יד חנה

כפר בישראל. נמצא בעמק חפר

יַד-חַנָּה הוא כפר שיתופי קהילתי בעמק חפר. מאז היווסדו של היישוב ועד 2005 היה קיבוץ. היישוב שוכן בתחום השיפוט של מועצה אזורית עמק חפר.

יד חנה
YADHANA13.jpg
בניין חדר האוכל והמועדון
מחוז המרכז
מועצה אזורית עמק חפר
גובה ממוצע[1] ‎53 מטר
תאריך ייסוד 1950
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב כפר שיתופי קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2019[1]
  - אוכלוסייה 968 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 4.5% בשנה עד סוף 2019

היסטוריהעריכה

הקיבוץ נוסד ב-10 באפריל 1950 במסגרת הקיבוץ המאוחד בידי גרעין של ניצולי שואה יוצאי תנועת דרור מהונגריה, שעברו הכשרה בקיבוץ גבעת חיים. הקיבוץ הוקם במטרה ליישוב את אזור הספר, סמוך לקו הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות מול טולכרם, ונקרא על שמה של חנה סנש. תחילה גרו חברי הקיבוץ באוהלים, ויצאו לעבודה כשכירים ביישובי הסביבה. אחרי כחצי שנה הוקצתה להם קרקע חקלאית בשטח של 4,500 דונם[2]. בשטחים שקיבל גידל הקיבוץ, חיטה, שעורה, חמניות, תירס ואבטיחים. שדות הקיבוץ היו צמודים לקו הגבול, ונשקו לשדות של פלחים ערבים מהצד השני. לאורך קו הגבול לא הייתה גדר מערכת באותן השנים, אלא רק גדר תיל נמוכה[3]. במאי 1952 נאלץ הקיבוץ לוותר על שדה בשטח 100 דונם, לאחר שוועדת שביתת הנשק קבעה שהוא בשטח ירדן[4].

הפילוג בקיבוץעריכה

בשנת 1953, על רקע משפטו של מרדכי אורן, חבר השומר הצעיר שהואשם בפראג כמרגל מערבי וחילוקי הדעות במפ"ם בין המצדדים בגישה הסובייטית בהנהגת משה סנה לבין המצדדים בזכאותו של אורן, הזדהו רוב חברי הקיבוץ עם משה סנה ו"חטיבת השמאל" במפ"ם. בינואר 1953 העבירה מזכירות תנועת הקיבוץ המאוחד החלטה בה נקבע[5]:

חברים המשתייכים לארגונים פוליטיים מפלגתיים הנוגדים את יסודות הציונות הסוציאליסטית של הקיבוץ, והמצדיקים את דין פראג על הציונות ומדינת ישראל - אינם יכולים להיות חברים בקיבוץ המאוחד.

בעקבות החלטה זו גורשו מקיבוצים אחרים תומכי משה סנה ו"חטיבת השמאל", שלרוב היוו מיעוט, ובהצבעת שאר חברי הקיבוץ אולצו לעזוב. בקיבוץ יראון היה כמעט שיווין בין שתי הקבוצות, אך בהתאם להחלטת מזכירות הקיבוץ המאוחד, גורשה קבוצת "השמאל" מיראון. על מנת לזרז את העזיבה, נקט הרוב ביראון אמצעים ברוטליים, כולל חטיפת איש המיעוט[5][6]. אחרי שביתת רעב בת יומיים עברו 28 חברים ליד חנה בפברואר 1953[7].

מזכירות הקיבוץ המאוחד הציבה לחברי יד חנה אולטימטום שאם לא יגרשו את אנשי יראון יסולקו מהקיבוץ המאוחד[8]. לאנשי סנה היה רוב ברור ביד חנה, רוב שגדל עם הצטרפות מגורשי יראון לקיבוץ. בהוראת מזכירות הקיבוץ המאוחד, בחר המיעוט במזכירות קיבוץ משלו. מזכירות הקיבוץ המאוחד פרסמה הודעה ב-4 במרץ שמזכירות קיבוץ החדשה היא זו שנתנהל את הקיבוץ וכל החברים האחרים יגורשו[9].

הקיבוץ המאוחד שלח לעזרת מזכירות הקיבוץ החדשה פלוגה מקובצת, שכללה חברים של מזכירות הקיבוץ המאוחד וחניכי הסמינר הרעיוני של הקיבוץ המאוחד. בואה של הפלוגה המקובצת ליד חנה גרם למהלומות בחדר האוכל של הקיבוץ, ולאחר תגרה קשה שבה נפצעו 12 איש השתלטו אנשי הפלוגה המקובצת על בית בקצה הקיבוץ, שאליו הגיעו במשך היום תגבורות נוספות של אנשי הקיבוץ המאוחד. בערב פרצה תגרה נוספת כשאנשי הפלוגה ניסו להשתלט שנית על חדר האוכל[10]. ניסיון ההשתלטות על הקיבוץ נכשל, אך על הקיבוץ הושם 'הסגר'. כספי הקיבוץ הוקפאו ומצרכים הנחוצים לקיום הקיבוץ ולניהולו התקין לא הגיעו אליו[11]. כאשר פנו חברי יד חנה לקיבוצי הסביבה, בהם חלקם עבדו כשכירים, לקבל את משכורתם, סירבו קיבוצים אלה לשלם לפי הוראת מזכירות הקיבוץ הארצי[12]. המרכז החקלאי, שהתייצב מאחורי הקיבוץ המאוחד, היה מוכן להסיר את ההסגר בתנאי שתוקם בקיבוץ מזכירות פריטטית ויסולקו אנשי יראון, שהואשמו בגרימת המתח בין שני חלקי הקיבוץ[13][14]. בתגובה, פתחו אנשי יד חנה בשביתת רעב ליד משרדי המרכז החקלאי בתל אביב[15]. לצד הרוב בקבוצה התייצבה גם אמה של חנה סנש. באפריל 1953 ערכו שתי הקבוצות חגיגות נפרדות לציון 3 שנים לעלייה על הקרקע[16].

בספטמבר 1953 הציע המרכז החקלאי, הסכם פשרה לפיו קבוצת הרוב תישאר בקיבוץ, אך רוב האדמות יעברו לרשות הקיבוץ המאוחד לטובת הקמת קיבוץ חדש בסמוך, בנוסף נדרשה קבוצת הרוב לשלם פיצויים ולקבל עליה את כל חובות הקיבוץ[17]. ההסכם נחתם בדצמבר 1953[18]. במהלך 1954 הוכשרה הנקודה החדשה[19]. לבסוף עזבו אנשי הקיבוץ המאוחד את הקיבוץ, וחנכו באופן רשמי, באוגוסט 1955, בסמוך קיבוץ חדש "יד חנה סנש"[20]. קיבוץ זה התפרק ב-1972 ועל מקומו יושבת בת חפר.

 
חורשה ביד חנה לזכר אתל ויוליוס רוזנברג

לאחר הוצאתם להורג של מרגלי האטום יוליוס ואתל רוזנברג, ניטעה לזכרם חורשה "לזכר אתל ויוליוס רוזנברג שהוצאו להורג על לא עוול בכפם בידי המקארטיזם האמריקאי". תחילה אסרה הקרן הקיימת על הקיבוץ לנטוע את החורשה ולהציב במקום מצבת זיכרון לזכרם[21]. אך אחר כך נתנה את הסכמתה והחורשה ניטעה[22][23].

לאחר הפילוגעריכה

לאחר הפילוג, בסוף 1954 הצטרפה המפלגה שהקים משה סנה, סיעת השמאל למפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י), רוב חברי הקיבוץ תמכו במהלך, ויד חנה קיבל את הכינוי "הקיבוץ הקומוניסטי היחידי", שכן היה הקיבוץ היחיד בישראל שתמך במק"י[24], הקיבוץ דגל בדו קיים ונהג לערוך מפגשים עם ערביי הסביבה, אך מכיוון שהיו תחת ממשל צבאי, נהג הצבא לאסור מפגשים אלו[25]. באפריל 1955 אף אסר הממשל הצבאי את קיום חגיגות החמש ליישוב, בטענה שהמקום הוא שטח צבאי ואסור לאורחים להיכנס אליו[26]. חברי הקיבוץ דגלו באינטגרציה חינוכית, וילדי הקיבוץ נשלחו ללמוד בבתי ספר אזורים עם ילדי מושבי העולים שסמוכים לקיבוץ[27].

ביוני 1956, נפצעו שני פועלים ביד חנה לאחר שיריות נורו עליהם מכיוון ירדן, בעת שחרשו שדה שהיה על קו הגבול[28]. במרץ 1959 שוב נפצע חבר הקיבוץ מירי[29], באוקטובר 1959 נרצח רועה צאן מקיבוץ חפציבה, שבא לעזור לחברי קיבוץ יד חנה סנש[30].

באפריל 1960 חגג הקיבוץ עשור להקמתו בנוכחות ציר הונגריה וציר צ'כוסלובקיה בישראל[31]. עם זאת העיתונאי זאב שיף דיווח בעיתון הארץ שהקיבוץ בהתפוררות[32]. הקיבוץ סבל במשך השנים מקשיים כלכליים, מאחר שלא היה משויך לתנועה מיישבת, והתקשה לקבל תקציבים והלוואת לרכישת ציוד חקלאי[33].

 
יד לאברהם ג'ורי ביד חנה

ביד חנה נקלטו גרעיני נח"ל של ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי (בנק"י). ב-8 בדצמבר 1964 נרצח בשדות הקיבוץ חבר הגרעין אברהם ג'ורי על ידי חיילי הלגיון[34]. רצח זה גרם להלם בין חברי הקיבוץ. חברי הקיבוץ זעמו על מאיר וילנר שהעלה את הסברה שהייתה זו פרובוקציה ישראלית. משה סנה ששמע את דברי וילנר, זעם וסירב להיכנס איתו לאותו חדר[27]. תקרית זו גרמה להתחלת התהליך של פירוק המפלגה הקומוניסטית הישראלית למק"י ורק"ח. ביוני 1965 הצטרף הקיבוץ לפלג בראשות סנה והמזכ"ל, שמואל מיקוניס[35]. חברי הקיבוץ גם התאכזבו מכך שברית המועצות הטילה ווטו במועצת הביטחון של האומות המאוחדות על החלטת גינוי של ירדן על התקרית[27]. הפזמונאי יעקב גלעד, שג'ורי היה מדריכו בבנק"י, ציין את התקרית בשירו רדיו רמאללה[36].

בשנת 1984, 30 שנה אחרי הפילוג, הצטרף הקיבוץ שוב לתנועת הקיבוץ הארצי[27].

ככפר שיתופיעריכה

בתחילת שנות ה-2000, לאחר שנים מהם סבל הקיבוץ מקשיים כלכליים וצבר חובות, עבר הקיבוץ הפרטה, וביקש להופך למושב[37].

בפברואר 2005, במסגרת תוכנית ההתנתקות, החלה מנהלת סל"ע (סיוע למתיישבי עזה וצפון השומרון), במגעים עם תושבי ההתנחלות חומש על כך שיתפנו מרצון לשכונה חדשה שתוקם ביד חנה. חברי קיבוץ יד חנה גם הסכימו לתוכנית, שכללה האצת ההליכים הבירוקרטיים להפיכת הקיבוץ למושב שיתופי ותכנון ואישור של הרחבתו תוך זמן קצר[38]. ביוני 2005, הגיעה מנהלת סל"ע, להסכם עם 30 משפחות מחומש על כך שיתפנו מרצון ליד חנה[39]. האגודה השיתופית החקלאית גרנות גם הסכימה למחוק חלק מחובות הקיבוץ ולאפשר ליד חנה לצרף את אנשי חומש לשורותיה של האגודה השיתופית[40]. בעקבות המהלך היישוב הפך מקיבוץ לכפר שיתופי קהילתי ושם האגודה השיתופית שונה ל"יד חנה-חומש"[41]. כל משפחה שפונתה מחומש קיבלה מגרש של חצי דונם ופיצוי כספי להקמת בית[42].

ב-2010 היישוב התרחב עד ל-300 משפחות.

