ריצ'רד דרייפוס

שחקן אמריקאי

ריצ'רד סטיבן דרייפוסאנגלית: Richard Stephen Dreyfuss; נולד ב-29 באוקטובר 1947) הוא שחקן קולנוע וטלוויזיה וסופר יהודי-אמריקאי, זוכה פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר, פרס גלובוס הזהב ופרס באפט"א על משחקו בסרט "דירה לשניים".

ריצ'רד דרייפוס
Richard Dreyfuss
לידה 29 באוקטובר 1947 (בן 77)
ברוקלין, העיר ניו יורק, מדינת ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Richard Stephen Dreyfus
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
תקופת הפעילות מ-1964 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקן, קולנוען, סופר
מקום לימודים תיכון בוורלי הילס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ג'רמי ריין (19831995) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים בן דרייפוס, Emily Dreyfuss, Harry Dreyfuss עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

דרייפוס נולד וגדל בברוקלין, ניו יורק שבארצות הברית; לנורמן דרייפוס, משפטן ומסעדן במקצועו, ולג'רלדין (לבית רובינס), פעילת שלום.[1][2] שם המשפחה עמו נולד דרייפוס אוית תחילה מעט שונה באנגלית (Dreyfus) והוא במקור גם מיידיש, וככל הנראה נגזר משם העיר טריר שבגרמניה,[3] שם הייתה אוכלוסייה גדולה של יהודים-אשכנזים מאז שלהי העת העתיקה ובימי הביניים – השם הלטיני של העיר הוא "טרבירס" ו"דרייפוס" הוא גרסה גרמאנית לאותו השם.[1] לדברי דרייפוס: "גדלתי בתחושה –שאני ואלפרד דרייפוס בני אותה המשפחה."[4][5][6]

הוא אחיו הצעיר של לורין דרייפוס, שהיה שחקן, מפיק ותסריטאי שנפטר בשנת 2021; כשאחייניתו דרך אחיו הבכור היא השחקנית ההוליוודית נטלי דרייפוס(אנ') ("ריטה רוק", "המקוריים", "הפלאש").[7].[1]

קריירה

עריכה

קריירת המשחק של דרייפוס החלה במהלך שנות נעוריו, במרכז קהילתי יהודי שבבוורלי הילס. הוא הופיע לראשונה בהפקת הטלוויזיה "In Mama's House" כשהיה בן 15.

דרייפוס סירב להתגייס לצבא האמריקני למלחמת וייטנאם מטעמים מצפוניים, אך לחלופין עבד כפקיד בבית חולים בלוס אנג'לס. באותה התקופה הוא שיחק במספר סדרות טלוויזיה בתפקידים קטנים, כגון "פייטון פלייס"‏, "Gidget", מעשי כשפים ו"The Big Valley". במהלך סוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים, הופיע גם על במות ברודוויי, אוף ברודוויי ובמופעים מאולתרים.

הסרט הראשון בו שיחק דרייפוס היה "הבוגר" בשנת 1967. הוא לא קיבל קרדיט על משחקו, ותפקידו היה בעל שורה אחת בלבד והיא: "שאקרא לשוטרים? אני אקרא לשוטרים." בנוסף הופיע גם בסרט "עמק הבובות" כעוזר במה, שם דקלם מספר שורות. ב-1973 הופיע בסרט "דילינג'ר", וגם בסרט שובר הקופות "אמריקן גרפיטי", לצד כוכבים לעתיד כגון האריסון פורד ורון הווארד. את התפקיד הראשי הראשון שלו, שיחק דרייפוס בסרט הקנדי "המרוץ לצמרת של דודי קרביץ".

פריצתו הגדולה של דרייפוס הייתה כששיחק בסרטיו של הקולנוען סטיבן ספילברג, "מלתעות" ו"מפגשים מהסוג השלישי". בשנת 1977 זכה דרייפוס בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר, בפרס גלובוס הזהב ובפרס באפט"א הודות למשחקו בסרט "דירה לשניים".

