שיחה:ממחרת השבת

שיחות פעילות

גלגולם של ויכוחיםעריכה

דומה שרבים מהמחלוקות העזות בישראל מתנקזות לכאן: מעניין לציין בעניין זה של ממחרת השבת את המחלוקת בין החרדים (שלא מוכנים לשמוע על פירושים אחרים לדעת הצדוקים, שהם ממילא אינם מסכימים אתם) לבין הדתיים הלאומיים, בין הצדוקים והבייתוסים לבין פרושים (ובין הצדוקים לבייתוסים), ואת המחלוקת בין החילונים והדתיים, ובין הפרופסורים מהשפלה (בר אילן) לפרופסורים מירושלים (העברית)... וגם את המחלוקת בין הקראים לרבנים (מחלוקת בין מצרים לבבל?), ובין השומרונים ליהודים (שכם וירושלים), ובין תומכי בר כוכבא ("תלמידי רבי עקיבא") למיניםנוצרים הראשונים - שלא השתתפו במרד כי המשיח כבר הגיע, ומצד שני, כנראה, סבלו רבות בעקבותיו) ובין הקנאים ורבן יוחנן בן זכאי, המוזכר כאן במקורות יותר מפעם אחת, והיחס לחורבן בית המקדש. אגב, היו לו קשרי משפחה עם מישהי לבית בייתוס, לא? ואיך מרתה בת בייתוס קשורה לכל זה?

זה מזכיר לי את הזמן שבו למדתי על מבנה המוח ותאוריות פסיכו-פילוסופיות כמו תורת ההכרה בחקר התפישה הנפשית (קונשיוסנס בלע"ז): פעם, לפני כמאתיים שנה, היתה מלחמת דעות עזה על עניין הדואליות של החיים, כלומר חלוקת העולם בין חי לדומם, כאשר חיים הוגדרו כ"משהו רוחני" שאי אפשר "להסביר אותו" מבחינה חומרית (פיסית בלע"ז). בניגוד לדוממים, לבעלי החיים היה משהו, שאין להגיע אליו בחקירה, משהו אשר איפשר את חיותם. הויטאליסטים (לא קשור לרבי חיים ויטאל, ואולי כן...) אשר טענו שאין להסביר את הרוחניות, או את החשיבה, ולכן גם לא את פעילות המוח בשום דרך שהיא, טענו שהם ראו ללא ספק בין כל זוג תאי עצבים שבהם התבוננו, מרווח, סינאפסה בלע"ז.

לעומת זאת המטריאליסטים, והרדוקציוניסטים והמכאניסטים (לא קשור למכינה קדם צבאית, וגם לא לכהנא), בקיצור כל אלו שחשבו שבסך הכל מדובר במכונות עם גלגלי שיניים קטנים, שעוד מעט נצליח לראות ולהבין את כולם... כל אלו, והמדענים, והשכלתנים הראציונליסטים, והמשכילים, ומי שקרויים בימינו הנאורים, בשום פנים ואופן לא ראו שום מרווח. אין ולא היו סינאפסות בין תאי העצבים. אם תתגלה סינאפסה, הרי שזה יוכיח שיש משהו בלתי מובן המאפשר את העברת המידע, ולא קפיצת רגלי צפרדע אוטומטית, כתגובה לגירוי.

כמובן שהיום, היינו אומרים ששני הצדדים היו אוכלים את הכובע. התהפכו היוצרות. הסינאפסה, אותו מרווח המתמלא בחומרים כימיים שונים, הריהו היסוד לתגובה המובנת כל כך על ידי כל נומרולוג (אופס, הושפעתי ממאמרו של מאיר) כוונתי - על ידי כל נוירולוג מתחיל. ודווקא המצמצמים הגיעו לשיא הצמצום ולאין - בתורת התוהו, בהכירם שתמיד נגיע לשלב שלא נוכל "להסביר". והכל יחסי ויש אינסוף בתוך כל סופי וכו' וכו' עד אינסוף.


ובכל זאת, מעניין יהיה יום אחד לראות מה עומד מאחורי העמדות הבלתי מתפשרות של הנלחמים על שאלת הצדוקיות, איסיות, בייתוסיות, קדושת זמן וקדושת מרחב, נשיות וגבריות וכו'. בכל מקרה אני הייתי מוסיף עוד נענוע לעריסה, ומזכיר שהירח קשור במים (בית ירח, יריחו, בית ציידן צידון ועוד) ולעומתו השמש (אני תושב בית שמש, אך גדלתי באשדוד) קשור היטב עם גידולי האדמה. האם יש לוח לאנשי דגים (אני יליד אדר) ולוח לאנשי האדמה (ועוסק בחקלאות אורגנית, ובאנרגיית שמש ורוח...)?
-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • כ"ט באייר ה'תשע"ג • 16:12, 9 במאי 2013 (IDT)


קישור שבורעריכה

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 11:01, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

ממחרת הפסחעריכה

אני מצטט מהערך:

את הביטוי 'ממחרת הפסח' בספר יהושע - ניתן להבין כדעת חז"ל, שמדובר ביום ט"ז בניסן, אחרי היום של הפסח, והוא מימושו של הכתוב בפרשית המועדים בפרשת אמור: מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, ומתיישב היטב עם דברי חז"ל. כאמור כיתות יהודיות שונות פירשו את הכתובים אחרת. היו כנראה כיתות שראו במילים "מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח" שבספר יהושע, כביטוי מרכזי, ופרשו אותו: "אחרי הקרבת קרבן הפסח - שהיה בשעות הערב של י"ד, 'ממחרת' - כלומר ביום הראשון של חג המצות, בט"ו בניסן! (סוף ציטוט).

כיום יש בלבול בלשוננו בין חג המצות לבין הפסח. הפסח הוא קרבן שקרב ביום י"ד בניסן בין הערביים. חג המצות הוא חג בן שבעה ימים שמתחיל בט"ו בניסן. ממחרת הפסח, הוא ט"ו בניסן, כמו שאומר הפסוק: "ויִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח" (במדבר לג, ג).

את הפסוק ביהושע פירש הרד"ק: ממחרת הפסח - הוא ליל חמשה עשר בניסן ויומו כי הפסח קרב בארבעה עשר ומחרתו הוא יום חמשה עשר וכן בחמשה עשר יום לחדש הראשון ממחרת הפסח יצאו בני ישראל (יהושע ה, יא).

ובנוגע לפסוק שלנו "ממחרת השבת" (ויקרא כג, יא), כותב ראב"ע: "וחכם ברומי הביא ראיה ממחרת הפסח מצות וקלוי (יהושע ה, יא), ולא ידע כי בנפשו הוא, כי הפסח ביום ארבעה עשר, וממחרתו יום חמשה עשר, וכן כתוב: ויסעו מרעמסס בחדש הראשון (במד' לג, ג), ולאכול קלי אסור עד עבור תנופת העומר.[...] כי לא נקרא החג פסח, רק בעבור שפסח השם על הבתים, וממחרתו הוא לבקר יום ט"ו ".

לאור זאת, ברור שלא ניתן לומר על הפסוק ביהושע שהוא "ומתיישב היטב עם דברי חז"ל".

כמו כן לא נכון הוא לומר שכיתות יהודיות שונות פירשו את הכתובים (ביהושע) אחרת, שכן גדולי הפרשנים הנאמנים לחז"ל הם אלו שפירשו כך בעצמם. כך שאין זה עניין לפרשנות כיתתית. Toraumada - שיחה 12:31, 7 במאי 2018 (IDT)

מקור לפרשנות המחקריתעריכה

להלן מקור יעיל, שמפרט את הגישות השונות ודן בקשיים העולים מהם באופן מחקרי:

Milgrom, J. (2008). Leviticus 23–27: A New Translation with Introduction and Commentary (Vol. 3B, pp. 2056–2063). New Haven; London: Yale University Press. Toraumada - שיחה 12:33, 7 במאי 2018 (IDT)

חזרה לדף "ממחרת השבת".