אלוני אבא
אַלּוֹנֵי אַבָּא הוא מושב שיתופי בשוליים הצפוניים של עמק יזרעאל, בתחום המועצה האזורית עמק יזרעאל, כ-5 ק"מ מזרחית לקריית טבעון.
 הכנסייה האוונגלית באלוני אבא. הוקמה בשנת 1916
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | עמק יזרעאל |
| גובה ממוצע[1] | 152 מטר |
| תאריך ייסוד | 1948 |
| תנועה מיישבת | העובד הציוני |
| סוג יישוב | מושב שיתופי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2021[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,000 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.6% בשנה |
(למפת הגליל המערבי רגילה)   אלוני אבא  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
9 מתוך 10 |
| http://www.aloneyaba.org.il | |
מקור השםעריכה
.JPG)
מקור שמו של המושב הוא בעצי האלונים הרבים הגדלים במקום ועל שמו של אבא ברדיצ'ב, חבר הגרעין המייסד, אשר הוצא להורג במחנה הריכוז מאוטהאוזן באוסטריה, בשנת 1945, לאחר שנתפס בעת פעילותו בשליחות היישוב היהודי בארץ ישראל, כאחד מצנחני היישוב שיצאו לאירופה הכבושה על ידי גרמניה הנאצית, במסגרת התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.
היסטוריהעריכה
ראשוני המתיישבים באתר היישוב אלוני אבא היו בני הדור השני של תנועת הטמפלרים הגרמנים, אשר רכשו את האדמות מידי משפחת טואני (ת'ווייני) הלבנונית והקימו במקום בשנת 1907 מושבה חקלאית קטנה ושמה "ולדהיים" (Waldheim, בגרמנית: "נווה-יער"). המושבה הוקמה בסמוך ליישוב הטמפלרי הנוסף בית לחם, ושניהם נעזבו כמעט לגמרי עם גירושם של הטמפלרים מארץ ישראל על ידי השלטון הבריטי, עקב היותם נתיני אויב (גרמניה הנאצית), במהלך מלחמת העולם השנייה. אחד מבני הטמפלרים תושבי המקום, פרידריך דיינינגר שאפר, השתתף במלחמת העולם השנייה במבצע אטלס - פעולתו הכושלת של כוח הקומנדו המוצנח של הוואפן אס אס, באוקטובר 1944.
לאחר כיבוש המקום על ידי כוחות ההגנה במלחמת העצמאות, הוא ננטש על ידי שרידי התושבים הטמפלרים. במקומם הגיע, עוד במהלך המלחמה, גרעין של חברי תנועת הנוער הציוני בשם "במאבק", שהורכב מצעירים יוצאי רומניה ואוסטריה. הם עלו למקום לאחר ארבע שנות גיבוש בהרצליה, והקימו קיבוץ בשם "נווה יער"[3]. כעבור שלוש שנים נוספות, ביוני 1951, בגלל אי שביעות רצון מפעילות חדר האוכל המשותף והחינוך המשותף לילדים, וכן בשל אי התאמה של בתי מושבת הטמפלרים, המרוחקים זה מזה, לחיי קיבוץ, הכריזו התושבים על היישוב כעל מושב שיתופי[4], ושינו את שמו ל"אלוני אבא", כדי להנציח את חברם שנהרג. במפות של משרד החקלאות משנות ה-50 מופיע השם "במאבק" ובית לחם הגלילית בשם "החורש".
במושב כ-43 בתי אב, ולצידם החלה בשנת 2008 הקמתה של שכונת "הרחבה", שבה 80 משפחות שתהיינה חלק מן הקהילה, אולם ללא שתתקבלנה כחברות באגודה השיתופית.
אלוני אבא בספרותעריכה
ההתיישבות הטמפלרית באלוני אבא שימשה רקע לספר "פונטנלה", פרי עטו של הסופר מאיר שלו, שהיה תושב היישוב עד מותו.
הכנסייה באלוני אבאעריכה
ערך מורחב – הכנסייה באלוני אבא
במרכז אלוני אבא שוכן מבנה מרשים של כנסייה אוונגלית, שהוקמה בשנת 1916, לאחר שחלק מהטמפלרים שבו אל חיק הכנסייה הלותרנית. המבנה הוקם בסגנון אדריכלות נאו-גותית, ואבני הבניין להקמתו הובאו מנחל ציפורי. המבנה שימש כבית תרבות מ-1948 עד 1971 ולאחר מכן נזנח. בשנת 2011 הוחלט לשפץ את המבנה ולהכשירו כמקום לעריכת הופעות וקונצרטים[5].
לקריאה נוספתעריכה
- יוסי בן-ארצי, מגרמניה לארץ הקודש - התיישבות הטמפלרים בארץ-ישראל, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1996.
קישורים חיצונייםעריכה
- אלוני אבא - האתר הרשמי של המושב.
- אלוני אבא באתר הרשות לפיתוח הגליל
- מיכל בן ארי, יוצאים לסיור: בעקבות הטמפלרים של הגליל, באתר ynet, 12 באוקטובר 2009
- מיכאל יעקובסון: בית העם באלוני אבא, באתר 'חלון אחורי', 5.2.13
- אלוני אבא, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
משה גלעד, טיול כאן הוא כמו נחיתה בכפר גרמני עתיק, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2022
אלוני אבא (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
-
-
-
-
-
-
-
-
אחד מבתי האבן הבריטיים
.JPG)
.JPG)
.JPG)
.JPG)
.JPG)
.JPG)
.JPG)
.jpg)
הערות שולייםעריכה
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אפריל 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ וואלדהיים היה לנווה יער, מעריב, 14 באפריל 1950
- ^ י. לבבי, מואלדהיים עד אלוני אבא, מעריב, 13 בדצמבר 1956
- ^ הכנסייה האוונגלית באלוני אבא