רוטור וולגוגרד
מועדון הכדורגל רוטור (ברוסית: Ро́тор; רשמית "מועדון ספורט רוטור", Спортивный клуб «Ротор») הוא מועדון כדורגל רוסי מקצועני מהעיר וולגוגרד. זהו מועדון הכדורגל המצליח ביותר בעיר וולגוגרד ששיחק מספר עונות בליגת העל הרוסית בכדורגל. הקבוצה הוכתרה פעמיים סגנית אלופה, פעם אחת אלופת רוסיה הסובייטית והעפילה מספר פעמים לחצי גמר הגביע ולגמר 1995. העפילה גם לגמר גביע אינטרטוטו.
מידע כללי | ||||
---|---|---|---|---|
שם מלא | מועדון הכדורגל רוטור | |||
כינוי | הכחולים-לבנים | |||
תאריך ייסוד | 1929 | |||
אצטדיון |
וולגוגרד ארנה (תכולה: 45,568) | |||
בעלים | ממשלת מחוז וולגוגרד | |||
נשיא | אנדריי רקצ'ינסקי | |||
מאמן | דמיטרי חוחלוב | |||
ליגה | הליגה הרוסית הראשונה | |||
rotor-vlg | ||||
תלבושת | ||||
|
קבוצת הנוער של רוטור זכתה באליפות רוסיה בכדורגל לנוער בעונת 2001.
מאז הקמתו נמצא בבעלות ממשלת מחוז וולגוגרד. דואר רוסיה וחברת הטקסטיל Madiyo Dekna משמשות כספונסר הקבוצה. בעונת 2020/2021 הציבה תקציב של 7 מיליון דולר.
שמות הקבוצה
עריכה- 1929—1961 — בריקדות («Баррикады»), טרקטורוסטרויטל (Тракторостроитель)
- 1961—2009 — רוטור («Ротор»)
- 2009—2010 — מועדון הכדורגל וולגוגרד
- 2015—2018 — רוטור-וולגוגרד («Ротор-Волгоград»)
- 2018—ואילך — רוטור
היסטוריה
עריכהמועדון הכדורגל הוקם ב-1929 בשם "טרקטורוסטרויטל" בחסות מפעל הטרקטורים העירוני. בתקופה הסובייטית הקבוצה שיחקה בליגות התחתונות של האליפות הסובייטית ונודעה בשמות "טרקטור", "טורפדו" ו"סטאל". מאז 1975 ידועה בשם "רוטור" ובשנות ה-80 העפילה לליגת המשנה וזכתה באליפות רוסיה הסובייטית.
ב-1989 שיחקה בליגת העל הסובייטית וסיימה עשירית באותה עונה. ב-1990 סיימה במקום ה-13. החל מ-1991 ולאורך כל שנות ה-90 הקבוצה השתתפה בליגת העל הרוסית.
ב-1995 רוטור גברה 3:2 על נאנט הצרפתית, אף שזו ניצחה במשחק הגומלין 0:3. ב-1996 גברה על מנצ'סטר יונייטד והעפילה לשלב הבא, למרות שוויון בשני המשחקים אך הופעה טובה יותר. בשלב זה הפסידה לבורדו והודחה.
בשלב הבתים של הטורניר ב-1997, רוטור גברה על אטקה-אאורה הבלארוסית 4:0, ניצחה את שחטיור דונייצק 1:4, גברה על אנטליהספור הטורקית 2:1 וניצחה את פ.צ. בזל 3:2 בדרך לחצי הגמר. בחצי הגמר הביסה בסיכום שני המשחקים 2:7 את ל.א.ס.ק. לינץ האוסטרית והעפילה לגמר המפעל, שם הפסידה לגנגאן הצרפתית.
הקבוצה סיימה כסגנית האלופה בעונת 1997 ולכן התמודדה בשלב המוקדמות השני של גביע אופ"א ב-1998. היא גברה 6:3 בכללי על אודרה וודז'יסלאב הפולנית, ניצחה את אראברו השוודית 6:1 בסיכום הכולל והפסידה לבסוף 0:3 ללאציו האיטלקית בשלב השני.
ב-1999 התמודדה בשלב המוקדמות השני מול הכוכב האדום בלגרד והפסידה 2:4. רוטור נשרה מליגת העל הרוסית בשנת 2005 והתדרדרה עד לליגה השלישית בחשיבותה. ב-2010 העפילה לליגת המשנה הרוסית, השנייה בחשיבותה במדינה, אלא שבסיום העונה נשרה בחזרה לליגה השנייה. בעונת 2012/13 הקבוצה שיחקה שוב בליגת המשנה הרוסית אך נשרה כעבור 2 עונות.
