שיחה:תנ"ך

שיחות פעילות

דיווח על טעותעריכה

פרטי הדיווחעריכה

בערך נאמר בסוגריים כי הסיבה לכך שהכינוי תנ"ך אינו מופיע בדברי חז"ל הנו כי ראשי תיבות לא היו בשימוש רווח באותם זמנים. ראשית, מהגדה של פסח, ומקורות נוספים, נראה שלשם זכירה כן היו משתמשים בראשי תיבות, ובכל זאת לא מצאנו שנתנו ראשי תיבות לכד הספרים. לפי מה שנראה לי הסיבה העקרונית יותר, היא להבדיל בין תורה שבכתב, אותה קוראים לבין תורה שבעל פה שאותה שונים. ולכן הקפידו על הכינוי מקרא ומשנה. דווח על ידי: סם חיים 95.86.102.95 17:24, 31 באוגוסט 2016 (IDT)

לגבי היותו הספר הנמכר ביותר בעולםעריכה

זה אולי נכון, אבל חצי אמת... כי לפי הידיעה הזו הוא לא הכי נפוץ בעולם. שווה לתקן או שזה מגחיך את הערך? --EldadHe - שיחה 20:43, 2 בספטמבר 2016 (IDT)


קטלוג איקאה נמכר? Tzafrir - שיחה 23:10, 2 בספטמבר 2016 (IDT)
רשמתי שזה חצי אמת, כלומר אפשר להסתכל על סטטיסטיקות בכל מיני דרכים... --EldadHe - שיחה 07:27, 3 בספטמבר 2016 (IDT)

משוב מ-17 בספטמבר 2016עריכה

בקטע חיבור התנ"ך ישנה טעות, בהערת סוגריים כתוב ש"ספרו של משה" הוא חמשת חומדי תורה, "ספרו" הוא רק חומש דברים. 95.86.81.201 22:26, 17 בספטמבר 2016 (IDT)

שמות התנ"ךעריכה

בפרק זה חסר מאוד מידע על שם 'התנ"ך' כשלעצמו - מי ומתי השתמש לראשונה בשם הז, מתי השם הזה נכנס לשימוש רחב. האם מידע שכזה לא קיים? שופל - שיחה 10:10, 10 בינואר 2017 (IST)

הסדר של הנ"ךעריכה

מובא בדף הערך שני סידורים שונים בסדר של הנביאים וכתובים. ואשמח לדעת מה המקור לשינוי הסדר של הנ"ך מהסדר שכתוב בגמרא מסכת בבא בתרא. לדוגמה, ישעיהו תחילה כיום, לעומת ירמיהו תחילה בגמרא. איוב תחילה כיום, לעומת תהילים תחילה בגמרא. תודה רבה מייחל - שיחה 10:19, 23 במאי 2017 (IDT)

קאנוניזציהעריכה

להלן העברה מדף שיחתי: נרו יאירשיחה • י"ט בתמוז ה'תשע"ז • 16:00, 13 ביולי 2017 (IDT)

בערך תנ"ך כתוב בהתחלה , ותהליך הקאנוניזציה של התנ"ך החל בתחילת תקופת בית שני והושלם סביב שנת 200 לספירה והמקור מסכת ידים. אבל לא מוזכר כזה דבר במסכת ידים?--213.8.158.113 15:23, 13 ביולי 2017 (IDT)

שלום רב. אני מניח שהכוונה לסוגייה אילו ספרים מטמאים את הידיים. איני פנוי לזה כרגע. מציע שתפתח דיון בדף השיחה של הערך ותפנה למשתמש:ביקורת ולבעלי ידע נוספים ביהדות. נרו יאירשיחה • י"ט בתמוז ה'תשע"ז • 15:26, 13 ביולי 2017 (IDT)

במשנה שם נחלקו תנאים על חלק מכתבי הקודש האם גם הם מטמאים את הידים כשאר כתבי הקודש, יש שראו בכך עדות לשלב לא סופי של הקאנוניזציה הנ"ל. זה לא מקור איכותי אלא מקור ראשוני ולא מפורש, הסרתי אותו משם ונקווה שמישהו יביא מקור טוב. זו הדעה הרווחת במחקר. ביקורת - שיחה 15:41, 13 ביולי 2017 (IDT)

ברור שזוהי ההשערה הרווחת אצל ה'מחקר' אבל ליחס את זה למסכת ידים זה מגוחך, במיוחד שהדיון שם הוא רק על קהלת[ושיר השירים] האם הוא נכתב ברוה"ק או חכמתו של שלמה, ולקשר את זה לקאנוניזציה זה רק מראה על רצון עז לעוות את העובדות--213.8.158.113 15:51, 13 ביולי 2017 (IDT)

ע"כ ההעברה.

השאלה מה נכתב ברוה"ק היא בפשטות הקאנוניזציה. נרו יאירשיחה • י"ט בתמוז ה'תשע"ז • 16:00, 13 ביולי 2017 (IDT)
ראשית, לא כתוב בשום מקום במשנה זמן שבו התרחש הקאנוניזציה, כך שהמשפט שנכתב בערך כלל לא מבוסס. שנית , המשנה באה לומר שקהלת לא נאמרה כלל ברוה"ק אלא חכמתו של שלמה ואין לזה כל קשר לסידור כתבי הקודש. שלישית, הזמן שבו נסדרו הספרים והמסדרים עצמם מפורשים בחז"ל למשל תורה נסדרה ע"י משה בסוף ה40 שנה [למ"ד מגילות מגילות ולחולק כלל לא היה סידור] חלק מהכתובים נסדרו ע"י נביאים ראשונים ואחרונים חלק ע"י חזקיה וסיעתו כמו שמפורש בקהלת כמה פעמים וחלק ע"י אנשי כנסת הגדולה [שבהם ג"כ היו נביאים]--213.8.158.113 16:53, 13 ביולי 2017 (IDT)
מי שכתב התכוון שהקאנוניזציה הושלמה במשנה שנכתבה סביב שנת 200. נרו יאירשיחה • י"ט בתמוז ה'תשע"ז • 17:35, 13 ביולי 2017 (IDT)
א. אבל הוא כתב 'תנ"ך' ב. גם על זה לא כתוב כלום בידים ג. ולמה הוא לא כתב מתי הושלמה הגמ' . אבל יפה שאתה מחפש לדון לכף זכות --213.8.158.113 18:02, 13 ביולי 2017 (IDT)
אנסה להסביר שוב: הכוונה היא שתהליך הקאנוניזציה של התנ"ך הושלם במשנה. הוא לא כתב מתי הושלמה הגמרא והזוהר וכתבי האר"י, כי זה לא רלוונטי. נרו יאירשיחה • י"ט בתמוז ה'תשע"ז • 22:32, 13 ביולי 2017 (IDT)
במסכת ידים לא נרמז מאומה מכך.כנראה אתה בא להסביר את ה-200 [שזה דבר תמוה ביותר] שהכונה למשנה --213.8.158.113 22:49, 13 ביולי 2017 (IDT)

פירוש נוסף: הברית הישנהעריכה

אני לא רוצה להמשיך את רצף השחזורים ולכן אני ממשיך כאן: עט הזמיר: נראה לי שאתה מבלבל בין הברית החדשה לברית הישנה. הברית הישנה היא החלק מהביבליה הנוצרית שמקביל לתנך היהודי, ואילו הברית החדשה הוא השם לחלקים בביבליה הנוצרית שלא נחשבים בעיני הנוצרים כחלק מהתנך היהודי. Tzafrir - שיחה 13:50, 9 במרץ 2018 (IST)

סורי צודק, לא שמתי לב, היה נדמה לי שכתוב הברית החדשה. אתקן. ✭ עט הזמיר ✭ - שיחה 13:54, 9 במרץ 2018 (IST)

סתירות קיימות בערךעריכה

בכותרת "מדרשי אגדה" מוסק שחכמים רצו שנלמד רק את ההואות לדורות מסיפור העקידה ולא להציג את הדמויות בתנ"ך בתור דמות טובה או לא שאין זה משנה והוא מביא ראיה מזה שבמקרא מתואר רק קיצור פרשת העקידה בעוד בחז"ל הענין מורחב ומזה הוא כאילו סובר שהסיפור בא ללמד רק הוראה וכל זה משמו של 'הר'. וזו טעות יסודית. הרי ידוע דברי חכמים "שכל מה שתלמיד ותיק יחדש ניתן למשה מסיני", כל התורה כולה! התורה והמדרשים ניתנו יחדיו! ולכן סדר הקריאה נבנה באופן של הסיפור המקוצר ואם אתה רוצה לעיין עוד לשמוע עוד פרטים פנה למדרש לאגדה וכו' אבל מכאן אין להוכיח כלל על כוונות בהוראה לדורות או שהדמויות עצמם כשרות ההפך הוא הנכון! דווקא מתוך הפירוט בחז"ל רואים את חשיבותם של אברהם ויצחק שמסרו את רצונם ונפשם עבור אלוקים! יש ללמוד מהתורה גם הוראה לדורות זה בוודאי אבל כמובן שגם ערכם של אברהם ויצחק לא יסולא בפז.

  2A01:6500:A044:EC7C:55B0:1344:8679:CC6C 21:04, 15 במרץ 2018 (IST)
לא ברור מה אתה רוצה/מציע. דרור - שיחה 15:50, 20 במרץ 2018 (IST)

תורה מסיניעריכה

למה האנציקלופדיה העברית יכולה לכתוב שהמקרא ניתן למשה בסיני וויקיפדיה חייבת לאמץ את מסקנותיהם של מבקרי המקרא הקיצוניים והחריפים ביותר? האם עורכי האנציקלופדיה העברית אינם אנשים חושבים ומשכילים (מדובר בפרופסורים) או שאולי מישהו חושד שהאנציקלופדיה העברית נשלטת ע"י חרדים קיצונים ממאה שערים. כדאי שויקיפדיה לא תהיה דווקאית בכל מה שקשור לדת ואמונה.שיבת ציון (שיחה | תרומות | מונה) שכח לחתום

אני לא יודע מה כתוב באנציקלופדיה העברית. בוויקיפדיה העברית אנו הולכים לפי פרסומים אקדמיים ולא לפי אמונה דתית זו או אחרת. גילגמש שיחה 19:21, 5 בינואר 2019 (IST)
שיבת ציון, מעניין, צטט כאן את האיציקלופדיה העברית. אבי84 - שיחה 19:41, 5 בינואר 2019 (IST)

דיווח שאורכב ב-07 בינואר 2019עריכה

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: לא טעות

התנך הינו ספר קדוש ולא אינו ספר קדוש כפי שמוצג

באסלאם הוא לא קדושdavid7031שיחה • א' בשבט ה'תשע"ט • 23:51, 6 בינואר 2019 (IST)

המהדורה הראשונה של התנ"ךעריכה

במאמר במגזין "יקום תרבות " מעלה החוקר אלי אשד את האפשרות שהמהדורה הראשונה של התנ"ך כפי שאנו מכירים אותו כיום כאסופה של שלושה קבצי ספרים "תורה ונביאים וכתובים " פורסמה לראשונה בתקופה החשמונאית בין ימי המלכים יוחנן הורקנוס ,ושלומציון במאות השנייה והראשונה לפה"ס. אשד טוען שאלו לא היו הכוהנים הצדוקים של בית המקדש שיצרו את אסופת התנ”ך והפיצו אותה. התורה הספיקה להם בהחלט. לא הייתה להם שום סיבה להוסיף לה את ספרי התנ”ך האחרים, שרק קראו תגר על סמכותם.

מי שיצר והפיץ את אסופת התנ”ך היה צריך להיות בעל סמכות גדולה מאוד, ובעל משאבים עצומים, כדי להפיץ את האסופה שיצר בכל רחבי הארץ ובכל קהילות היהודים בתפוצות. יש לזכור, שעד כמה שידוע לנו, הקובץ הזה התקבל על כל הזרמים המגוונים והמסוכסכים של העם היהודי, אם כי כנראה לא כולם הסכימו עם כל הספרים שהיו בקובץ הזה, אבל קיבלו אותו בכלליותו. האסופה היא לדעתו פרוייקט שלטוני חשמונאי של ספרים שנבחרו בידי וועדה מיוחדת שמטרתם הייתה להעלות על נס את גדולת השלטון החשמונאי שנובא בידי נבואות התנ"ך. והספר המסכם והחשוב ביותר באסופת התנ"ך היה במהדורה ראשונה זאת "ספר החשמונאים הראשון" אשד מסביר שרק כך אפשר להסביר את עצם הפרסום והתפוצה של אסופת התנ"ך בקרב היהודים בארץ ישראל ובקרב הקהילות היהודיות בתפוצות שכולם כבר נראים כמודעים לעצם קיומו של התנ"ך עוד מהמאה הראשונה לספירה לפחות מימי יוסף בן מתתיהו שהוא הראשון שמזכיר במפורש את קיומה של האסופה ולפני זה. האסופה הופצה בידי נציגי השלטון החשמונאי ועל תושבי יהודה נכפה ללמוד את הספרים בבתי הספר בשפה שלא היכירו השפה העברית ,שהרי הרוב דיברו בארמית וביוונית. נציגי השלטון החשמונאי גם הקפידו לשלוח איגרות בעניין ליהודי התפוצות על הצורך ללמוד ולשנן את האסופה שנבחרה בידי השלטון החשמונאי. עם זאת בשנים מאוחרות הרומאים אסרו על פרסום ספר החשמונאים בעברית מאחר שנחשב לספר ממריד.וכך הספר שהיה הסיום המקורי של התנ"ך במהדורה החשמונאית שלו נמחק וכיום הוא קיים רק בתרגום ליוונית. המקור :אלי אשד "התנ"ך:מהדורה ראשונה" :מגזין "יקום תרבות "דצמבר 2019 http://www.yekum.org/2019/12/%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9A-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94/

אלי אשד אינו מומחד בתחום והמאמר כולל יותר מדי ספקולציות. Tzafrir - שיחה 00:04, 29 בדצמבר 2019 (IST)

אלי אשד הוא חוקר תנ"ך מוכר ופירםס מאמרים רבים בתחום ומרצה בנושאים אלו באופן קבוע. כמה ממאמריו של אלי אשד הופיעו בכתבי עת מקצועיים בחקר התנ"ך כמו "על הפרק " כתב עת למורים לתנ"ך.

אציין עוד שקיומה של אסופת התנ"ך המוכרת לנו רק מהמאה השנייה או הראשונה לפה"ס הוכחה כבר בצורה מוחלטת על ידי המגילות הגנוזות. עמנואל טוב גדול חוקרי המגילות הגנוזות מציין בספרו ביקורת נוסח המקרא שהנוסח המעודכן שלו יצא בשנת תשע"ד שרק מראשית או אמצע המאה הראשונה לפה"ס הספרים שאנו מכירים כיום כספרי אסופת התנ"ך מתחילים באופן פתאומי להיכתב כמגילות מהודרות באופן מיוחד כבוד שלא ניתן למגילות האחרות של ספרים שלא היו באסופה. אלא שהמגילות הקדומות ביותר הן משנת 250 לפה"ס והגרסאות הקדומות ביותר של הספרים שהם חלק מאסופת התנ"ך לא נכתבו במגילות המהודרות כאלו.

המסקנה היא שבין אמצע המאה השנייה לפני הספירה לאמצע המאה הראשונה לפני הספירה קרה משהו ששינה את מעמדם של הספרים האלו שגרם להם להיכתב מכאן ואילך אך ורק כמגילות מהודרות .כבוד שלו לא זכו שאר הספרים. וההנחה הגיונית והמתבקשת היא שמתי שהוא בשלב זה נוצרה אסופת התנ"ך בידי גורמים שלטוניים והספרים האלו החלו להיות מוכרים מכאן ואילך כספרים יוצאי דופן וכחלק מאסופה מיוחדת במינה.

חזרה לדף "תנ"ך".