שבח וייס

פוליטיקאי וסופר ישראלי, יושב ראש הכנסת ה־13

שבח וייס (נולד ב-5 ביולי 1935) הוא פרופסור למדע המדינה ויושב ראש הכנסת ה-13. כיהן כשגריר ישראל בפולין ולאחר מכן כיהן כיו"ר מועצת יד ושם.

שבח וייס
Szewach Weiss.JPG
לידה 5 ביולי 1935 (בן 85)
ד' בתמוז ה'תרצ"ה
הרפובליקה הפולנית השנייההרפובליקה הפולנית השנייה בוריסלב, פולין
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק דיפלומט, פוליטיקאי, איש חינוך, מרצה באוניברסיטה, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המערך (השני), מפלגת העבודה
יושב הראש ה-11 של הכנסת
13 ביולי 199217 ביוני 1996
(4 שנים)
כנסות ה-13
חבר הכנסת
20 ביולי 19817 ביוני 1999
(17 שנים)
כנסות 1014
תפקידים בולטים
פרסים והוקרה
  • הצלב הגדול של מסדר ההערכה של הרפובליקה של פולין (2004)
  • עיטור מסדר העיט הלבן עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה S.Weiss signature.JPG עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

שבח וייס נולד ב-5 ביולי 1935 בבוריסלב שבפולין (היום במחוז לבוב של אוקראינה). שרד עם בני משפחתו את השואה כאשר הוחבאו על ידי שתי נשים, אוקראינית ופולניה. בני משפחתו (הוריו, אחיו הגדול אהרון, אחותו מילה ובן משפחה נוסף) מצאו מסתור בבית שכנתם האוקראינית יוליה מטצ'שין, ובמהלך האקציות הסתתרו בקיר כפול במחסן שבחצר ביתם. מאוחר יותר עברו למחבוא שהוקם במרתף מתחת לרצפה של גן ילדים שהיה סמוך לביתם, בעזרת שכנה אחרת, פולניה, מריה פוטז'נה, שם שהו עד לשחרור העיר באוגוסט 1944 על ידי הצבא האדום[1]. שתי השכנות, שסירבו להסגיר את המשפחה ודאגו לצרכיהם תוך סיכון חייהן, קיבלו כעבור שנים הכרה כחסידות אומות עולם.[2]

עלה לארץ ישראל ב-1947. בצעירותו היה חניך בסניף חיפה של הנוער הקומוניסטי.

בהיותו סטודנט, פעל כחידונאי, ותקופה מסוימת החליף את שמואל רוזן בחידונים ב"קול ישראל". בשנת 1966 עבר תאונת דרכים שבה נפצע קשה ולאחריה הגיש תביעת נזיקין בסך 560,000 ל"י, שהייתה מתביעות הנזיקין הגבוהות ביותר שהוגשו בישראל עד אז[3]. חרף זאת המשיך בלימודיו באוניברסיטה העברית: תואר שני בתחום שלטון מקומי ודוקטורט בתחום מדע המדינה בשנת 1969[4]. בשנת 1975 זכה אף בפרס מטעם המרכז לשלטון מקומי על מחקריו במדיניות מוניציפלית והקים את המחלקה ללימודי חוץ בתקשורת באוניברסיטת חיפה.

עם קבלת תואר הדוקטור, הפסיק וייס לעסוק בחידונים, והחל משמש מרצה בחוג למדע המדינה באוניברסיטת חיפה, ובד בבד החל לעסוק בפוליטיקה: היה חבר מועצת עיריית חיפה בשנים 19691981, חבר בוועדת הכספים, בוועדת התרבות ובהנהלת תיאטרון חיפה.

וייס שימש חבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה כ-18 שנים (בשנים 19811999). בכנסת העשירית נבחר לראשונה ושימש חבר בוועדת חוק, חוקה ומשפט ובכנסת ה-11 כיהן גם כחבר בוועדת המשנה לעניין בחירת נשיא אוסטריה קורט ולדהיים ובוועדות הכנסת ובועדת החוץ והביטחון, בהן היה חבר גם בכנסת ה-12. שימש כיו"ר הכנסת ה-13. במהלך כנסת זאת, נרצח ראש הממשלה יצחק רבין, ששבח וייס היה מתומכיו המובהקים. את התקופה הסוערת לפני הרצח ואת האווירה המתלהמת בכנסת תיאר בהמשך בספרו "השלום והבלהות". בכנסת ה-14 כיהן כחבר בוועדת הכנסת בלבד ושימש משקיף מטעם הכנסת במועצת אירופה.

