שיחה:בודקת טהרה

חשיבות

האם לערך יש בכלל חשיבות? שם החשיבות הוא ביקורת Daniel - שיחה 16:49, 8 בספטמבר 2016 (IDT)

מה??? אם היית מחכה אחרי השחזור שתי דקות היית מקבל הסבר. ביקורת - שיחה 16:50, 8 בספטמבר 2016 (IDT)

ביקורת, הייתי קודם בטלפון ולא שמתי לב אז סליחה Daniel - שיחה 16:54, 8 בספטמבר 2016 (IDT)

בסדר. עכשיו תסביר מה זה "שם החשיבות הוא ביקורת"? סתם בשביל העברית. ביקורת - שיחה 16:56, 8 בספטמבר 2016 (IDT)

ביקורת, אני תמיד כותב מי שם תבנית החשיבות Daniel - שיחה 16:59, 8 בספטמבר 2016 (IDT)

ה"שם" הוא בשי"ן שמאלית. יזהר ברק • שיחה • ו' באלול ה'תשע"ו • 21:50, 8 בספטמבר 2016 (IDT)

חשיבות

מחקתי את הערך כי אינו אנציקלופדי, אך נראה שאין על כך תמימות דעים. שחזרתי בינתיים, אם מישהו יבהיר חשיבות, אולי הוא יישאר. אני מתנצל על הדוגמאות הלא-מנומסות, הן נכתבו במקור בדף פרטי ו"זורם" יותר.

― הועבר מהדף שיחת משתמש:ביקורת
שלום ביקורת! לא מגיע[1][2] לעיסוק הזה ערך? בברכה, גנדלף - 16:30, 08/09/16

ממש ממש לא. אין להן סמכות לענות על צבעי כתמים, זה עובר לרב. כל מה שהן עושות זה מה שבאופן מסורתי עשו ועושות אחיות. מישהו חשב ומצא שאפשר להעביר קורס מזורז לנשים בלי הכשרה רפואית שתדענה לזהות פצעים במקומות הרלוונטיים, זה גם מקל על נשים באזורים לא עירוניים וגם מקור לפרנסה למכונים שמעבירים את ההכשרה, אבל אין כאן מקצוע חדש שראוי להגדרה עצמית אנציקלופדית אלא פיצ'ר של מקצוע שלצורכי פרסומת נמצא כעת בניסיון מיתוג. אנחנו לא אמורים להיות חלק מזה. מחר יחליט מד"א על פרמדיק שיניים שיודע להגיש עזרה ראשונה רק לכאבי שיניים כדי להגדיל את הפריסה של אנשים כאלה, זק"א תחליט על קברני דם שההכשרה שלהם מסתכמת באיסוף דם בלבד, הרבה יותר פשוט ללמוד את זה מטיפול בגופות. ומכבי האש יתנו תקנים וקורסים של פורצי שירותים שיודעים לחלץ רק מי שננעל בביתו אבל אין להם הכשרה לחילוץ מרכב מעוך. ביקורת - שיחה 16:38, 8 בספטמבר 2016 (IDT)

כנ"ל לגבי מתקינת דיאפרגמות. אני מבין את הצורך ברשימת "תפקידים" בפתיח של ערך, אבל זה פשוט לעשות צחוק. פלוני (?-?) הוא מורה בתיכון, מחדד עפרונות, מעניש תלמידים, מעמיד בפינות, משגיח בחצר בהפסקות, מלווה נשק, הורה מלווה מוסמך ומגיש תיקים בסוף היום. לעוזרת הבית שלי יש רשימה ארוכה יותר של התמחויות, היא באמת אלופה: מחנת מכוניות (אני ואשתי לא יודעים להכניס את הרכב ברוורס לחנייה), שואבת אבק בין מושבים ומאווררת חדרי אמבט. ביקורת - שיחה 16:45, 8 בספטמבר 2016 (IDT)

― סוף העברה
תודה לכל המשתתפים. ביקורת - שיחה 16:50, 8 בספטמבר 2016 (IDT)

אני מסכים עם ביקורת זוהי המצאה למטרות כסף קל. אין כאן שום דבר מוסמך ומוכר. במקוואות שאני מכיר אין בודקת טהרה, וכך גם ברוב המקוואות. זהו תחדיש פנטסטי. Mr. W ~‏ T ~ בית המשפטים העליון 16:56, 8 בספטמבר 2016 (IDT)

צר לי אך איני מסכימה. זהו מקצוע שראוי לערך, גם אם הוא לא בהכרח ענף באקדמיה. אגב, למיטב ידיעתי יש בציבור הדתי בודקות שעונות על שאלות כתמים־. • צִבְיָה • שיחה • ה' באלול ה'תשע"ו 18:38, 8 בספטמבר 2016 (IDT)

ואגב, אם היו מספיק מחני מכוניות מקצועיים בעולמנו היה ניתן לכתוב עליהם ערך. בודקות הטהרה, אחיות או לא, מקובלות על ידי רבנים שפוסקים בנושאים הללו. לא צריך להיות גאון גדול כדי להכריע אם מקןר הדימום הוא מהרחם עצמו או מצוואר הרחם/הנרתיק, רק להסכים לעסוק בתחום. • צִבְיָה • שיחה • ה' באלול ה'תשע"ו 18:41, 8 בספטמבר 2016 (IDT)

עוד כמה הערות: ראשית, הערך צריך להימחק כי הוא כתוב על הפנים. שנית, מיסטר דבליו, בודקות טהרה לא מקבלות נשים במקוואות. אלא- בדרך כלל באופן פרטי ולעיתים גם בקופות חולים. המקצוע קיים שנים ארוכות, אין בכך שום תחדיש. • צִבְיָה • שיחה • ה' באלול ה'תשע"ו 18:52, 8 בספטמבר 2016 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: קראי שוב, לא נכתב שהוא לא ענף באקדמיה אלא שהוא לא ענף בכלל. זה כמו בודק תאנים (משגיח כשרות שיודע רק לוודא חלק מהדברים). אני מוכן להעמיד את מיטב ידיעתי לעימות מול מיטב ידיעתך, למיטב ידיעתי אין בודקות שעונות על שאלות כתמים בלי שרב יראה את הכתם אחריהן. זה פשוט מעוגן בשולחן ערוך (יורה דעה סימן קפח סעיף ב ותורת השלמים שם). ביקורת - שיחה 18:53, 8 בספטמבר 2016 (IDT)

היית צודק אם כל בודקות הטהרה היו אחיות, אבל יש בודקות טהרה שאינם אחיות. בנוסף, גם מיילדות הם אחיות, ועדיין מדובר במקצוע בפני עצמו. בדיקת טהרה היא לא פעולה סיעודית ואינה. כללת באופן אוטומטי בין תפקידיה של האחות. יש אחיות שעוסקות בכך ויש שלא. ובאיזורים דתיים מסויימים שולחן ערוך הוא כבר לא המילה האחרונה. זכור לי שקראתי באיזשהו מקום על נשים שעונות על שאלות כתמים. כיוון שאני לא לגמרי זוכרת מי מה ואיפה, אבדוק שוב טרם אגיב בנושא הספציפי הזה. • צִבְיָה • שיחה • ה' באלול ה'תשע"ו 18:57, 8 בספטמבר 2016 (IDT)

א. לא אמרתי שזה נגזרת של אחות, זה פיצ'ר שאחות הייתה עושה אותו בעבר וכל אחת אחרת יכולה לעשות אותו. אבל זה לא מקצוע אלא מיומנות טכנית ספציפית, כמו פותחת קשרים. באזורים שהשולחן ערוך אינו המילה האחרונה, נשים בודקות לעצמן, הן לא מפגרות. ביקורת - שיחה 19:00, 8 בספטמבר 2016 (IDT)

טוב, מתברר שיש היום יועצות טהרה, שאליהן מפנות נשים שאלות בנושאי טהרה. אני מעוררת אותך לקושי של אישה לבדוק באופן עצמאי את מה שבודקת הבודקת. אני מציעה לכתוב ערך על כל תחום של בדיקת טהרה, שיכלול את הנושא עצמו, את בודקות הטהרה ואת היועצות. • צִבְיָה • שיחה • ה' באלול ה'תשע"ו 19:06, 8 בספטמבר 2016 (IDT)

יועצות טהרה זה הגיוני, הפסיקה הסופית היא של רב. יש גם יועצי כשרות לפרטיים, מארגני חתונות, ועוד נותני שירותים שמתמחים קצת יותר מהאדם הפשוט בתחום מסויים. זו תופעה מקובלת, והיא ראויה לשורה בערך הרלוונטי. משהו בסגנון: בשנים האחרונות ישנן יועצות טהרה ובודקות, שאליהן יכולות נשים לפנות, והן מפנות את השאלה לרב במקרה הצורך. או מַשוּ כזה. ביקורת - שיחה 19:10, 8 בספטמבר 2016 (IDT)

לפי מה שקראתי הפסיקה הסופית היא שלהן. ואני גם לא רואה סיבה שלא, אבל זה כבר עניין אחר. • צִבְיָה • שיחה • ה' באלול ה'תשע"ו 19:20, 8 בספטמבר 2016 (IDT)

בסעיף שציינתי אליו נאמר שאינן יכולות להורות בשאלות של צבעי כתמים. עם זאת, כשהשאלה אינה שאלה הן כן יכולות להורות. למשל - בשאלת כתמים בשבוע מסויים ובמצבים מסויימים, השאלה תלויה בגודל הכתם, בגודל פחות ממטבע פני מטהרים בלי להתייחס לצבעו, ובשאלה כזו כל אחד יכול לפסוק. כאן נכנס המשפט שלך על הקושי של אישה לבדוק באופן עצמאי מה שבודקת הבודקת, כי רובנו לא מודעות לכלל הזה ולמתי בדיוק הוא חל. ביקורת - שיחה 19:32, 8 בספטמבר 2016 (IDT)

זה אכן נכון (אם כי אני מתארת לעצמי שזה עלול להפסיק להיות נכון בעתיד. באופן עקרוני, 99% אחוז מהשאלות שמופנות לרבנים הם שאלות שמבוססות על אי ידיעה ולא קשורות להכרעה). בכל מקרה, זה סוטה מהדיון. • צִבְיָה • שיחה • ו' באלול ה'תשע"ו 11:57, 9 בספטמבר 2016 (IDT)

אני תומך בחשיבות וחולק על כל המהלך של ביקורת. אני נשוי מעל 7 שנים, והכרתי את העניין די סמוך לכך. אני לא יודע על ניסיון מיתוג שנעשה עכשיו, אבל גם אם ישנו כזה - זה לא נוגע לעצם החשיבות. לא מדובר במקצוע חדש, אלא במשהו קיים ונפוץ בציבור הדתי והחרדי, שרבנים מפנים אליו בעת הצורך. מאוזכר ומומלץ גם ע"י הרב אלישיב קנוהל בספרו. בהסבר של מכון פוע"ה ניתן ללמוד על הצורך שעלה מהשטח להכשרה הזו. יזהר ברק • שיחה • ו' באלול ה'תשע"ו • 22:10, 8 בספטמבר 2016 (IDT)

• פנייתי למעלה לביקורת הייתה לפני שידעתי שהערך אכן נכתב, אבל כעת אני מצטרף לתומכי החשיבות ואף הקדשתי את הזמן לתת צורה ראשונית לערך. בודקות הטהרה הן אומנם אחיות בהכשרתם המקדמית, אבל התפקיד שהן מבצעות אינו כלול בעיסוקן ככאלו. מדובר בנושא חשוב, מובחן, ותיק, ולא אינטואיטיבי לקוראים רבים, שלענ"ד מצדיק את הערך שלפנינו. בברכה, גנדלף - 22:38, 08/09/16

מצטרף לצביה וגנדלף. בורה בורה - שיחה 22:46, 8 בספטמבר 2016 (IDT)

גם מתקינת דיאפרגמות ומורה הוראה להלכות שבת הם נושאים חשובים, מובחנים וותיקים ולא אינטואיטיבים (ממתי זה נעשה נימוק בעד? אתמהה). כל זה מצדיק מונח בשיחון עברי-עברי, אבל ממש ממש לא נהיה מקצוע אנציקלופדי. מדובר במומחה-למחצה לדבר מסוים, יש כאלה בכל תחום, וזה שכאן יש קורס מיוחד לא הופך את זה לערך. הצורך מהשטח הוא צורך ברבנים ובאחיות ובמתווכים ומתורגמניות, כיוון שאי אפשר לענות על צורך זה בשל שנות הלימודים הרבות הנדרשות, המציאו את המשהו המזורז הזה. זה מה שיקרה אם מד"א תשים לב שכוח-אדם רב מדי מושקע בהדבקת פלסטרים, יכשירו [[מדביק פלסטרים|מדביקי פלסטרים]] רבים בקורס מזורז של 12 שעות מוכרות, ויורידו את העומס. ביקורת - שיחה 23:25, 8 בספטמבר 2016 (IDT)

אני חושב שכדאי לשלב את המידע בערך כפסקה בתוך הערך טהרת המשפחה או נידה. אין כאן "מקצוע" אמיתי שמחזיק ערך עצמאי. בהתאם הייתי מחליף את לתבנית איחוד. Mr. W ~‏ T ~ בית המשפטים העליון 02:24, 9 בספטמבר 2016 (IDT)

זה לא מקצוע אמיתי אלא חידוש של מכון פוע"ה. ניתן לשלב בערך שלהם. --שפ2000 - שיחה 06:42, 9 בספטמבר 2016 (IDT)

שפ, תגיד אתה רציני? שנים על גבי שנים נשים הולכות לבודקות טהרה. אולי עניין ההכשרה היא סיפור של מכון פוע"ה. אבל המקצוע הזה קיים לפני. • צִבְיָה • שיחה • ו' באלול ה'תשע"ו 11:57, 9 בספטמבר 2016 (IDT)

אני מסכים שזה קיים הרבה לפני. כבר לפני 20 שנה יזם רב חשוב בבני ברק (אחד מדייני בית הדין של הרב וואזנר) דבר כזה במטרה לאפשר הרגשה נעימה לנשים הפונות ולהקל את העומס בבתי ההוראה. ביקורת - שיחה 12:13, 9 בספטמבר 2016 (IDT)

למיטב ידיעתי, גברים (רבנים) מעולם לא בדקו פיזית נשים, כך שזה לא התחיל מתוך מטרה לאפשר הרגשה נעימה לקהל הנשים הפונות ולהקל את העומס - רבנים לא התעסקו בזה. זה בסך הכל מעניק מוצא הלכתי לבעיות כתמים. • צִבְיָה • שיחה • ו' באלול ה'תשע"ו 12:18, 9 בספטמבר 2016 (IDT)

אנחנו שוב מתעלמים מכך שה"מקצוע" כולל 2 פיצ'רים שונים: 1. בדיקה גניטלית, שזה עשו אחיות. והכשרה קלילה מספיקה כדי להכשיר כל אחת לבדיקה כזו. 2. שאלות כתמים. אי-נעימות התרחשה כאשר אישה עמדה בתור חצי שעה רק כדי לשמוע מהרב שזו לא הייתה שאלה, בודקת מנוסה שמכירה את החומר יכולה לסנן את השאלות ולהוריד את העומס כמו גם לקבל את האישה בסבר פנים יפות יותר. זה מה כתבתי.

על איזה מוצא הלכתי את מדברת? ביקורת - שיחה 12:23, 9 בספטמבר 2016 (IDT)

על פי המוכר לי, תפקידן בודקות טהרה הוא אך ורק בעיסוק הטכני של הבדיקה, והקביעה לגבי מקור הדימום. אני מניחה שבאופן עצמאי יש כאלה שמתנדבות לענות על שאלות. לגבי המוצא ההלכתי, אני מניחה שבעבר נשים רבות היו נאסרות כי היה ספק לגבי מקור הדימום, ולא היה כיצד להוכיח. כיום, כשיש אופציה לבדוק באופן ישיר את מקורו (-או לכל הפחות למצוא לו הסבר חילופי), זה פותר דילמות. • צִבְיָה • שיחה • ו' באלול ה'תשע"ו 12:37, 9 בספטמבר 2016 (IDT)

אצלנו מאד מחמירים שלא לאסור אישה לריק, לכן בכל מקרה שיש סיבה להניח שמדובר במקור אחר, שלא בזמן הווסת, הולכים לאחות לוודא שמדובר במשהו אחר. בדרך כלל עשו את זה אחיות פנסיונריות שמטבע הדברים היו יותר זמינות. ביקורת - שיחה 13:18, 9 בספטמבר 2016 (IDT)

נראה לי שזה מה שכתבתי. אגב, לדעתי בהרבה מקרים האבחון של הבודקות מוטעה, או לכל הפחות לא באמת סיבת הדמום (אם כי דומני שיש שיאמרו שזה מספיק). זכור לי שקראתי פעם מאמר של חנה קטן על שיעור יתר לא סביר של פצעים, לא מצליחה למצוא את זה. • צִבְיָה • שיחה • ו' באלול ה'תשע"ו 14:40, 9 בספטמבר 2016 (IDT)

בהלכות כתמים (ולא רק) חל הכלל של תלייה (הלכה). זה אומר שמספיקה הסתברות סבירה שהדימום נובע מהפצע כדי להתיר. יזהר ברק • שיחה • ח' באלול ה'תשע"ו • 22:10, 10 בספטמבר 2016 (IDT)

יזהרברק, זה תקף רק בכתם על בגד, לא כשנראה דם על הגוף או בבדיקה חודרנית. לכן זה לא מספיק. ביקורת - שיחה 09:44, 11 בספטמבר 2016 (IDT)

על פי טהרת הבית, ”אשה שיש לה מכה באותו מקום, ובדקה עצמה בעונת וסתה... בעד הבדוק ומצאה דם - אם יודעת בודאות שמכתה מוציאה דם, תולה דם זה בדם מכתה, וטהרוה היא... וכן שכן אם ארע הדבר שלא בעונת וסתה” (תורת הטהרה ה, מג) ובכתם (אף על בשרה) מקל אף אם אינה יודעת בוודאות שמכתה מוציאה דם. יזהר ברק • שיחה • ח' באלול ה'תשע"ו • 11:57, 11 בספטמבר 2016 (IDT)

לדעתי, אכן הנושא והמידע בו חושב דיו, השאלה היא אם זה מצדיק ערך בפני עצמו, מלבד שהערך כמות שהוא עכשיו מפרט יתר על המידה, דבר שאינו נצרך, אולי בשל רצון להרחיבו. השאלה היא אם אפשר להוסיפו לערך קיים, אך שיהיה קל למוצאו, אולי באמצעות הפניה?? בן-ימין - שיחה 00:19, 11 בספטמבר 2016 (IDT)

פיקוח על המחירים

דפנה מאיר[3] כתבתה במאמרה: "התגמול החומרי על בדיקת טהרה, שאורכה בין רבע שעה לשעה, הוא כ80 שקלים בבדיקה פרטית שלא במסגרת קופת החולים. זהו הסכום שאותו מתיר מכון פועה לבודקות לקחת מהנבדקות. בכל מקרה של חריגה גסה למעלה מסכום זה, עלולה לגרום לשלילת תעודת הבודקת מטעם מכון פועה. זאת על מנת לשמר את הסכום עממי, ולאפשר את הבדיקה לכל אישה, בכל מעמד כלכלי. [...] למרות האמור לעיל, יש מקומות בארץ בהם בדיקת טהרה עולה כ200 שקלים, ולעומתם יש בודקות במקומות אחרים בארץ המבצעות את הבדיקה בהתנדבות." לדעתי אם הגוף היחיד (ככל הידוע לנו) המסמיך את הבודקות קובע להן מחיר מקסימום ומאיים בשלילת הסמכה למי שתחרוג ממנו, יש לציין זאת בערך גם אם המדיניות לא תמיד נאכפת. לכן כתבתי: "המכון גם מקפיד על כך שהבודקות לא יגבו יותר משמונים ש"ח לבדיקה". TZivyA מחקה זאת בנימוק "לא רלוונטי".[4] אשמח לדעות נוספות. בפעם היחידה בה אשתי פנתה לבודקת שלא דרך קופ"ח, המחיר אכן היה 80 ש"ח. בברכה, גנדלף - 06:56, 11/09/16

האם בערך עורך דין אנחנו מפרטים תעריפי מינימום שקבעה לשכת עורכי הדין?

האם בערך חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים אנחנו מפרטים את כללי שכר הטרחה של עורך הדין?

האם יש ערכים נוספים שבהם מפורטים תעריפי מינימום או מקסימום?

התשובה לשאלות אלה תסייע להחלטה בעניין שלפנינו. דוד שי - שיחה 07:18, 11 בספטמבר 2016 (IDT)

תעריפי המינימום של לשכת עורכי הדין הם המלצה בלבד. אם הלשכה הייתה מאיימת לשלול את ההסמכה של מי שדורש פחות מסכום מסויים, ואם היה מדובר במספר אחד פשוט וקבוע של כך וכך שקלים לעבודה ללא תלות בהיקפה (בניגוד לכללים בפועל), ודאי שהיינו צריכים לציין זאת. כל שכן במקרה זה שהתעריף הוא תעריף מקסימום ולנבדקות יש עניין להתלונן אם גבו מהן יותר מדי. בנוסף, הערך עורך דין מבהיר את מעמדה של הלשכה כגוף גלדאי. לעומת זאת מכון פוע"ה מוצג כמכון הוראה בלבד, וכלל לא טריוויאלי שהוא גם ינהיג פיקוח מחירים בענף. בברכה, גנדלף - 08:57, 11/09/16

בנוסף למה שכתב דוד, למכון פועה אין שום סמכות או יכולת לאכוף מחירים. לא כל הבודקות הם בוגרות שלו, וגם אלו שכן לא מחוייבות לכך בשום צורה. אז הוא אמר. • צִבְיָה • שיחה • ח' באלול ה'תשע"ו 12:12, 11 בספטמבר 2016 (IDT)

דפנה מאיר כנראה הכירה את התחום יותר מכולנו ביחד, והיא כתבה: "בודקות הטהרה רובן ככולן הן בוגרות קורס הכשרת בודקות של מכון פועה." הקורס הוא וולונטרי ואינו נדרש פורמלית להצעת השירות, אבל מי שהלכה אליו בשביל לקבל עבודה, כדאי לה שמכון פועה לא ימחקו אותה מהרשימה שלהם, כי הלקוחות מגיעות דרך הרבנים. אבל אם לגישתך למכון אין סמכות ויכולת כך שהדרישות שללו אינן חשובות, מדוע לא מחקת גם את החצי השני של המשפט: "המכון מקפיד על כך שהבודקות לא יורו לנבדקת האם היא טמאה או טהורה"? בברכה, גנדלף - 13:21, 11/09/16

אני לא יודעת מה המקורות שלה והאם היא מדברת רק על המגזר הדתי. בכל מקרה, לגבי החצי השני - גם במקרה זה אין לו יכולת אמיתית לאכוף את הנושא, אך זוהי עמדה עקרונית של המכון ושל כל תחום בודקות הטהרה בכלל, ולכן זה ראוי לאזכור. • צִבְיָה • שיחה • ח' באלול ה'תשע"ו 13:29, 11 בספטמבר 2016 (IDT)

אם תקראי את המאמר תוכלי להתרשם מהיכרותה עם התחום ואני לא חושב שצריך לפקפק בדבריה רק כי היא דתית לאומית. העמדה כמובן היא של המכון ודעתה האישית אינה נוחה ממנה. בברכה, גנדלף - 14:01, 11/09/16

לדעתי אין צורך לרשום את הסכום בשקלים באנציקלופדיה, כמו שאין עדכון של מחיר כלל המוצרים שבפיקוח בישראל, אבל כן ראוי לאזכור שיש נורמה אתית מקובלת של מחיר לא גבוה (יחסית לביקורי בית וטיפולים פרטיים) וכן מי קבע אותה. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • ח' באלול ה'תשע"ו • 13:57, 11 בספטמבר 2016 (IDT)

זה ידרוש יותר מלל מרישום הסכום עצמו. בברכה, גנדלף - 14:01, 11/09/16

נכון, אבל זה יהיה יותר אנציקלופדי. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • ח' באלול ה'תשע"ו • 14:04, 11 בספטמבר 2016 (IDT)

משתמש:גנדלף, לא רמזתי ולו לרגע שאני מפקפקת בה בגלל שהיא מהמגזר הדתי לאומי. הערתי שייתכן שהיא מדברת על המגזר הדתי לאומי דווקא, משום ששם היא פעלה ואותו היא הכירה. מדובר בעדות, לא בסטטיסטיקה. • צִבְיָה • שיחה • ח' באלול ה'תשע"ו 14:35, 11 בספטמבר 2016 (IDT)

היא דיברה על "בודקות הטהרה רובן ככולן" ולא על "בודקות הטהרה הדתיות לאומיות רובן ככולן". את חושדת, משום מה, שמה שהיא כתבה אינו נכון לגבי בודקות טהרה חרדיות. אני עדיין חושב שאם תעייני במקור תביני שהיא ממש לא חיה בבועה ומתעלמת ממגזר רחב כל כך לאורך כל המאמר. מכון פוע"ה מקובל גם בציבור החרדי. בברכה, גנדלף - 16:11, 11/09/16

אני מפקפק באמירה של בוגר מכון מסויים, הוא רואה את שדה הפעולה המדובר מזווית ראייה של בוגר אותו מכון. מאחר שמכונים אחרים לא נותנים קורסים דומים והאחרות שמספקות אותו שירות לא תמיד קוראות לעצמן "בודקות טהרה" או כל מונח פסאודו-מקצועי אחר, אין שום בעיה לומר שרוב "בודקות הטהרה" הן בוגרות הקורסים של פוע"ה. זה לא הופך את זה לנכון ולכל היותר ניתן לייחוס לה. ביקורת - שיחה 16:29, 11 בספטמבר 2016 (IDT)

לשם מה הולכים למכון?

כתוב בערך "המכון מקפיד על כך שהבודקות לא יורו לנבדקת האם היא טמאה או טהורה". אם כך מה הטעם ללכת למכון ולשלם 80 ש"ח אם בסוף התהליך הנבדקת יוצאת ללא ידע מה מצבה? בורה בורה - שיחה 12:10, 11 בספטמבר 2016 (IDT)

הבודקות בודקות האם מקור הדימום מהרחם או לא. הרב לא יכול לעשות את זה. את הפסיקה הסופית משאירים לרב, כי לנשים אסור לפסוק. • צִבְיָה • שיחה • ח' באלול ה'תשע"ו 12:15, 11 בספטמבר 2016 (IDT)

בורה, הפסיקה אינה תלויה רק במצב האובייקטיבי של מקור הדימום, אלא גם במצבה ההלכתי של האישה לפניו. חזקת טהרה וחזקת טומאה, זה תלוי בכמה נושאים ולכן יישאר תמיד בסופו של דבר להוראת הרב הבקי מן הסתם בהלכות ובפרטים הרלוונטיים. ביקורת - שיחה 12:20, 11 בספטמבר 2016 (IDT)

אעיר שאין מניעה הלכתית שאישה תפסוק הלכה, והרב משה פיינשטיין, למשל, כתב שאישה יכולה להיות משגיחת כשרות. יש איסור לכל איש ואישה להורות הלכה לציבור כל עוד לא מונה/תה לשם כך. עם זאת, חלק מהציבור הדתי ובמיוחד הציבור החרדי מקפיד על הרחקת נשים מסמכות הלכתית ועל שימור מבנה פטריארכלי בכלל (כפי שכתבה מאיר בסוף מאמר) ומכון פוע"ה הוא חלק מכך. בברכה, גנדלף - 13:21, 11/09/16

בלי לפתוח את תיבת הפנדורה הזו, אעיר באופן כללי כי יש הבדל גדול בין השגחת כשרות להוראת הלכה. משגיח כשרות רק צריך לפקח שלא נעשים דברים שאסורים על פי ההלכה - כל שעליו לדעת זה את ההלכה - אין איסור לאישה לדעת הלכה, ליהפך. לכן גם בציבור הדתי המיינסטרימי יש קורסים למשגיחות כשרות, אבל עדיין אין קורסים להוראת הלכה. השגחת כשרות הפך להיות מקצוע גברי בלי סיבה אמתית, כמו אפיית מצות. • צִבְיָה • שיחה • ח' באלול ה'תשע"ו 13:31, 11 בספטמבר 2016 (IDT)

יש סיבה אמיתית, אבל היא לא הלכתית. הסיבה היא שמדובר בתפקיד שמצריך לא מעט אסרטיביות, ולפעמים מצריך עימותים, פסילת מאכלים, הטרפת כלים וכדומה. לכן פחות נשים בנויות לו. יזהר ברק • שיחה • ט' באלול ה'תשע"ו • 21:09, 11 בספטמבר 2016 (IDT)

אם זה מה שתלמד נשים להיות, זה מה שהם יהיו. • צִבְיָה • שיחה • ח' באלול ה'תשע"ו 23:08, 11 בספטמבר 2016 (IDT)

אני לא חושב. ברור שיש נשים שזה מתאים להן, אבל לרוב הנשים זה לא מתאים, ולא משנה כמה "נלמד" אותן. עניין של מבנה אישיות. (אגב, יש גם הרבה גברים שזה לא מתאים להם. הצרה הגדולה היא שיש גברים שזה לא מתאים להם, אבל הם בכל זאת בתחום. מה שיוצא זה משגיח שלא מסוגל באמת להיות נאמן על הכשרות, וכל מה שהוא יכול זה להזהיר את השואלים פרטנית, שלא יאכלו.) יזהר ברק • שיחה • ט' באלול ה'תשע"ו • 00:01, 12 בספטמבר 2016 (IDT)

צא ולמד לכמה אחוז מהנשים זה היה מתאים לפני מאה שנה, ולכמה אחוז מהנשים זה מתאים היום. מבנה אישיות זה עניין נזיל. אינן דומות נשות יפן לנשות ישראל. • צִבְיָה • שיחה • ט' באלול ה'תשע"ו 00:09, 12 בספטמבר 2016 (IDT)

דוד המלך

לפי תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ד, עמוד א' (בתחתית העמוד) אף דוד המלך היה בודק טהרה, אז איך אפשר לזלזל בפעילות זו? אולי הזלזול נובע מכך ששם הערך הוא בנקבה, ואם נשנה אותו לבודק טהרה כל תדמית הערך תשתנה, ולא יהיה ספק בחשיבותו. דוד שי - שיחה 06:45, 12 בספטמבר 2016 (IDT)

דוד שי, אני לא בטוח שכל הקוראים יבינו שאתה מתלוצץ, אז כדאי לכתוב את זה ברור. די ברור שקתרין המלין הייתה גם מתקינה דיאפרגמות, אבל לא "מתקינת דיאפרגמות". לא כל פּוֹעַל הוא מקצוע, ולא כל מקצוע הוא תחום אנציקלופדי. ביקורת - שיחה 07:51, 12 בספטמבר 2016 (IDT)

אכן, מתלוצץ. לפעמים קשה לי לשאת את כובד הראש שבו מתנהלים כאן דיונים, אף שאני יודע שדיונים מסוג זה הם בליבת העשייה האנציקלופדית, והם הבסיס לאיכותה של ויקיפדיה. דוד שי - שיחה 20:17, 12 בספטמבר 2016 (IDT)