ויקיפדיה

קלע דוד

מערכת הגנה אווירית ישראלית נגד טילים, שכבה 3

קלע דוד[2] (באנגלית: David's Sling, נקראה בעבר שרביט קסמים) היא מערכת ליירוט רקטות, טילים לטווח בינוני־ארוך ומטוסים ללא טייס, שפותחה במשותף על ידי רפאל - מערכות לחימה מתקדמות הישראלית וריית'און (Raytheon) האמריקנית.

קלע דוד
David-Sling-0001.jpg
David sling missile.jpg
מידע בסיסי
ייעוד טיל קרקע־אוויר לטווח בינוני, טיל נגד טילים
ארץ ייצור ישראלישראל ישראל
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
יצרן ישראלישראל רפאל, ישראל.
ארצות הבריתארצות הברית ריית'און, ארצות הברית.
פיתוח ישראלישראל ישראל (משרד הביטחון - מנהלת "חומה", רפאל, אלתא)
עלות יחידה מיליון דולר לטיל מיירט[1]
תקופת השירות 2016–הווה (כ־6 שנים)
משתמשים ישראלישראל: מערך ההגנה האווירית
מאפיינים כלליים
הנעה מנוע דו־שלבי
ביצועים
מהירות 7.5 מאך (2.55 ק"מ בשנייה)
טווח 70–300 ק"מ
תקרת גובה 50–75 ק"מ
גובה טיסה 30–50 ק"מ
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי ללא (הטיל משיג פגיעה ישירה)
הנחיה מכ"ם וחיישן אלקטרו־אופטי
שיגור הטיל המיירט Stunner של "קלע דוד" בניסוי שהפך את המערכת למבצעית (דצמבר 2015)

המערכת, בעלת טיל מיירט דו־שלבי, המתמרן במהירות, שבחרטומו מותקנות שתי מערכות איכון והכוונה - מכ"ם וחיישן אלקטרו־אופטי. בשנת 2006 זכתה רפאל במכרז לפיתוח מערכת הגנה כנגד רקטות לטווחים בינוניים וארוכים (40–300 ק"מ).[3] על מנת לאפשר מימון הפיתוח וההצטיידות העתידית מכספי הסיוע האמריקניים, הוקמה השותפות עם חברת ריית'און האמריקנית. בחלק מפרסומי חברת ריית'און מכונה הטיל המיירט "Stunner".

ניסוי במערכת שרביט קסמים בנובמבר 2012 במהלכו יורט בהצלחה טיל המטרה

האיום הגובר של רקטות וטילים הביא לפיתוחן של מערכות הגנה אחדות מפני איום זה. בנוסף למערכת "קלע דוד" ליירוט רקטות לטווח בינוני וארוך, פותחו ונכנסו לשימוש מבצעי מערכת "כיפת ברזל", המשמשת ליירוט רקטות קצרות טווח, מערכת "חץ 2" ליירוט טילים בליסטיים, ומערכת "חץ 3" ליירוט טילים בליסטיים בעודם בחלל.

היעוד העיקרי של מערכת "קלע דוד" הוא לתת מענה לטילים שבידי חזבאללה ובעתיד גם לטילים גדולים יותר שבהם מצטייד חמאס. על פי הערכות מודיעיניות, בידי חזבאללה עשרות אלפי רקטות שחלקן יכולות להגיע עד לגוש דן.[4] במהלך מלחמת לבנון השנייה נחתו טילים רבים בטווח היירוט של מערכת "קלע דוד". הצפי הוא שמערכת "קלע דוד", יחד עם מערכות "כיפת ברזל", "חץ 2" ו"חץ 3", יספקו הגנה אווירית מרבית בפני איום הטילים בהתאם לדוקטרינת מערכת ההגנה הרב-שכבתית של ישראל. בנוסף לתפקיד ההגנה מפני רקטות וטילים, מערכת "קלע דוד" החליפה גם את טילי הנ"מ MIM-23 הוק וסטינגר. לטענת המפתחים, מערכת קלע דוד תהיה מסוגלת ליירט גם טילי שיוט וכלי טיס,[1] היות שיש לה מיירט מהיר ומתמרן מאוד, מה שמאפשר לו להשמיד את המטרה בפגיעה ישירה, ולא רק באמצעות פיצוץ בקרבתה.[5]

ב־2016 הוקם במערך ההגנה האווירית של חיל האוויר הישראלי גדוד מבצעי ראשון המפעיל את המערכת - גדוד 66.

ביולי 2018 התבצע שיגור מבצעי ראשון כששני מיירטים שוגרו אל עבר טילים סורים שהמערכת העריכה בטעות שינחתו בשטח ישראל.[6]

מבנה המערכתעריכה

המערכת מורכבת משלשה רכיבים עיקריים:

היסטוריהעריכה

ציוני דרך בתהליך קבלת ההחלטות בנושא המערכתעריכה

 
יירוט מוצלח של טיל המטרה בניסוי הסופי בדצמבר 2015

בדו"ח מבקר המדינה 59א,[7] מותח המבקר מיכה לינדנשטראוס ביקורת נוקבת על מערכת הביטחון, באשר לתהליך הבלתי תקין של קבלת ההחלטות שהובילה לפיתוח מערכת "שרביט קסמים". הדין וחשבון מזכיר את נקודות הציון הבאות בתהליך הפיתוח של המערכת:

  • 9 בפברואר 2006 – מנכ"ל משרד הביטחון דאז אישר למפא"ת לבקש מהקונגרס האמריקני עשרות מיליוני דולרים לשנת 2007 שיועדו לפיתוח "קלע דוד".
  • 12 בפברואר 2006 – ראש הממשלה, אהוד אולמרט, החליט, כי "בהתאם להמלצת שהב"ט (שר הביטחון) יימשך פיתוח 'שרביט קסמים'".
  • 29 בספטמבר 2006 – הקונגרס האמריקאי אישר הקצאת 25 מיליון דולר לבדיקת היתכנות של פיתוח תוכנית "קלע דוד".[8]
  • 17 בדצמבר 2006 – מנכ"ל משרד הביטחון, גבי אשכנזי, אישר עשרות מיליוני ש"ח להתחלת פיתוח בהיקף מלא של "קלע דוד" בשנת 2007 במימון משותף עם האמריקנים.
  • 17 בינואר 2007 – מנכ"ל משרד הביטחון, גבי אשכנזי, אישר למפא"ת להתחייב מול האמריקנים בנושא "קלע דוד" לשנת 2008 בהיקף כספי של עשרות רבות של מיליוני ש"ח.
  • 1 בפברואר 2007 – שר הביטחון עמיר פרץ, הנחה את הרמטכ"ל ואת מנכ"ל משהב"ט, כי "מענה לרק"ק לטווח בינוני 'שרביט קסמים' משמעותי ונדרש לתקצוב מיידי".
  • 3 ביולי 2007 – שר הביטחון אהוד ברק, אישר לפתח את "קלע דוד".
  • 3 בספטמבר 2007 – הרמטכ"ל, גבי אשכנזי, אישר מאות מיליוני ש"ח ועשרות מיליוני דולרים לתוכנית רב שנתית "תפן" לשנים 2012-2008 עבור פיתוח הטיל המיירט של "קלע דוד".
  • 4 באפריל 2012 - ישראל בקשה מארצות הברית 700 מיליון שקלים עבור 4 סוללות ו־300 מיליון לפרויקט "קלע דוד". בכירים בצה"ל מעריכים: במלחמה רב חזיתית, הצבא יזדקק לעוד 12 סוללות להגנה ראויה.

ציוני דרך בפיתוח המערכת ובקליטתהעריכה

  • 25 בנובמבר 2012 - הצלחה מלאה בניסוי שנערך במערכת על ידי רפאל ומשרד הביטחון בשיתוף חברת רית'יאון האמריקנית.[9]
  • 20 בנובמבר 2013 - ניסוי מוצלח של כל מרכיבי המערכת, שבו מיירט שרביט קסמים שוגר בהצלחה, ביצע את כל שלבי הטיסה והשמיד את המטרה כמתוכנן.[10]
  • 1 באפריל 2015 - ניסוי מוצלח.[11]

בשנת 2011 ניתנה הערכה שהמערכת תיכנס לשימוש מבצעי ב־2014,[12] והוקם בחיל־האוויר גרעין ההקמה של יחידת "שרביט קסמים", ואנשיו השתלבו בתהליך הפיתוח בתעשיות.[13] לקראת סוף חודש נובמבר 2012 גויס הגדוד הראשון של "שרביט הקסמים" במסגרת מערך ההגנה האווירית של חיל האוויר.[14] בפברואר 2014 החל חיל האוויר לבנות צוות לגרעין ההקמה הראשוני של המערכת,[15] אך כעבור מספר חודשים הטיל שר הביטחון בוגי יעלון ספק בכך שתוכנס לשירות ב־2015 בשל קשיים תקציביים.[16]

ב-1 באפריל 2015 הכריזה מנהלת "חומה" במשרד הביטחון על השרביט קסמים כמבצעית, זאת בעקבות הצלחת סדרת ניסויים מוצלחים ב"שרביט קסמים" שביצעו מנהלת חומה והסוכנות האמריקנית להגנה מפני טילים, MDA, באותו יום. בניסויים השתתפו גם נציגי החברות רפאל - חברת האם של הפרויקט, ריית'און האמריקנית, אלביט מערכות אלישרא ואלת"א. במסגרת הניסויים שוגרו טילי אנקור שדימו את המטרה העתידית. בניסוי האחרון, לאחר שיגור טיל המטרה, גילה אותה המכ"ם והעביר את נתוניה אל מרכז ניהול הירי, אשר חישב את תוכנית ההגנה נגדה. "שרביט קסמים" שיגרה בהצלחה טיל מיירט, שעבר את כל שלבי הטיסה והשמיד את המטרה כמתוכנן.[17]

ב-21 בדצמבר 2015 ערכה מערכת הביטחון סדרת ניסויים מסכמת במערכת "שרביט קסמים" בה המערכת יירטה את כל האיומים ששוגרו לעברה בהצלחה מלאה.[18]

בפברואר 2016 החל מערך ההגנה האווירית של צה"ל בקליטת המערכת וביולי הפך הגדוד למבצעי.[19]

בינואר 2017 נערכה סדרת ניסויים נוספת, שהסתיימה בהצלחה.[20]

ב-20 במרץ ערכה ניסוי מבצעי מוצלח כחלק מקליטת המערכת.[21][22]

ב-2 באפריל 2017 הושלמה קליטת המערך במערך ההגנה האווירית והיא הוכרזה כמבצעית.[23]

שירות מבצעיעריכה

ב־23 ביולי 2018 נעשה השימוש המבצעי הראשון במערכת כאשר התרעה על שיגור שני טילי קרקע-קרקע OTR-21 טוצ'קה במלחמת האזרחים בסוריה גרמה לשיגור שני טילי "קלע דוד" נגדם, מאחר שהמערכת העריכה שינחתו בישראל. בסופו של דבר הטילים הסורים נפלו בשטח סוריה,[24] למרות שיעדם אינו ניתן לשינוי לאחר שיגורם. כשהמיירטים היו מעל רמת הגולן הוחלט על השמדתם, אולם רק אחד מהם הושמד והשני נחת ככל הידוע בסוריה,[25] וכנראה הועבר לרוסיה לשם בחינת הטכנולוגיה שלו.[26]

גרסאות מתקדמותעריכה

במרץ 2019 דווח בתקשורת על ניסוי מוצלח בגרסה עתידית מתקדמת.[27]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא קלע דוד בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 יובל אזולאי, ‏שרביט קסמים - הדור הבא של מערכת היירוט הישראלית, באתר גלובס, 14 ביולי 2014
  2. ^ טל גלעדי, ‏אמרו מעכשיו: "קלע דוד" במקום "שרביט קסמים", באתר חיל האוויר הישראלי, 2 במרץ 2016
  3. ^ https://fas.org/sgp/crs/mideast/RL33222.pdf
  4. ^ אלון בן דוד, "תרחיש פיקוד העורף לעימות עם חזבאללה: יותר מ־1,000 רקטות מדי יום", חדשות 10, 31 במרץ 2015
  5. ^   אודי עציון, ‏אנשי הברזל, באתר "ידיעות אחרונות" (הקישור אינו פעיל).
  6. ^   אחיה ראב"ד, איתי בלומנטל, קובי נחשוני, איתמר אייכנר, יואב זיתון ודניאל סלאמה, האזעקות בצפון: שיגור מבצעי ראשון ל"קלע דוד", באתר "ידיעות אחרונות".
  7. ^ מבקר המדינה, תהליך קבלת ההחלטות לפיתוח ולהצטיידות במערכות להגנה אקטיבית כנגד רקטות קרקע־קרקע (רק"ק), דו"ח שנתי 59א לשנת 2008, 2 במרץ 2009, עמ' 5–38.
  8. ^ סיון גזית, ‏ארה"ב וישראל בתוכנית חדשה להגנה מפני טילים בליסטיים קצרי־טווח, באתר חיל האוויר הישראלי
  9. ^ יואב זיתון, הצלחה בניסוי ל'שרביט קסמים': הגנה מחיזבאללה, באתר ynet, 25 בנובמבר 2012.
  10. ^ מתן חצרוני, כתב חדשות 2 באינטרנט, ‏ניסוי מוצלח של מערכת "שרביט קסמים" להגנה מטילים, באתר ‏מאקו‏‏, ‏20 בנובמבר 2013‏.
  11. ^ שירות הידען, ‏ניסויים מוצלחים למערכת היירוט שרביט קסמים, באתר "הידען", 2 באפריל 2015
  12. ^ טל מיכאל, ‏"ישראל היא מעצמת חלל", באתר חיל האוויר הישראלי, 1 בדצמבר 2011.
  13. ^ מיכל ויסברוד, ‏"הוקם גרעין ההקמה של יחידת שרביט הקסמים", באתר חיל האוויר הישראלי, 30 בנובמבר 2011.
  14. ^ גויסו חיילי הגדוד הראשון של "שרביט הקסמים", באתר חדשות ישראל.(הקישור אינו פעיל, 23.07.2018)
  15. ^ מערכת IsraelDefense, הכנות ראשונות לקליטת "שרביט קסמים", באתר nrg‏, 3 בפברואר 2014
  16. ^ רפי ג'רבי, יעלון: לא בטוח שנוכל להצטייד ב"שרביט קסמים" בשנה הבאה, אתר מעריב השבוע, 20 במאי 2014
  17. ^ אור הלר, ניסוי מוצלח: שרביט קסמים יירט "רקטה של חזבאללה", באתר של "רשת 13", 1 באפריל 2015 (במקור, מאתר "nana10")
  18. ^ יוחאי עופר, "ברמה של מדע בדיוני": הושלם פיתוח "שרביט קסמים", באתר nrg‏.
  19. ^ נועם אמיר, ‏לקראת קליטת המערכת: צה"ל הקים את גדוד קלע דוד להפעלת שרביט קסמים, באתר מעריב אונליין, 13 ביולי 2016.
  20. ^ יואב זיתון, ניסוי ל"שרביט קסמים": יירטה טילים במשקל מאות ק"ג, באתר ynet, 25 בינואר 2017
  21. ^ חזק יותר, מדויק יותר: צפו במערכת "קלע דוד" בפעולה, באתר צה"ל, 20 במרץ 2017.
  22. ^ הדס לבב, מערכת "קלע דוד" בדרך למבצעיות, אתר חיל האוויר הישראלי, 20 במרץ 2017.
  23. ^ הדס לבב, מערכת "קלע דוד" הוכרזה כמבצעית, אתר חיל האוויר הישראלי, 2 באפריל 2017,
    יוסי מלמן, ‏מערכת קלע דוד הפכה למבצעית: "נדבך משמעותי לעוצמתה של ישראל", באתר מעריב אונליין, 2 באפריל 2017,
    יואב זיתון, מערכת שרביט קסמים הוצגה: "חזון, גאון וביטחון", באתר ynet, 2 באפריל 2017.
  24. ^ אחיה ראב"ד, איתי בלומנטל, קובי נחשוני ויואב זיתון, האזעקות בצפון: שיגור מבצעי ראשון ל"קלע דוד", באתר ynet, 23 ביולי 2018.
  25. ^   "רשימת הדרישות של ישראל מרוסיה", חדשות הלילה 23.07.18 באתר יוטיוב
  26. ^ איתמר אייכנר, דיווחים: טיל ישראלי מתקדם הגיע לידי רוסיה, אתר ynet, 6 נובמבר 2019
  27. ^ אמיר בוחבוט, "אבן דרך חשובה": הניסוי המוצלח של מערכת "שרביט קסמים" - תיעוד, walla.co.il, ‏19 במרץ 2019



אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קלע_דוד&oldid=34109009"