הר שנאן
הר שנאן או שייח' עבאד הוא שמו של ההר הגבוה בהרי נפתלי שבגליל העליון. ההר, שגובהו 902 מטר מעל פני הים, ממוקם ברכס רמים, ועל פסגתו עובר הגבול בין ישראל ללבנון (הקו הכחול). מקור שמו העברי של ההר בפרק ס"ח בספר תהילים[1]. על פסגת ההר שוכן מוצב ציפורן של צה"ל.
 | |
| קבר רב אשי על הר שנאן | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה | 902 מטרים. הגבוה בהרי נפתלי |
| מדינה |
 ישראל לבנון |
| מיקום | מזרח הגליל העליון |
| רכס הרים | רכס רמים |
| מסלול ההעפלה הקל | כביש |
| קואורדינטות | 33°12′33″N 35°32′13″E / 33.20925°N 35.53691°E |
|
(למפת אצבע הגליל רגילה)   הר שנאן | |
במלחמת העצמאות
עריכה
ערך מורחב – מבצע יעל
ב-22 באוקטובר 1948, בעת ההפוגה השנייה, נכבש המשלט שעל הר שנאן[2] על ידי צבא ההצלה של קאוקג'י. לכוח הערבי הייתה עדיפות מספרית והיחידה הישראלית הקטנה שהייתה עליו נאלצה לסגת. לאחר הכיבוש נפתחה אש מההר לכיוון קיבוץ מנרה הסמוך שנשאר מנותק מכוחות צה"ל. בשלב זה הוחש כוח של חטיבת כרמלי מדרום, מכיוון מצודת כ"ח. הכוח נתקל בכוחות ערביים, ובקרב שהתפתח ננטשו רוב כלי הרכב המשוריינים וכלי הנשק נפלו שלל. כמה לוחמים נפלו בשבי באירוע זה.
למחרת, התגבש כוח של גדוד 22 מחטיבת כרמלי יחד עם אנשי מנרה ואנשי חי"מ על מנת לתקוף את ההר שהייתה לו חשיבות אסטרטגית ממעלה ראשונה. במסגרת המתקפה הישראלית, שכונתה מבצע יעל, ספג הכוח הישראלי אבדות ונאלץ לסגת. כוח ההצלה המשיך להשתלט על נקודות מפתח לאורך רכס הרי נפתלי, ולא נענה לבקשת משקיפי האו"ם לסגת מהנקודות אותן תפס בעת ההפוגה. בעקבות הסירוב חודשה הלחימה בזירה הצפונית על ידי צה"ל, והר שנאן נכבש ללא קרב במסגרת מבצע חירם בסוף אוקטובר 1948.
מוצב ציפורן
עריכה- ערך מורחב – מוצב ציפורן
בעקבות מלחמת לבנון הראשונה הוקם על פסגת ההר מוצב של צה"ל בשם ציפורן. המוצב הוקם ברובו מעבר לקו הגבול הבינלאומי בשטח לבנון. עם השנים הפך למוצב הגדול ביותר של צה"ל על רכס רמים, תחת אחריות עוצבת חירם. המוצב אויש על ידי פלוגות מחטיבת הצנחנים וגולני לסירוגין, בדרך כלל פלוגות מסלול, צוות מיחידת הגששים, כוח טנקים, צוות של חיילות שהפעיל מכ"ם קשת, שישב בו באופן קבוע וצוות קשת נוסף, מדלג, שהיה יוצא מהמוצב למארב גדר בנקודה סמוכה, שכן ממנה היה תמיד חשש לחדירות לתוך ישראל[3][4].
בעת הנסיגה מרצועת הביטחון הופגז המוצב על ידי החזבאללה[5]. ב-29 במאי 2000, פוצץ צה"ל את המוצב משום שהיה ברובו ממוקם בצד הלבנוני של הגבול[6]. המוצב נבנה מחדש, כך שכולו בשטח ישראל, כמבצר בטון בן שש קומות (שלוש מהן תת-קרקעיות). בצידו הלבנוני התמקם כוח יוניפי"ל של האו"ם במטרה לשמור על השלום באזור[3].
קבר קדום המצוי במקום
עריכה
על פסגת ההר נמצא מבנה קבר קדום. לפי מסורת יהודית, קבור במקום האמורא רב אשי. חוקר ארץ ישראל צבי אילן דיווח לראשונה ב-1972 שמישהו כתב על שלט דרכים במקום "קבר הרב אשי"[7]. חוקר ארץ ישראל זאב וילנאי בספרו משנת 1985 "מצבות קודש בארץ-ישראל", כתב שהמקורות למסורת על קבר רב אשי היא בספר "ייחוס אבות" בשנת ה'רצ"ז (1537) ובספר "יחוס צדיקים"[8]. אחרים חולקים על זיהוי זה, מאחר שרב אשי חיי ונפטר בעיראק, במאה ה-5 ואין שום תיעוד היסטורי שנקבר על הר בגבול לבנון[9].
מסורת נוספת מזהה את המקום עם מעמד ברית בין הבתרים. על פי מסורת מוסלמית מיוחס הקבר לשייח' עבאד, וזה גם שמו הערבי של ההר (الشيخ عباد).
הקבר היה אחת מנקודות המחלוקת האחרונות בין ישראל ללבנון, לאחר נסיגת ישראל מלבנון ב-2000. שליח האו"ם, טריה לארסן הציע לחלק את הקבר בין ישראל ללבנון בצורה שתאפשר גישה לשני העמים וכך בוצע[10].
עד נסיגת ישראל מדרום לבנון היה הקבר כולו בשליטת ישראל והתאפשרה גישה חופשית של יהודים למקום. לאחר הנסיגה חולק השטח בין ישראל ללבנון. זמן קצר לאחר מכן התמקם חזבאללה ליד הגדר וצה"ל מנע הגעת יהודים לקבר מחשש לחייהם, עד מלחמת לבנון השנייה, אז הורחק חזבאללה מהאזור[11]. כיום, באמצע הקבר יש גדר תיל החוצצת בין צידו הישראלי לצידו הלבנוני. מצידו הישראלי של הקבר הוקם מוצב של צה"ל, האזור כולו מוגדר "שטח צבאי" והכניסה אליו מתאפשרת בתאום ביטחוני. ארגון "יסוד עולם" מארגן עליות המוניות לקבר בחנוכה. במספר מקרים בהם נכנסו קבוצות מתפללים ללא אישור, הצבא הגיש נגדם תלונות במשטרה[12].
קישורים חיצוניים
עריכה- אלי אשכנזי, "לתת לחיילים הרגשה טובה": האמא של מוצב ציפורן מרחיבה פעילות, באתר וואלה, 3 בנובמבר 2017
- תפילה מעבר לגבול: העלייה לקבר הרב שהפכה למבצע צבאי, סרטון של כאן 11, 16 בפברואר 2020
- יוסי וקנין, 20 שנה ליציאת צה"ל מלבנון: אז והיום - סיפורו של מוצב ציפורן, באתר mynet עפולה ועמק, 11 במאי 2020
הערות שוליים
עריכה- ^ "רֶכֶב אֱלֹקִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן" (תהילים ס"ח, י"ח)
- ^ אז הוא נקרא שייח' עבאד בפי כל.
- ^ 1 2 יוסי וקנין, 20 שנה ליציאת צה"ל מלבנון: אז והיום - סיפורו של מוצב ציפורן (וידאו), באתר mynet עפולה ועמק, 11 במאי 2020
- ^
עופר אדרת, 20 שנה לאחר הנסיגה, החיילים האלה עדיין בלבנון, באתר הארץ, 21 במאי 2020
- ^ חיזבאללה הפגיז את מוצב ציפורן, סמוך למנרה, באתר גלובס, 18 במאי 2000
- ^ מערכת וואלה! NEWS, צה"ל פוצץ הבוקר את מוצב ציפורן בגזרה המזרחית, באתר וואלה, 29 במאי 2000
- ^ צבי אילן, באוטובוס הראשון, לאורך "כביש גדר הצפון" החדש, דבר, 5 ביוני 1972
- ^ זאב וילנאי, מצבות קודש בארץ-ישראל חלק ב'. הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, עמ' 238-237
- ^ אנשיל פפר, פה וחם בארץ ישראל, באתר גלובס, 21 בפברואר 2007
- ^ עמיקם חורש, קבר הרב יחולק: חציו בישראל, חציו בלבנון, באתר ynet, 26 ביולי 2000
- ^ חיים ישראלי, קבר רב אשי ייפתח למתפללים יהודיים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 9 באוגוסט 2008
- ^ צה"ל התלונן נגד מתפללים שהגיעו למתחם קבר ליד גבול לבנון, באתר ynet, 31 באוגוסט 2008