לאחר שבבחירות המקדימות במפלגת העבודה דורג במקום נמוך ברשימתה לכנסת, לא נכנס לכנסת ה-15. לפיכך, משהתפנה מהעיסוק הפוליטי, מונה לשגריר ישראל בפולין, מדינת הולדתו.

בשנת 1995 זכה בתואר "יקיר התנועה לארץ ישראל יפה" ובשנת 2001 הוענק לו פרס התנועה לאיכות השלטון. קיבל את פרס הסובלנות מטעם ממשלת פולין בשנת 2002. בשנת 2003 זכה באות הכבוד הגבוה ביותר בפולין מטעם נשיא המדינה, "מצליח הנשר הלבן". בין השנים 2000–2006 שימש יו"ר מועצת יד ושם.

שבח וייס חיבר למעלה מעשרים ספרים בתחומי התמחותו המדעית ותחומי החידונים. בשל פועלו רב השנים למען העיר חיפה, מדינת ישראל, זיכרון השואה והייצוג המכובד בפולין, הוענק לו התואר יקיר העיר חיפה בשנת 2004. באותה שנה, ייסד את הקתדרה ללימודי ישראל באוניברסיטת ורשה וקיבל תואר דוקטור לשם כבוד בשנת 2006 מטעם אוניברסיטת ורוצלב.

בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום ה-114 הסמלי ברשימת העבודה לכנסת, ובבחירות לכנסת ה-19 שובץ במקום ה-116 ברשימתה.

שבח היה נשוי לד"ר אסתר וייס, מנהלת בית הספר המחוזי להשתלמויות עובדי הוראה וחינוך בחיפה, עד פטירתה ב-2005. לזוג נולדו שני ילדים: פרופ' יפעת וייס ונועם וייס. אחיו הוא היסטוריון השואה אהרון וייס.

ספריועריכה

  • ושיודע לענות, 1957
  • העיקר שיהיה שמח, 1957
  • מה בעדשות? חידון בתמונות, 1959
  • בים, ביבשה ובאוויר: חידות, חידודים ושעשועי לשון על נושאי הים, היבשה והאוויר, 1960
  • תן תשובה: אוסף חידונים, שעשועים ובידור קל, בצירוף תדריך לעורכי מסיבות וערבי בידור, 1961
  • קלע למטרה: משחקים, חידונים ופרפראות למסיבות רעים, 1962
  • דע את ההסתדרות: שאלות ותשובות, 1963
  • הפוליטיקאים בישראל: יצוג, מקורות וסגנונות גיוס, 1973
  • בעין בוחנת, 1975
  • הכנסת, תפקודה ותפוקתה, 1977
  • מה שהיה, מה שיש: פרקים בסוציפוליטיקה ישראלית, 1979
  • המהפך: מאי 1977 – נובמבר 1978, 1979
  • עיר, אזור ומדינה: השלטון המקומי בישראל - בעיות יסוד, 1979
  • שלטון, אופוזיציה ואלטרנטיבה, 1981
  • המשיח לא בא, 1987
  • יומן פרלמנטרי, 1988
  • היה בעיתון, 1990
  • שחור על גבי לבן, 1990
  • ההסתדרות בין עבר לעתיד: קובץ מאמרים ורשימות, 1991
  • זמן היו"ר: חלקים נבחרים מיומן פרלמנטרי של יו"ר הכנסת ה-13, 1998
  • השלום והבלהות, 1999

לקריאה נוספתעריכה

  • הערך "שבח וייס" בלקסיקון החיפאים, אישים ודמויות בחיפה, מאת ד"ר שי חורב, דוכיפת הוצאה לאור, עמ' 149, 2018, חיפה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה