחות עלינו".

שאר חברי הקבוצה הם:

אריה אורני - צנח ברומניה סמוך לבוקרשט, נלכד מיד ונחקר, שוחרר מהשבי ב-1944.
אריה גוקובסקי (שם עט - יהודה אחישר) - צנח ברומניה סמוך לבוקרשט, נלכד מיד ונחקר, שוחרר מהשבי ב-1944.
נסים ארזי
יצחק בן-אפרים - צנח ברומניה במטרה לחלץ טייסים בריטים עם שייקה דן.
אהרון בן-יוסף
חיים בן-שושן
שרה ברוורמן - לא השלימה את קורס הצניחה.
צדוק דורון
שייקה דן - צנח ברומניה במטרה לחלץ טייסים בריטים עם יצחק בן-אפרים.
ראובן דפני
אפרים דפני
יעקב הובר
דב הררי
יוסף ורון
אלי זוהר
חיים חרמש
חיים יערי
אריה לופסקו
דן לנר
יצחק שחם (מקרסקו)
רחבעם עמיר
שלום פינצי
יואל פלגי
ששון פנקס
פנחס קליימן
ברוך קמין
אוריאל קנר
יונה רוזן
פרץ רוזנברג
יעקב שפירא

ארבעה מהצנחנים נספו ב-29 ביולי 1954, באירוע המכונה "אסון מעגן": דב הררי, אריה אורני, יהודה אחישר ושלום פינצי. באירוע נספה גם דניאל סרני, בנו של אנצו סרני. מטוס קל שהיה חלק מטקס התרסק לתוך הקהל ו-17 מנוכחים נהרגו.

הנצחתם עריכה

יד לצנחני היישוב בארץ שנפלו באירופה

שלט הנצחה לצנחני היישוב ברחוב הצנחנים בפתח תקווה

בבית הקברות הצבאי בהר הרצל נמצאת יד לצנחני היישוב בארץ שנפלו באירופה - חלקה של שבעת צנחני היישוב שהוצאו להורג, וטמונים בה אלה מהם שגופתם נמצאה ומצבות לזכרם של אלו שגופותיהם לא נמצאו מעולם. שמותיהם מופיעים על אנדרטת הצנחנים.

ביער הקהילתי בשכונת פסגת זאב ישנו אתר הנצחה וזיכרון לכל 37 הצנחנים שגויסו ליחידה.

בגבעת התחמושת הוקמה תערוכה לזכרם של צנחני היישוב.

על שמם של הצנחנים קרויים היישובים נצר סרני, להבות חביבה, יד חנה ואלוני אבא, וכן המוסד גבעת חביבה.

ביולי 2021 במלאת 100 שנה להולדת חנה סנש ו-77 שנה לאחר שצנחה יחד עם חבריה ליישוב העברי, מפקדי ולוחמי צה"ל שחזרו במבצע "ברק השמיים" את הצניחה ההיסטורית בסלובניה, בהשתתפות צנחנים מארבעה צבאות שונים - הונגריה, סלובניה, קרואטיה ואנגליה. במסגרת המסע, צעדו 150 חברי המשלחת בדרך הגבורה, שבה הלכו צנחני היישוב העברי ביערות הפרטיזנים.^[1]

צנחנים אחרים בשירות בעלות הברית עריכה

צנחנים נוספים פעלו בשורות הצבא הבריטי וחיל האוויר המלכותי, אולם היישוב הנציח רק את אלה שנשלחו לאירופה מטעמו, והיו אמורים לסייע למאמצי ההצלה של יהדות אירופה. יחיאל אשר קספ, לדוגמה, התגייס לצבא הבריטי במסגרת הגיוס של היישוב היהודי בארץ ישראל, אולם לא החל את שירותו כצנחן. הוא התגייס לחיל החפרים הבריטי ונשלח ליוון עם חיל המשלוח הקיסרי, שנכנע אחרי שבועות מספר לגרמנים. לאחר שנמלט במבצע נועז מהשבי הגרמני ביוון, התנדב ליחידה בריטית מיוחדת ועוטר באות השירות המצוין על פעולות מסוכנות באיטליה. קספ נהרג בעת מבצע לחילוץ שבויי מלחמה של בעלות הברית ויהודים, בצפון איטליה, ומקום קבורתו לא נודע.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

יהודית תידור באומל, גיבורים למופת: צנחני היישוב במלחמת העולם השנייה ועיצוב הזיכרון הקולקטיבי הישראלי, הוצאת מכון בן-גוריון, שדה בוקר; אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע, תשס"ד.^[2]
תהילה עופר וזאב עופר. חביבה - סיפור חייה, שליחותה ונפילתה של הצנחנית חביבה רייק, הוצאת ספרית פועלים, 2004