מענית

מַעֲנִית הוא קיבוץ על גבול השרון והשומרון, מדרום-מזרח לפרדס חנה-כרכור, בתחום המועצה האזורית מנשה.

מענית

בית האבן הראשון בקיבוץ, ששימש כמחסן נשק
מדינה
מחוז	חיפה
מועצה אזורית	מנשה
גובה ממוצע	‎64 מטר
תאריך ייסוד	1942
תנועה מיישבת	התנועה הקיבוצית
סוג יישוב	קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022
- אוכלוסייה	883 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎1.0% בשנה
מפת מיקום מפה דינמית (למפת הכרמל מוגדלת)   מענית (למפת הכרמל רגילה)   מענית (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מענית (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מענית 32°27′24″N 35°01′41″E tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019	7 מתוך 10

היסטוריה

הקיבוץ נוסד בשנת 1935 במושבה כרכור, על ידי קיבוץ "אל-על" מפולין וליטא וקיבוץ ג' מצ'כוסלובקיה כולל צעירים יהודיים מהשומר הצעיר בסלובקיה שאורגנו על ידי חביבה רייק שהצטרפה לקיבוץ בעצמה ב-1939 בכח המאסף של הקבוצה לעליה למענית.

בשנת 1942, לקראת העלייה לקרקע, התאחד הקיבוץ עם חברי קיבוץ "אודים" שהגיעו מנחלת-יהודה, וביחד עלו כקיבוץ מענית להתיישבות במיקום הנוכחי ב-6 בספטמבר 1942, כשהילדים הראשונים כבר בני שלוש.

המילה "מענית" פירושו התלם הראשון הנחרש בשדה. השם ניתן בעקבות נאומו של אברהם הרצפלד בו המשיל את הקיבוץ למענית - תלם ראשון שבעקבותיו יבואו יישובים אחרים.

בתחום היישוב, בחלקו הדרום-מזרחי, נמצא תל נרבתה (בערבית ח'ירבת בַידוּס),במקום נמצאו ממצאים רבים של יישוב קדום, בהם גתות, קולומבריום, בורות מים ומערת קבורה. מקובל לזהות את התל עם העיר נרבתא, הנזכרת בתיאור המרד הגדול בכתבי יוסף בן מתתיהו. אם כי יש המזהים את נרבתא בח'ירבת אל-חמאם שבשומרון, כ-10 קילומטרים מדרום-מזרח למענית.

על התל העתיק נמצא גם הפילבוקס שהוקם בתחילת מלחמת העצמאות שממנו הדפו חברי הקיבוץ מספר התקפות קשות על הקיבוץ במלחמת העצמאות. הפילבוקס והעתיקות נמצאים ב"פארק מגיני מענית" שנמצא בפאתי הקיבוץ, ליד בית הקברות.

לקיבוץ יש מטעי אבוקדו, כרמים, ורפת חולבות.

הליכי הפרטה, תהליכים ארגוניים, וכלכליים

החל מאמצע שנות השמונים של המאה העשרים פקד את הקיבוץ, בדומה לקיבוצים רבים אחרים באותה תקופה, משבר כלכלי שהותיר במרוצת השנים חובות של למעלה ממאה מיליון ש"ח. בשנים 1993–1994 הגיע הקיבוץ למעשה לחדלות פירעון ותקציבי החברים נסגרו. המהלך הוביל למשבר אמון ומשבר חברתי קשה. תחילתה של הצמיחה החלה ב-1995 בעת אירוע היסטורי משמעותי הוא הסדר הקיבוצים. הסדר זה שנחתם על ידי מענית עם המערכת הבנקאית היווה אבן דרך היסטורי בחיי הקיבוץ מהלך אשר איפשר לקיבוץ להנהגתו ולחבריו להתחיל מסע שיקום וצמיחה וחזרה לדרך המלך. בהמשך לכך, החל הקיבוץ בשינוי ארגוני מדורג שלווה בהליכי התייעלות, אשר עיקרם השתת עלות השירותים שקיבלו החברים על כתפיהם. בין היתר, לקראת סוף שנות השמונים החל שינוי באופן תשלומי צריכת החשמל, כך שכל משפחה שילמה רק בעבור כמות החשמל שצרכה; בשנת 1995 החלו חברי הקיבוץ לשלם בעבור הארוחות בחדר האוכל; לאחר מכן החלו לשלם בעבור שירותי הכביסה.

