שיחה:הרצליה/ארכיון 1

תגובה אחרונה: לפני 7 שנים מאת Sokuya בנושא קולנוע סטאר

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

לראש הדף
לתחתית הדף

שם הערך עריכה


תקנו אוי אם אני טועה, אבל את שם העיר מאייתים כ"הרצליה", עם י' אחת, לא? TNT

לפי כללי הכתיב המלא יש לכתוב "הרצלייה", וכך מאייתת הלמ"ס, ואנחנו בעקבותיה. נכון ששנים רבות כתבו את שם העיר כ"הרצליה", והשינויים משגעים. דוד שי 15:38, 18 דצמ' 2004 (UTC)
כללי הכתיב המלא לא חלים על שמות פרטיים. באתר משרד הפנים בי' אחת, כך גם באתר עיריית הרצליה. מבחן גוגל כאן ממש מבהיל: 1.3 מיליון הרצליה לעומת כ-10,000 הרצלייה (כלומר פי 130). בקיצור להעביר להרצליה ויפה שעה אחת קודם. נתנאל 20:45, 13 דצמבר 2005 (UTC)
אם זה המצב, אני בעד הרצליה. גילגמש שיחה 20:47, 13 דצמבר 2005 (UTC)

בדיוק הוספתי את סמל העיר בשביל להדגיש את השם, לא משנה מה הלמ"ס אומרים, אפילו בסמל העיר כתוב הרצליה ולא הרצלייה. דרך אגב, הוספתי את התמונה טוב? כי אני חושב שהיא אמורה להיות מתחת לכיתוב ולא מימינה לו. --NirT23 20:50, 13 דצמבר 2005 (UTC)

ההתאמה לכתיב של הלמ"ס באה לכבודו של בוט היישובים, אבל הוא לא כל כך פעיל בשנה האחרונה, כך שאפשר לא להתחשב בו. אם משנים את הכתיב של הרצלייה, יש להיות עקביים ולטפל גם בנהרייה, פתח תקווה ועוד. דוד שי 21:48, 13 דצמבר 2005 (UTC)
העם ניצח. גם נהריה טופל. את פתח תקווה השארתי בצריך עיון. דוד שי 22:00, 13 דצמבר 2005 (UTC)
הרצלייה, רבותיי, וגם נהרייה. אבל נתניה ביו"ד אחת. שמים לב להבדל בהגייה? --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 21:45, 21 בפברואר 2012 (IST)
כתושב ותיק בהרצליה אני יכול להעיד שבעירנו קיימת "מסורת עתיקה מושרשת של כתיב חסר" לשם העיר, ולכן אני מבין מדברי האקדמיה שנוכל להמשיך לכתוב "הרצליה". דוד שי - שיחה 22:02, 21 בפברואר 2012 (IST)

מספר התושבים עריכה

עפ"י הצהרת עיריית הרצליה, יש בעיר 97 אלף תושבים. נא לתקן, בבקשה.

GreenMonkey,23:03,13.11.10

לפי נתוני הלמ"ס נכון לספטמבר 2005 יש בהרצליה 83,600 תושבים.
אני חייבת לציין שהערך הזה נראה מא-וד לא אובייקטיבי, כאילו כתבו אותו אנשים מהעירייה. בין השאר החלק של "המרכז החדש" בולט בחוסר אמינות - תושבים רבים מתנגדים לשיפוץ וחושבים ש- וול, למעשה הוא די אידיוטי.

לגבי מספר התושבים, באתר העירייה מצויין 90 אלף תושבים, כאן מצויין 84 אלף ובכלל ראיתי איפשהו 100 אלף.. בואו נחליט על ממוצע של 92 אלף וזהו.

לגבי הסעיף של "המרכז החדש" זה באמת נראה לי משהו מגמתי, עובדה שבאמת זה לא נראה אובייקטיבי, וגם מה שמוכיח את זה עוד יותר, זה כשרשמתי בערך שהמרכז החדש התברר ככשלון תכנוני וכו' וכו' אז זה נמחק..- GreenMonkey 29.4.08 21:25

איך בדיוק זה התברר ככשלון תכנוני? יש לך הפניה למאמר בנושא או שזוהי דעתך ודעת חבריך? מה דעתך על מה שעושים בערים רבות באירופה כגון אמסטרדם ולונדון: לקיחת מיסים מכל רכב שנכנס לעיר, וכך מצמצמים הרבה יותר מאשר בהרצליה את כמות המכוניות הנכנסות? זו המגמה בעולם, והרצליה הייתה חלוצה בנושא. ולגבי אמבולנסים, למה אמבולנסים צריכים גישה נוחה בסוקולוב יותר מאשר ברחובות חד סטריים אחרים? ברשותך, אני מעדן את הניסוח של "הוכח ככשלון תכנוני". תבדיל בבקשה בין דעה לעובדה.אורן - שיחה 09:54, 23 ביולי 2008 (IDT)

יש לי תמונות של בית החרושת לספירט שהיה בצלע הואדי מדרום למלון אכדיה וכן הסיפור על בית החרושת והואדי שניקז את מי הבאסה לים.ניסיתי לצרף ללא הצלחה את התמונות. אם תגלה לי איך עושים זאת או איך אפשר לשלוח לך במייל את התמונות אעשה זאת, צביקה מילר.המייל שלי millerz8@netvision.net.il נא למחוק את המייל שלי לאחר שתשתמש בו.


בהרצליה יש 92 אלף תושבים. אין מצב שיש פה 84 אלף, כי בכפ"ס יש 88, והרצליה העיר הגדולה בשרון הדרומי. מה שגם באתר העירייה כותבים 96 אלף. GreenMomkey,02:08, 22.7.09


מבנה העיר עריכה

מבנה העיר צריך להיות מתואר ממזרח למערב כי כך למעשה העיר התפתחה. חסר כאן המימד ההיסטורי שגם בערך עצמו הוא מצומצם ביותר. כן חסר כאן המימד הגיאוגרפי . רשימת השכונות בערך יותר הגיונית אם כי חסרה בה "שכונת" מרכז העיר או למעשה זו שכונת המושבה הותיקה. את פירוט הרחובות יש לעשות בפרק נפרד ולא כאן. הוספתי כמה נקודות היסטוריות.--Avin 00:35, 8 יוני 2006 (IDT)

לפי הערך אפשר לחשוב שחברת סאיטקס הקימה את איזור התעשיה בהרצליה. היו שם בעבר מפעלים נוספים שכבר עברו מן העולם מי שזוכר מוזמן להזכיר.--Avin 02:36, 9 יוני 2006 (IDT)
בפרק הרצליה פיתוח בסעיף של איזור התעשיה הוסיף אלמוני מידע בסוגרים על סאיטקס: חברת "סאיטקס" (בשנת 2002 נקנו מפעלי החברה בהרצליה על ידי חברת קראו, ומאוחר יותר על ידי קודאק), מחלוצות ההיי-טק בישראל. סתם כך מידע שלא במקומו המסרס את המשפט בו הוא נכתב הכונה במשפט הייתה שסאיטקס היתה עוגן ראשון לחברות דומות באיזור התעשיה בהרצליה . מידע זה (ספק אם הוא נכון כי החברה שברח' משכית זה "סאיטקס ויז'ן" והיא נרכשה ע"י HP ) צריך להיכתב בערך סאיטקס .--‏Avin שיחה‏ 21:52, 27 יוני 2006 (IDT)
המידע על גלגוליה של סאיטקס מדויק, אבל אני מסכים שאינו רלוונטי וטוב שהוסר. סאיטקס הפכה את אזור התעשייה של הרצליה לאזור היי-טק, מהסיבה הפשוטה שסאיטקס (יחד עם אלרון) היא מחלוצות ההיי-טק בישראל. אזור התעשייה עצמו היה קיים עוד קודם לכן, ואפילו היה בו מפעל של "אמרון" להרכבת מקלטי רדיו, פעילות שלא הייתה היי-טק,הייתה שם נגריה לייצור מקלטי הרדיו ויותר מאוחר הרכיבו באמרון מקלטי טלביזיה של הפירמה"נומנדה" אבל בהחלט התקרבה לכך. נדמה לי שגם מפעלי חמצןוארגון קדמו לסאיטקס. למה כל הקישורים אדומים? דוד שי 23:14, 27 יוני 2006 (IDT)
על המפעלים בשנות השישים שהזכרת כתבתי בפרק הרצליה פיתוח: אזור התעשיה ואכן "מפעלי חמצן וארגון" היו שם משנות השישים המוקדמות. המפעל למקלטי רדיו היה "אמרון" שהיה בשליטת "אמפא". ל"אמפא" היה מפעל נוסף למקררים בשם "אמקור" בתל אביב.(יש הגיון בשמות). בחלק הצפוני של רח' המדע ומזרחית לרח' דוד המלך היה ואדי שם לפעמים המפעלים הנ"ל זרקו את הפסולת שלהם, אני כילד ניפחתי כפפות גומי וקונדומים מתוצרת "תגום" וכן מצאנו שם מחקים באורך של מטר. היו שם גם חלקים של מקלטי רדיו של "אמרון". במשבצת הרחובות סביב סאיטקס היה שדה של בוטנים, במשבצת מערבית לשם היה מפעל טכסטיל "אדרת" בבעלותו של ארנסט וודק.--‏Avin שיחה‏ 01:10, 28 יוני 2006 (IDT)

הרצליה עריכה

דוד שלום, תודה על העריכה שלך בערך הרצליה, היה לי את המידע ההיסטורי הזה ולא ידעתי איך בדיוק כדאי להכניס אותו לערך . אני רואה שבכל זאת היה כדאי להכניס את המידע שחיכה שמישהו יערוך אותו . אני חושב שרצוי בכל זאת לשמור את הציטוטים בתוך מירכאות כדי שלא יבוא מישהו ו"יתקן" את ה"רפתים" לרפתות (אגב אני כותב את ההודעה הזו ברגע זה ב- Word ויש לי קו אדום מתחת לרפתים אף על פי שזה נכון לכתוב את זה כך לפי אבן-שושן). רציתי להעיר עוד הערה לגבי הפתיח של הערך, כמעט כל הפתיח הוא נתונים סטטיסטיים שלא מתאימים להגדרות של פתיח לפי ויקיפדיה:מדריך לכתיבת ערכים: מה מהות העיר ומה מייחד אותה מערים אחרות? מיקום , נקודת ציון, אזור גיאוגרפי, מאפייני השטח, פני השטח, נוסד ב- מקור השם וכו'. נתונים אלו חשובים יותר מ"אחוז הזכאים לתעודת בגרות" או "היחס בין נשים לגברים". צריך לייחד לנתונים סטטיסטיים פרק מיוחד שמומחה לכך יוכל לעדכנו. ראה מה יש בערך מנחמיה , זה שמנחמיה היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל לא בדיוק מאפיין את המקום שהוא למעשה יישוב כפרי בעמק הירדן. גם הטבלה עם נתוני הגילאים לא בדיוק במקום. נכון שזה יותר טוב מכלום. כדאי לחשוב על פורמט שיענה על כל השאלות . אגב האם יש החלטה לגבי נקודות ציון או שיטה אחרת להגדרה של מיקום? אולי דרושה כאן מתקפת איכות? תודה שוב --‏Avin שיחה‏ 18:28, 15 יולי 2006 (IDT)

הנתונים הסטטיסטיים בפתח הערך נוצרו על-ידי בוט היישובים, שפעל בראשית ימי ויקיפדיה העברית, ואני מסכים שאין מקומם בראש הערך. הזזתי אותם לסעיף "אוכלוסייה", וכך ראוי לעשות גם בערכי יישובים אחרים. אין החלטה לגבי נקודות ציון, כדאי לאמץ טכניקה מקובלת. למטרות אלה נהוג להקים אסם. דוד שי 23:39, 15 יולי 2006 (IDT)
אם כבר דיון על מבנה ערכי ערים.. לא עדיף להפסיק להשתמש בטבלה העמוסה בערכי ערים ישראליות ולהשתמש במקום בתבנית:עיר? Green Ape 23:46, 15 יולי 2006 (IDT)
לא. אם כבר יש את המידע כדאי שיהיה בערך כמו תבנית:עיר בארצות הברית. דרור 23:49, 15 יולי 2006 (IDT)

היסטוריה של הרצליה עריכה

דוד שי, טענתַ‏ כי אין אסמכתא לטענה כי לאחר קום המדינה הורחבה הרצליה על שטח הכפרים אלחרם ואג'ליל. בהנחה שלא מפקפקים בעצם קיומם של הכפרים, נראה לי כי השוואה פשוטה בין מפות מאז (למשל מפה המוצגת ב"בית ראשונים" בהרצליה) לבין מפות של היום מראה כי השטחים שהתווספו להרצליה הם אדמות הכפרים.
ההערה בסוגריים שנמחקה, שלפיה האפנדי שממנו נקנו האדמות לא היה חלק מתושבי הכפר, לקוחה מעדות של יליד הכפר המופיעה בחוברת "זוכרות את אלחרם" בהוצאת עמותת "זוכרות". המידע רלוונטי וחשוב כדי לא ליצור רושם מוטעה כביכול נקנו האדמות מהתושבים עצמם.
אשמח לתגובה ולשחזור המחיקה. בברכה, זוכרת 01:32, 11 באוקטובר 2006 (IST)

את עניין האפנדי חשוב להבהיר: אם לאפנדי הייתה בעלות על האדמות, והייתה לו זכות למכור אותן, ממש לא מעניין אותי היכן התגורר. אם לאפנדי לא הייתה זכות למכור את האדמות, מדוע לא פנו התושבים לבית המשפט לשם מימוש זכות הקניין שלהם?
"בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה התרחבה הרצליה ונוספו לה אדמות של כפרים ערביים בסביבתה שתושביהם נמלטו או פונו מהם במהלך מלחמת העצמאות" - לא ידוע לי על פינוי תושבי כפרים באזור הרצליה. טענה על פינוי תושבי כפרים היא טענה חמורה ביותר, שיש לגבות בהוכחות מוצקות, ולא באמירת אגב "נמלטו או פונו". גם יתר המשפט הוא אמירה כללית ולא מדויקת, שיש בה כדי להטעות את הקורא. :"בהנחה שלא מפקפקים בעצם קיומם של הכפרים" - לצורך העניין, הבה נפקפק בעצם קיומם של הכפרים - באנציקלופדיה יש לתת אסמכתאות, ולא ללכת על הגישה "תאמינו לי, מילה שלי זו מילה". דוד שי 06:22, 11 באוקטובר 2006 (IST)
האמירה שלך "אם לאפנדי הייתה בעלות על האדמות, והייתה לו זכות למכור אותן, ממש לא מעניין אותי היכן התגורר" מייצגת גישה מסוימת, שמקבלת את ההנחה כי תהליך חוקי של מכירה מייצג העברת זכות. לפי הגישה שאני מציגה, יש משמעות להתגוררות התושבים על הקרקע במשך שנים גם אם השלטון לא הקנה להם זכות כזו. האופן בו הייתה בידי האפנדים בעלות על הקרקע הייתה כמו-פיאודלית: גם בתקופת המהפכה התעשייתית באירופה נושלו המוני כפריים מאדמות עליהם הם התגוררו במשך מאות בשנים, כי לא הייתה להם "זכות קניין" על הקרקע. הסיבה היא שעד השינויים שהתחוללו לא הייתה משמעות רבה למושג "זכות קניין". משהו דומה קרה גם בארץ. לכן יש משמעות לציין זאת.
לגבי אסמכתא לעצם קיומם של הכפרים - ראשית אין סיבה להחיל על ערכים על יישובים פלסטינים חרבים חובות שלא קיימות לגבי ערכים עתיקים אחרים. לא ראיתי שהובאו אסמכתאות לעצם הקיום של כל מקום עתיק שמוזכר כאן. שנית, הזכרתי את המפה במוזיאון "בית הראשונים" בהרצליה. אוכל להעלות תמונה שלה אם תפנו אותי (בבקשה) להסבר על איך אני עושה אתה זה.

זוכרת 10:36, 11 באוקטובר 2006 (IST)

את מוזמנת לכתוב את הערכים בעלות על קרקעות בארץ ישראל, שבו תציגי מידע אמין ומקיף על נושא זה. תוכלי להציג בו גם דעות שונות, לא שלך, אלא של מומחים או הוגי דעות נודעים, על זכות הקניין בקרקעות. מובן שגם כתיבת הערך אפנדי יכולה לעזור. כל המידע המעניין הזה אינו רלבנטי לערך הרצליה, ואי אפשר לתמצת אותה במילים "האפנדים לא נמנו עם תושבי הכפרים" שאינן אומרות דבר.
הדרישה לאסמכתא אינה חלה רק על ערכים על יישובים פלסטינים חרבים, היא מופנית לערכים נוספים בוויקיפדיה שבהן מופיעות עובדות שאמינותן איננה ברורה. כיוון שאתמול שמעתי לראשונה על הכפר אלחרם, אסמכתא לקיומו תעזור ביותר (בקרוב אוסיף מידע כזה בעצמי לערך אלחרם).
על העלאת תמונה, וכל נושא אחר בוויקיפדיה שעדיין אינו מוכר לך, תוכלי למצוא מידע בלחיצה על הקישור עזרה שמופיע בצד ימין של כל דף. בעניין התמונה הספציפית, אם כוונתך לזו שמופיעה באתר "זוכרות", די אם תתני קישור לדף שבו היא מופיעה (דף שכתוב בסגנון ארסי למדי). דוד שי 17:43, 11 באוקטובר 2006 (IST) דוד שי 17:12, 11 באוקטובר 2006 (IST)
דוד שלום אם רק אתמול שמעת לראשונה על הכפר אלחרם אז כנראה שהפעולות של זוכרת וזוכרות הם כנראה ברוכות ויש תוצאות לפעילות זו. אכן אין הרבה מקורות כתובים ישראליים בנושא הכפרים הערביים שהיו לפני 1948 ואינם קיימים היום. אסמכתא לאלחרם ב:ד"ר זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת ידיעות אחרונות, 1956 עמ' 450 :" חרם 131,177 (HARM (Al-Harm שם ערבי של כפר בחוף הים התיכון בשרון הדרומי,שבו נמצא בימינו הישוב העברי רשף, בתחום הרצליה. אלחרם פירושו בערבית: המקום הקדוש, רמז אל הקבר הקדוש סידנה עלי הנמצא בקרבתו ע': סידנה עלי." אסמכתא נוספת היא מפת ארץ ישראל משנת 1946 [1] הנמצאת ברשת באתר "זוכרות" הפלסטיני. קיומו של הכפר אל-חרם (כך במקור) מוזכר ב: דוד גרוסמן, הכפר הערבי ובנותיו, הוצאת יד יצחק בן־צבי ירושלים, 1994 עמ' 152, 153.--‏Avin שיחה01:08, 12 באוקטובר 2006 (IST)
המקום שבו שכן אלחרם היה מוכר לי (וכנראה גם למרבית תושבי הרצליה) כסידנא עלי. התכנסנו בוויקיפדיה כדי להרבות דעת, וגם אני אוכל מפירותיו של עץ הדעת הצומח כאן. דוד שי 06:46, 12 באוקטובר 2006 (IST)

דוד שלום, אהבתי מאוד ואפילו מאוד מאוד את: "התכנסנו בוויקיפדיה כדי להרבות דעת, וגם אני אוכל מפירותיו של עץ הדעת הצומח כאן." אין לי מילים. תודה--‏Avin שיחה23:35, 13 באוקטובר 2006 (IST)

יש עדות חיה מפי "זקני המושבה" שעדיין איתנו(28.10.2008 )שערביי אל חראם או כפי שהכפר הזה נקרא בפי העם סידנא עלי וג'ליל (משפ' אבו-סניינה)עזבו ללא כפיה או לחץ מצד היהודים, נהפוך הוא, השיירה של נוטשי אל-חראם עברה בהרצליה וכשהגיעו ליד בניין המועצה יצאו אליהם ראש המועצה בן ציון מיכאלי והשומרים אלכסנדר סולץ ומויש'ה הוכמן והפצירו בהם לחזור לכפר ויהיו תחת חסות הרצליה,אולם ידוע שאנשי חג' אמין אל חוסייני הטילו עליהם פחד ואיימו שישחטו אותם אם לא יעזבו את הכפר תוך הבטחה שתוך שבוע שבועיים יחזרו להרצליה ויקבלו את בתי היהודים ואת נשותיהם ובנותיהם,היחסים בין אנשי הרצליה ואנשי "סידנא-עלי" היו ידידותיים מאד.כנ"ל גם לגבי אנשי ג'ליל שאחד מבניהם בשם עאטא היה ממש חבר של בני גילו מהמושבה, אפילו הוא רצה להתחתן עם אחת הבנות והציע עבורה שבעה גמלים,(כך מספרים זקני המושבה).עאטה לא רצה לעזוב אולם אימו האלמנה לחצה עליו והם לא שמעו לבקשת אנשי הרצליה להישאר איתנו ובאישון לילה הם נטשו את הכפר ועברו לקלקיליה.אחרי כבוש הגדה הגיע עאטה להרצליה כדי לעבוד כנהג אוטובוס שמסיע עובדים מהגדה לארץ,פגשתי אותו והפגשתי אותו עם חבריו לשעבר מהמושבה והשמחה הייתה גדולה.אני מדגיש, תושבי אל-חראם וג'ליל עזבו מרצונם את כפריהם למרות הפצרות ראשי המושבה שישארו.צביקה מילר.

כתם בים? עריכה

בסעיף חופים, מצוין משהו על זיהום ים שנגרם ממפעל של תע"ש, אבל הדבר אינו ברור. אני לא מכיר את המקום, אבל לא הצלחתי להבין איך זה נראה. מישהו? בן ה. 09:21, 12 באוקטובר 2006 (IST)

הרצליה פיתוח עריכה

מחקתי את השורה הבאה מהערך:

  • "בפיתוח, ישנו בית מפורסם המדובר בידי כולם כבית הורוד. הבית שוכן ברחוב דוד המלך, ונבנה ככל הנראה לא ממזמן. בית נוסף מפורסם הינו בית הרוחות, ששוכן ברחוב וינגייט, אשר מפורסם בהיותו קודר."

המידע נראה לי אזוטרי למדי ולא אנציקלופדי. אייל בארי 12:43, 29 בדצמבר 2006 (IST)

התמונה של הרצליה עריכה

תגידו חברים, אין לאף אחד תמונה קצת יותר מחמיאה לעיר? מבקרים שאינם מכירים את העיר יסברו כי מדובר בעיר אפריקאית נידחת.

העלתי תמונה קצת יותר מחמיאה של מרכז העיר. לדאבוני, ברוחב 250px היא לא נראית במיטבה.--שמעון שוואעי - שיחה 23:31, 4 בדצמבר 2008 (IST)

הרצליה הירוקה עריכה

אזור "הרצליה הירוקה" חסר ברשימת השכונות. אבקש להוסיפו. חתימה טובה

הרצליה הירוקה אינה שכונה, את השם הרצליה הירוקה המציאו מתווכי הנדל"ן כי זה נשמע יפה לאוזן. הרצליה הירוקה נמצאת בין רחוב יגאל אלון בדרום, רחוב ירושלים במזרח, רחוב גולומב בצפון ובני בנימין במערב, "הרצליה הירוקה" כוללת בתוכה את השכונות נוה עובד, שכון החיילים,שכון סלע.וכל הרחובות בטווח שהזכרתי. צביקה מילר - שיחה 22:42, 8 בפברואר 2009 (IST)

יד למעפיל עריכה

שני אלמנטים שלדעתי חסרים מערך העיר הם מחלף הסירה (שמצוין כלאחר יד בכיתוב התמונה) והסירה שעל שמה הוא קרוי - אנדרטת "יד למעפיל". שניהם סמלים בולטים של הרצליה הניצבים בכניסה לעיר. אני אנסה מתישהו למצוא מידע על שניהם (יש כבר ערך על מחלף הסירה, אם כי קצרמר) ולהוסיף ערכים בהתאם. אם מישהו רוצה להקדים אותי, אנא. אני לא הייתי סומך על כך שאתפנה לזה בזמן המיידי. Assafsh 09:38, 10 בינואר 2008 (IST)

יש ערך טרי על יד למעפיל האלמוני, אם כי אשמח אם מישהו יוכל להוסיף תמונה ותאריך הקמה.Assafsh 14:52, 10 בינואר 2008 (IST)

תיקון קל עריכה

הוספתי שגן רשל דרומית מזרחית לנחלת עדה, במקום דרומית, לפי מפה.

קולנוע סטאר עריכה

כתוב על קולנוע סטאר, ואני גר בהרצליה מהיום שנולדתי ובחיים שלי לא שמעתי עליו ולא מוזכר עליו דבר בגוגל או בעיתונים המראים איזה סרטים יש בקולנועים, כתוב שה"חזון" שלו הוא להיות סנימק ולבנתיים הקולנועים בהרצליה די במשבר ואפילו כבר סגרו אחד בארנה ויש שמועות שהולכים לסגור את הקולנוע בשבעת הכוכבים ובמקומו לפתוח חנות זארה אז נראה לי שדי התבלבו לגבי מה שנכתב...U.S - שיחה 23:04, 1 במאי 2008 (IDT)

קולנוע סטאר היה קיים בפסאג' שליד הסופר פארם שברח' סוקולוב. הוא נסגר בערך בסביבות שנת 2003 (אחרי שנים שהיה על סף סגירה). הסינמטק שהוזכר במאמר אכן נשמע לי מוזר, אך מצאתי איזכור לכך באתר עיריית הרצליה, שם טוענים שבאוק' 2008 הוא צפוי להיפתח. הוספתי ביאור במאמר. אורן - שיחה 16:59, 23 באוגוסט 2008 (IDT)
השם קולנוע סטאר הוא שמו השני של אולם הקולנוע בפסג' בסוקולוב 31 .הבניין נבנה ע"י הקבלן יצחק רובין ולקולנוע ניתן השם "קולנוע היכל". בקולנוע היכל שהיה החדיש מבין בתי הקולנוע בהרצליה הציגו גם הצגות תיאטרון של התיאטרונים הגדולים מתל-אביב.לאחר זמן הפכו את האולם הגדול למספר אולמות קטנים והמקום נקרא קולנוע "סטאר". גם ה"סטאר" נפל מהשמיים ועמד שומם שנים עד שעיריית הרצליה גאלה אותו משיממונו והפכו אותו ל"סימנטק". אני מקווה שהפעם הוא יחזיק מעמד יותר זמן מקודמיו.

צביקה מילר 2.3.09 צביקה מילר - שיחה 12:42, 2 במרץ 2009 (IST)

זה הקולנוע הראשון והמפורסם מאוד בעיר. עד היום הקופות שלו עומדות בפסג׳ ברחוב סוקולוב 31. קולנוע מיתולוגי שלקח חלק משמעותי בחייה של העיר הרצליה. מפתיע אותי שאוריה שביט לא שמע עליו. Sokuya - שיחה 01:04, 23 ביוני 2016 (IDT)

יריד אמנים בשד' חן? עריכה

אני עובר שם מדי פעם ומעולם לא ראיתי דבר כזה. אולי מדובר על יריד שפועל פעם בשבוע/בחודש? אם כן, שווה לעדכן בערך, מכיוון שכרגע זה נראה כמו מידע שקרי. מישהו יודע? אורן - שיחה 17:00, 23 באוגוסט 2008 (IDT)

ראיתיו במו עיני, וכמדומני זה משהו שקורה כל זמן נתון לא קרוב מדי (נניח, יום חמישי לסירוגין). ברר בקלות באתר העירייה, או כתוב מייל לעירייה, כדי לקבל לו"ז. הדבר התרחש לפחות פעמיים בהן חזיתי, כך שהוא אירוע, ואירוע שאינו חד-פעמי. Assafsh - שיחה 13:57, 24 באוגוסט 2008 (IDT)

רשף וגלילות עריכה

עריכה שערכתי אתמול בנושא היישובים רשף וגלילות שהיו מעברות הסמוכות להרצליה ואחר כך צורפו להרצליה שוחזרה למרות שיש לכך סימוכין בטבלת שינויים ברשויות מקומיות 1948 עד 2004 שורה 319 ושורה 1455. מה היא הסיבה לשחזור נא לפרט כאן.--‏Avin שיחה01:01, 28 באוקטובר 2008 (IST)

צביקה מילר

לגבי "גלילות" השם הזה הומצא לאחר פינוי מעברת ג'ליל והקמת תחנת המשטרה על הגבעה ונקראה משטרת גלילות.המעברה לא סופחה להרצליה, היא הייתה תחת הרשות המוניציפאלית של הרצליה מאז הוקמה. לפני כן היה במקום מחנה שבויים מצריים ממלחמת השחרור ולאחר החזרתם למצריים הפך המקום למעברת ג'ליל. לגבי השם "רשף".למעט שלט קטן שהצביע לכיוון הכפר הנטוש אל-חראם(סידנא-עלי)איש בהרצליה לא קרא למקום הזה "רשף". צפונית למסגד סידנא-עלי קיים מיתחם של עירית הרצליה שבזמנו שימש לקייטנות ופעילות ספורט ולמקום הזה קוראים "רשף".

צביקה שלום, ראשית כאשר אתה משאיר הודעה בדף שיחה, באפשרותך לחתום את שמך על ידי הקלדת ~~~~ (ארבעה סימני "טילדה" ברצף. לקבלתם לחץ על מקשי shift והמקש שמשמאל ל-1 בשורת המספרים שעל המקלדת, ביחד). לחלופין, אפשר גם להשתמש בלחצן של החתימה בסרגל הכלים למעלה, בשתי האפשרויות ירשם התאריך ותרשם גם השעה כמו בהודעה שלי.
שנית רשף וגלילות הם ערכים ב: ד"ר זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת ידיעות אחרונות, 1956. לפי ספר כל-מקום, פנקס כיס להכרת הארץ, הוצאת מטכל/אכא, ענף השכלה, אוגוסט 1953 עמ' 277 הערך רשף "ישוב קליטה בשרון בצד הכביש ת"א-נתניה. ק"מ אחד צפונית מערבית לכפר שמריהו. נוסד במרץ 1949 בכפר הנטוש סידנא עלי...". יכול להיות שרבים בהרצליה לא הכירו או לא השתמשו בשם רשף וכן השתמשו בשיבוש הידוע "סידני עלי" (גם אני בין היתר). גם באופן רשמי השמות הללו נמצאים בטבלת שינויים ברשויות מקומיות 1948 עד 2004 שורה 319 ושורה 1455 עם הנתונים מתי הישובים האלו צורפו להרצליה. לגבי טענתך שהשם גלילות הומצא לאחר פינוי מעברת ג'ליל, המעברה פורקה סופית בשנת 1960 בספר כל-מקום, פנקס כיס להכרת הארץ משנת 1953 עמ' 68 יש את הערך גלילות "כפר ערבי נטוש בשרון, 2.5 ק"מ מערבית-דרומית-מערבית להרצליה. בקרבתו הקיבוץ גליל ים...". כילד שגר באזור ג' (הרצליה ב') הייתי במעברת ג'ליל ואף אכלתי קבב על האש במסעדה שהייתה בצריף במעברה (לא בתחנת הדלק), אחת מתושבות המעברה בשם "מדאם סופי" נהגה לעזור לאימי ב"ימי הכביסה", כשהמעברה פונתה "מדאם סופי" עברה לגור בשיכון שביב.--‏Avin שיחה00:59, 29 באוקטובר 2008 (IST)
ידידי המנהל שלום, אני עומד על דעתי וידיעתי, כי לא היה כפר ערבי בשם גלילות, גם זאב וילנאי יכול היה לטעות.במקום הזה היה כפר ערבי בשם ג'ליל א- שאמליה ויש בידי מפה משנת 1940 המוכיכה זאת. בכפר הזה התגורר ערבי בשם עאטה שהיה חבר טוב עם בני הרצליה ובנותיה. הוא ברח לתול כרם בגלל לחצה של אימו מפחד אנשי הכנופיות של חג' אמין אל חוסיני. במלחמת העצמאות הוקם במקום מחנה שבויים מצריים עם המבנה של חדר האוכל השרותים והמקלחות. עם תום המלחמה שוחררו השבויים וכאשר החלו להגיע להרצליה עולים חדשים בעיקר מאירופה שרובם היו ניצולי שואה שיכנו אותם באוהלים שהפכו לבדונים פחונים וצריפונים. קראו למעברה מעברת ג'ליל שיותר מאוחר לפחות שנתיים שלוש החליפו את השם לגלילות.כל מי שמספר אוחושב אחרת אני מוכן להפגש איתו ולהוכיח לו עם עדים מאותה תקופה.ניתן להשיג אותי במוזיאון בית ראשונים הרצליה רחה הנדיב 8 בטלפונים 09-9504270 09-9548561 46.116.37.32 23:34, 26 באוקטובר 2011 (IST)
סביר ש"גלילות" אינו שם של כפר ערבי (זהו שם עברי), אך אין זה פוגע באפשרות שמעברת גלילות הוקמה על כפר ערבי נטוש. דוד שי - שיחה 07:19, 27 באוקטובר 2011 (IST)

בית החרושת לספירט עריכה

ריכוז מידע וההעתקה מכאן ומשיחת משתמש:צביקה מילר.

האם יש לך מידע על "בית החרושת לספירט" שהיה באזור מלון אכדיה ו"שיכון חיילים משוחררים" היום רח' יהושע בן-נון?--‏Avin שיחה03:04, 27 באוקטובר 2008 (IST)
בית החרושת לספירט. מפי מר יצחק פלוטקין בנו של מר ישראל פלוטקין מייסד בית החרושת "ויטה". בשנות הארבעים רכשו שלושה שותפים שטח של כ- 60 דונם מזרחית לחוף הים היכן שהיום עובר רחוב יהושע בן נון. שמןת השותפים היו ישראל פלוטקין, אחיו שלמה פלוטקין והשותף השלישי היה מר מוזיקנטוב.הם הקימו את בית החרושת לספירט שלא הופעל מעולם משיקולים כלכליים ונזנח עד שנהרס לטובת פיתוח האזור. ישראל פלוטקין היה המייסד והבעלים של בית החרושת "ויטה" ברמת גן. צביקה מילר - שיחה 12:48, 2 במרץ 2009 (IST)
יש לי מידע ותמונות של בית החרושת לספירט. אשמח לשלוח לכם את התמונות. לגבי שיכון אכדיה אני זוכר שאנשים לא רצו לקנות שם בתים מאחר ולא הייתה תחבורה לשם, בסופו של דבר איכלסו את שיכון אכדיה עולים חדשים בעיקר.צביקה מילר - שיחה 12:58, 2 במרץ 2009 (IST)

בסרט הקולנוע מבצע קהיר אפשר לראות את שרידי המבנה, הסצינות של המפעל לייצור טילים צולמו בחורבות "בית החרושת לספירט".--‏Avin שיחה13:25, 2 במרץ 2009 (IST)

שכניה הערבים של הרצליה עריכה

הסרתי מידע שלדעתי היה טפל וניפח את הערך על שבטים קטנים וחסרי חשיבות שהתגוררו בסביבת הרצליה. יוסאריאן שחזר אותי בטענה שמדובר במידע חשוב שלא מוזכר בשום מקום אחר. ובכן עד כמה שידוע לי אנחנו לא אתר הנצחה ואם המידע לא מוזכר בשום מקום אחר בויקי אז כנראה שזה בגלל שהוא חסר חשיבות ואין סיבה לחפש בכוח איפה אפשר בכל זאת לאזכר אותו. יורי - שיחה 12:49, 9 בדצמבר 2009 (IST)

דוגמאות למידע שחוסר:
  • שובאקי, שבט בדואי אשר התגורר באזור שכונת "יד התשעה" ("שביב") של היום, השבט מנה כ-50 נפש.
  • ערב אבו גנדיל (ערב אל-חג'ג'וי) חמולה בדואית בת כ-80 נפשות ששכנה על שפת הבצה (ה"באסה") לרגלי רכס הכורכר. יורי - שיחה 13:03, 9 בדצמבר 2009 (IST)

המדובר בחמישה שבטים כגון אלה (פה הוצגו שני הקטנים, שלושת האחרים מנו 100 או 150 איש). הנימוק, אותו כתבתי בתקציר העריכה היה "עדיפה רשימה מלאה, במיוחד לאור העובדה שזה המקום היחיד בו מופיע המידע". אוסיף כאן שחלק ממהותו של כל מקום יישוב הוא ההיסטוריה שלו, בייחוד זו המיושבת. מכיוון שבמקום בו נמצאת כיום העיר הרצליה היו התיישבויות מוקדמות יותר, מן הראוי להזכירן בערך. אם היה ערך מורחב אליו ניתן היה להפנות, אפשר היה להזכיר בקיצור רב יותר. יוסאריאןשיחה 13:36, 9 בדצמבר 2009 (IST)

אין מחלוקת לכך שצריך להזכיר התיישבויות אחרות במקום, המחלוקת היא האם צריך להזכיר את כולם, קטנים וחסרי השפעה ככל שיהיו. הצעתי להשאיר את האזכור של אלחרם, אבו קישק וג'ליל א-קבלייה שהיו הכפרים המרכזיים בסביבה ולכתוב באופן כללי "נוסף לכך מספר שבטים בדואים התגוררו בשטח הרצליה או בסביבתה, לרוב בתוך אוהלים." פרסמתי הודעה בלוח מודעות כדי לשמוע דעות נוספות. יורי - שיחה 14:22, 9 בדצמבר 2009 (IST)
ראוי לתת את המידע במלואו. דוד שי - שיחה 20:22, 9 בדצמבר 2009 (IST)
במקומות רבים בארץ היו בין הכפרים והיישובים שבטי בדואים, אפשר לראות זאת במפות PEF משנת 1880 עם הכיתוב בפורמט "Arab xxxx" לרוב מתעלמים מכך, כמו דוד שי אני חושב שראוי לתת את המידע במלואו.--‏Avin שיחה23:57, 9 בדצמבר 2009 (IST)
מצטרף לקודמיי בבקשה לציון מלוא המידע. אם מדובר בשתי השורות שמוזכרות מעלה אינני רואה מה הטעם בהסרתן. נפגשתי אישית עם בדואים בנגב המערבי שעוברים בכל שנה לכמה חודשים (לאחר הקציר) לצרכי מרעה לשדות של מושבים יהודיים. בברכה Kippi70 - שיחה 12:11, 10 בדצמבר 2009 (IST)
אני חושב שהפירוט כאן מיותר. אני מסכים עם יורי, אסור לשכוח שמדובר פה בערך אנציקלופדי על העיר הרצליה ולא בספר של עמותת זוכרות. אנו צריכים לשאול את עצמנו מה היתה ההשפעה של אותם שבטים קטנטנים ומשפחות זעירות על ההסטוריה הכוללת של העיר ועל התפתחותה. במונחים התיישבותיים, מספרים כמו 50-150 איש הם זניחים. השפעתם על ההסטוריה וההתפתחות של העיר אפסית. ראויים לציון הכפרים ה"ראשיים" באזור כגון אלחרם וג'ליל כיוון שאיתם בהחלט היו יחסים והיו התפתחויות חשובות בהסטוריה של העיר שנוגעות לכפרים האלה. לכן אני חושב שהנוסח של יורי הוא בהחלט נוסח פשרה מקובל שלא נוטה לשום צד. לשם השוואה לא ראיתי בוויקיפדיה האנגלית בערכים על ערים בארה"ב שקמו על שטחים של אינדיאנים התייחסות לכל משפחה אינדיאנית מסדר גודל זעיר כזה שהיתה באזור. לכן אני משנה את הערך בחזרה. כתושב העיר ואחד שבקיא בהסטוריה שלה אני יכול לומר בפה מלא שמעולם לא שמעתי אזכור למשפחות הקטנות האלה, גם לא במוזיאון ההסטוריה של העיר בבית ראשונים, לכן באמת ובתמים אני חושב שהפירוט מיותר. במקרה הלא סביר שמישהו יתעניין בכל משפחונת שהיתה פה וירצה לדעת עוד פרטים, ניתן בהחלט להשיג את המידע בקלות באינטרנט. סליחה שאני לא חותם פה נורמלי אבל פשוט אני לא כל כך בקיא בעריכות בויקיפדיה. עמרי 46.116.179.146 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
זו דעה לגיטימית, אבל: א. ויקיפדיה האנגלית לא קבילה כאן, וגם אם כן - בערך המורחב על ההיסטוריה של ניו יורק רשומות, אני משער, מירב העובדות על השבט האינדיאני שאיכלס את האזור לפני הגעת ההולנדים. ב. העובדה שלא מוזכרים במקום אחר לא ממש משכנעת, ויקיפדיה העברית אינה מחוייבת להיסטוריוגרפיה הציונית, שנוהגת להתעלם מהתיישבויות שכאלה. ג. "ניתן בקלות להשיג את המידע באינטרנט" - אבל לפני רגע כתבת שמעולם לא שמעת איזכור לכך, בכל אופן - לפי דעתם של מספר משתמשים ראוי לספר על ההתיישבות הקודמת במקום. יוסאריאןשיחה 13:53, 29 במאי 2011 (IDT)
כמו שאמרתי קודם, אני לא מודרך ע"י ה"היסטוריוגרפיה הציונית" כפי שאתה מכנה אותה, אלא ע"י הנייטרליות והאובייקטיביות. בסופו של דבר מי שבא לקרוא את הערך הזה מחפש מידע על העיר הרצליה ולא על "שבטים בדואים שחיו באזור דרום השרון בין השנים 1924-2948". אני לא חושב שזה צריך להיות המקום לפרט את כל אלה, בהחלט ניתן (אם יש ביקוש) לפתוח ערך כזה ולפרט שם על כל שבט שמונה בן אדם אחד שהיה שם. ההסטוריה של העיר צריכה להיות העניין העיקרי פה. אני פשוט לא רואה כיצד שבט של 50 איש שהיה במקום היווה איזשהו גורם משפיע על עיצובה של העיר או על ההסטוריה שלה. פרט לכך כפי שאמרתי קודם, לא מובא כאן סימוכין לכל השבטים הקטנים האלה, לא צוין מאיפה נלקח המידע עד כמה שראיתי. כשאמרתי שניתן בקלות להשיג את הפרטים הללו באינטרנט התכוונתי שיש די והותר "עמותות" נייטראליות פחות ששמחות לפרסם באתרן כל פרט הכי קטן שנוגע להתיישבות ערבים לפני 1948 ושם ניתן להשיג את המידע הזה. אני אומר שמעולם לא שמעתי על השבטים האלה מכיוון שמעולם לא נתקלתי בשמם במקום כלשהו מלבד בערך ויקיפדיה כאן וכשאין סימוכין ותיעוד מאותה תקופה אני נוטה להטיל ספק מכיוון שזה כן נושא שעלול ליפול קורבן למניפולציות שנובעות מאג'נדה. אבל לא משנה, ממבט קצר על דף המשתמש שלך ניתן בקלות לראות שאם יש מישהו מבין שנינו שמונע ע"י אג'נדה פוליטית זה אתה. בסה"כ רציתי לתרום, אובייקטיבית וללא שום מניע פוליטי, אבל נוכחתי לראות שכל דבר בויקיפדיה שלא עולה בקנה אחד עם תפיסת העולם הפוסט ציונית של העורכים - ואני לא מתווכח כאן על נכונותה או אי-נכונותה אלא רק מציין עובדה - נמחק מיד. חבל שאין כאן מקום לדיון אמיתי. עמרי
כמו שלא כותבים ערך על כפר בן 50 תושבים, כך אין טעם להזכיר שבטים כאלה, ובפרט שכטבעם של בדוים הם לא בדיוק שכיני קבע. שלוםשיחה • כ"ה באייר ה'תשע"א • 16:58, 29 במאי 2011 (IDT)

שכונת יד התשעה עריכה

שכונה זו נקראה שכונת שביב עד שנות השבעים ששונה שמה לשכונת יד התשעה ע"ש תשעת היהיודים שנתלו בעיראק בתאריך 27 לינואר 1969 תחת שלטונו של סדאם חוסיין .

אחוז זכאות לבגרות עריכה

אחוז הזכאות לבגרות עלה מאוד בשנים המתוארות מהנתון שבערך, ל-75.35% בשנת 2008/2009 (תשס"ט). אנא שנו זאת בהתאם. Almog6564 - שיחה 11:11, 11 ביולי 2010 (IDT)

בבית פוסטר אין בריכת שחיה כבר הרבה מאוד שנים עריכה

תחת הערך שכונת נווה עמל מוזכר

מתנס "בית פוסטר" הכולל בריכת שחיה ומגרש טניס

הבריכה נהרסה לפני שנים רבות וכיום יש רק מגרש חניה. כמו כן אולי כדאי להזכיר תחת מגרשי הטניס שבמקום קיימים אחד מגרשי חימר מהבודדים בארץ

עיר תאומה עריכה

הרצליה היא עיר תאומה לבברלי הילס, קליפורניה. נא להוסיף בקטע על הערים התאומות.

http://www.herzliya.muni.il/pdf/hodaa-24865.pdf

http://www.herzliya.muni.il/pdf/hodaa-20847.pdfhttp://www.herzliya.muni.il/pdf/hodaa-20847.pdf --77.126.3.201 01:43, 22 באפריל 2011 (IDT)

משוב מ-01 באוגוסט 2011 שכונת נחלת ישראל בהרצליה עריכה

יש לציין שהמתיישבים הראשונים הגיעו בשנת 1929 לשכונת התימנים בהרצליה 46.117.240.17 17:38, 1 באוגוסט 2011 (IDT)

האם יש לכך סימוכין? בנוסף תודה על המשוב! לידיעתך, ויקיפדיה נכתבת בהתנדבות על ידי אנשים פרטיים כמוני וכמוך. כל אחד יכול לערוך דף בוויקיפדיה על ידי לחיצה על הלשונית לשונית עריכה או על לשונית לשונית עריכת קוד מקור שבראש הדף בצד שמאל, אך רצוי להירשם לפני כן על מנת להגן על פרטיותך ולהקל על הדו-שיח עמך. אנו מזמינים אותך להצטרף לוויקיפדיה, להרחיב ולתקן את הערכים הקיימים וליצור ערכים חדשים. ויקיפדיה צריכה אותך! Itzuvitשיחההמיזם המקורי! 19:39, 1 באוגוסט 2011 (IDT)

בית חב"ד ואולפני טלויזיה עריכה

האם כל אתרי בעלי העסקים אמורים להופיע בערך העיר? • חיים 7 • (שיחה) • כ"ז בחשוון ה'תשע"ב • 19:13, 24 בנובמבר 2011 (IST)

אולפני הטלווזיה הם לא סתם בעל עסק, הוא מיקום משמעותי בעיר, הן בפן התרבותי והן בפן הכספי Sokuya - שיחה 01:01, 23 ביוני 2016 (IDT)

משוב מ-15 ביולי 2012 עריכה

ששכך לכתב שאם המושבות 79.181.149.214 22:10, 15 ביולי 2012 (IDT)

אם המושבות היא פתח תקווה. בברכה, ‏ישרוןשיחה 22:25, 15 ביולי 2012 (IDT)


קישור שבור עריכה

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 22:01, 14 במאי 2013 (IDT)


קישור שבור 2 עריכה

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 22:01, 14 במאי 2013 (IDT)

חזרה לדף "הרצליה/ארכיון 1".