קריות (נפת שכם)
קַרְיוּת (בערבית: قريوت) היא עיירה פלסטינית במחוז שכם שבמרכז השומרון, כ-15 ק"מ מדרום לשכם. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, מנתה אוכלוסיית העיירה כ-2,817 נפש באמצע שנת 2016[1].
 | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | שכם |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 2,817[1] (2016) |
| קואורדינטות | 32°04′15″N 35°17′38″E / 32.070927777778°N 35.294011111111°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
היסטוריה עריכה
לפי עדויות ארכאולוגיות האזור היה מיושב החל מתקופת הברזל בארץ ישראל. הכפר מוקף במספר אתרים ארכאולוגיים, שהעיקרי בהם הוא "חירבת סיילון", הידוע גם בשמו העברי תל שילה. האתר כולל ממצאים ארכאולוגיים מתקופת הברונזה התיכונה, תקופת הברונזה המאוחרת, תקופת הברזל, התקופה הרומית, התקופה הביזנטית והתקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל.
בשנת 1870 ביקר חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן בכפר, וכתב: ”בשעה שבע וחמישים ותשע דקות הגענו לקריות. הכפר הזה נחלק לשני רבעים נפרדים, שכל אחד מהם כפוף לשיפוטו של שיח' לעצמו. מספר תושביו שבע מאות וחמישים. בבוסתנים המקיפים אותו גדלים עצי תאנה ורימון וגפנים . כמה בורות מים עתיקים חצובים בסלע יבשים עכשיו, והנשים נאלצות להביא את המים מרחוק, מעין סילון. בשני בתים ראיתי אבנים מזויזות אחדות. הכפר קריות יושב באתרה של קוריאי הקדומה, הנזכרת כמה פעמים אצל יוסף בן מתתיהו. למשל, ב'קדמוניות היהודים' מספר לנו ההיסטוריון הזה על פומפיוס כי בדרכו מדמשק לירושלים, לאחר שעבר את פלה ואת בית שאן בא לקוריאי, והוא מוסיף ואומר כי זו תחילת יהודה למי שחוצה את פנים הארץ”[2].
בסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1882 מתואר הכפר כ-"כפר על פסגת שלוחה גבוהה, שלמרגלותיה מעין ובסמוך ממוקמת חורבת סיילון"[3].
בתקופת המנדט הבריטי עריכה
במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, בקריות הייתה אוכלוסייה של 530 נפש, כולם מוסלמים. במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל היו בכפר 156 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 732 תושבים, כולם מוסלמים, למעט שלושה נוצרים[4].
בשנות ה-30 של המאה ה-20 מחלקת הייעור של ממשלת המנדט נטעה יער על הגבעות שממערב לכפר, סמוך לחאן א-לובאן[5].
בסקר הכפרים בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 930 מוסלמים, ושטח הקרקע הכולל של הכפר היה 7,491 דונם. אשר מתוכם הוקצו 2,611 לחקלאות שלחין, ו-2,803 לגידולי דגנים[6].
בעקבות מלחמת העצמאות, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות של 1949, עברה קריות משליטה בריטית לירדנית. בסקר האוכלוסין הירדני משנת 1961 נמנו בכפר 1,163 תושבים[7].
לאחר 1967 עריכה
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. הסיבה היא: תיאור לא נייטרלי של ההתיישבות בשילה.בעקבות מלחמת ששת הימים, ב-1967, עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית.
בינואר 1978 התיישבה מדרום לכפר קבוצה של מתנחלים, במסווה של מחנה חפירות ארכאולוגיות בתל שילה הסמוך[8]. המעשה גרם למתיחות ביחסי ארצות הברית–ישראל משום שהדבר פגע במשא ומתן לשלום עם מצרים שהתנהל אז[9], אך המחנה הפך לבסוף להתנחלות שילה. לצורך הקמת ההתנחלות הופקעו 635 דונם מאדמות העיירה[10]. ב-1984 הוקמה ההתנחלות עלי, שלצורך הקמתה הופקעו 623 דונם מאדמות העיירה[11]. במשך השנים הופקעו, לצורך הרחבתה עוד כמה מאות דונם[12]. בשנת 1998 הוקם "מאחז היובל", כהרחבה של עלי, כ-500 מטר ממערב לקריות. 16 בתי הקבע שהוקמו בו נבנו ללא היתר, ללא תוכנית מתאר ועל קרקע הנמצאת בחלקה בבעלות פרטית של תושבי העיירה[13]. ב-2005 הוגשה עתירה לבג"ץ נגד בנייה של תשעה בתים במאחז על קרקע פרטית. בתגובה לעתירה, הצהירה המדינה שהמבנים אינם חוקיים וייהרסו, אבל ההריסה לא בוצעה. ביולי 2011, הכריז המנהל האזרחי, לצורך הכשרת המאחז, על הקרקע כ"אדמת מדינה"[14]. במרץ 2009, הוגשה עתירה נוספת לבג"ץ, בדרישה לעצור את סלילת הכביש המחבר בין ההתנחלות עלי לבין מאחז היובל. מאחר שהכביש עובר על קרקע פרטית ומונע מתושבי קריות את הגישה לכ-1,500 דונם של אדמה חקלאית מעובדת שבבעלותם[15].