בשנת 1994, עוד בשיאו של המשבר וכחלק מהרצון להתמודד עם שאלת הדמוקרטיה הקיבוצית, הוקמה "מועצת מענית", אליה הועברו חלק מסמכויות ניהול הקיבוץ בכך למעשה עבר הקיבוץ מן הדמוקרטיה הישירה לדמוקרטיה יחסית.

בשנת 1997 וכחלק ממסקנות המשבר הכלכלי מינתה המועצה "צוות לעדכון והתאמת תקציבים" לשם העמקת הליכי ההפרטה, וכן לשם בדיקה וניתוח של תקציביהם האישיים של חברי הקיבוץ. בדו"ח מפורט שהוגש במרץ 1998, המליץ הצוות להפריט שירותים נוספים, ובהם בריאות, מזון ותרבות אך לא לבצע שינויים בהסדרי עבודה ושיוך נכסים. אולם בשנת 1999 שונה תקנון הקיבוץ באופן הקובע שעם פירוק הקיבוץ יועברו נכסי הקיבוץ לחברים ולא לניר שיתופי. בספטמבר 2002 החליטה אספת החברים של הקיבוץ, ברוב של 98% מהקולות, על שינויים מבניים בניהולם ובהחזקתם של אמצעי הייצור של הקיבוץ ובין היתר הוחלט לשייך 37% מאמצעי הייצור של הקיבוץ לחברים, בהתאם לוותק שלהם בקיבוץ. באוגוסט 2004 החליטה אספת החברים של הקיבוץ ברוב של 94% לשייך את דירות המגורים בקיבוץ לחברי הקיבוץ. ב-2012 הוחלט על שיוך של 37% נוספים מאמצעי הייצור.

בעקבות החלטות השיוך, התחולל בשנים 2004–2011 מאבק משפטי רחב היקף בין קבוצה של 60 בנים ובנות עוזבי הקיבוץ באשר לדרישתם להיכלל ביום קובע לשיוך דירות ונכסים בגין הורים שנפטרו טרם היום הקובע. לאחר מערכה ארוכה ויקרה שמר הקיבוץ על אחדות השורות ועמדתו התקבלה באופן מלא בפסק הדין של בית המשפט העליון אשר קבע מפורשות כי לתובעים אין זכאות לשום זכות מהזכויות שתבעו לעצמם. "פסק דין מענית" שנקבע בבית המשפט העליון מהווה מאז ועד היום הלכה פסוקה על יום קובע מהו וכן מי הם הזכאים בעקבות יום קובע בקיבוץ.

במהלך 2007–2008 התקבלו 20 בני/בנות קיבוץ חוזרים ובני זוגם כחברים חדשים בעצמאות כלכלית והוקמה שכונת-מגורים חדשה לקבוצה זו.

בשנת 2012 נכנס הקיבוץ לשותפות עם עוף ירושלים בהקמת מדגרה חדשה.

בשנת 2016 הופרט שכר העבודה ויוסדו קרנות עזרה הדדית בדגש הגנה סוציאלית. באותה שנה נמכר מפעל גלעם לקבוצת פימי וב-2018 מכר הקיבוץ את אחזקותיו בחברת אנזימוטק לחברת פרוטרום.

בשנים 2016–2020 קלט הקיבוץ 48 משפחות בנים ובנות ובסך הכול מעל 100 חברים כחברי קיבוץ.

בשנת 2020 נפרד הקיבוץ מהמעמד של עצמאות כלכלית והחל לקלוט את בניו כחברים שווים בקיבוץ. באותה שנה הפכו חברי הקיבוץ להיות הבעלים המלאים באופן חוקי על ביתם הפרטי. בכך השלים הקיבוץ את ארבעת מהלכי היסוד האסטרטגיים שישנו את הקיבוץ לתמיד והם: הפרטת מערך השירותים באופן מלא, מעבר לשכר דיפרנציאל אישי פרטי, שיוך הנכסים ושיוך הדירות. במישור הכלכלי שונו באותה שנה יחסי הבעלות בקבוצת בר"מ כך שעוף ירושלים מחזיקה ב-74% וקיבוץ מענית ב-26%.

בשנים 2020–2021 התקבלו לקיבוץ כ-50 בנים ובנות ובני זוגם ומצויים בשלבים כאלו ואחרים של בניית ביתם במענית. נכון לסוף 2021 חיים במענית מעל 850 נפש ומתוכם 254 חברי וחברות קיבוץ.

• 
  חדר האוכל ומגדל הסילו
• 
  עמדת הפילבוקס ב"פארק מגיני מענית"
• 
  השער הרומאי ב"פארק מגיני מענית"/תל נרבתה
• 
  מגדל הסילו

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מענית בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של מענית
• מענית (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית