פתיחת התפריט הראשי

אליעזר גולדברג

שופט ישראלי

ביוגרפיהעריכה

נולד וגדל בירושלים. למד בגימנסיה העברית רחביה בירושלים, וסיים את חוק לימודיו בשנת 1949. בשנים 19521955 למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. התמחה בלשכתו של נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, צבי עלי בקר, ובשנת 1957 קיבל רישיון עורך דין. בשנים 19571960 שימש עורך דין במשרד עורך דין פ. רבינוביץ'. לאחר מכן עבד במשרד עורכי דין הילר וא. דורי, עד חודש מאי 1964.

בשנת 1964 החל בקריירת השיפוט שלו. בשנים 19641965 כיהן בתפקיד שופט תעבורה. בשנים 19651974 כיהן כשופט בית משפט השלום בירושלים. באוגוסט 1974 מונה לשופט בית המשפט המחוזי בירושלים, ובמאי 1982 התמנה לסגן נשיא בית המשפט. במשך שנה (מרץ 1983-מרץ 1984) כיהן כשופט בפועל בבית המשפט העליון, וב-18 באפריל 1984 התמנה לכהונת שופט בית המשפט העליון במינוי קבע.

שימש יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-12. שימש חבר, ואחר כך יושב ראש הוועדה לסדר הדין הפלילי. כיהן כחבר בוועדת שמגר, לחקירת אירוע הטבח במערת המכפלה בפורים תשנ"ד-1994. היה חבר בוועדה לעניין הרשעה על סמך הודאה בלבד והעילות למשפט חוזר. בדו"ח הוועדה, שהוגש ב-1994, כתב: "את התפישה כי הודיית נאשם בחקירתו היא 'מלכת הראיות', יש לקבל עם קב חומטין, וההנחה כי אין אדם משים עצמו רשע, במשמעות כי אין אדם מפליל עצמו ללא עוול בכפו, איננה יכולה להתקבל כהנחה משפטית". חלק מהמלצות הוועדה מומשו בתיקון לחוק בתי המשפט.[1] היה יושב ראש הוועדה לבחינת דרכי ההבניה של שיקול הדעת השיפוטי בגזירת הדין.

נמנה עם חברי ההרכב בפסק דין בנק המזרחי, שבו כתב:

גם מן הפן המשפטי שינו שני חוקי היסוד, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק, את הנורמה אשר נתנה את ההכרה לזכויות האדם שנקבעו בהם. זכויות אלה אינן עוד רק זכויות "טבעיות"; אין הן עוד תולדה רק של הכרה שיפוטית; ואין על האזרח להילחם עוד על עצם ההכרה המשפטית באחת מן הזכויות. המקור המשפטי אשר מעגן עתה את הזכויות; מעמדן כזכויות חוקתיות על-חוקיות; שריונן (בדרך זו או אחרת) של הזכויות; וכפועל יוצא - סמכות הביקורת הנתונה לבית המשפט על החקיקה והסעדים החוקתיים שבידו ליתן, ששיאם בהכרזה על בטלות חוק - כל אלה בוודאי נותנים יסוד לומר כי נפל דבר בישראל במרס 1992.[2]

ב-30 ביוני 1998 פרש לגמלאות.

במאי 1998 נבחר על ידי הכנסת לכהן כמבקר המדינה ונציב תלונות הציבור לתקופה של שבע שנים. גולדברג כיהן בתפקיד מ-5 ביולי 1998 ועד 4 ביולי 2005.[3]

ב-18 במאי 2006 קיבל את אות אביר איכות השלטון מטעם התנועה לאיכות השלטון, על פועלו בתחום המשפט.[4]

ב-2008 התמנה לנציב תלונות הציבור על שופטים. על פעולתו בתפקידו זה אמר: "אני מחמיר עם אחרים מפני שאני מחמיר גם עם עצמי ומפני שאני חושב ששופט חייב להחמיר עם עצמו".[5] החלטה בולטת שלו הייתה בעניינה של השופטת ורדה אלשיך, ביוני 2012, שבה קבע כי אלשיך ביצעה 36 תיקונים טכניים ומהותיים בפרוטוקול דיון שהתנהל בפניה, כדי להחמיר בתיאור התנהלות עו"ד שנגדו התלוננה.[6] בשנת 2013 הסתיימה כהונתו בתפקיד זה. במקביל לתפקידו זה הרצה במכללת ספיר בקורס ביקורת על מוסדות המדינה.

בשנת 2018 מונה ליו"ר הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה. הוועדה בראשותו אישרה את מינויים של אביב כוכבי לרמטכ"ל ואמיר ירון לנגיד בנק ישראל. בנובמבר 2018 הכריע בהחלטה להמליץ שלא למנות את משה אדרי למפכ"ל המשטרה.[7]

לקריאה נוספתעריכה

  • אהרון ברק, דברי פרידה מהשופט אליעזר גולדברג, בספרו: מבחר כתבים ד - על בית המשפט ושופטיו, 2017

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה