רחל רבין

אחות לרב אלוף וראש הממשלה לשעבר יצחק רבין

רחל רבין יעקב (נולדה ב-1 בפברואר 1925) היא אשת חינוך ישראלית ואחותו היחידה של יצחק רבין.

רחל רבין
פליקר דן חלוץ 1 (cropped).jpg
לידה 1 בפברואר 1925 (בת 95)
תל אביב-יפו, פלשתינה (א״י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק אשת חינוך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

רחל רבין-יעקב נולדה בתל אביב לרוזה כהן ולנחמיה רבין, אחות ליצחק. אביה עבד בחברת החשמל ואמה (רוזה האדומה) הייתה מנהלת סניף בנק הלוואה וחסכון ופעילה ציבורית[1].

את שנות בית הספר עשתה רבין-יעקב בבית החינוך לילדי עובדים בתל אביב, תחת ידו של המחנך אליעזר שמאלי, ובבית הספר התיכון המחוזי בגבעת השלושה (אז בתחום פתח תקווה)[1].

בשנת 1942, עם סיום לימודיה, יצאה עם גרעין הנוער העובד להכשרה בכפר גלעדי תל-חי וב-1943 הם עלו להקים את קיבוץ מנרה, היישוב היהודי הראשון בהרי נפתלי, על הר סלעים קירח וללא דרך[2], ובו היא חברה עד היום. היא מילאה מספר תפקידים בקיבוץ, לרבות מחנכת, מזכירה וחברת הנהלה[3].

עם פרוץ מלחמת העצמאות נמצא מנרה, המשיק לגבול לבנון, חשוף לצליפות צבא קאוקג'י. הילדים ומרבית האימהות פונו לכפר גלעדי, ורבין-יעקב עם חבריה הגנו על היישוב וטיפלו בנפגעים הרבים שלא הייתה דרך לפנותם מן ההר.

בסוף שנות ה-40 הייתה חברת נשיאת הנוער העובד[4][5], ורכזת הכשרה[6].

בשנות ה-50 וה-60 הייתה חברת מרכז מפלגת אחדות העבודה - פועלי ציון[7][8]. בבחירות לכנסת הרביעית, ב־3 בנובמבר 1959, הוצבה במקום ה-48 ברשימת המפלגה[9] בבחירות לכנסת השישית, ב-19 במאי 1965, הוצבה במקום ה-90 ברשימת המערך לאחדות פועלי ארץ ישראל[10].

במשך עשרות שנים עסקה בחינוך. הייתה המורה של הכיתה הראשונה במנרה. לאחר מכן לימדה בבית הספר היסודי שנוסד במקום, וכעבור זמן הייתה ממקימי בית הספר האזורי הר וגיא בקיבוץ דפנה[1]. בין השנים 1981 ל-1986 שימשה מרכזת הפיקוח באגף לחינוך התיישבותי במשרד החינוך, אגף המופקד על כל בתי הספר התיכוניים של ההתיישבות העובדת[2]. עם סיום עבודתה במשרד החינוך שבה לביתה להיות שוב למזכירת הקיבוץ[11]. ב-1994 מונתה ליושבת הראש של עמותת המכללות האקדמיות לחינוך של התנועות הקיבוציות אורנים וסמינר הקיבוצים[12].

חיים אישייםעריכה

בהפוגה הראשונה, בזמן מלחמת העצמאות, נישאה לרפי יעקב (נפטר ב-2012), עולה מגרמניה, איש החלוץ. לשניים נולדו במנרה ילדיהם תרצה, יפתח וגדי (גד). הם גם אימצו לביתם את בינייה (בנימין) ג'דידי[13], שנפל לימים במלחמת יום הכיפורים[2].

רבין היא חברת קיבוץ מנרה עד היום.

פרסיםעריכה

על פועלה, קיבלה רבין-יעקב, בין השאר: פרס עליית הנוער והחינוך ההתיישבותי, פרס מחנכת למופת של המכללות האקדמיות לחינוך, פרס החינוך של האוניברסיטה העברית, פרס החינוך של הגליל העליון ויקירת מכללת אורנים והייתה גם יקירת מכללת תל חי. בשנת 2017 המליצה עליה התנועה הקיבוצית לקבלת פרס ישראל בשנת ה-70 למדינה[2] בסוף הוחלט להעניקו ליהודה הראל (שהיה חבר מנרה בעבר וגר היום בקיבוץ מרום גולן).

אילן יוחסיןעריכה

 
 
נחמיה רבין
1886–1971
 
 
 
רוזה כהן
1890–1937
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רחל רבין יעקב
 
 
 
יצחק רבין
1922–1995
 
 
 
לאה רבין
1928–2000
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אברהם בן-ארצי
1947–2010
 
דליה רבין
 
אבי פילוסוף
 
יובל רבין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יונתן בן-ארצי
 
נעה רוטמן
 
אלדד רוטמן
 

הערות שולייםעריכה