יש לתקן את השורה על החיסון הפעיל. ג'נר היה זה שהמציא את החיסון הסביל. החיסון הפעיל הומצא ע"י לואי פסטר, אשר החדיר גורמי מחלה מוחלשים של מחלת הכולירע לתרנגולת וכו'. וזוהי ההגדרה של חיסון פעיל- הגדרת גורם מוחלש של המחלה. בדומה לזריקת טטנוס שמקבלים כיום כל כמה שנים.


חיסון מסוכן? עריכה

האם חיסונים מסוכנים? 46.121.192.158 20:21, 13 בספטמבר 2017 (IDT)תגובה

הרבה פחות מאי-חיסונים. עוזי ו. - שיחה 20:44, 13 בספטמבר 2017 (IDT)תגובה
או שכן, או שלא. יזהר ברקשיחה • כ"ג באלול ה'תשע"ז • 22:38, 13 בספטמבר 2017 (IDT)תגובה
יזהר ברק, זו התבדחות חסרת אחריות בנושא המסכן בפועל את בריאות הציבור. עוזי ו. - שיחה 10:50, 14 בספטמבר 2017 (IDT)תגובה
אין ספק שזה נושא שמסכן בפועל את בריאות הציבור, אלא שהדעות חלוקות אלו מהפעולות היא המסוכנת. יזהר ברקשיחה • כ"ג באלול ה'תשע"ז • 12:57, 14 בספטמבר 2017 (IDT)תגובה
זו טענת הבל. אין אף גורם אחראי שסבור שהחיסונים מסוכנים. לא כל מי שיש לו מה לומר הופך להיות בר-פלוגתא. עוזי ו. - שיחה 15:13, 14 בספטמבר 2017 (IDT)תגובה
תראה, עדיין אין לי הכרעה ברורה בזה, אבל אני כופר בקיומו של אותו "גורם אחראי". יש כאן המון המון כסף על הפרק, ואלו אותם 'גורמים אחראיים' שרוצחים אנשים ומסממים חצי מילדי המדינה עם סם פסיכואקטיבי רק כדי שלא יהיו פגמים בפס הייצור האחיד של מערכת החינוך. יזהר ברקשיחה • כ"ד באלול ה'תשע"ז • 22:08, 14 בספטמבר 2017 (IDT)תגובה
מי שאתה מכנה כאן בעזות מצח "רוצחים" מפתחים ומספקים תרופות שמצילות חייהם של מליונים רבים. אינך צריך להאמין שהמערכת אידיאלית כדי שלא להיות כפוי טובה חסר בושה. עוזי ו. - שיחה 22:33, 14 בספטמבר 2017 (IDT)תגובה
הם בעצמם באים ואומרים לך: "רצחנו אנשים כדי להרוויח כסף". חפש בגוגל Dr. John Renren Virapen. יזהר ברקשיחה • כ"ד באלול ה'תשע"ז • 23:01, 14 בספטמבר 2017 (IDT)תגובה

על חיסונים ואוטיזם עריכה

עופר קדם ביטל עריכה שלי בשתי טענות שלדעתי הן שגויות. א. ניסוחים מטעים - לא הבנתי מה מטעה בהם. אני יכול להבין שהם עלולים, חס וחלילה, לגרום למאן דהו לחשוב שאולי בכל זאת יש קשר בין חיסונים לאוטיזם, אבל לא הבנתי מה מטעה בהם. הם משקפים את מה שאומרים החוקרים. ב. באיזה פורום החליטה הוויקיפדיה שעמותת חסון היא אינה מקור אמין? האם היה על כך דיון במזנון? הצבעת פרלמנט? אשמח לקבל קישור. יזהר ברקשיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"ח • 20:56, 18 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה

אני מצדד בעריכתו של עופר קדם. גילגמש שיחה 21:22, 18 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
אשמח להבין. האם אתה טוען שהתוספת לא מופיעה במחקרים, או שהיא לא רלוונטית לערך? יזהר ברקשיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"ח • 21:42, 18 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
ערך זה, כמו כל ערך אחר, צריך להתבסס על מחקרים אקדמיים רציניים. הקונצנזוס המדעי הוא שאין שום קשר בין חיסונים לאוטיזם. לכן, אין מקום למידע זה או דומה לו בערך. עמותת חיסון היא לא אונ' מחקר ולא מכון מחקר ואין בדבריהם כדי לסתור את הקונצנזוס בקהילה המדעית. גילגמש שיחה 21:47, 18 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
שוב, תסביר לי יותר לאט ואולי אני אבין. א. נכתבו בפסקה דברים חלקיים בשם ספריית קוקרן, בעוד שבמקור הם יותר מסוייגים. מדוע למחוק את ההסתייגות. אנחנו מנסים להסתיר מידע ממישהו? ב. הפסקה מתיימרת לטעון טענה עובדתית, ש"מחקרים נוספים, שעברו ביקורת עמיתים, וסקרו קבוצות גדולות בהרבה, לא מצאו כל קשר בין החיסון לאוטיזם". הדף אליו קישרתי אינו מסמך פובליציסטי של עמותת חסון. לא הייתי חושב להביא אותו אם זה מה שהוא היה. הוא מביא רשימה ארוכה של מחקרים מדעיים שטוענים אחרת. כלומר: הטענה העובדתית הנ"ל איננו נכונה. יש מחקרים שמראים אחרת. אפשר כמובן להביא ולהסביר מדוע כל המחקרים הללו שווים כקליפת השום (עם מקורות מהימנים), אבל המצב הנוכחי הוא שהפסקה משקרת לקוראים בשם אותו קונצנזוס, לגבי התמונה המחקרית. יזהר ברקשיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"ח • 22:13, 18 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
הניסוח שלך: "אמנם, עוד קבעה הסקירה כי לא ניתן לקבוע שקשר כזה אינו קיים:" שגוי בשתי צורות. ראשית, אף פעם לא ניתן לקבוע שאין קשר כלשהו, כי תמיד יתכן אפקט חלש ביותר, מתחת לסף הגילוי של המחקר. לדוגמא, אם חיסון מסוים מעלה את הסיכון לאוטיזם ב-0.0000001%, אף מחקר לא יגלה את זה, כי אוכלוסיית המחקר תמיד תהיה קטנה מדי. כמובן, אם זה כל האפקט, אין לזה שום חשיבות (אנחנו מקבלים סיכונים גבוהים בסדרי גודל בכל פעם שאנחנו נכנסים לרכב). אז "לא ניתן לקבוע" זה ניסוח מטעה, שעובד על מי שלא מבין כיצד אפשר לבצע מחקרים. שנית, אתה יוצר קישור בין ההצהרה הכללית לגבי מחקרי בטיחות (שאינם מספיק טובים, לדברי הסקירה), לבין הקשר בין חיסונים ואוטיזם (לו אין ראיות משכנעות, לדברי הסקירה). הביקורת היא לגבי מחקרי הבטיחות ברמה הכללית; עניין האוטיזם נחקר במיוחד בהמוני מחקרים (שלא מתבצעים לגבי סוגיות אחרות), ולכן איכות הראיות בעניין גבוהה מאוד.
עמותת חסון - רמת הבורות המזעזעת שלהם מוצגת במיוחד בדף הבא, בו פחות או יותר כל מילה היא שטות מוחלטת. האתר ככלל נכתב על ידי בורים ותמהונים, הוא מלא שטויות ושקרים גסים. אין מקום לקישור אליו משום מקום בויקיפדיה. עופר קדם - שיחה 02:55, 19 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
Like   אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 08:11, 19 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
אני מבקש להדגיש נקודה חשובה: תנועת האנטי-חיסונים, שהחלה למיטב ידיעתי עם מחקרו המזוייף של וויקפילד, כבר גרמה למאות מקרי מוות, בחלק מהמקרים בשל פגיעה ב"חסינות העדר". עובדה זו לבדה חשובה מאות מונים יותר מניסוח דקדקני (שחוטא לעובדות) זה או אחר. עריכותי האחרונות בערך נעשו מתוך ראייה זו, שכחלק מהותי מתפקידנו כאנציקלופדיה אנו מחוייבים להביא את המידע הרלבנטי והחשוב ביותר לקוראי הערך. מתוך כך, בכוונתי להרחיב את פסקת ההתנגדות לחיסונים, כולל ציון הנזק המוכח. שאו ברכה. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 08:01, 19 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
אנחנו כמובן לא יכולים לקבל נתונים מאתר שמתנגד לתאוריה החיידקית - שהיא הבסיס לרפואה המודרנית. זה כמו לקבל הוכחות לכך שכדור הארץ שטוח מאתר העמותה לכדור ארץ שטוח. גילגמש שיחה 08:10, 19 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
כל הרפואה ההוליסטית, הסינית, האלטרנטיבית לסוגיה מתנגדת לתיאוריה החיידקית. התיאוריה הזו היא הבסיס לרפואה הקונבנציונלית בלבד. (שים לב, המחלוקת אינה האם יש חיידקים או לא, אלא מהי הדרך למנוע מחלות.) בכל מקרה, אני חוזר בפעם השלישית: לא ביקשתי להוסיף מניפסטים של עמותת חסון, אלא רשימת מחקרים מדעיים, שפורסמו בכתבי עת מדעיים עם ביקורת עמיתים. במקרה הרשימה נמצאת באתר של עמותת חסון. אם זאת הבעיה אני יכול לפתוח דף נחיתה ולשים את זה שם. יזהר ברקשיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"ח • 16:56, 19 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
אני לא מתכוון לקחת חלק בדיון לאחר שכתבת את מה שכתבת לגבי חיידקים. אני מתנגד לכל תוספת או שינוי לערך הזה על בסיס מה שכתבת או הוספת. גילגמש שיחה 16:58, 19 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
עופר קדם, המאמר על תיאוריית החיידקים אליו הפנית (אגב, לא באתר חסון מזה לפחות שש שנים, האתר החי נמצא כאן), לקוח מתוך ספרה של Judith DeCava, PhD, כפי שמצויין בראש המאמר. יתרה מזו, המאמר שלה מתועד היטב למקורות המידע. האם מידע זה נעלם מעיניך כאשר שייכת לעמותה "בורות מזעזעת"?

Judith A. DeCava Is a licensed nutrition counselor (Florida), certified dietitian-nutritionist (New York), certified nutritional consultant (organizational), professional member of the International Foundation for Nutrition and Health, American Association of Nutritional Consultants, Price-Pottenger Nutrition Foundation, American Botanical Council, associate member of the American College of Nutrition, and member of the American Association for the Advancement of Science, American Herb Association, and the National Coalition Against the Misuse of Pesticides. האם אתה סבור שדה-קאווה ניחנה ב "בורות מזעזעת"? האם עצם ההנחה שתיאוריית החיידקים של פסטר אומצה על ידי הרפואה המודנית מאפשר בוויקיפדיה "לדלג" על דיון ענייני מבוסס ומגובה בראיות?

אילן שמעוני, אבקש לתקן אותך. מה שאתה מכנה "תנועת האנטי-חיסונים" החלה בסמוך מאד לניסוי הראשון של ג'נר. אני מכיר ספרים מלפני מאה וחמישים שנים המציגים את הסיכונים בחיסונים. כאן ספר משנת 1920. יש ספרים נוספים. ביקורת על החיסונים היתה מאז שהחיסונים הומצאו. אם היית עוקב אחר הדיון הציבורי בנושא, היית יודע על העמותה למתן מידע על חיסונים בארה"ב שהחלה את פעילותה בשנות השבעים. היית גם מכיר את הישגיה, לפחות בשני מקרים: החלפת חיסון השעלת הישן הפוגעני החל מסוף שנות השמונים והוצאת הכספית ממרבית חיסוני השגרה בתחילת שנות האלפיים.
אם הנושא הוא הקשר האפשרי בין חיסונים לאוטיזם, אבקש לראות הפניה למחקר ששכנע מי מהטוענים כאן שאין קשר בין חיסונים לאוטיזם. על סמך מה הטענה שהוכח שאין קשר?מור סגמון - שיחה 19:38, 19 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
מור, אני יודע מה מקור הטקסט, והטענות בו אינן חורגות משאר הטענות באתר. טענה כאילו חיידקים "הופכים" לוירוסים או פטריות מראה על שהכותבת פשוט לא יודעת שום דבר שהוא, וזה לא משנה כמה הסמכות כתזונאית יש לה. (למה בדיוק הסמכה כתזונאית צריכה לשכנע אותנו בעניין ביולוגיה, כימיה ורפואה?) הטקסט הארוך שהעתקת מכיל בעיקר חברויות בארגונים שמאפשרים לכולם להצטרף, כמו AAAS, ואינם מעידים בשום צורה על הידע שלה. כמו כן לא ראיתי עדות ל-PhD, אם כי זה ממש לא משנה לענייננו.
זה שיש הערות שוליים, ושמישהו לפני דה-קווה כתב את השטויות האלה, לא משנה את זהותן כשטויות (יש יותר מבור אחד בעולם, והם יודעים לצטט אחד את השני).
אתה מוזמן לעיין במחקרים המקושרים בפסקת Research כאן.
ובכל מקרה, הדיון אינו רלוונטי. ויקיפדיה אינה המקום לאקטיביזם או מחקר מקורי, אלא מייצגת את דעת הקונצנזוס המחקרי. דיונים מפורטים לגבי מחקרים ספציפיים פשוט אינם רלוונטיים. עופר קדם - שיחה 20:48, 19 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
תוספת: נראה שמור סגמון עומד בראש עמותת חסון. היה נחמד לו היה מציין זאת. עופר קדם - שיחה 20:59, 19 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
עפר, אתה יכול לבטל כל טענה ב "אקטיביזם" או ב- "דעת הקונצנזוס המחקרי", וזו תישאר הרמה של הדיון. אם אתה לא מסוגל להציג תימוכין לטענות שלך, או לדרוש מאחרים להציג תימוכין לטענות שלהם (כי לדידך ה "קונצנזוס המדעי" המקובל היום ומתקבל כתורה מסיני), או שאינך מסוגל להתמודד עם תימוכין שאחרים מביאים, אולי אתה לא מתאים לתרום לדיון ענייני. אני מסכים שהדיון הצדדי על תיאוריית החיידקים איננו רלבנטי כאן, אבל לעשות דה-לגיטימציה לחוקרת מובילה בתחומה, אשר השאירה מאחוריה רקורד מרשים של עשייה וכתיבה, ותמיד מתעדת את מחקריה ומאמרייה למחקרים הרלוונטים, ללא שום התייחסות עניינית עם תימוכין לדבריה - גם זה איננו רציני, יהא הנושא אשר יהא.
בנוסף, אתה ממשיך להתחמק מהעובדה שמקור המאמר איננו אתר העמותה, וממשיך לבטל את "הטענות באתר" ללא שום התייחסות עניינית. הפניתי אותך לאתר העמותה, ואם יש לך השגות על המידע המוצג שם, אתה מוזמן להציבע עליו ולתמוך את הביקורת שלך. מבטיח להתייחס.
לגופו של ענין, אני ממתין למחקר ששכנע אותך שאין קשר בין חיסונים לאוטיזם. אם אין מחקר שכזה, אני מצפה ממך להתייחסות מבטלת לטענה לפיה "הוכח שאין קשר" לפחות באותה המידה כפי שהתייחס בביטול לטענות של דה-קאווה או לאתר העמותה (שכלל לא טרחת להביא ממנו).
מתנצל אם זה לא היה ברור מתשובותיי, אבל אני גאה להיות חלק מהעמותה.מור סגמון - שיחה 21:06, 19 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
קישרתי לפסקה בה מופיעים מחקרים רבים בעניין. אתה יכול לקרוא אותם, אם תרצה. עופר קדם - שיחה 21:24, 19 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
אין כל טעם לדון על משהו עם מתנגדי חיסונים. הם כמו אלה שתומכים ברעיון כדור הארץ השטוח. אין בסיס לדיון כי הם לא מקבלים את הדוגמה המדעית ואת התאוריות המרכזיות של הרפואה. לכן, כל דיון נועד מראש לכשלון. אני מציע לכל מי שחשב להשתתף בדיון לפרוש ממנו מראש. גילגמש שיחה 21:18, 19 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
צודק. כאשר מישהו בימינו דוחה את תיאוריית החיידקים, ברור שאין תועלת בדיון על העובדות. עופר קדם - שיחה 21:24, 19 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
בהחלט נסיגה מעוררת "כבוד". לחזור כמו תוכי אחר סיסמאות אתם יודעים. להתמודד בדיון ענייני עם מחקרים ועובדות מוצקות - אתם לא מסוגלים.מור סגמון - שיחה 22:11, 19 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
אני רוצה להתייחס לדבריו של יזהר ברק. יזהר כתב - "המחלוקת אינה האם יש חיידקים או לא, אלא מהי הדרך למנוע מחלות". זה נכון שאין מחלוקת על האם יש חיידקים או לא, אבל המחלוקת איננה רק על הדרך למנוע מחלות. ישנן גישות שונות עד כמה הדרך למנוע מחלות היא במניעת חשיפה לזיהומים, גם בתוך הרפואה הקונבנציונלית. בדף שהפנו אליו קודם מופיעה טענה הרבה יותר קיצונית - "מעולם לא הוצגו ראיות להוכחת התיאוריה שחיידקים (כולל וירוסים ודומיהם) יכולים לגרום או שגורמים למחלות". אתר שטוען טענה כזו, רמת האמינות שלו בעיני נמוכה מאוד. לא הייתי סומך על אתר כזה, שכאשר הוא מביא רשימת מחקרים שתומכים באיזה שהיא טענה שלו, שהם באמת תומכים באותה טענה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
