ראס-אל-גול
ראס-אל-גול (בערבית: رأس الغول, תעתיק מדויק: ראס אלע'ול; ע'ול - מעין שד אגדי במיתולוגיה הערבית) הוא דמות בדיונית של נבל-על המופיעה בחוברות הקומיקס ביקום DC הבדיוני של חברת DC קומיקס, ואחד מאויביו המרים ביותר של גיבור העל באטמן. מקור שמה של הדמות הוא בשפה הערבית ופירושו "ראש השד".
 | |
| ראס-אל-גול, כפי שהוא מופיע בחוברת Who's Who in the DC Universe #13 מאוקטובר 1991, אמנות מאת בריאן סטלפריז. | |
| סוג | נבל-על |
|---|---|
| מוציא לאור | DC קומיקס |
| הופעה ראשונה |
Batman #232 (יוני 1971) |
| יוצר/ת |
דניס אוניל ניל אדמס |
| שחקן/ית | ליאם ניסן ("באטמן מתחיל", "עלייתו של האביר האפל"), ג'וש פאנס ("עלייתו של האביר האפל"), מתיו נייבל ("החץ", "אגדות המחר"), אלכסנדר סידיג ("גותהאם") |
| מידע | |
| שם אמיתי | ראס-אל-גול |
| כינויים | ראש השד, האדון, השד |
| סטטוס | פעיל |
| מקום לידה |
חצי האי ערב  |
| גזע | ע'ול |
| מקצוע |
טרוריסט, fictional ninja, אמן לחימה, מתנקש, סייף |
| כוחות |
ללא כוחות-על אריכות ימים הודות לבורות הלזרוס אינטלקט ברמה גאונית מומחה בקרב פנים אל פנים, בסיף ואלכימיה רכישת מיומנויות, משאבים וקשרים רבים במהלך מאות השנים בהן חי. |
| חבר | ליגת המתנקשים (מנהיג) |
| דמויות קשורות | |
| משפחה |
הסנסיי (אב) סורה (אישה ראשונה, מתה) אליסנד (אישה שנייה, מתה) הרוח הלבנה (בן) טליה אל-גול (בת) ניסה רא'אטקו (בת) דמיאן ויין (נכד) |
| אויבים |
באטמן |
  | |
תוכן עניינים
יצירת הדמותעריכה
דמותו של ראס-אל-גול נוצרה על ידי הכותב דניס אוניל והצייר ניל אדמס והוא הופיע לראשונה בסיפור "Daughter of the Demon" בחוברת Batman #232 בשנת 1971. ההשראה לראס-אל-גול באה מדמותם של הנבלים התורנים בסדרת סרטי "ג'יימס בונד" של שנות השבעים, וככזה היה אפל, מסתורי, אקזוטי ובינלאומי (בניגוד לרוב אויבי באטמן המוגבלים לפשעים מקומיים). בדומה לרבים מנבלי בונד הוא בו זמנית גאון מדעי ומנהיג צבא של רוצחים, וכמוהם פעל מתוך השקפת עולם ייחודית ולא מתוך חמדנות או דחף רצחני.
דמותו של ראס-אל-גול מדורגת במקום השביעי ברשימת מאה נבלי-העל הגדולים של כל הזמנים, לפי אתר IGN[1]. את דמותו גילמו בסרטי הלייב אקשן "באטמן מתחיל" ו"עלייתו של האביר האפל" השחקנים ליאם ניסן וג'וש פאנס (גרסה צעירה). בעונתה השלישית של סדרת הלייב-אקשן "החץ", השחקן מתיו נייבל גילם את דמותו. אף על פי שדמותו נהרגה בפרק סיום העונה, שב לגלם את הדמות בסדרת ההמשך "אגדות המחר".
בסדרה גות'האם מגלם את הדמות השחקן אלכסנדר סידיג.
ביוגרפיהעריכה
ראס-אל-גול הוא בן כמה מאות שנים. הוא מחדש את גופו על ידי רחצה במקום שנקרא Lazarus Pit (בורות לזרוס). כך הוא שרד מדור לדור בשעה שהוא צובר ידע, הון וכוח. הוא התמחה באמנויות הלחימה המזרחיות ולמד מדעים ותורות עתיקות במיוחד בתחום האלכימיה.
מטרתו של ראס-אל-גול היא ליצור איזון עולמי, גם אם המשמעות היא להשמיד נתח גדול מהאנושות, כפי שהוא מאמין שנדרש. בדרך כלל הוא מנסה לתקוף את האוכלוסייה באמצעות נשק ביולוגי. יש לו אמצעים רבים להגשמת מטרותיו, מה שהופך אותו למסוכן ביותר ומביא אותו לעימותים רבים עם באטמן ("הבלש", כפי שראס-אל-גול מכנה אותו). ראס-אל-גול נחשב לאחד מהאויבים המסוכנים של באטמן. האתגר של באטמן בקרב נגדו הוא משולש כי מעבר לכישורים הפיזיים והמנטאליים הבלתי רגילים (אפילו בקרב האויבים של באטמן) יש לראס-אל-גול יתרון נוסף ומשמעותי והוא שהוא בין האנשים החיים הבודדים אשר יודעים את זהותו האמיתית של באטמן.
לראס-אל-גול יש בת בכורה בשם טליה, שניהלה מערכת יחסים רומנטית עם ברוס ויין/באטמן שנקטעה בגלל נאמנותה המוחלטת לאביה ונאמנותו של באטמן למלחמה בפשע וסיכול תוכניותיו הזדוניות של ראס-אל-גול. במקור ייעד ראס-אל-גול את באטמן להיות יורשו וחתן בתו, אך בעקבות התעקשותו של באטמן לסכל את תוכניותיו, נהפכו השניים ליריבים מרים, אם כי הם בעלי הערכה רבה וכבוד הדדי ליכולות והאופי של כל אחד מהם. יחסי כבוד אלה גורמים בדרך כלל לשניים לנהל את המאבק ביניהם בצורה הוגנת (למשל: ראס לא יירה בבאטמן בגבו). בנוסף, לאחר המשבר בעולמות האינסופיים מתגלה במיני סדרה "באטמן: בנו של השד" כי דמיאן ויין הוא נכדו של ראס-אל-גול, וכינויו הוא איבן אל-זופאש ("בן העטלף").
בורות לזרוסעריכה
בורות לזרוס (Lazarus Pits) הם מעיינות נסתרים בעומק האדמה בעלי כוחות ריפוי וחידוש-תאים שמהותם מסתורית, בהם משתמש ראס-אל-גול כדי לחדש את גופו וכך הוא מצליח לחיות מאות שנים. בכל בור מצויה תערובת בלתי ידועה של כימיקלים שנובעים כביכול מקרום כדור הארץ ומבעבעים אל פני האדמה רק במקומות מאוד מסוימים. צרוף הכימיקלים הנ"ל יכול להשיב נעורים, בריאות, להציל גוססים ממוות ואף להשיב לחיים מתים טריים. ברם, השימוש בהם יהרוג אדם בריא.
הבעיה העיקרית עם השימוש בבורות לזרוס היא שכשאדם נכנס לרחוץ בהם הוא לוקה באי-שפיות זמנית (אם כי הג'וקר השתמש בהם והפך לשפוי באופן זמני). מעבר לכך נרמז ששימוש חוזר בהם יכול להוביל להשפעה ממושכת או תמידית על שפיות האדם, מה שאומר שראס-אל-גול היה אמור לאבד את שפיות דעתו לפני שנים ויכול להיות שחלק גדול ממעשיו נובע מכך ישירות.
חוץ מראס-אל-גול היו דמויות רבות אחרות מעולמו של באטמן שהשתמשו בבורות לזרוס כגון ניסה, ביתו של אל-גול, איש החידות, ג'ייסון טוד (הרובין השני) והקנרית השחורה.
בסופו של דבר, בורות לזרוס נהרסו כליל בידי באטמן וביין למעט אחד. מכיוון שבכל בור ניתן להשתמש פעם אחת בלבד, ראס-אל-גול נאלץ לקבל את מותו הקרב. למרות זאת, בתו ניסה גילתה איך ניתן להשתמש בבור שימוש חוזר ללא הגבלה, אך במקום לגלות זאת לאביה היא דקרה אותו למוות.