לאה רבין

לאה רבין (לבית שלוסברג; 8 באפריל 1928 – 12 בנובמבר 2000) הייתה רעייתו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין. שימשה יושבת ראש אגודת אלו"ט והייתה פעילה בארגונים התנדבותיים שונים.

לאה רבין

לאה רבין
לידה	28 באפריל 1928 קניגסברג, פרוסיה, גרמניה
פטירה	12 בנובמבר 2000 (בגיל 72) פתח תקווה, ישראל
שם לידה	לאה שלוסברג
מדינה
תאריך עלייה	1933
מקום קבורה	הר הרצל
בן או בת זוג	יצחק רבין (1948–4 בנובמבר 1995)
הרעייה של ראש ממשלת ישראל ה-5 3 ביוני 1974 – 20 ביוני 1977 (3 שנים) → מרים אשכול עליזה בגין ←
13 ביולי 1992 – 4 בנובמבר 1995 (3 שנים) → שולמית שמיר סוניה פרס ←
פרסים והוקרה
מדליית בובר-רוזנצווייג (1998)
חתימה

ביוגרפיה

לאה ויצחק רבין בעטיפת ספרה האוטוביוגרפי

לאה רבין עם הילרי וביל קלינטון, 13 בדצמבר 1998

לאה שלוסברג נולדה ב-8 באפריל 1928 בקניגסברג (כיום קלינינגרד ברוסיה, אז עיר במחוז פרוסיה המזרחית, גרמניה), לחיים (הרמן) וגוסטה שלוסברג (לבית נחמנסון, אחותו של הביוכימאי פרופ' דוד נחמנסון). בשנת 1933 עלתה לארץ ישראל עם הוריה ואחותה אביבה (שלימים נישאה לאברהם יפה). ההורים ניהלו את מלון פלטין בתל אביב.

הייתה חברת השומר הצעיר ושירתה במסגרת הכשרה בעין חרוד כחברה בחוליית סיור של הפלמ"ח. בהמשך, בשנת 1948 שירתה במערכת ההוצאה של עלון הפלמ"ח.

בשנת 1943 פגשה את יצחק רבין, כשהייתה עדיין תלמידת תיכון חדש בתל אביב. השניים נישאו במהלך מלחמת העצמאות. לזוג רבין נולדו שני ילדים, דליה ויובל. היא סיימה לימודים בסמינר להוראה.

בשנות השישים החלה לפעול במסגרת חוג דור ההמשך של מועצת הפועלות ומספר פעמים יצאה לחו"ל בשליחות הארגון.

בשנת 1976 עמדה בראש משלחת ישראל אל כנס הנשים העולמי של האו"ם שהתקיים במקסיקו.

לאה הייתה מעורבת בפרשה שאירעה בתקופת כהונתו של יצחק רבין כראש ממשלת ישראל, בה לא דיווחה לאה על חשבון במטבע חוץ שהחזיקה בחו"ל. יצחק רבין הודה כי ידע על חשבון הבנק, ו"כי אין סודות בינו ובין אשתו". הפרשה נודעה בשם פרשת חשבון הדולרים, והובילה בשנת 1977 לפרישתו של בעלה מראשות הממשלה. על פי הניו יורק טיימס, היו בחשבון 90,000 דולר, שקיבל רבין עבור הרצאות בעת שכיהן כשגריר. סכום זה שקול לכ-400,000$ בשנת 2019 בהתאמה לאינפלציה.

לאורך השנים נטלה לאה רבין חלק בפעילות התנדבותית ושימשה מאז 1975 כיו"ר אגודת אלו"ט למען ילדים אוטיסטים. ב-21 במרץ 1994 קיבלה את אות "אשת השנה" על פועלה למען ארגונים וולונטריים.

לאחר רצח בעלה ב-4 בנובמבר 1995, הקדישה לאה רבין זמן רב למען הנצחת בעלה ומורשתו.

היא הביעה תמיכה בשמעון פרס בבחירות 1996, וכאשר בנימין נתניהו ניצח, הביעה את מר לבה ואת תסכולה מניצחון הימין, בציטוט המפורסם "כי בא לי לארוז מזוודות ולהתחפף מהמדינה" תוך שהיא מביעה סלידה מנתניהו. לאחר הסערה הציבורית שקמה בה נערכה התרמה ספונטנית לכרטיס טיסה עבורה, חזרה בה מדבריה.

בבחירות 1999 הביעה תמיכה באהוד ברק. במהלך כהונתו של ברק הביעה את הסתייגותה ממנו ואמרה כי מבחינתה, פסק ברק מלהיות ממשיכו של בעלה. במיוחד חרתה לה הסכמתו של ברק לחלק את ירושלים, והיא טענה כי בעלה לא היה נותן ידו לחלוקת העיר, אותה שחרר בהיותו רמטכ"ל במהלך מלחמת ששת הימים. בבחירות באותה השנה הוצבה במקום ה-120 האחרון והסמלי ברשימת ישראל אחת, בראשותו של ברק.

ב-10 במאי 2000 פרסם העיתון "וושינגטון פוסט" שרבין לוקה בסרטן הריאה. היא עברה טיפולים קשים במרפאה בארצות הברית ובבית החולים בילינסון. חודש לפני מותה לקתה רבין בדלקת ריאות ואושפזה במחלקה פנימית למשך שלושה שבועות. נפטרה ב-12 בנובמבר 2000 בבית חולים בילינסון ונקברה ליד בעלה בהר הרצל. מצבתם של השניים תוכננה על ידי האדריכל משה ספדיה.

נחמיה רבין 1886–1971

רוזה כהן 1890–1937

רחל רבין יעקב

יצחק רבין 1922–1995

לאה רבין 1928–2000

אברהם בן-ארצי 1947–2010

דליה רבין

אבי פילוסוף

יובל רבין

יונתן בן-ארצי

נעה רוטמן

אלדד רוטמן

ספריה האוטוביוגרפיים

• כל הזמן אשתו (1988) (הספר בקטלוג ULI)
• הולכת בדרכו (1997) (הספר בקטלוג ULI)

לקריאה נוספת

• אילן בן עמי, האישה שאיתו: חייהן הפרטיים והציבוריים של נשות ראשי הממשלה בישראל, הוצאת מטר, 2010 (הספר בקטלוג ULI). לאה רבין, עמ' 101–136.

קישורים חיצוניים

• סמדר שמואלי, אורן רייס וורד לוביץ', לאה רבין הלכה לעולמה בבית החולים "בילינסון", באתר ynet, 12 בנובמבר 2000
• לאה רבין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• לאה רבין (1928-2000), דף שער בספרייה הלאומית
• לאה רבין, באתר הפלמ"ח