בעונת 2015 פורקה והוקמה מחדש כ"רוטור-וולגוגרד" והחלה להתמודד בליגה הרוסית השנייה. בסיום עונת 2016/2017 הצליחה להעפיל לליגת הכדורגל הלאומית של רוסיה. בסיכום עונת 2017/2018 הקבוצה הייתה אמורה לחזור לליגת הכדורגל המקצוענית של רוסיה, אך נותרה בליגה הלאומית, בשל פשיטת רגל של קבוצת קובאן קרסנודאר, שאת מקומה רוטור קיבלה.[1]
בעונת עונת 2018/2019 רוטור הייתה הקבוצה הפופולרית ביותר בליגה הלאומית עם ממוצע של 26,376 צופים למשחק ובעונת 2019/2020 רוטור שברה שיא צופים באצטדיונה, כאשר 33,417 צופים נכחו בוולגוגרד ארנה במשחק נגד שיניק ירוסלבל, שהסתיים בניצחון שיניק בתוצאה 2–3 והוכתר לאחד המשחקים הפופולריים ביותר בתולדות ליגת המשנה.[2] שיא זה נשבר ב-30 באוגוסט 2019 במשחק נגד טורפדו מוסקבה, שבו המוסקבאים גברו 2:0, לעיני 36,219 צופים בוולגוגרד ארנה. בעונת 2019/2020 בליגת המשנה הרוסית בכדורגל נצמדה לצמרת טבלת הליגה ובסיכומה העפילה לליגת העל לראשונה מזה 16 שנים.
עם זאת, על עונת החזרה לליגה העיבה העובדה שבספטמבר 2020 רבים משחקני רוטור נמצאו חיוביים לנגיף COVID-19 אולצו להיכנס לבידוד שבעקבותיו נפסקו לקבוצה 2 הפסדים טכניים בליגה והפסד טכני נוסף בשלב הבתים של הגביע ולקבוצה היה מאזן עגום של 6 הפסדים ו-2 שוויונות ללא ניצחונות. בתום העונה ירדה חזרה לליגה הלאומית.
בתום עונת 2022 ירדה לליגה הרוסית השנייה בכדורגל. בתום עונת 2023/2024 הבטיחה חזרה לליגה הראשונה, אחרי שגברה על סיביר נובוסיבירסק במשחקי מבחן.
רוטור במפעלים האירופיים
עריכהעונה | טורניר | שלב | מדינה | יריבה | משחק בית | משחק חוץ | בסיכום הכולל |
---|---|---|---|---|---|---|---|
צרפת | |||||||
אנגליה | |||||||
צרפת | |||||||
בלארוס | |||||||
אוקראינה | |||||||
טורקיה | |||||||
שווייץ | |||||||
אוסטריה | |||||||
צרפת | |||||||
פולין | |||||||
שוודיה | |||||||
איטליה | |||||||
יוגוסלביה |
יריבויות
עריכה
|
היריבה הגדולה ביותר של המועדון הוא מועדון הכדורגל ספרטק מוסקבה, הגם שהקבוצות לא נפגשו ביניהן מ-23 באוקטובר 2004 עד 26 באוגוסט 2020. במהלך שנות התשעים, שתי הקבוצות נאבקו על תוארי האליפות ורוטור נחשבה לאחת מיריבותיה המושבעות של ספרטק.[4]
לרוטור יריבות מקומית עם מועדוני האזור, בייחוד טמבוב, אוונגרד קורסק, סאליוט בלגורוד, מטאלורג ליפצק ופאקל וורונז'.
אצטדיון הקבוצה ומתקנים
עריכה- ערכים מורחבים – אצטדיון זניט (וולגוגרד), אצטדיון טרקטור (וולגוגרד), האצטדיון המרכזי (וולגוגרד), וולגוגרד ארנה
מאז 1931 ועד 1962 רוטור אירחה את משחקיה באצטדיון טרקטור שמכיל 15,000 מושבים.
מ-1962 ועד 2018 אירחה משחקים באצטדיון המרכזי שהכיל 32,000 מושבים, בעוד טרקטור החל לשמש לאימונים ולמשחקי קבוצת הנוער וקבוצת המילואים.
ב-2018 עברה לארח את משחקיה בוולגוגרד ארנה המכיל 45,568 מושבים והוא מתקן הספורט הגדול ביותר במחוז.
ממוצע צופים
עריכה- ממוצע צופים במשחקים ביתיים באליפויות רוסיה, מעונה לעונה
מתקן האימונים
עריכהמאז 2008 רוטור מתאמנת באצטדיון זניט ברחוב טראשנצב 72 בוולגוגרד, המכיל 3,500 מושבים ונחנך ביולי 1927.
בסיס רוטור
עריכהבשנים 1987—2007, הקבוצה התאמנה במתקן האימונים "רוטור", הממוקם בוולז'סקי פרוספקט 14 בוולגוגרד. המתקן נבנה בשנות 1980 וכולל שלושה מגרשי כדורגל, מרכז רפואי ומלון קטן, אשר משמש בעיקר למגורים של קבוצות הנוער של רוטור. בהמשך שופץ המקום, הונחו מגרשים חדשים שנרכשו בכספים מתקציב המחוז ומגרש כדורגל עם דשא מלאכותי - על חשבון כספים שהתקבלו במסגרת תוכנית של אופ"א.
בשנת 2007 הופרט המתקן על ידי נשיא הקבוצה, ולדימיר גוריונוב. באותה תקופה גוריונוב ייסד חברה מסחרית לניהול המתקן בשם Rotor Baza. באפריל 2006 מועדון הבת רוטור-2, שבראשו עמד גם ולדימיר גוריונוב, מכר מתחם ספורט לחברה מסחרית זו תמורת 4 מיליון רובל. בפברואר 2007, ולדימיר גוריונוב, באמצעות בית המשפט בוולגוגרד, הבטיח רשמית את הבעלות על מתקן האימונים של רוטור.
בסוף 2013 החליטה ממשלת מחוז וולגוגרד ליצור את "המרכז לאימוני ספורט בכדורגל", מרכז זה התבסס על מתקן רוטור, ובעל המתקן, ולדימיר גוריונוב, שקיבל תמיכה ממשרד הספורט והתיירות של רוסיה וממשלת מחוז וולגוגרד, מונה לראש מרכז זה. מוקדם יותר בדצמבר 2006, על פי החלטת מושל מחוז וולגוגרד, ניקולאי מקסיוטה, הוקם "המרכז האזורי הוולגוגרדי לאימוני ספורט של שחקני כדורגל", שראשו היה גם גוריונוב, אך רוב משימותיו של המרכז, היו: הבאת רוטור לליגת העל ושיפוץ האצטדיון המרכזי.
שחקנים לשעבר, הנהלת מועדון רוטור, אוהדים והורים שחקני קבוצת הנוער התקוממו על המהלך מכיוון שגורוניוב שילם לעצמו את שכר הדירה מתוך כספי תקציב, מכיוון שהוא הבעלים של המתקן. באפריל 2013, שחקני עבר ועובדי מועדון רוטור הגישו בקשה קיבוצית למשרד התובע המחוזי ולסניף וולגוגרד של ועדת החקירות של רוסיה בבקשה לאמת את חוקיות העברת מתקן הספורט לידיים פרטיות.
בינואר 2014 שלחו אוהדים מכתב לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין בבקשה לבטל את ההחלטה להקים את "מרכז אימוני ספורט לכדורגל" והחזרת מתקן "רוטור" מידיים פרטיות בחזרה לרכוש מחוז וולגוגרד, אך טרם נענו והמתקן עודנו מצוי בבעלותו של גוריונוב.
סגל הקבוצה
עריכה
|
|
שחקנים מפורסמים בעבר ובהווה
עריכה- פטריסיו מטיקארדי
- אנאטולי זינצ'נקו
- אלכסנדר פונומאריוב
- יורי קליטבינצב
- רומן פבליוצ'נקו
- אלכסנדר שמארקו
- אולג ורטניקוב
- מיכאיל אוסינוב
- יבגני אלדונין
- אלכסיי רבקו
- ואלרי יסיפוב
- אנטון ארחיפוב
- יבגני סאבין
- אנזור סנאיה
- יבגני פסגוב
- סרגיי פארייקו
- ולדימיר נידרגאוס
- אסאו קאניינדה
- אנדריי מנאניקוב
- יורי הודימנקו
- ולדימיר רדקביץ'
מאמנים נודעים
עריכהסמל הקבוצה
עריכהמאז הקמתה ועד שנות השמונים של המאה העשרים הקבוצה לא השתמשה בלוגו רשמי ועל החולצות היה איור של פסל אמא מולדת. בשנת 1989 נערכה תחרות לעיצוב לוגו עבור המועדון ומאז המועדון שינה את הלוגו שלו מספר פעמים.
-
דגל הקבוצה
-
סמל הקבוצה בשנים 1989–2009
-
סמל הקבוצה בשנים 2010–2013
-
סמל הקבוצה בשנים 2013–2015
-
סמל הקבוצה בשנים 2015–2018
-
סמל הקבוצה מאז 2018.
הישגים
עריכה- אליפות ליגת העל הסובייטית / ליגת העל הרוסית
- הגביע הסובייטי / הגביע הרוסי בכדורגל:
- גביע אינטרטוטו:
- גמר: 1996
- ליגת הכדורגל הלאומית / ליגת המשנה הסובייטית
- זכייה: 1991, 2020
- אליפות רוסיה הסובייטית בכדורגל
- זכייה: 1980
- הליגה הרוסית השנייה
- זכייה: 2011/12, 2016/17
- הליגה השלישית
- זכייה: 2015
רוגבי
עריכהמועדון הספורט מפעיל גם מחלקת רוגבי בשם "רוטור" (rugby34.ru) שהתמודדה בעבר בליגת הרוגבי הפדרלית ומאז 2020 מתמודדת בליגת המשנה הרוסית ברוגבי.
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של רוטור וולגוגרד (ברוסית)
- רוטור וולגוגרד, ברשת החברתית פייסבוק
- רוטור וולגוגרד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- רוטור וולגוגרד, ברשת החברתית אינסטגרם
- רוטור וולגוגרד, ברשת החברתית VK
- רוטור וולגוגרד, סרטונים בערוץ היוטיוב
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu