רות רונן

שופטת בבית המשפט העליון

רות רונן (נולדה בנובמבר 1962) היא שופטת בית המשפט העליון. לפני כן כיהנה כשופטת במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

רות רונן
רות רונן, 2014
רות רונן, 2014
לידה נובמבר 1962 (בת 61)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה

LL.B האוניברסיטה העברית

LL.M אוניברסיטת תל אביב
תפקידים בולטים

שופטת בבית המשפט העליון

שופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
רות רונן (שלישית משמאל) יחד עם שאר שופטות העליון המכהנות ועם רעיית נשיא מדינת ישראל מיכל הרצוג בטקס השבעתה לשופטת בית המשפט העליון ב-2022.

ביוגרפיה עריכה

נולדה בירושלים ב-1962, בת לעיתונאי יורם רונן ולאשת הרדיו רחל רונן לבית שמואלי. גדלה בשכונת קריית שמואל, ולמדה בבית הספר היסודי ע"ש הנרייטה סאלד.

בשנת 1980 סיימה את לימודיה התיכוניים בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית בירושלים.

שירתה בצה"ל בשנים 1980–1982.

בשנת 1986 השלימה בהצטיינות תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית. במהלך לימודיה לתואר ראשון הייתה עוזרת פרלמנטרית של חבר הכנסת יוסי שריד, ושימשה עוזרת משפטית לפרופ' אהרון יורן באוניברסיטה העברית ולפרופ' יוסף גרוס באוניברסיטת ת"א. התמחתה אצל נשיא בית המשפט העליון, מאיר שמגר, לאחר מכן במשרד עורכי-הדין יגאל ארנון, ולאחר תום ההתמחות המשיכה לעבוד כעורכת דין במשרד.

בשנים 19881995 עבדה כעורכת דין שכירה. במהלך תקופה זו שהתה שנתיים בארצות הברית, שם עבדה במשרד עורכי-דין Skadden Arps, ועברה בהצלחה את בחינות לשכת עורכי הדין של מדינת ניו-יורק.

ב-1995 מונתה לשופטת בבית משפט השלום בתל אביב. בשנת 2002 השלימה תואר שני במשפטים באוניברסיטת תל אביב.

ב-2005 מונתה לשופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב. בשנת 2007 עמדה בראש ועדה לבחינת ייעול ההליך המשפטי שמינה מנהל בתי המשפט. הוועדה הגישה את הדו"ח למנהל בתי המשפט ביוני 2008.

בין השנים 1998–2006 לימדה בקורס "יחסי בנק לקוח" באוניברסיטת תל אביב. משנת 2009 לימדה סמינריון בתביעות ייצוגיות.

באוגוסט 2010 נבחרה רונן לכהן במחלקה הכלכלית של בבית המשפט המחוזי בתל אביב שנפתחה בדצמבר 2010.[1]

בסוף שנת 2016 נכללה ברשימת המועמדים לבית המשפט העליון,[2] אך לא נבחרה.

בשנת 2021 סיימה בהצטיינות יתרה תואר שני בפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.

בפברואר 2022 נבחרה לכהן בבית המשפט העליון,[3] וב-9 ביוני 2022 הושבעה ונכנסה לתפקידה.

