שיחה:מחצית השקל

רשימה קצרה של כמה דברים שצריך להוסיף לערך:

• למה יש כאלה שנותנים 3 מטבעות (משהו כתוב בפרשה 3 פעמים, אבל אני לא זוכר מה)?
• כמה זה מחצית השקל המקורי (גרמים וש"ח)?
• תמונה של בית כנסת עמוס בתיבות לאיסוף מחצית השקל.
• תמונה של המטבע של מכון המקדש.

דניאל צבי 16:57, 4 יוני 2006 (IDT)

המטרה הראשית של מחצית השקל לא מוזכרת פה בצורה ברורה ונכונה

מטרת המחצית הייתה בשביל למנות את בני ישראל, מכיוון שאסור לספור ראשים(גולגולות) ספרו באמצעות מחצית השקל.

מטרה שנייה הייתה כופר נפש(אם אני לא טועה).

וכתוצאה מהפיקודים נצבר הכסף של מחצית השקל והוא שימש לבדק בית(המטרות עקיפות).

מס שאותו ציוותה התורה על כל זכר יהודי מבוגר לשלם להקדש פעם בשנה?

(תיוג: בעלי הידע ביהדות ) המשפט הראשון בפתיח (מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל הוא שמו של מס שאותו ציוותה התורה על כל זכר יהודי מבוגר לשלם להקדש פעם בשנה) נתמך על "פרשת כי תשא: "זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים: מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַה'" (שמות, ל', י"ג)". לא מוזכר כאן ואין כאן בכלל ציווי ש"על כל זכר יהודי מבוגר לשלם להקדש פעם בשנה". הציווי הוא שאם יש צורך לדעת מה מניינם של בני ישראל – אז זו הדרך לעשותה, ע"י מתן מחצית השקל וגו'. תוצאת לוואי של דרך המנייה הזו היא שהכסף שנצבר יועבר לבית המקדש. חזרתי • ∞ • שיחה 10:24, 13 באפריל 2020 (IDT)

על פי פשוטו של מקרא, אתה כמובן צודק. אולם חז"ל פירשו את הכתובים הללו כמצווה על כל זכר יהודי לשלם מס להקדש. בברכה, Nahum - שיחה 10:31, 13 באפריל 2020 (IDT)

כפי שכתב Nahum, המצווה בפשט הפסוקים היא לתת מחצית השקל ככופר נפש בעת מפקד (צבאי), וחז"ל הרחיבו את הציווי למתן תשלום שנתי קבוע על כל אדם מישראל. בעקבות זאת, תיקנתי את הפתיח, שינוסח באופן מדויק. יאיר דב • שיחה • י"ט בניסן ה'תש"ף • 10:50, 13 באפריל 2020 (IDT)

אכן דייקת. תודה. חזרתי • ∞ • שיחה 10:58, 13 באפריל 2020 (IDT)

המס הקבוע לפי חז"ל הוא לא בהכרח מחצית השקל, אלא סכום שנקבע לפי הצורך. ויש לציין זאת בערך שמש מרפא - שיחה 13:50, 13 באפריל 2020 (IDT)

מהיכי תיתי לן?david7031 • שיחה • י"ט בניסן ה'תש"ף • 15:07, 13 באפריל 2020 (IDT)

משנה שקלים פ"ב שמש מרפא - שיחה 18:05, 13 באפריל 2020 (IDT)

איזו משנה בפרק ב? אני לא ראיתי דבר כזה שם (לגבי החיוב הבסיסי של מחצית השקל מדי שנה עבור קרבנות הציבור). יאיר דב • שיחה • כ' בניסן ה'תש"ף • 18:25, 13 באפריל 2020 (IDT)

משנה ד'

שֶׁכְּשֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַגּוֹלָה הָיוּ שׁוֹקְלִים דַּרְכּוֹנוֹת, חָזְרוּ לִשְׁקוֹל סְלָעִים, חָזְרוּ לִשְׁקוֹל טְבָעִין, וּבִקְּשׁוּ לִשְׁקֹל דִּינָרִים שמש מרפא - שיחה 19:39, 13 באפריל 2020 (IDT)

הוספתי בגוף הערך. אם מאן-דהו יוכל לערוך כך שלא יראה כתערוכה של ציטוטים תע"ב שמש מרפא - שיחה 19:51, 13 באפריל 2020 (IDT)

אתה מחפש את {{ציטוטון}}. בהרבה מקרים עדיף על {{ציטוט}}. --Joalbertine - שיחה 11:48, 16 באפריל 2020 (IDT)

ראה את הסבר הרמב"ם שם: "חזרו לשקול טבעים - כלומר נעשה מטבע שלהם חצי סלע והוא שקל, וכך אמרו טבעין פלגות סלעין, והיה אדם שוקל במחצית השקל שקל שלם שהוא מחצית השקל של תורה. לפי שהסלע הוא שקל של תורה". כלומר סוג המטבע השתנה לפי התקופה, אך היסוד שנותנים מחצית השקל נשמר תמיד, כמצוות התורה. זה לא נתון לתנודות. יאיר דב • שיחה • כ' בניסן ה'תש"ף • 20:03, 13 באפריל 2020 (IDT)

זו מחלוקת פרשנים על המשנה הזו. אני אישית סובר כמו הרמב"ם, אבל יש פרשנים שהסבירו באמת שזה קשור ליכולות הכלכליות ולצרכים.david7031 • שיחה • כ' בניסן ה'תש"ף • 20:09, 13 באפריל 2020 (IDT)

מחצית הסלע הוא מחצית השקל המקורית, דרכמון (דרכון) הוא דינר זהב וערכו גבוה יותר. כוונת הרמב"ם שזה הפך להיות המטבע המקובל (אמנם זה לא קשור לצורך וליכולת אלא למטבע המקובל). הריבב"ן שם אכן פירש כדברי אבל אין ויכוח שבפועל זה לא השקל המקורי. שמש מרפא - שיחה 21:04, 13 באפריל 2020 (IDT)

אבל בערך משתמע כדברי הריבב"ן, ואין הצגה של המחלוקת.david7031 • שיחה • כ' בניסן ה'תש"ף • 22:03, 13 באפריל 2020 (IDT)

תיקנתי. שמש מרפא - שיחה 22:24, 13 באפריל 2020 (IDT)

מצוין, ועכשיו צריך גם להוסיף מקורות (האם זה רמב"ם בפיהמ"ש, או ביד החזקה? ואיפה הראב"ד? בהשגות על היד החזקה, או אולי באחד מפירושיו למסכתות השונות?

ואגב, למה לא הזכרת את הריבב"ן? מועדים לשמחה.david7031 • שיחה • כ' בניסן ה'תש"ף • 23:29, 13 באפריל 2020 (IDT)

שותא דמר לא ידענא. הובא מקור מדויק. לגבי הראב"ד אם זה מח' הראב"ד ורמב"ם סביר להניח שזה בהשגות שם, לא? ולגבי הריבב"ן, אטו כי רוכלא וכו'. המקבילה של הרמב"ם זה הראב"ד. חגים וזמנים לששון. שמש מרפא - שיחה 23:42, 13 באפריל 2020 (IDT)

פיהמ"ש הינו פירוש המשניות. אתה לא גמרא, ולדעתי יש חשיבות למנות כרוכל. לא כל הקוראים של הערך יודעים מה זה השגות הראב"ד על הרמב"ם, אבל אם תכתוב להם את המקור, ידעו לחפש.david7031 • שיחה • כ' בניסן ה'תש"ף • 00:02, 14 באפריל 2020 (IDT)

שלישית השקל

ספר נחמיה, פרק י', פסוק ל"ג: ”וְהֶעֱמַ֤דְנוּ עָלֵ֙ינוּ֙ מִצְוֺ֔ת לָתֵ֥ת עָלֵ֛ינוּ שְׁלִישִׁ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בַּשָּׁנָ֑ה לַעֲבֹדַ֖ת בֵּ֥ית אֱלֹהֵֽינוּ”.
אברהם שליט, "הורדוס המלך", עמ' 140: "בידוע שבימי נחמיה לא שקלו אלא שליש השקל בלבד. כלום היתה ההעלאה למחצית השקל מעשה ינאי?". עמ' 439, הערה 405: "התשלום הנמוך יותר בימי נחמיה מתברר על ידי המצב הכלכלי הרע באותו זמן בירושלים וביהודה (השווה ספר נחמיה, פרק ה'). העלאת המס לבית המקדש עד מחצית השקל מטעם ינאי מסתברת מטעמים של מדיניות הפנים: ייתכן שהמלך רצה במעשה זה לעשות רושם על מתנגדיו הפרושים. אולם אפשר, שכבר יוחנן הורקנוס אביו תיקן את הדבר כחלק מתקנותיו בתחום המעשר". Liadmalone - שיחה 01:15, 28 באפריל 2022 (IDT)

הבאתי לעיל את המשנה שמפרטת את השינויים בתעריף לאורך השנים, ואת שתי הפרשנויות בעניין. שמש מרפא - שיחה 01:37, 28 באפריל 2022 (IDT)

אבל איך זה שהציטוט הזה מנחמיה בכלל לא מוזכר בערך? Liadmalone - שיחה 01:40, 28 באפריל 2022 (IDT)

כי אף אחד לא הוסיף אותו... זה לא הדבר היחיד שחסר בערך. לגופו של עניין, המפרשים שם חלוקים האם הכוונה לעדכון של מחצית השקל (דבר שמוסבר בשינויים בשערי המטבעות, ראה ספר יחזקאל, פרק מ"ה, פסוק י"ב, וברש"י שם), או שמדובר בתוספת שאינה קשורה לגבייה של מחצית השקל. שמש מרפא - שיחה 01:51, 28 באפריל 2022 (IDT)