שוויכה (כפר)

שְוֵויכֶּהערבית: شويكة) הוא כפר פלסטיני[1] בנפת טולכרם, כ-3 ק"מ צפונית למרכז העיר טול כרם, ועם התרחבות השטחים הבנויים, הכפר הפך לחלק מהעיר ונמצא באחריות עיריית טול כרם. הכפר ממוקם בגובה של כ-150 מ' מעל פני הים.

שוויכה (כפר)
شويكة
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה טולכרם
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 1,250 (2006)
קואורדינטות 32°19′37″N 35°01′47″E / 32.326976°N 35.029755°E / 32.326976; 35.029755 
אזור זמן UTC +2
http://mtulkarm.com/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפת שוויכה וטול כרם בשנת 1940, מדרום וממערב לכפר עברו מסילות ברזל וכביש דרך הים ההיסטורי נסלל בצמוד לכפר ממערב

שם הכפר

עריכה

מצפון לכפר נמצאת חורבה בשם שוכה א-ראס (شوكه الرأس) ולדברי וילנאי זה היה מקומה של שׂכֹה הקדומה וזה מקור שם הכפר.[2]

לפי מקורות ערביים, שווייכה נודעה כ"סוכּוה" (سوكوه), כלומר געגוע, ושם זה הוזכר בכתובות מצריות עתיקות. בעידן הכנעני נקרא המקום "סוּכּוֹ" ובתקופת הכיבוש הרומי – "שוכת אל-ראס" או "שוכה", ובתקופה הערבית נקרא היישוב "שויכה", כהקטנה של שוכה.[3]

הכפר נקרא על שם משפחת שוויכה שאדמות הכפר היו בבעלותה ואיכרים אריסים עיבדו אותם. משפחת שוויכה היא משפחת סוחרים שמקורה בשכם.[דרוש מקור]

היסטוריה

עריכה

לפי עדויות ארכאולוגיות האזור היה מיושב החל מתקופת הברזל בארץ ישראל. בשטח הכפר מספר אתרים ארכאולוגיים, וקברי שייח עתיקים (ח'ירבת "שוויכת א-ראס" "ח'ירבת סיב" מקאם "שייח' ג'מאל א-דין" ומקאם "שייח' ר'נים"). הכפר נבנה לצד דרך הים ההיסטורית והתפרנס מחקלאות ומסחר עם העוברים בדרך.

רוב תושבי הכפר היו איכרים אריסים שעיבדו אדמות בעמק חפר, חלק מאדמות אלו נמכרו לקרן קיימת ועליהן ניטעו פרדסים שקיבלו את השם "פרדסי שוויקה"[4][5].

בתקופת המנדט הבריטי

עריכה

בתקופת המנדט הבריטי נסללה דרך הים סמוך לכפר, ונבנו לאורך הכביש הסלול חניות ובתים.

בתקופת המרד הערבי הגדול הותקף הכפר על ידי כנופיות ששדדו את תושביו[6]. גם הבריטים הטילו עליו עוצר מספר פעמים וערכו מעצרים[7][8].

בסקר הכפרים בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 2,370 מוסלמים[9], ושטח הקרקע הכולל של הכפר היה 6,328 דונם[10], שמתוכם הוקצו 2,629 לחקלאות שלחין ו-3,223 לגידולי דגנים[11].

לפי תוכנית החלוקה, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית. במהלך מלחמת השחרור כבש צה"ל את הכפר, ועל פי הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות ב-1949, נסוג צה"ל והכפר עבר לשליטה ירדנית[12]. עם זאת איבד הכפר חלק מאדמותיו מאחר שהקו הירוק נקבע מזרחית לקו תוכנית החלוקה[13].

בשלטון ירדן

עריכה

בשנת 1954, בזמן שביתת הנשק, נציגי ירדן טענו כי צה"ל תקף את הכפר ביריות[14].

לאחר 1967

עריכה

במלחמת ששת הימים, בצוהרי ה-7 ביוני 1967, החלה מתקפת חטיבה 5 על אזור טולכרם. הכפר נכבש ללא התנגדות לאחר שהופצץ באש מרגמות ותותחים[15]. במהלך המלחמה ברחו כ-40 משפחות מהכפר, ואחר כך הכריז עליהם הממשל הצבאי הישראלי בשטחים כנכסי נפקדים[16].

לאחר הסכמי אוסלו בשנת 1995, רוב הכפר הוגדר כשטח B ואילו העיר טולכרם מדרום הוגדרה שטח A.

בשנת 1995 הוקם היישוב בת חפר, כ-500 מטר ממערב לכפר, מעבר לגדר ההפרדה. בת חפר נבנתה על אדמות שהיו בבעלות תושבי הכפר לפני הסכמי שביתת הנשק ב-1949. אזור זה היה בין הראשונים שנבנתה בהם גדר ההפרדה ב-1996, באזור זה גובה הגדר הוא 8 מטר[17][18].

ב-13 במאי 2001 פוצץ צה"ל מבנה של המשטרה הפלסטינית בשוויכה, לאחר שניתנה אזהרה והמבנה פונה מיושביו[19].

אוכלוסיה

עריכה
מפקדי אוכלוסין – שוויכה (שכם)
שנה תושבים מקור הערות
1922 1,568 [20]
1931 1,861 [20]
1945 2,370 [20][9]
1961 3,099 [20]
1982 2,400 [20]

אדמות, חקלאות ומים

עריכה

בסקר הכפרים בשנת 1945 נמצא ששטח הקרקע הכולל של הכפר היה 6,328 דונם, שמתוכם 6,060 דונם עובדו על ידי תושבים ו 268 דונם היו מושע.[20] 2,629 דונם הוקצו לחקלאות שלחין ו-3,223 לגידולי דגנים.

בשנת 2012 נמצא שהשטח הבנוי של הכפר / שכונה הוא כ-1,000 דונם[3]. רבים מתושבי שוויכה עדיין עוסקים בחקלאות והכפר מוקף חממות.

הכפר מחובר לרשת המים של העיר טולכרם, אך לצרכים חקלאיים הכפר תלוי במי גשמים ובמי 7 בארות.[3]

אישים שמוצאם מהכפר

עריכה
  • מוניר חסן אחמד נַ֫איְפֶה (אנ'): מדען ופיזיקאי אטום ומתמחה בננוטכנולוגיה. יליד 1945, בעל אזרחות אמריקאית וירדנית. בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת סטנפורד, בתחום הפיזיקה האטומית ומדעי הלייזר. בעל המצאות רבות הרשומות בארה"ב.
  • שריף מוסאמח (شريف مسامح): פרופסור לפיסיקה באוניברסיטת א-נג'אח בשכם. למד וקיבל תואר דוקטור בצפון קרוליינה, בשנת 1984.

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מפת אזור הכפר, 1918 (באנגלית). הוכנה על ידי צבא בריטניה. כוללת את סימון הכפר, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
  2. ^ זאב וילנאי, אריאל - אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 7716
  3. ^ 1 2 3 قرية شويكة | موسوعة القرى الفلسطينية, palqura.com - אנציקלופדיה לכפרים הפלסטיניים (בערבית)
  4. ^ פצועים משני הצדדים בתגרת יהודים וערבים, הַבֹּקֶר, 27 בינואר 1947
  5. ^ נהרג איש כנופיה בשרון בצפוני, הארץ, 19 במרץ 1948
  6. ^ הטירור בארץ, הארץ, 18 ביולי 1938
  7. ^ פעולות הצבא, הארץ, 8 במאי 1938
  8. ^ נאסרו 1500 ערבים?, הצופה, 25 ביולי 1938
  9. ^ 1 2 Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 21
  10. ^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 76
  11. ^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 127
  12. ^ נוסח ההסכם לשביתת נשק ביו ישראל לעב"רי, דבר, 4 באפריל 1949
  13. ^ בנתיבות "המשולש, דבר, 10 באוגוסט 1949
  14. ^ הירדנים: <<היו התקפות נוספות>>, דבר, 13 במאי 1954
  15. ^ גיורא עילם, נופץ "צוואר-הבקבוק", למרחב, 8 ביוני 1967
  16. ^ נסגרו בתים בגדה, שבעליהם נטשום במלחמה, למרחב, 3 בספטמבר 1970
  17. ^ עמירם אורן ורפי רגב, ארץ בחאקי: קרקע וביטחון בישראל, הוצאת כרמל, ירושלים, 2008, עמוד: 131
  18. ^ מזל מועלם, יישובי התפר יאמצו כל רעיון של הפרדה, באתר הארץ, 23 בפברואר 2002
  19. ^ אהד לסלוי, מבצע חומת מגן מהכלה להכרעה, משרד הבטחון ההוצאה לאור, 2022, עמוד 67
  20. ^ 1 2 3 4 5 6
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    , شويكه - Shuweika - שוויכה (כפר), Palestine Remembered, 2007