על-פי הסכם אוסלו, 23% מאדמות הכפר (כ-5,104 דונם) מוגדרות כשטח B, ו-77% (כ-17,369 דונם הנותרים) - הם שטח C.
בהמשך הוקמו מסביב לכפר המאחזים: שבות רחל ב-1991, אחיה ב-1997 בסמוך לשבות רחל, עדי עד ב-1998[16][17], אש קודש ב-1999 וקידה בשנת 2003. בפברואר 2017, החליטה ממשלת ישראל להקים למפוני עמונה יישוב חדש סמוך לקריות בשם עמיחי. באוגוסט 2017 הגישו 13 תושבים בעלי קרקעות באזור התנגדות לתוכנית הבנייה למנהל האזרחי, בטענה שהיא ממוקמת על שטח פלסטיני פרטי ושההקמה תפגע בנגישות לקרקעותיהם[18][19]. במאי 2018 דחה בג"ץ את העתירות כנגד הקמת היישוב ואישר את הפקעת הקרקעות, והיישוב הוקם[20][21].
גאוגרפיה עריכה
הכפר ממוקם במרכז שלוחה, מתחת לשתי פסגות, ג'בל א-טנטור, שבגובה 793 מטר מעל פני הים וג'בל א-דבביס שבגובה 747 מטר מעל פני הים. פסגות ההרים באזור מורכבות משכבות חוואר מתצורת מוצא מדרונותיו העליונים (עד גובה 750 מטר מעל פני הים לערך) הן מתצורת בית מאיר (שכבות דקות של דולומיט צהבהב לחלופין עם שכבות חוואר המתאימות לבניית טרסות חקלאיות) ומתחתם שכבה מתצורת שורק, שכבה שממנה נובעים מעיינות. על המדרונות הדרומיים של השלוחה נובעים מספר מעיינות המשמשים את הכפר, "עין קריות" ו"עין סיילון"[22].
חינוך עריכה
בית הספר היסודי של העיירה ממוקם בכפר הסמוך ג'אלוד. בעיירה שני בתי ספר תיכוניים, אחד לבנות והשני מעורב לבנים ובנות.
קישורים חיצוניים עריכה
- Welcome To Qaryut
- Survey of Western Palestine, Map 14: IAA, Wikimedia commons
- Qaryut Village profile (including Jalud Locality), המכון למחקר יישומי - ירושלים (ARIJ)
- Qaryut, aerial photo, ARIJ
- Development Priorities and Needs in Qaryut, ARIJ
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ ויקטור גרן,תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך חמישי: השומרון (ב), ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1984. עמודים 13-14
- ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 294
- ^ Mills, Census of Palestine, 1931, page 48
- ^ הטירור בארץ, הצופה, 19 ביוני 1938
- ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 26
- ^ Government of Jordan, Department of Statistics, 1964, p. 25
- ^ "חפירות שילה תמו", דבר, 24 בדצמבר 1978;
נבדקת הקמת ישוב־קבע באזור שילה, דבר, 30 ביולי 1978 - ^ ואשינגטון תמהה: התיהפך שילה "לקדום של בגין", דבר, 1 בפברואר 1978
- ^ תל שילה (ח'רבת סיילּון) – חיפוש המשכן במאבק הפוליטי על השומרון באתר עמק שווה, 2014
- ^ חיים לוינסון, המינהל האזרחי: לפחות 166 בתים בהתנחלות עלי הוקמו על קרקע פלסטינית, באתר הארץ, 28 בינואר 2013
- ^ שבתי בנדט, המנהל האזרחי הפקיע שטח בניגוד לחוק לטובת ההתנחלות עלי, באתר וואלה!, 25 בנובמבר 2014
- ^ עמוס הראל, המתנחלים מרחיבים את הבנייה הבלתי החוקית, באתר הארץ, 29 במרץ 2009
- ^ חיים לוינסון, המינהל האזרחי הכריז על קרקעות פלסטיניות כאדמות מדינה לטובת הרחבת מאחז היובל, באתר הארץ, 8 ביולי 2011
- ^ חיים לוינסון, בג"ץ: המדינה לא יודעת מה קורה מתחת לאפה במאחז יובל, באתר הארץ, 27 במאי 2010
- ^ חגי מטר, עתירה: לפנות את מאחז עדי עד, שהפך בסיס לפעילות עבריינית, באתר "שיחה מקומית", 10 בדצמבר 2014
- ^
יותם ברגר, בג״ץ הורה להקפיא את הבנייה במאחז סמוך להתנחלות שילה, באתר הארץ, 2 בינואר 2018
- ^ יותם ברגר, חוות דעת: חלק מההתנחלות החדשה למפוני עמונה נבנית על שטח פלסטיני פרטי, באתר הארץ, 11 ביולי 2017
- ^ יותם ברגר, עתירה לבג"ץ נגד הקמת ההתנחלות למפוני עמונה: תמנע גישה לאדמות פרטיות, באתר הארץ, 22 ביוני 2017
- ^ יותם ברגר, בג"ץ: הפסיקה שסללה את הדרך להפקעת קרקעות מפלסטינים אינה תקדים מחייב, באתר הארץ, 30 במאי 2018
- ^ פסק דין בבג"ץ 5470/17 ובבג"ץ 8055/17
- ^ ההשפעה ההומניטרית של השתלטות מתנחלים על מעיינות פלסטיניים, באתר משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, מרץ 2012