לפרוטוקול, תומכת בניסוחים של עופר קדם. הרעיון המופרך שמציג כאן מור סגמון, כאילו תפקידם של עורכי ויקיפדיה הוא לדון בינם לבין עצמם ולקבוע כהחלטה פנימית האם חיסונים טובים או לא ועל סמך זה להציגם בערך, ולא להתבסס על קונצנזוס מדעי בתחום (הרי דיון כזה, אם יעשה כהלכה, ייקח זמן רב וידרוש בהכרח חוות דעת של מומחים בתחום, וכמה מהם) - יכול ללמד אותנו קצת על האופן בו מתנהל האתר שלו ועל רמת אמינותו. • צִבְיָהשיחה • ב' בחשוון ה'תשע"ח 10:33, 22 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
יש כאן שתי בעיות אמיתיות: (1) ההיסטוריה של המדע מראה שיש פעמים (נדירות) שבהן הקונצנזוס היה הפוך מהאמת; כל טענה פסודו-מדעית רוכבת כטפיל על האירועים האלה, ומנסה לטעון שכך גם במקרה שלה. (2) מעבר למחלוקות הגלויות, יש מקרים (נדירים) שבהם קשה לקבוע האם יש או אין קונצנזוס על טענה מסויימת. עוזי ו. - שיחה 10:43, 22 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
כמו שכתבתי גם בדף בקשות ממפעילים - יש אכן מקרים שבהם יש טעות בקונצזנוס המדעי. אין בכך כדי לסתור את עצם השיטה המדעית. פשוט מעדכנים את הדוגמות המרכזיות או מאמצים תאוריה חדשה. החיסונים הם בקונצנזוס מדעי נרחב ברפואה - זאת אחת משיטות הטיפול הנפוצות ביותר. החיסונים והאנטיביוטיקה הצליחו להדביר מחלות שבעבר קטלו עשרות מיליונים (מתוך אוכלוסייה שהייתה קטנה בהרבה ממה שהיא כיום). גילגמש שיחה 10:47, 22 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
לגבי מיגור המחלות, זו אכן טעות נפוצה. הנתונים מראים בבירור שהמגפות התמגרו ללא קשר לחיסונים. ראו כאן ציטוטים וגרפים ממקורות אקדמיים בנושא. יזהר ברקשיחה • ב' בחשוון ה'תשע"ח • 14:04, 22 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
שוב אתה מפנה לאתר של שוללי תאוריית החיידקים. בוודאי, אין חיידקים או שהם לא גורמים למחלות או הבל אחר ואז הם כותבים שהחיסונים לא יעילים במיגור מחלות. גילגמש שיחה 14:06, 22 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
במילה אחת: פחח. הם מראים שהירידה המשמעותית בתחלואה נבעה מגורמים אחרים, שלא קשורים לחיסונים. זה בכלל לא אמור לסתור זה את זה: ברור שלהגיינה, לתנאי המחייה, לעליה ברמת החיים, לשיפורים במדע באופן כללי הייתה השפעה רבה על מניעת תחלואה וצמצומה. ייתכן בהחלט שלפעולה פשוטה כמו שטיפת ידיים יש השפעה גדולה יותר על צמצום תחלואה מאנטיביוטיקה (לא בדקתי ולא רלוונטי לדיון). לכן מה זה אומר? הם עשו קפיצה לוגית אדירה והסיקו בין השפעה של גורם א לבין חוסר השפעה של גורם ב. כל כך חבל שאין חיסון טיפשות. מצד שני, סביר להניח שאלה שהכי זקוקים לו לא יקחו אותו. • צִבְיָהשיחה • ב' בחשוון ה'תשע"ח 14:24, 22 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
גילגמש, אולי לא הבהרתי מספיק את דבריי: שלילת תיאורית החיידקים היא פרט שולי וקטן בכל הסיפור הזה. זה נוגע להסבר הביולוגי, שהוא הסבר אחרי כל המחקר האקולוגי. מבחינתי העיקר הוא המחקר האקולוגי: מה אומרים הנתונים הסטטיסטיים. צביה, ראשית, עוד לפני שאלת היעילות, הנתונים מראים שהחיסונים לא מיגרו את המגיפות הגדולות. זהו נתון סטטיסטי מובהק שאין עליו כל ספק בקהילה המדעית, ובכל זאת זו טעות נפוצה בציבור. כלומר: גם אם החיסונים יעילים מאוד, הטענה ש"החיסונים והאנטיביוטיקה הצליחו להדביר מחלות שבעבר קטלו עשרות מיליונים" היא פשוט בורות. בנקודת הזמן עליה נטען שהם הדבירו את המחלות - הן כבר ממש לא הרגו עשרות מליונים. כל כך חבל שאין חיסון בורות. שנית, האם קראת את המחקרים המצוטטים? נראה לי שפספסת לפחות אחד: ”באופן כללי, נראה שהתערבות רפואית (תרופתית ומניעתית) תרמה מעט לירידה הכוללת בשיעורי התמותה בארה"ב משנת 1900 ואילך, כאשר במקרים רבים הופיעה [הרפואה] עשרות שנים לאחר שנרשמה ירידה משמעותית וללא תרומה ניכרת כלל במרבית המקרים. במיוחד, בהתיחס לחמש המחלות (שפעת, דלקת ריאות, דיפתריה, שעלת, פוליו) בהן ניכרת ירידה בשיעור מקרי המוות לאחר נקודת ההתערבות [הרפואית] – בהנחה הבלתי סבירה שהרפואה תרמה לכל הירידה הזו – אנו מעריכים שלרפואה תרומה של 3.5% לכל היותר מסך כל הירידה בשיעורי התמותה מאז שנת 1900 [ועד 1973]” (The questionable contribution of medical measures to the decline of mortality in the United States in the twentieth century. McKinlay JB, McKinlay SM, Milbank Mem Fund Q Health Soc. 1977 Summer;55(3):405-28). שלישית, שאלת היעילות לא מסתכמת בנתונים אלו, אלא נבחנת בעוד המון מחקרים, יותר ספציפיים לגבי חיסונים ספציפיים, ויעילותם במיגור המחלה אותה הם מתיימרים למגר. יזהר ברקשיחה • ב' בחשוון ה'תשע"ח • 14:43, 22 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

אני מגיב כאן בפעם האחרונה. אני רואה שלאחר שלילת החיסונים והחיידקים עברת לשלילת הרפואה כולה. זה שפלוני פרסם מאמר אחד מתוך אוסף עצום של מאמרים ברפואה ומישהו עשה לזה cherry picking ואסף את כל הבולשיט הזה באתר שמתנגד לתאוריית החיידקים ועל הדרך לחיסונים וכעת כנראה גם לרפואה כולה לא אומר שיש בדברים האלה אמת כלשהי. אני לא אגיב כאן יותר בנושא זה כי אין אפשרות לדון איתך כשאין בסיס משותף לדיון. אתה לא מקבל את הדוגמות המרכזיות של הרפואה ואף שולל אותה לחלוטין. גילגמש שיחה 15:01, 22 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה

יזהר, נדמה שאינך מכיר כלל את מחלת האבעבועות השחורות. אם תקרא על המחלה (בייחוד בערך האנגלי), תלמד שאין תרופות לטיפול בה, והיא עוברת במגע בין בני אדם (כך ששאלות הגיינה, כמו מגע עם בעלי חיים, מים נקיים וכו' אינן רלוונטיות). המחלה קטלה עשרות אחוזים מהחולים. לאחר פיתוח החיסון ב-1798, מדינות שונות פתחו בקמפיין חיסונים במהלך המאה ה-19, ובחלקן החוק חייב חיסונים לילדים (1853 באנגליה). בארה"ב מסצ'וסטס חייבה חיסונים ב-1809, ואחריה מדינות אחרות. עד 1900 מדינות צפון אירופה חיסלו את המחלה, ועד 1914 התחלואה ברוב מדינות אירופה כבר הייתה נמוכה מאוד יחסית, וכנ"ל בארה"ב (בייחוד לאחר קמפיין חיסונים בקרב האינדיאנים, אצלם המחלה קטלה את רוב האוכלוסיה במאה ה-16, לאחר מגע עם האירופאים). אך המחלה עדיין קטלה רבים באיזורים אחרים בעולם. במאה ה-20 לבדה המחלה קטלה בין 300 ל-500 מיליון בני אדם. לפי הערכות ה-WHO, בראשית שנות ה-50 הופיעו 50 מיליון מקרים לשנה. קמפיין חיסונים נרחב הפחית זאת, אך אפילו ב-1967 חלו 15 מיליון איש, ומתו 2 מיליון. בשנה זו החל הקמפיין הסופי למיגור המחלה. הקמפיין כלל בעיקר חיסון של האוכלוסייה בטבעת סביב כל התפרצות, כדי למנוע התפשטות. ב-1975 המחלה נותרה רק בקרן אפריקה (איזור שהיה קשה מאוד להגיע אליו עקב מלחמות ורעב), אך לאחר הטיפול בו, ב-1977 נרשם המקרה האחרון של אבעבועות שחורות. לטעון שאין קשר בין החיסון לבין מיגור המחלה, או שהמחלות שמוגרו לא קטלו מיליונים, הן טענות מנותקות לחלוטין מהמציאות. עופר קדם - שיחה 18:42, 22 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה

כתב אלמוני ב-8 באוגוסט 2018:

התנגדות לחיסונים כמו כל שמרנות אחרת קיימת מאז המצאת החיסונים, רק שתנועת אנטי-חיסונים שרדה עד עידן האינטרנט ויש לו כוח להפיץ את השטויות והשקרים שלהם. השיפורים האלה באו בגלל מחקר מדעי ארוך ומאומץ של אנשים שבאמת יודעים איך מפיקים תרופות. אתם אשכרה חושבים שזה בגלל איזה "לחץ ציבורי " שהמתנגדים עשו עליהם? חחח כמו להגיד שתומכי תומכי תאוריית העולם השטוח תרמו משהו בחקר החלל פחחחח

הועבר מבקשות ממפעילים עריכה

  • Gilgamesh (שיחה | תרומות | מחוקות | חסימה | יומן חסימות | WS) - מלחמת עריכה והתעלמות מכלל הגירסא היציבה בערך חיסון. לא זכור לי שיש כאלו שפטורים מהכללים, אפילו אם קוראים להם גילגמש וכל ויקיפדיה העברית שייכת להם. יזהר ברקשיחה • ב' בחשוון ה'תשע"ח • 23:51, 21 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
    אתה זה שפתחת בסדרת עריכות פסולות בערך הזה שלא התקבלו בדף שיחה ועכשיו מבצע עריכות כוחניות נגד שלושה משתמשים. עכשיו אתה פשוט משחית את הערך כי הוא לא תואם את האג'נדה האנטי מדעית שלך שמתנגדת לחיסונים. נמנעתי מהצעת חסימה אך כנראה שאין ברירה. גילגמש שיחה 23:53, 21 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
    שמע, חסרה שם בכותרת של הפסקה המילה "שטנית". צריך להיות "התנגדות שטנית לחיסונים". הרי מדובר בחבורת רשעים גמורים שמתנגדים למשהו שנמצא בקונצנזוס המדעי. ממילא, לא חלה כל חובת ויקיפדיה:נקודת מבט נייטרלית לגביהם, ואפשר לכתוב כל מה שרוצים. אפילו לא צריך איזו החלטת פרלמנט או משהו.
    הטענה מופרכת כל כך, אבל בכל זאת אגיב גם ברצינות: פתחתי בסדרת עריכות שלא התקבלו ולכם הם לא קיימות. מעשים שבכל יום בוויקיפדיה. עכשיו אילן שמעוני פתח בסדרת עריכות גדולה ומשמעותית, ואני מתנגד לחלקה. הנוהל במקרה זה הוא החזרה לגרסה יציבה ודיון בדף השיחה. לא ברור לי למה גילגמש חושב שבמידה והדברים מנוגדים לאג'נדה שלו - הכללים מתבטלים. אני מזמין את המפעילים לעיין ב-NPOV הבוטה אותו עידנתי בערך, עליו גילגמש מנסה להגן. יזהר ברקשיחה • ב' בחשוון ה'תשע"ח • 00:07, 22 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
    להאשמותיך לא אגיב. אני מתנגד לעריכתך גם כי היא מנוגדת להגיון וגם יש רוב מוצק נגד עמדתך של שלושה משתמשים שהביעו את עמדתם בדף שיחת הערך. ההצעה שלך להוריד את התוספת של אילן כי היא מנוגדת לעמדתך לא מקובלת. עריכותיך שנעשו ברוח העריכות הקודמות שלך לא מקובלות גם כן. אני בהחלט מקפיד על נקודת מבט נייטרלית והיחיד שלא מקפיד עליה זה אתה. גילגמש שיחה 00:13, 22 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
    הדיון על העריכות של אילן שמעוני הוא דיון חדש. ממילא כשמתעוררת התנגדות יש לנהוג לפי הכללים הרגילים של גרסה יציבה ודיון. בינתיים שים לב על מה אתה מגן: פסקה שטוענת באופן גורף שהימנעות מחיסונים גרמה לאלפי נפטרים, בעוד התימוכין לטענה החריפה והגורפת הזו זהו מחקר בודד שבחן רק את החיסון נגד שעלת. שני המקורות האחרים רק מציגים נתוני מוות ומחלות, ללא הוכחת קורלציה לאי התחסנות. נניח שאתה בטוח ב100% שהטענה נכונה. האם זה הסטנדרט הביבליוגרפי שלך? על כזו רמת מקורות אתה מגן? יזהר ברקשיחה • ב' בחשוון ה'תשע"ח • 00:23, 22 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
    הטענה שיש רק מחקר בודד שבדק את החיסון נגד שעלת שגויה. התנגדות לחיסונים לא יכולה להכנס לערך חיסון. מקומה בפורומים שמוקדשים לנושא זה, במיוחד לא כשהיא מתבססת על שלילת תאוריית החיידקים כבסיס למחלות, תאוריה שמקובלת במחקר הרפואי זה למעלה ממאה שנים. גילגמש שיחה 00:29, 22 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
    א. לא טענתי שיש רק מחקר אחד. טענתי שבערך, כמקור לטענה הגורפת הובא רק מחקר אחד שבחן מחלה אחת. זה לא רציני. ב. התנגדות לחיסונים היא תופעה כלל עולמית והיא בהחלט ראויה לפסקה ואף לערך בויקיפדיה, כפי שיש לה ערך ב-12 ויקיפדיות אחרות. ביפן אגב, הוציאו הרבה חיסונים משגרת החיסונים בעקבות ביקורות ומחקרים, וכיום שגרת החיסונים שלהם היא בערך רבע מזו שבישראל. ג. הטענה לא מבוססת על שלילת תאוריית החיידקים. היא מבוססת על מחקרים רבים, של גורמים משמעותיים, רבים מהם בכירים לשעבר בתעשיית החיסונים עצמה, וכן גורמים נייטרליים כמו ספריית קוקרן שמראים בעיות מהותיות, הן בבטיחות החיסונים, הן ביעילותם. כמו כן היא מבוססת על בחינת קשרי הכסף החזקים שבין הגורמים שמאשרים את החיסונים (CDC, FDA) לבין חברות החיסונים, על ראיות מטרידות לזיוף מחקרים, מחקרי צללים ועוד (ראה למשל דוגמא אחת מני רבות. כמובן, אל תסמוך על שום מילה של עמותת 'חוסן', חלילה, אלא ראה את תצלום כתב התביעה שמצורף שם). יזהר ברקשיחה • ב' בחשוון ה'תשע"ח • 00:46, 22 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
    מעולם לא התנגדתי לערך על התנגדות לחיסונים ואני בהחלט חושב שראוי לכתוב ערך כזה. את שלילת החיידקים ראינו בדף שיחת הערך. אני מודע למחקרים הרבים שבוצעו בתחום זה. בהחלט יש מה לשפר בכל פרקטיקה רפואית ובכלל זה במתן חיסונים. אתרים כמו האתר שאתה מפנה אליו לא יכולים לשלול את המיינטסרטים המדעי. כנ"ל כתב תביעה או פסיקה של בית משפט במקרה ספציפי. כל עוד חיסונים, אנטיביוטיקה, כדורים להורדת לחץ דם וטיפולים אחרים מקובלים על המיינסטרים המדעי וזאת הדרך המקובלת של הרפואה המודרנית לטפל בבני אדם עלינו להצמד לזה. לא נובע מפה שאי אפשר לכתוב על שיטות טיפול אחרות, שהם אנטי מדעיים כגון נטורופתיה, ארומותרפיה ודומיהם. מותר ורצוי מאוד לכתוב על הדברים האלה. מרבית התחומים מכוסים אצלנו. גם מתנגדי חיסונים זכאים לערך מקיף. לגבי ביקורת על פרקטיקה רפואית מגורמים מוסמכים - זה בסדר גמור, כמו כל תחום מדעי, רפואה מתקדמת כל הזמן על ידי בחינת הנחות יסוד בעזרת מחקרים חדשים. אין רע בכך שפרקטיקה רפואית מסוימת נפסלת ועולה חדשה תחתיה. זה טבעי וזה קורה בכל תחום מדעי. גם כימיה או ביולוגיה מתקדמות בדיוק באותה הצורה. חיסונים, בהיותם חלק חשוב מהשיטה הרפואית המודרנית חשופים גם הם לביקורת מדעית. יתכן שחלק מהחיסונים מיותרים יתכן גם שחלק מהחיסונים מזיקים. כל זה צריך להחקר במכוני מחקר רציניים כדי למצוא שיטות טיפול חדשות ויעילות יותר ולא על ידי עמותת חוסן ודומיה. מה שאתה עשית זה לא זה, אלא קידמת עמדה של מתנגדי חיסונים ולא ביקורת מדעית על החיסונים (עמדה שלא התקבלה) ואחר כך רצית לעוות את העריכה של החדשה או לבטלה כליל, אף על פי שהיא שיפרה בבירור את הערך. זה מעשה פסול מבחינה ויקיפדית. גילגמש שיחה 00:56, 22 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
    אני מזמין את המפעיל שינסה להכריע כאן בדיון לראות את ה"עיוותים" שכתבתי. עשיתי שינויים קטנים, שהיו בעיקר הסרת מינוחים לא ניטרליים, עידון ודיוק הניסוחים כך שיתאימו למקורות שהובאו, ודרישות מקור. וכאמור, רק לאחר התנגדות לעריכה זו, שיחזרתי לגרסה יציבה, ללא כל הפיסקה, כנהוג.
    לגבי המיינסטים המדעי, כבר ב1962 תומאס קון תיאר בהרחבה את נקודת התורפה הפסיכולוגית של המדע, שגורמת לכך שמהפכות מדעיות (=קונצנזוס חדש) מתרחשות שנים רבות לאחר שבעצם הנורות האדומות כבר היו אמורות להידלק, אם בכלל. מאז ועד היום, המדע עבר תהליך של הזנייה וסיאוב, כאשר הכסף שמממן את המחקרים נותן את הטון. לפעמים מדובר רק על מוטיבציה בלבד, שמובילה למדיניות איזה תחומים נחקרים ואיזה לא, אך פעמים רבות גם לזיוף מוחלט כמו מחקרי צללים, זיוף נתונים, מסקנות שלא תואמות לממצאים, ועוד ועוד. זה עצוב, זה מחריד, אבל אם נעצום את העיניים זה לא יעלם. לא בכל התחומים זה המצב, אבל תעשיית התרופות היא מהמובילות בהזנייה הזו. אמר לי פעם רופא בכיר שהיה חבר בוועדת האתיקה הרפואית, שבישראל יש הקפדה שלחברות התרופות לא תהיה שום נגיעה בוועדת סל התרופות, אך ב-FDA האמריקאי, התעשייה בוחשת היטב בסל התרופות. אבל לאישור תרופות בישראל אין שום וועדה, אלא פשוט סומכים על הFDA וזהו. יזהר ברקשיחה • ב' בחשוון ה'תשע"ח • 01:32, 22 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
    דיון כזה רציני אין מקומו בדף השיחה להשלמת התמונה ?8מנוחה - שיחה 01:40, 22 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
    אכן ראוי להעבירו לשם, לאחר שימחק כאן. יזהר ברקשיחה • ב' בחשוון ה'תשע"ח • 02:39, 22 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
    תיאורים כמו "הזניית המדע" ודברים דומים לא מוסיפים לדיון. ניכר שיש לך אג'נדה שאתה מקדם בהשראת מתנגדי חיסונים. גילגמש שיחה 07:49, 22 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
    יזהר ברקאתה מתעלם מהנזק המוכח - עשרות אלפי מקרי מוות (מגובה בנתוני הCDC) של תנועת האנטי-וקס. בהתאם כל ערך שהוא שיכיל פרטים אודותיהם צריך לציין זאת באופן בולט שאינו משתמע לשני פנים. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 20:01, 22 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה

העברה נוספת מבקשות ממפעילים עריכה

  • המשתמש:יזהר ברק פתח מלחמת עריכה בערך חיסון. יזהר ברק ומשתמש:מור סגמון הם פעילים בתנועת המתנגדים לחיסונים, וערכותין של יזהר ברק בהתאם. אני מבקש להכריז על גרסה זו כעל גירסה יציבה ולפתוח דיון בנושא. מתייג את גילגמש. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 21:33, 21 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
    עריכותיו של יזהרברק נראות לי לגיטימיות לחלוטין. לפני עריכותיו, הערך היה פחות ניטראלי. יוניון ג'ק - שיחה 21:49, 21 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
    כמה הערות: א. אני לא פעיל בתנועה הזו. ב. הבקשה להכריז על גירסה פלונית הנוחה למר שמעוני כעל גירסה יציבה, מראה על חוסר הבנה מהי גירסה יציבה. הגירסה היציבה במקרה זה היא גירסה זו. יזהר ברקשיחה • ב' בחשוון ה'תשע"ח • 23:59, 21 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
    יתכן שאתה לא פעיל בתנועה זו. מעולם לא טענתי שאתה פעיל בתנועה זו. ההצעה לחסל הרחבה לגיטימית של הערך בטענה לגרסה יציבה היא פסולה. עריכותיו של המשתמש יזהר ברק אינם נייטרליים כי הם חותרים תחת הקונצנזוס המדעי. כל דבר צריך להיות מבוסס אך ורק על הקונצנזוס המדעי ולא על הדעות הפסולות של מתנגדי החיסונים. גילגמש שיחה 00:02, 22 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
    יתכן שמרוב זעם לא שמת לב שאנחנו עוסקים בפסקת "התנגדות לחיסונים". בפסקה זו מובאת דעת המתנגדים. הצגת ההתנגדות עם מינוחים בעלי קונוצטיה שלילית אינה מדעית יותר, אלא סתם חוטאת לנייטרליות של ויקיפדיה. אגב תעמולה, בדיוק לאחרונה ראיתי תצלום מסך באתר חיפוש עבודה, בו מודעת דרושים לתפקיד "תועמלן חיסונים". בפרטי התפקיד היה שימוש בכלי תעמולה כדי לגרום לאנשים להתחסן יותר. בצילום אחר ראיתי פירוט הכנסות של הר"י, ובו סכום שנתי של 350,000, תרומה שקיבלה ההסתדרות הרפואית מאחת מיצרניות החיסונים, לצורך עידוד חיסונים. יזהר ברקשיחה • ב' בחשוון ה'תשע"ח • 00:16, 22 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
    אתה הורדת את כל התוספת. ההתנגדות לחיסונים לא הוצגה בצורה לא נייטרלית, אלא בצורה התואמת את הקונצזוס המדעי. לגבי הצעת עבודה - תודה. אני מעריך את טרחתך. גילגמש שיחה 00:18, 22 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
    אתה מעוות את התמונה. אני איזנתי את הפסקה, אך משהאיזון הוסר לא רציתי לפתוח במלחמת עריכה ולכן לא שיחזרתי אותו, אלא החזרתי לגרסה היציבה, הלא היא הגרסה ללא הפסקה כולה, שחדשה מקרוב באה. הכל כפי הנהוג. נראה לי שהדיון בינינו מוצה. נמתין למפעילים. לגבי ההצעה, לא הבנתי על איזו טרחה אתה מדבר.יזהר ברקשיחה • ב' בחשוון ה'תשע"ח • 00:27, 22 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
הערך מיועד לייצג את הקונצנזוס המדעי, ולא את השקפת מתנגדי החיסונים. הכותרת חיסונים ואוטיזם מרמזת על קשר בין השניים, והעובדה שזה נמצא בפסקת "ההתנגדות לחסונים" מחמירה את ההטיה. העובדה שיש קונצנזוס שמדובר בקונספירציה בתשלום של ווייקפילד מגובה בעובדות ואין הטייה בכותרת "הקונספירציה על חיסונים ואוטיזם". כל זה מגובה במקורות. עריכותיך נובעות בבירור מתוך רצון להגן על השקפת האנטי-חיסונים, ואחת לך שהיא תנועה קטלנית (ראה את מספר המתים, עשרות אלפים ברחבי העולם). גישתך פסולה, מזיקה ויש להתעלם ממנה. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 07:36, 22 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
כיוון שהטענות בדבר אוטיזם חורגות מקבוצה מתואמת אחת, אלא מגיעות מאנשים רבים בעלי מניעים מגוונים (בעיקר בורות), אני חושב שהמילה "קונספירציה" אינה מדויקת. שיניתי את הכותרת ל"טענות בדבר קשר בין חיסונים ואוטיזם", שבעיני נייטרלית יותר.
יזהר, כתבת על פסקת התנגדות לחיסונים: "בפסקה זו מובאת דעת המתנגדים" - לא. פסקת "התנגדות" אינה איזושהי שמורה בה מציגים טענות בלבד, בלי מידע מועיל. הערך אינו תיק של טיעונים לבית המשפט, בו לתביעה ולהגנה פסקאות נפרדות ועצמאיות. בפסקת "התנגדות לחיסונים" אנחנו מדווחים על הטענות, אמיתותן, השלכותיהן, וכו'. אני לא חובב גדול של המילה "פרופוגנדה" בהקשר זה, ואנסה לנסח מחדש. עופר קדם - שיחה 08:27, 22 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
הבחירה במילה פרופוגנדה נעשתה מתוך השיקול שחשוב להציג בכותרת ש"הקשר בין חיסונים ואטיזם" מופרך, והרקע למחקר הוכח כמחקר מוזמן בתשלום. אני מסכים שהמילה חריפה מדי, אך אין לי רעיון אחר כיצד מחד להבהיר שמדובר ב"מחקר" פסול ומאידך לא להשתמש במילה "פרופוגנדה". עזרה תתקבל בברכה. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 10:18, 22 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה
חבל שהייתה כאן כניסה למלחמת עריכה. לעניין הגרסה היציבה יזהרברק צודק לדעתי. מאחר שהיו תוספות ושינויים מאז הגרסה השנויה במחלוקת ומאחר שיזהר כותב שההתנגדות שלו ספציפית לניסוח, אני מציעה להמשיך להתקדם בעריכה במקביל לדיון בדף השיחה. אם יש שינוי שיש לו רוב הוא הרי ממילא יתווסף. אופק כחול - ביבר הזכוכית 12:00, 22 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה


סוף העברה

הצעה לסיכום זמני עריכה

אני חושב שבשלב זה יש להגיע לשתי החלטות:

1. נוסח הפסקה האחרונה (שאגב בכוונתי להרחיב לליטיגציה ממדינות נוספות, עם אסמכתאות).
2. החלטה לגבי הדגשים והמסר של ערך נפרד על התנגדות לחיסונים.
אם המחלוקות פה בלתי פתירות, צריך להעמיד את הדברים להצבעה.
מתייג את משתתפי הדיון: Okedem גילגמש אופק כחול יזהרברק יוניון ג'ק
אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 18:21, 23 באוקטובר 2017 (IDT)תגובה

מחלוקת החיסונים עריכה

הרחבתי את נושא ההתנגדות לחיסונים, מבחינה היסטורית, מבחינת חוקים, בחינת המצב כיום ובעידן הווב 2.0, מחקו לי הכל וביקשו שאעלה לדיון. Din.bav - שיחה 09:48, 19 במרץ 2018 (IST)Din.Bav שמתי לב שיש בקשה לכתוב על ההתנגדות לחיסונים בערך נפרד ולכן מעלה זאת בערך נפרד. Din.bav - שיחה 10:07, 19 במרץ 2018 (IST)Din.Bavתגובה

אי אפשר להפוך את הערך הזה לערך להתנגדות לחיסונים. לגבי ערך נפרד - אפשר לכתוב ערך כזה אבל הוא חייב לעמוד בקריטריונים שלנו. גילגמש שיחה 14:02, 19 במרץ 2018 (IST)תגובה

עדכון ערך עריכה

גילוי נאות, עריכה בתשלום: עריכה זו נעשתה תמורת תשלום ! יש לספק את זהות מזמין העריכה בפרמטר |מ=. (מדיניות | הבהרות) Pinkdoron - שיחה 16:32, 21 במרץ 2018 (IST)Pinkdoronתגובה

לעדכון לחצו כאן

קובץ מוויקישיתוף שנמצא בשימוש בדף מועמד למחיקה עריכה

קובץ מוויקישיתוף שבשימוש בדף זה הועמד למחיקה:

להשתתפות בדיון המחיקה יש לעיין בדף הצעת המחיקה. —Community Tech bot - שיחה 19:37, 4 בפברואר 2019 (IST)תגובה

חיסון והתחסנות עריכה

הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנון

כרגע הדף חיסון ((Vaccine)) בעיקר מסביר על התחסנות ((Vaccination)) וכרגע הנושא אקטואלי...--שלום1234321אפצישיחה • ו' בשבט ה'תשפ"א 10:24, 19 בינואר 2021 (IST)תגובה

שלום1234321, לא חושב שזה מתאים למזנון. אנא העבר את הדיון למקום המתאים לו, דף השיחה של הערך. הארי פוטר 73 ~ שיחה ~ ויקיפדיה חוגגת 300,000 ערכים 16:28, 19 בינואר 2021 (IST)תגובה

סוף העברה

שלום1234321, אני מנסה להבין אם מה שאתה מציע זה שינוי שם, פיצול או משהו אחר? בגדול לדעתי איחוד בין שני הנושאים לערך אחד הוא לא בלתי מתקבל, אבל תמיד אפשר לנסות לשכנע אותי אחרת. איש השום (Theshumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 18:08, 19 בינואר 2021 (IST)תגובה
אני מציע פיצול אבל לא רוצה להוסיף לערך כי הוא אקטואלי--שלום1234321אפצישיחה • ז' בשבט ה'תשפ"א 21:45, 19 בינואר 2021 (IST)תגובה
באנגלית, המילה vaccine היא שם עצם, והמילה vaccination היא הפועל של מתן vaccine, וקל להבין למה נוצרו שם שני ערכים. בעברית, המילה "חיסון" משמש בשתי המשמעויות - הן שם העצם, והן הפעולה של נתינתו. הערך הוא אחד הטובים שקראתי בוויקיפדיה בעברית בזמן האחרון (חוץ, כמובן, מהערכים שכתבתי בעצמי... :) ). לא הבנתי למה רצוי לפצלו. זה שבאנגלית יש שני ערכים שונים, והם בכלל מדברים בשפה אחרת, זה לא נימוק משכנע. אם מר אפצ'י רוצה ליצור הפניה מהתחסנות לערך הזה הוא יכול לעשות זאת, ואין בדבר נזק, למרות שגם לא המון תועלת. קיפודנחש 02:51, 20 בינואר 2021 (IST)תגובה

קשור מס' 46 תמוה ביותר, וקשור 45 לא תקין. עריכה

הקשור אמור לתמוך בפסקה בפרק "נזקי תנועת ההתנגדות לחיסונים". קשור לאתר של אדם פרטי בשם Derek (אין אפילו שם משפחה) שעובד בתעשית הבידור. --192.114.3.241 09:44, 18 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה

תודה על תשומת הלב, תיקנתי את הקישור בתמונה (וסידרתי את הטקסט בהתאם) והורדתי את הקישור של DEREK ואת המידע שתקף - זה באמת לא מקור מספיק טוב לטענה כזו, ולא הצלחתי למצוא אחד אחר. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 23:40, 21 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה
אחלה.--192.114.3.241 10:01, 25 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה
קישור מס' 46 לא תקין: Invalid URL --192.114.3.241 15:40, 26 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022) עריכה

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בחיסון שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 02:31, 7 באוקטובר 2022 (IDT)תגובה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (מרץ 2023) עריכה

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בחיסון שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 15:07, 5 במרץ 2023 (IST)תגובה

חזרה לדף "חיסון".