דגנית אליקים

פסנתרנית, מלחינה ואמנית סאונד ישראלית

דגנית אליקים (נולדה ב-1977) היא פסנתרנית, מלחינה ואמנית סאונד ישראלית. יצירותיה מתעסקות באספקטים שונים של האינטראקציה בין האנושי והדיגיטלי. באמצעות כלים כגון קומפוזיציה אלגוריתמית ומחשבים כמבצעים מוזיקליים.

דגנית אליקים
דגנית אליקים, 2015
דגנית אליקים, 2015
לידה 1977 (בת 47 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים רימון בית ספר למוסיקה, אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
www.misscomposed.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

אליקים החלה את לימודי הקומפוזיציה בגיל 17 אצל רביב גזית והמשיכה בבית הספר רימון שם התנסתה לראשונה בעבודה עם מוזיקה אלקטרונית וזכתה בפרסים במסגרת בית-ספרית עבור יצירותיה "דודא" ו"אבקה"[1].

בשנת 2000 המשיכה בלימודי קומפוזיציה אצל המלחין אריה שפירא. ב-2004 סיימה את לימודי התואר הראשון במוזיקה ובפילוסופיה באוניברסיטת חיפה. במשך לימודיה כיהנה כמלחינת הבית של להקת המחול "אסקסטה" בניהולה האמנותי של רות אשל. יצירותיה עבור הרכב זה בוצעו בפסטיבל ישראל, בפסטיבל כרמיאל ובסיבובי הופעות ברחבי ארצות הברית ואירופה.

עם סיום לימודיה בחיפה, אליקים המשיכה ללימודי התואר השני בקומפוזיציה בקונסרבטוריון המלכותי בהאג. בשנותיה בהולנד כתבה שתי יצירות לטייפ - "סוויטה אמהארית" (2004, בכורה ישראלית: מרכז פליציה בלומנטל למוזיקה), ו"ערווה" (2005, בכורה ישראלית: מוזיאון תל אביב לאמנות), ובנוסף את "עדשים" (2006) לאנסמבל, אשר העפילה לשלב הגמר בתחרות "גאודאמוס".

בשנת 2006, עם חזרתה לישראל, הלחינה אליקים את "בלונד", בהזמנתו של המלחין קלרנס ברלו (בוצעה באולמות כגון ב-STEIM אמסטרדם, פסטיבל KOMA, בלגרד); ואת ״רעפים״ לבס קלרינט ואלקטרוניקה (בוצעה בתיבה, באולם רבקה קראון בירושלים ועוד).

בשנת 2008 מונתה לתפקיד יו"ר פורום המלחינות והמבצעות בישראל, וכיהנה בתפקיד זה במשך שנתיים. במסגרת תפקיד זה, היא אצרה את הקונצרט "גג2", בהשתתפות המלחינות מאיה דוניץ, ענת פיק, הגר קדימה ואחרות.

ב-2009 החלה אליקים ליצור שיתופי פעולה רב-תחומיים כגון ״אימפלוזיה״, יצירה אודיו-ויזואלית עם נגן הצ'לו דן ויינשטיין והאמן נתן ברנד (בוצעה ב"תיבה", בcca-המרכז לאמנות עכשווית, תל אביב ועוד), ו"שלולית", וידאו-דאנס בשיתוף עם אמנית הווידאו טליה הופמן והכוריאוגרף אלעד שכטר (הוצגה במרכז לאמנות ומדיה "מעמותה" ובפסטיבל "Wall Paper", באיטליה). בשנת 2010, היא כתבה יצירה לרשת האינטרנט "חוקי השתקפות" עבור גלריה 1024, בהשתתפותם של הגיטריסט אורי פרוסט, אמנית הרשת Batt-Girl, אמן הנויז דניאל דבידובסקי, המשורר ערן הדס והוויולן רונלד בורסן. היצירה זכתה להדים רבים. באותה שנה ייסדה אליקים ביחד עם ערן הדס ו-Batt-Girl את קבוצת הנטארט "בנות טיורינג". הקבוצה העלתה מספר עבודות גלריה לצד מופעים חיים. המופע "מייבי אטנדינג" זכה להצלחה רבה והוצג באירועים ומקומות כגון פסטיבל "ארס אלקטרוניקה" באוסטריה, במוזיאון תל אביב לאמנות, ובמוזיאון המדע בירושלים.

ב-2011 לקחה אליקים חלק בפרויקט "סינסתזיה", עבורו כתבה את 4_L_is, אימפרוביזציה מונחית לפסנתר ולאנסמבל. היצירה בוצעה ב"לבונטין 7", תל אביב וב"וילה קבילה", האג. ב-2012 יצרה אליקים את "קרש" - טרילוגיה למחול בשיתוף עם הכוריאוגרפית רוני הלר אשר הוצגה במרכז סוזן דלל. ב-2013 כתבה את Jonah עבור אנסמבל מיתר אשר הוצגה במסגרת "חג המוזיקה הישראלית" במוזיאון תל אביב לאמנות. כמו כן, בשנה זו החלה לאצור את סדרת הקונצרטים "הקלות הבלתי נסבלת של הקוהרנטיות", עבור "התיבה". בשנת 2014 הלחינה אליקים את הפסקול לסרט "הגרמני הרך" בבימויו של האמן נדב בן נון, פס-קול עבור מחול מאת שלומית פונדמינסקי וכן זכתה בפרס הראשון בפסטיבל עכו עבור הפסקול אשר הלחינה להצגה "גן העדן האבוד" בבימויה של לילך דקל-אבנרי[2].

בשנת-2015 העלתה אליקים את "קוד/ה", יצירת משך (למעלה משש שעות), המתבססת על ספר השירה של ערן הדס, "קוד". כתובה לפסנתר אוטומטי, ואפליקציית טקסט-טו-ספיץ' המבוססת על קולו של ערן הדס. הספר עליו מבוססת היצירה, חושף את כל מבני ההייקו האפשריים בתורה. זוהי דרשה חילונית המציעה פרשנות דיגיטלית בת-זמננו לסיפור הבריאה ולאבני הבניין של המסורת היהודית, תוך בחינת מעמדם של הטקסט, המוזיקליות והטקסיות.

במרץ 2016 יצא האלבום "Failing Better" בלייבל Aural Terrains אשר זכה לשבחים במגזינים כגון The Wire[3], והבלוג The Free Jazz Collective באותה שנה היא הלחינה את הפסקול ל״מופעי ההיסטריה״ מאת עדילי ליברמן (בכורה: פסטיבל אינטימדנס, תיאטרון תמונע; החלה בשיתוף פעולה עם המלחינה הדס פארי והמלחין רונלד בורסן (בכורה: פסטיבל טקטוניקס תל אביב); והלחינה את ״Crack-ck-ck-cks In Walls of Silence״ עבור New Babylon Ensemble (בוצעה בברלין, המבורג וברמן). בשנת 2017 אליקים הלחינה את ״A deliberately anaesthetic composition for ensemble" בשיתוף עם האמנית גוני ריסקין. היצירה בוצעה בתיבה ובפורטו, בשיתוף עם האמן הסרבי אלן יילייק. בשנת 2018, אליקים כתבה את The Sea That You Cannot See, עבור תוכנית רדיו ייחודית של אמנית הרדיו והמלחינה מאירה אשר (בהזמנת ORF1, אוסטריה). התוכנית כללה נופי-סאונד פוליטיים מאת מלחינים ישראליים. באותה שנה אליקים יצאה לשתי תוכניות שהות אמן בפריז ובגראץ, במהלכן הופיעה לצד אמנים מקומיים, הרצתה והעבירה סדנאות.

פרסים ומענקים

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא דגנית אליקים בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ המידע נמצא בארכיוני בית הספר ״רימון״
  2. ^ ההצגה הזוכה בפסטיבל עכו: "גן העדן האבוד", באתר ynet, 14 באוקטובר 2014
  3. ^ The Wire 389, Julian Cowley, July 2016