מבני ציבור וכלכלהעריכה

מבנה הציבור החשוב בקיבוץ הוא מבנה חדר האוכל והמועדון שלצידו, בתכנון האדריכל ישראל גודוביץ. המבנים הוקמו לאחר 1973, ובחדר האוכל שובצה עבודת אמנות מאת גרשון קניספל. בקיבוץ נמצא גם אתר הנצחה לזכר אברהם ג'ורי.

שטח היישוב הוא 2,600 דונם. ענפי המשק העיקריים הם מטעי אבוקדו ופרדסים. ביישוב בריכת שחייה הפתוחה למנויים מבחוץ ומבני תעשייה להשכרה.

בשנת 1998 החל הקיבוץ בתכנון אזור תעשייה ופארק לוגיסטי בחלקו הדרומי של הקיבוץ[43]. אולם מימוש התוכנית החל רק בשנת 2016 תחת השם "פארק העסקים אנטרפארק"[44].

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2019, אוכלוסייה במועצות אזוריות לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
  2. ^ שנה לקיבוץ יד חנה, דבר, 12 באפריל 1951
  3. ^ ג. שרוני, עולם מתהווה ב"חזית" תול-כרם, מעריב, 17 באפריל 1951
  4. ^ עבודה כרגיל באזור תול-כרם, הארץ, 8 ביוני 1952
  5. ^ 1 2 אלי צור, "הנהגת הקיבוץ מול השמאל ב'משבר סנה', בתוך: עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, היישוב ומדינת ישראל - עיונים בתקומת ישראל: כרך 5: עורך: פנחס גינוסר, מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב 1995
  6. ^ רענן לוריא, כך גורשו אנשי יראון - במכות וצעקות עם משטרה וסקנדלים, מעריב, 1 במרץ 1953
  7. ^ "יד-חנה" תקלוט את יוצאי "יראון", דבר, 25 בפברואר 1953
    28 חברי קיבוץ יראון שסירבו לגנות משפט הצדק בפראג - נושלו מבתיהם, קול העם, 25 בפברואר 1953
  8. ^ קיבוץ יד חנה דחה "אולטימטום", מעריב, 25 בפברואר 1953
  9. ^ הודעת הקיבוץ המאוחד בעניין המוצאים מיראון ויד-חנה, על המשמר, 4 במרץ 1953
  10. ^ יהושע בר יוסף, האגרוף המשכנע, מעריב, 13 במרץ 1953
  11. ^ הוטל עיקול זמני על נכסי "יד-חנה", על המשמר, 26 במרץ 1953
  12. ^ אנשי טבנקין-גלילי חידשו הפרובוקציות בקיבוץ יד חנה - המרכז החקלאי הפר את הסכמתו להבטיח אספקה למשק, קול העם, 27 במרץ 1953
  13. ^ מסקנות המרכז החקלאי בענין יד חנה, הארץ, 12 במרץ 1953
  14. ^ במכתב תשובה למרכז החקלאי - חברי קיבוץ יד חנה תובעים הוצאת הפולשים מהמשק והשארתו בידי הרוב, קול העם, 18 במרץ 1953
  15. ^ נפסקה שביתת הרעב של חברי יד חנה, הארץ, 26 במרץ 1953
  16. ^ שתי חגיגות ביד חנה, דבר, 13 באפריל 1953
  17. ^ יותר ממחצית אדמות יד-חנה נשללו מהקיבוץ ונמסרו למיעוט הפורש, קול העם, 7 בספטמבר 1953
  18. ^ הסיכסוך בקיבוץ יד חנה לקיצו - אנשי סנה ישארו - אנשי מפ"ם יעברו ליישוב חדש, הארץ, 14 בדצמבר 1953
  19. ^ יד חנה - הקבוץ המאוחר לנקודתה החדשה, דבר, 26 במרץ 1954
    יד חנה (הקבה"מ) יעקור ממקומו, זמנים, 13 באוגוסט 1954
  20. ^ הישוב הארבעים בעמק־חפר עלה אתמול לנקודתו הקבועה, דבר, 4 באוגוסט 1955
  21. ^ הקק"ל אסרה להציב מצבת־זכרון לרוזנברגים ביד־חנה, קול העם, 14 באוגוסט 1953
  22. ^ מגבית הקרן הקיימת באיטליה בסיסמת: יער לזכר הררוזנברגים, קול העם, 17 בנובמבר 1953
  23. ^ נטענו חורשה לזכר יוליוס ואתל רוזנברג, קול העם, 20 בפברואר 1959
  24. ^ צבי וולמוט, יד־חנה - קיבוץ של מק"י, הבוקר, 1 באוקטובר 1954
    צבי וולמוט, ביד־חנה הקומוניסטית, הבוקר, 9 בדצמבר 1955
  25. ^ 10 חברי יד חנה שנעצרו בדרכם למסיבה בכפר הערבי טייבה - נקנסו, קול העם, 19 ביולי 1954
    4 חברי יד חנה נידונו לקנסות או מאסר, קול העם, 1 בדצמבר 1955
    הממשל הצבאי מונע יחסי שכנות טובה בין יהודים הערבים, קול העם, 10 באוקטובר 1955
  26. ^ לא הורשו לבוא לחגיגות יד חנה, הארץ, 15 באפריל 1955
    קיבוץ יד חנה מוחה נגד המעשה השרירותי של הממשל הצבאי, קול העם, 14 באפריל 1955
  27. ^ 1 2 3 4 עדנה עברון, כרמית גיא וגברת שאלתיאל, כותרת ראשית, 20 במרץ 1985
  28. ^ חילופי יריות בגורת טול־כרם; הירדנים פצעו 2 פועלים ביד חנה, הארץ, 6 ביוני 1956
  29. ^ חבר יד חנה נפצע על ידי הלגיונרים, הבוקר, 8 במרץ 1959
  30. ^ הרועה יוחנן גולני נרצח בידי ירדנים, דבר, 5 באוקטובר 1959
    ירדנים רצחו רועה בקרבת יד חנה סנש, על המשמר, 5 באוקטובר 1959
  31. ^ קיבוץ יד חנה חגג עשור לקיומו, קול העם, 10 באפריל 1960
  32. ^ זאב שיף, יד־ חנה של מק"י מתפוררת, הארץ, 29 בינואר 1960
  33. ^ האשראי מתקציב הפיתוח נשלל מקיבוץ יד־חנה, קול העם, 24 ביוני 1956
  34. ^ אברהם ג'ורי, שנהרג בירי הירדנים - הובא למנוחות, למרחב, 10 בדצמבר 1964
  35. ^ יאיר שטרן, הקיבוץ היחיד של מק"י מזדהה עם מיקוניס-סנה, מעריב, 23 ביוני 1965
  36. ^ עינב שיף, עיתון העירהמיטב של עבודה עברית: ברי ופוליקר, באתר הארץ, 25 בפברואר 2008
  37. ^ עמירם כהן, כשליש מיישובי התנועה הקיבוצית נמצאים בהליכי הפרטה, באתר הארץ, 10 במרץ 2004
  38. ^ דוד רטנר, מש' הפנים מזרז הרחבת יד חנה כדי לקלוט מפונים, באתר הארץ, 16 במאי 2005
  39. ^ יובל יועז, 30 משפחות מחומש יתפנו מרצון, באתר הארץ, 30 ביוני 2005
  40. ^ דליה טל, ‏נמחק חוב של קיבוץ יד חנה תמורת קליטת משפחות מחומש, באתר גלובס, 26 ביולי 2005
  41. ^ תמרה טראובמן‏, תוצר ההתנתקות הראשון: היישוב יד חנה-חומש, באתר וואלה! NEWS‏, 30 באוגוסט 2005
  42. ^ עמירם כהן, היועץ המשפטי מנע ניסיון להעניק פיצוי קרקעי מוגדל למפוני חומש בניגוד לחוק, באתר TheMarker‏, 6 בספטמבר 2005
    הארץ"בגלל 400 אלף דולר פיצוי לא הייתי קורא למתנחלים המתעשרים החדשים", באתר TheMarker‏, 19 באוגוסט 2005
  43. ^ המינהל אישר תיכנון פארק לתעשיה ביד חנה, באתר גלובס, 4 בינואר 1998
  44. ^ אנטרפארק, מה מספק פארק תעשייה, פוסט ברשת החברתית TheMarker Cafe‏, 6 באפריל 2016