במהלך שנת 1978 החל דרייפוס להשתמש בקוקאין לעיתים תכופות. ארבע שנים לאחר מכן, כשנעצר בעבור אחזקת הסם אחרי שהתנגש עם רכבו בעץ, הבין שהוא מכור לקוקאין.[8] הוא נכנס לגמילה וכשיצא, חזר להוליווד עם הסרטים "היחפן מבוורלי הילס" ו"אני והחבר'ה" ב-1986.

 
ריצ'רד דרייפוס ואלאן קאר (מימינו), לאחר טקס פרסי אוסקר ה-61, 1989

ב-1991 כיכב דרייפוס לצד ביל מארי בקומדיה "מה הסיפור שלך בוב?", וכן שיחק והיה שותף בהפקה של הסרט "Prisoner of Honor" המגולל את פרשת דרייפוס ההיסטורית, שם הוא גילם את קצין הצבא הצרפתי ז'ורז' פיקאר. ב-1994 השתתף דרייפוס בקונצרט ההיסטורי להנצחת השואה, שהתקיים בוותיקן בנוכחותם של האפיפיור ה-264 יוחנן פאולוס השני, של הרב האיטלקי אליהו טואף (רבה של רומא), וכמו-כן של נשיא איטליה דאז. דרייפוס קרא קַדִּישׁ כחלק מהופעתו של ליאונרד ברנשטיין עם התזמורת הפילהרמונית המלכותית תחת ניצוחו של גילברט לוין.

ב-1995 היה דרייפוס מועמד לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר ולפרס גלובוס הזהב על תפקידו בסרט "סימפוניית החיים".

 
דרייפוס, 1997

ב-2004 הופיע בברודוויי בעיבוד מחודש ל-"Sly Fox". בנובמבר 2004 היה דרייפוס אמור להופיע במחזמר "המפיקים" בלונדון, אבל פרש מההפקה שבוע לפני הצגת הבכורה. התקשורת ציינה כי דרייפוס עדיין סובל מבעיות בנוגע לניתוח פריצת דיסק שעבר בינואר, וכי התפקיד במחזה זה עלול להיות תובעני פיזית. דרייפוס ועוזרו הצהירו כי הוא סובל ממספר פציעות, וכי הוא נדרש להשתמש במכשירים תומכים במהלך החזרות.[9] דרייפוס הוחלף על ידי ניית'ן ליין בליל הבכורה בלונדון, ומאוחר יותר התברר כי הוא פוטר.[10]

בשנת 2006 הופיע בסרט האסונות "פוסידון" כאחד הניצולים. כשנתיים אחר כך גילם את דמותו של דיק צ'ייני בסרטו של הקולנוען אוליבר סטון משנת 2008 "W.‎". בתחילת 2009 הופיע במחזה "Complicit" בתיאטרון אולד ויק שבלונדון, אנגליה. השתתפותו במחזה הייתה נושא למחלוקת רבה, בעקבות כך שדרייפוס נראה כמשתמש באוזניה על הבמה, לפי דיווח, בשל אי היכולת שלו ללמוד שורות בזמן.[11][12] בנוסף באותה השנה, הוא דיבב בהופעת אורח בה גילם את עצמו, בסדרת האנימציה הקומית "איש משפחה" ברשת FOX. בשנת 2015 שיחק בגרסתה האמריקאית לקומדיית המצבים הטלוויזיונית הישראלית "סברי מרנן" – ברשת TBS תחת שם הכותר "Your Family or Mine", עד לביטול הסדרה בתום עונתה הראשונה.

לדרייפוס כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד בשדרות הוליווד 7021.[13]

חיים אישיים

עריכה

דרייפוס היה נשוי לג'רמין ריין, תסריטאית ומפיקה במקצועה, בין השנים 1983–1995. לזוג שלושה ילדים, אמילי (1983), בנג'מין (1986) והארי (1990). בנו, בנג'מין, נולד עם גידול סרטני ממאיר בעינו השמאלית, ומאז, דרייפוס וריין מגייסים כספים למרכזי אופתלמולוגיה (רפואת עיניים) ברחבי ארצות הברית.[14]

דרייפוס לוקה בהפרעה דו-קוטבית, וב-2006 אף הופיע בסרטו הדוקומנטרי של סטיבן פריי "Stephen Fry: The Secret Life of the Manic Depressive", שבו פריי (שגם כן לוקה בה) ראיין אותו על אודות חייו כבי-פולארי.[15]

ב-9 באוגוסט 2008 דווח שדרייפוס תובע את אביו ודודו, על הלוואה בת יותר מ-24 שנים, שטען שאף פעם לא שולמה. הוא סיפר שב-1984 נתן לקרוביו סכום בסך 870,000 דולרים, עת היו להם זכויות בבניין משרדים בלוס אנג'לס. התביעה הוגשה לבית המשפט ב-8 באוגוסט 2008, ודרייפוס טען שההלוואה עדיין לא נפרעה, ושדודו סירב למסור דו"חות פיננסים. הוא דיווח שהוא מבקש פירעון להלוואה בתוספת ריבית ופיצויי נזיקין.[16]

ב-1999 נישא דרייפוס לג'נאל לאסי, אך הוא התגרש ממנה, וב-2006 נישא לסבטלנה ארוקין, ילידת-רוסיה. כיום הם גרים בסן דייגו, קליפורניה שבארצות הברית.

פעילות פוליטית

עריכה

דרייפוס ביטא את דעתו בפומבי בשנים האחרונות בנושא מדיניות דיווח החדשות בתקשורת ובנושאי חקיקה ודעת הקהל, תוך שהוא מדבר וכותב על תמיכתו בזכות לפרטיות, בחופש הביטוי, בדמוקרטיה ובאחריות אישית.[17] הוא ארגן ותמך בקמפיינים שמטרתם הייתה ליידע את הציבור במה שהוא מגדיר כ"שחיקה פוטנציאלית של זכויות אדם, וזאת במסגרת יוזמה פרטית שהחל בשנת 2006 בתגובה להפרות זכויות האדם שבוצעו תחת ממשלו של ג'ורג' בוש, כדבריו.[18]

ב-16 בפברואר 2006 דיבר דרייפוס בפני אגודת העיתונאים הלאומית (National Press Club) בוושינגטון בתקווה לעורר דיון לאומי בנוגע להליכי הדחה כנגד הנשיא בוש.[19] ב-17 בנובמבר באותה שנה הוא הופיע בתוכנית האירוח "זמן אמת עם ביל מאהר" (Real Time with Bill Maher) בחבר דיון שדן בנושא לימודי האזרחות בבתי הספר.[20] בשנת 2007 הופיע בסרט התיעודי "18 in '08" העוסק בהצבעתם של בני נוער בבחירות.[21] כיום דרייפוס חבר בחבר הנאמנים של המרכז הלאומי לחוקה (National Constitution Center) בפילדלפיה.[22]

אקדמיה

עריכה

דרייפוס פרש חלקית ממשחק, והחל להיות פעיל בפרויקט כלל ארצי לעידוד לימוד היסטוריה אמריקנית בבתי ספר יסודיים בארצות הברית. נכון להיום, הוא עמית בכיר במכללת סנט אנטוני השייכת לאוניברסיטת אוקספורד.[23]

ספרים

עריכה

ב-1995 כתב דרייפוס את הספר "The Two Georges" מסוגת ההיסטוריה חלופית/מסתורין, לצד סופר המדע בדיוני הארי טרטלדאב, על פי רעיון של דרייפוס. הספר היה מועמד לפרס סיידווייז להיסטוריה חלופית.

פילמוגרפיה

עריכה
שנה סרט תפקיד הערות
1967 הבוגר תושב מקומי תפקיד מזערי
עמק הבובות עוזר במה תפקיד מזערי
1968 The Young Runaways טרי
Hello Down There הרולד ובסטר
1973 אמריקן גרפיטי קורט הנדרסון מועמדות לפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר בסרט קומדיה או מוזיקלי
דילינג'ר בייבי פייס נלסון
1974 המרוץ לצמרת של דודי קרביץ דודי
The Second Coming of Suzanne קלאביס
Inserts בוי וונדר
1975 מלתעות מאט הופר מועמדות לפרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר
פייטון פלייס קפטן סדרת טלוויזיה; פרק: Episode: 1/94
1976 ניצחון באנטבה סא"ל יוני נתניהו סרט טלוויזיה על מבצע אנטבה של צה"ל – שודר ברשת ABC האמריקנית
1977 מפגשים מהסוג השלישי רוי נירי מועמדות לפרס סאטורן לשחקן הטוב ביותר
דירה לשניים אליוט גרפילד פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר
פרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר בתפקיד ראשי
פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר בסרט קומדיה או מוזיקלי
פרס מטעם חוג מבקרי הקולנוע של לוס אנג'לס לשחקן הטוב ביותר
פרס מטעם חוג מבקרי הקולנוע של קנזס לשחקן הטוב ביותר
פרס מטעם דייוויד די דונטלו לשחקן הזר הטוב ביותר
1978 The Big Fix משה ויין
1980 התחרות פול דיטריך
1981 של מי החיים האלה לעזאזל? (סרט) קן האריסון
1984 ידידים לעניין ג'ו
1986 היחפן מבוורלי הילס דייוויד 'דייב' וייטמן
אני והחבר'ה גורדי לצ'אנס
1987 אנשי הפח ביל 'ביבי' באבווסקיי
מעקב צמוד הבלש כריס ליקס
שאלה של שפיות אהרון לוינסקי מועמדות לפרס גלובוס הזהב לשחקן המשנה הטוב ביותר בסרט קולנוע
1988 ירח מעל פארדור ג'ק נואה/הנשיא אלפונס סימס
1989 ‏ Let It Ride ג'יי טרוטר
לנצח פיט סאנדיץ'
1990 רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים השחקן
גלויות מהחיים ד"ר פרנקנטל
1991 Once Around סאם שארפ
Prisoner of Honor קולונל ז'ורז' פיקאר
מה הסיפור שלך בוב? ד"ר ליאו מארווין
1993 אבודים ביונקרס לואי קורניץ
מעקב צמוד 2 הבלש כריס ליקס
1994 שתיקה קטלנית ד"ר ג'ייק ריינר
1995 המילה האחרונה לארי
הנשיא מאוהב סנטור בוב רמסון
סימפוניית החיים גלן הולנד מועמדות לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר
מועמדות לפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר בסרט דרמה
1996 ג'יימס והאפרסק הענק חרגול דיבוב
חולה הדק ויק
1997 לילה נופל על מנהטן סאם ויגודה
אוליבר טוויסט פייגין
1998 השבט האבוד פרופ' ג'יימס קריפנדורף
1999 לנסקי מאיר לנסקי סרט טלוויזיה של HBO
2000 The Crew בובי ברטלאמאו/מספר
אזעקת שווא הנש סרט טלוויזיה של סטיבן פרירס ל-CBS
2001 הזקן שקרא סיפורי אהבה אנטוניו בוליבר מועמדות לפרס מטעם חוג מבקרי הקולנוע של אוסטרליה לשחקן הטוב ביותר
מי זה קלטיס טאוט מיקה דונאלי
החינוך של מקס ביקפורד מקס ביקפורד סדרת טלוויזיה
מועמדות לפרס מטעם גילדת שחקני מסך, על הופעה יוצאת מן הכלל של שחקן בסדרת דרמה
היום בו נורה רייגן אלכסנדר הייג סרט טלוויזיה
פרס לווין לשחקן הטוב ביותר במיני-סדרה או בסרט טלוויזיה
מועמדות לפרס מטעם גילדת שחקני מסך, על הופעה יוצאת מן הכלל של שחקן במיני-סדרה או בסרט טלוויזיה
2002 קומה פרופסור הילסייד מיני-סדרה
2003 מחוף אל חוף ברנבי פירס סרט טלוויזיה
2004 עיר הכסף צ'אק רייבן
2006 פוסידון ריצ'רד נלסון
2007 איש הפח מיסטיק מן מיני-סדרה
2008 Signs of the Time מספר
W. דיק צ'ייני
America Betrayed מספר
2009 האהבה היוונית שלי אירב
צלו של ביל פאג רוטבאום
2010 פיראנה 3D
Red אלכסנדר דאנינג
שומרי האור סת'
2013 פרנויה פרנק קסידי
בחורות טובות
2014 Cas and Dylan ד"ר דילן פפר
פולשים דייוויד
2015 מאחורי הרוכסן ג'ורג' הילר
Your Family or Mine לואיס ווסטון סדרת טלוויזיה אמריקאית ברשת TBS – המבוססת על "סברי מרנן" הישראלית
2017 יריית פתיחה ארלן קוקס סדרת טלוויזיה
2018 מועדון הספר הטוב ג'ורג'
ביצי קוויאר יורי סרטו של קובה גודינג ג'וניור
אשר אבי
2019 Polar: המתנקש פורטר
הצחוק האחרון באדי גרין, קומיקאי
2021 Every Last One of Them מרפי
משני צידי החוק בן מאיירס
2022 Murder at Yellowstone City אדגר בלייק
2023 Sweetwater מוריס פודולוף
TBA Abandonment צ'אק
Killing Winston Jones וינסטון ג'ונס סרטו של ג'ואל מור

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 ethnic, Richard Dreyfuss, Ethnicity of Celebs | EthniCelebs.com, ‏2017-11-26 (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ Film Reference.com biography
  3. ^ Richard Dreyfuss at middle age: A rebellious Jew finds his own wisdom. פרקליט היהודים. מרץ 1995
  4. ^ "Academy Award Winning Actor Richard Dreyfuss Speaks at BHCC". Bunker Hill Community College. United Business Media. 1 בפברואר 2007. ארכיון מ-23 במאי 2008. נבדק ב-26 באפריל 2019 – via PR Newswire. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Chronicle.ניו יורק טיימס. 20 בנובמבר 1991.
  6. ^ Jacobs, Andrea (במרץ 1995). "Richard Dreyfuss at middle age: A rebellious Jew finds his own wisdom". The Jewish Advocate. אורכב מ-המקור ב-17 באוקטובר 2007. נבדק ב-26 באפריל 2019 – via FindArticles. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Natalie Dreyfuss | Actress, IMDb (באנגלית אמריקאית)
  8. ^ Biography
  9. ^ Adam, Karla; "My musical hell"; 21 בינואר 2005
  10. ^ "Dreyfuss in London stage return" חדשות BBC‏ 3 בנובמבר 2008
  11. ^ Bloomberg Politics - Bloomberg, Bloomberg.com (באנגלית)
  12. ^ TLS - Times Literary Supplement, TLS (באנגלית בריטית)
  13. ^ Hollywood Walk of Fame; Hollywood Chamber of Commerce
  14. ^ Susan Schindehette. "Risen from the Ashes, Richard Dreyfuss Faces His Family's Pain with Strength, Not Self-Pity"‏ 4 במרץ 1991
  15. ^ Stephen Fry: The Secret Life of the Manic Depressive באתר BBC
  16. ^ "Jaws star sues family over loan" בBBC‏ 9 באוגוסט 2008
  17. ^ Dreyfuss campaigns against "shaped news" ‏ 27 באפריל 2006
  18. ^ The Education of Richard Dreyfuss - הבוסטון גלוב
  19. ^ Summary and video footage of speech
  20. ^ Morris, Michele AARP Richard Dreyfuss's New 'Opus'
  21. ^ YouTube - 18 in '08 Trailer
  22. ^ National Constitution Center - Near Independence Hall in Historic Philadelphia
  23. ^ The education of Richard Dreyfuss" הבוסטון גלוב, 24 בינואר 2009.