מפסיקותיה עריכה

  • קבלת תובענה ייצוגית נגד דירקטורים של חברה וקבעה שעליהם לפצות את בעלי מניות המיעוט אותם הם קיפחו. ערעור על פסק הדין נדחה פה אחד בבית המשפט העליון.[4]
  • חיוב מנהל חברה שקרסה להשיב לקופת הפירוק של החברה את החלק היחסי של התשלום שקיבל עבור התקופה בה לא סיפק שירותי ניהול כי החברה קרסה. אף על פי שהמנהל קיבל תשלום במניות שהמנהל לא מימש ולאחר הפירוק היו חסרות ערך, רונן פסקה שההחזר יינתן בכסף על פי שווי המניות בעת נתינתן. בית המשפט העליון הפך פה אחד את החלטתה וקבע שמכיוון שהמנהל לא קיבל כל תמורה הוא אינו חייב לשלם לקופת הפירוק.[5]
  • קביעה שחברה שהתנהלה במעין שותפות בעת שהשותפים הסתכסכו, הייתה חסרת ערך בעת שצד אחד השתלט על החברה וסילק את בעלי מניות המיעוט. בהתאם קבעה רונן שבעלי מניות המיעוט אינם זכאים לפיצוי על מניותיהם. קביעה זו נהפכה על ידי בית המשפט העליון שקבע שאמנם החברה הייתה גירעונית, אך התנהלותה הגירעונית הייתה מכוונת על ידי בעלי מניות הרוב, במסגרת עסקיהם, ועל כן בעלי מניות המיעוט היו זכאים לפיצוי של כמיליון שקלים.[6]
  • קביעה לגבי היקף תחולה של ערבות על פי אומד דעת הצדדים בהתאם לפסק דין אפרופים שהערבות כוונה רק לעסקאות מסוימות, למרות שהערבות עצמה לא כללה מגבלה כזאת. הערעור על החלטתה נדחה על ידי השופטים מרים נאור וסלים ג'ובראן בבית המשפט העליון, בניגוד לדעתו החולקת של נעם סולברג.[7]

טענות על ניגוד עניינים עריכה

תחקירים עיתונאיים טענו כי היא פסקה בתיקים בהם היו לה ניגודי עניינים.[8] תלונה שהוגשה נגדה בעניין זה נדונה על ידי נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר גולדברג, ובתחילה נמצאה מוצדקת.[9] ב-8 ביולי 2011 קיבל הנציב את השגתה של השופטת על החלטתו, וחזר בו מהחלטתו הקודמת בעניינה. בהחלטה המתקנת קבע הנציב כי תחולתה של חובת הבירור, המחייבת את השופט לברר עם הצדדים קיומו של מידע נוסף העלול להשפיע על עמדתם, היא מכאן ולהבא בלבד, ואין להחילה ביחס למקרה מושא התלונה. לפיכך חזר בו הנציב מהחלטתו.[10]

חיים אישיים עריכה

רונן נשואה לאיש העסקים זאב ברגמן, לשעבר מנכ"ל החברות קומברס ונייס, והיא אם לשלושה.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא רות רונן בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ צמרת פרנט, ‏דניה קרת-מאיר, חאלד כבוב ורות רונן יכהנו בבית המשפט הכלכלי, באתר גלובס, 25 באוגוסט 2010.
  2. ^ חן מענית, ‏מ-28 ייבחרו 4: אלה המועמדים הסופיים לשיפוט בעליון, באתר גלובס, 8 בנובמבר 2016
  3. ^   חן מענית, ארבעה שופטים נבחרו לעליון: רות רונן, חאלד כבוב, גילה כנפי-שטייניץ ויחיאל כשר, באתר הארץ, 21 בפברואר 2022
  4. ^ ע"א 3417/16 פינרוס החזקות בע"מ ואח' נ' התובע הייצוגי דב גולדשטיין, ניתן ב־12 ביולי 2021
  5. ^ ע"א 9709/10 יובל רן נ' קווי אשראי לישראל שיתופים פיננסים משלימים בע"מ (בפירוק), ניתן ב־28 במרץ 2012
  6. ^ ע"א 2786/18 יוסי בכר נ' מרדכי קופרלי ואח', ניתן ב־30 בדצמבר 2021
  7. ^ ע"א 3894/11 דלק – חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' ניר בן שלום
  8. ^ יואב יצחק, תחקיר: מילה של ורטהים, News1‏24 בינואר 2010;
    בן דרור ימיני, אג'נדה בבית המשפט - ניגוד העניינים של השופטת, באתר nrg, nrg מעריב, 11 באפריל 2011;
      אפרת נוימן, השופטת לא דיווחה לצדדים שעורך הדין הבכיר הוא ידיד אישי שלה, באתר TheMarker‏, 20 בספטמבר 2016.
  9. ^ קלמן ליבסקינד, התקבלה התלונה נגד השופטת רות רונן, באתר nrg‏, 27 ביוני 2011.
  10. ^ ברק לייזר, מכתב מטעם היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט לוויקיפדיה העברית.