הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון

הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון קבע קו תיחום של האזור הכלכלי הבלעדי וקו תיחום של המים הטריטוריאליים בין שתי המדינות כאשר לגבי חמשת הקילומטרים המזרחיים ("קו המצופים") הוסכם לשמר את מעמדם בפועל עד להסדרת הגבול היבשתי בין המדינות. הצדדים סיכמו שהסכם זה קבע פתרון קבוע של הסכסוך הימי ביניהם.

הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון
הגבול הימי של ישראל.svg
מטרה קביעת קו תיחום של האזור הכלכלי הבלעדי וקו תיחום של המים הטריטוריאליים בין:
ישראלישראל ישראל לבין
לבנוןלבנון לבנון
חותמים ישראלישראל יאיר לפיד (ראש ממשלת ישראל)
לבנוןלבנון מישל עאון (נשיא לבנון)
מתווכים ארצות הבריתארצות הברית עמוס הוכשטיין
מקום חתימה בסיס האו"ם בא-נאקורה
מקום יצירה לבנט עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הצגה 1 באוקטובר 2022
תאריך כניסה לתוקף 27 באוקטובר 2022
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
  קו הגבול הימי בהסכם[1] (פרט ל"קו המצופים")
  קו הגבול הימי לטענת ישראל[2][3]
  קו הגבול הימי בין ישראל לקפריסין[4]
  "נקודה 1"[2][3]
  קו הגבול הימי לטענת לבנון[5]
"קו המצופים" בין ישראל לבין לבנון אשר הוסכם לשמר את מעמדו בפועל עד להסדרת הגבול היבשתי בין המדינות

המשא ומתן בין ישראל ללבנון החל ב-14 באוקטובר 2020 לצורך קביעת הגבול הימי בין המדינות.[6] מאז הסכם ישראל-לבנון 1983, זו הפעם הראשונה שישראל ולבנון קיימו משא ומתן לכריתת הסכם.[7][8]

רקעעריכה

בין ישראל ללבנון לא נחתם הסכם שלום ואין גבול בין-לאומי מוסכם ביבשה. קו הגבול הזמני שבתוקף בין ישראל ללבנון הוא "הקו הכחול" שנקבע באו"ם בשנת 2000 לצורך נסיגת צה"ל מלבנון.[9]

המחלוקתעריכה

בין לבנון לישראל הייתה מחלוקת היכן עובר הגבול הימי בין המדינות. כל אחת מן המדינות תבעה בלעדיות כלכלית על אזור חיץ משולש ששטחו 860 קמ"ר שעבור ישראל מהווים פחות מ-2% מהשטח הכולל של המים הכלכליים שלה, ועבור הלבנונים כ-3%[10]. לצד תביעת ריבונות הדדית על השטח עומדות זכויות כלכליות - בעומק הים היתכנות למאגרי גז הטבעי, שכל צד ניכס לעצמו.

חוק הים משנת 1982 מגדיר את המים טריטוריאליים כ-22 קילומטרים מקו החוף. כך, כל השטח הימי שמצפון לראש הנקרה ועד למרחק של 22 קילומטר מהחוף הוא לבנוני וכל השטח הזהה מדרום הוא ישראלי. אזור כלכלי בלעדי מוגדר כשטח בו למדינה יש זכויות שימוש במשאבי הטבע: קידוחי גז ונפט, ייצור אנרגיה ועוד. שטח זה משתרע עד לכ-370 קילומטר מקו החוף של כל מדינה.[11][12] המחלוקת בין ישראל ללבנון עסקה בגודל הזווית שלאורך השוק האנכית שלה ימתח קו הגבול מקצה הגבול היבשתי המוסכם (לכשיוסכם, מעמדו הנוכחי של הגבול היבשתי בין המדינות, הקו הכחול, הוא 'זמני') בין המדינות מערבה לתוך הים וישפיע בעיקר על שטח המים הכלכליים אם כי גם על שטח המים הטריטוריאליים של שתי המדינות.

בשנת 2000 קבעה ישראל את 5 הקילומטרים הראשונים של הגבול בים והוצבו מצופים לאורכו לצורכי פטרול של אוניות חיל הים. לבנון לא הכירה בכך. שאר הקו לא הוגדר רשמית.[13][14]

בשנת 2007, לבנון חתמה על הסכם ימי עם קפריסין המחולק לשש נקודות. ההסכם עצמו לא הוגש לאומות המאוחדות, ולא פורסם בפרסום רשמי כלשהו. נקודה 1 היא הנקודה הדרומית ביותר, ונכתב בהסכם כי נקודה 1 נתונה לשינויים. הסכם זה אושרר על ידי קפריסין ב-2009, אך לא על ידי לבנון. בשנת 2010 חתמה ישראל עם קפריסין על הסכם דומה ובו הגבול הימי בין ישראל ללבנון מתחיל בנקודה 1 (אך השאירה אפשרות לשינוי). מכאן הגיעה המקור לנקודה 1, ולא נעשה שימוש בשיטה מסוימת לקביעתו בניגוד לנכתב במקורות שונים, היא איננה הנקודה החותכת את הניצב לקו החוף[דרוש מקור]. לבנון התנגדה להסכם זה ולאחריו הגישה לבנון לאו"ם את גרסתה לגבול הימי בין המדינות, שמעניקה ללבנון רצועה של 860 קמ"ר נוספים לעומת הגרסה הישראלית לקו הגבול. ההבדלים נובעים מעמדת לבנון לפיה יש לסמן את קו הגבול לפי חוק הים ולא לפי ההסכם בין לבנון וקפריסין ב־2007.[15] ממשלת ישראל אישרה באוגוסט 2011 כי תגיש לאו"ם את הצעתה לגבול, לאחר שבאוגוסט 2010 מחלקת האוקיינוסים ודיני הים של האו"ם פרסמה הודעה רשמית, שנמסרה על ידי ממשלת לבנון, על הגדרת הגבול הימי בין לבנון לישראל בהתאם לגרסה הלבנונית. כך 2 הצדדים הגישו לאו"ם את גרסתם. ניסיונות פשרה ותיווך שנערכו בין 2011 ל־2021 לא צלחו.[16][17][18]

העניין בסימון הגבול הימי חודש לאור מציאת מאגרי הגז הישראלים ומשבר האנרגיה בלבנון.[19] הצדדים לא ביצעו קידוח גז באזור המחלוקת[20][21][22].

קביעת גבול ימיעריכה

ישנן שלוש שיטות מוכרות לקביעת גבול ימי: השיטה הראשונה היא הטלת ניצב (90 מעלות) לקו החוף. בשנת 2000, ישראל אימצה באופן חד-צדדי שיטה זו וכך נקבע קו מצופים צהובים שאורכו 5 ק"מ עליו הגן חיל הים. האו"ם, שייצג את העמדה הלבנונית, אימץ שיטה שנייה - והיא המשך של קו הגבול היבשתי. היות שקטע הקו היבשתי המערבי ביותר פנה מערבה ב־270 מעלות, נוצר משולש אי-הסכמה בין ישראל ללבנון ולאו"ם.[23]

במהלך העשור השני של המאה ה-21, כאשר הסכימה ארצות הברית לתווך בין ישראל ללבנון, היא הציעה להתבסס על שיטה שלישית לסימון, הנקראת "שיטת החציונים".[23] שיטה זו מבוססת על התוויית "קו חציוני שכל נקודה בו שווה ערך מהנקודות הקרובות ביותר על קווי המוצא(אנ') שמהם נמדד רוחב המיים הטריטוריאליים של כל אחת משתי המדינות".[24]

לשיטה זו, שיש המגדירים כמועדפת לפי החוק הבינלאומי, יש מגבלה אחת: גם אם מסכימים לה עקרונית, הרי שניתן למדוד את הקו בדרכים מעט שונות. וכך נוצרה מחלוקת בין המדידה הישראלית למיקום קו זה לבין המדידה הלבנונית. משולש אי-ההסכמה שנוצר היה קטן בהרבה מזה של שנת 2000, שכן שני הצדדים הסכימו לאמץ את שיטת "החציונים" שנים לפני ההגעה להסכם בשנת 2022.[23]

משא ומתןעריכה

המשא ומתן העקיף בא-נאקורהעריכה

לאחר תהליך תיאום מתמשך שארך כשלוש שנים, ובסמיכות למספר משברים בלבנון, בהם הפיצוץ בנמל ביירות, המשבר הכלכלי והמחאות בעקבותיו התקיים משא ומתן בין הצדדים באופן עקיף. הוא החל בתחילת אוקטובר 2020[25] במפקדת יוניפי"ל בא-נאקורה. המשתתפים בו היו שר האנרגיה הישראלי, יובל שטייניץ, יו"ר הפרלמנט של לבנון, נביה ברי, נציג האו"ם בלבנון, יאן קוביש, ועוזר מזכיר המדינה האמריקאי דייוויד שנקר, אשר תיווך בין הצדדים. מתווך נוסף שהוזכר הוא ג'ון דארוצ'ר.[26]

בתחילת המשא ומתן מפקד צבא לבנון, גנרל ג'וזף עאון, דרש כ-1,500 קמ"ר נוספים מהמים הכלכליים של מדינת ישראל, לפי המשך הגבול שסומן בין בריטניה וצרפת ב-1923 בהסכם ניוקומב-פולה. משמעות הדרישה היא תביעת בעלות על שדה הגז כריש שבבעלות אנרג'יאן, ובעלות על בלוק 72, בו תכננה ישראל להתיר קידוחים. ישראל סירבה לקיים משא ומתן דרומית לאזור המחלוקת.[27] בנובמבר 2020, בתום שלושה סבבי שיחות, נקלע המשא ומתן לקשיים לאחר שלבנון הקשיחה את עמדתה.

לאחר הפוגה של כמה חודשים במשא ומתן, הודיעו הלבנונים באפריל 2021 כי למרות התנגדות ישראל הם מספחים את כל שטחי המחלוקת.[28] כשבועיים לאחר מכן דווח על התחדשות המשא ומתן,[29][30] אך הוא הופסק עם מבצע שומר החומות.[10]

בתיווך עמוס הוכשטייןעריכה

 
עמוס הוכשטיין, המתווך בהסכם

בזמן ההפוגה בין השיחות הוקמו ממשלות חדשות בישראל ובלבנון. באוקטובר 2021 גם התחלף המתווך האמריקאי ועמוס הוכשטיין נכנס לתפקיד.[31] הוכשטיין סבר שיש חלון הזדמנויות עד הבחירות בלבנון במאי 2022.[32][33] בינואר חודשו השיחות.[34] ביוני הציג הוכשטיין לצוות הישראלי את הצעת לבנון.[35] במקביל הגיעה האסדה של כריש לישראל ועוררה מתיחות בין המדינות,[36] במהלכה שיגר חזבאללה כטב"מים לעבר האסדה שייורטו על ידי צה"ל.[37] לישראל היה אינטרס לסיים את המשא ומתן לפני תחילת הפקת הגז מכריש שצפויה בסוף 2022.[10] בישראל הצהירו שהגז יופק בלי קשר לשיחות.[38]

בספטמבר 2022 הציג המתווך האמריקאי הצעת פשרה חדשה,[39][40] שלאחריה הודיעו הצדדים שהגיעו למספר הסכמות עקרוניות.[41][42] במסגרת התכנסות העצרת הכללית של האומות המאוחדות בניו יורק בספטמבר, הוכשטיין וברט מקגרק, יועצו של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן לענייני המזרח התיכון, נפגשו עם הצדדים בנפרד ודנו על טיוטת ההסכם.[43][44] ב-1 באוקטובר 2022, הוצג לישראל וללבנון המתווה האמריקאי לסימון קו הגבול הימי, המפשר בין דרישות הצדדים.[45][46] ב-5 באוקטובר לבנון השיבה על טיוטת ההסכם,[47][48] ולפי הפרסומים סרבה להכיר ב"קו המצופים" כקו הגבול הימי, דבר שישאיר פתח לתביעות נוספות מצידה, וכן סרבה לשלם תמלוגים לישראל על הגז שנמצא בשטחה. ישראל דחתה את הערות לבנון[49][50] וב-9 באוקטובר הועברה טיוטה נוספת ללבנונים.[51] למחרת, ב-10 באוקטובר, המתווך האמריקני העביר לישראל וללבנון נוסח סופי להסכם.[52]

תחילת הקו סוכם כ"קו המצופים" (שנקבע בשנת 2000) אשר מעמדו נשמר והמשכו התבסס על קו 23 שהופקד בשנת 2010 באו"ם. נקבע גם כי מדובר בהסכם קבוע המהווה את סוף הסכסוך ביחס לשטח הימי שבמחלוקת.

נוסף על כך, הוסדרת אופן פיתוחו של המאגר חוצה הגבולות הקיים בשטח הימי שבמחלוקת. היתכנותו המסחרית לא הייתה ידועה בעת החתימה כי לא בוצעו קידוחים שימדדו כמות הגז (והנפט) הידועה בו. לאור הערכות קודמות של משרד האנרגיה בישראל, מבחינה גאוגרפית, כ-17 אחוזים מהמאגר היו בצד הישראלי לפי הקו שנקבע. תאגיד בינלאומי אמור לספק תשלום לישראל על חלקה במאגר. תאגיד זה, אחד או יותר, צריך להיות בעל מוניטין שאינו כפוף לסנקציות בינלאומיות, שלא יפגע בהמשך הסיוע של ארצות הברית, ושאינם תאגידים ישראליים או לבנוניים. מחלוקות על מאגרים חוצי גבול עתידיים יפתרו בסיוע של ארצות הברית.[53]

החתימה על ההסכםעריכה

ב-27 באוקטובר 2022. נשיא לבנון, מישל עאון, חתם על ההסכם שהעביר לו המתווך הוכשטיין ואישר את תוכנו.[54] ראש ממשלת ישראל יאיר לפיד חתם על ההסכם באותו יום.

לאחר ששני הצדדים חתמו בנפרד על ההסכם, שאותו הגישו למתווך האמריקני עמוס הוכשטיין, התקיים טקס החתימה הרשמי בהשתתפות צוותי המשא ומתן הישראלים והלבנוניים בבסיס האו"ם בנאקורה. שתי המדינות הגישו את ההסכם כמסמך רשמי לאו"ם.[55]

לפיד שכיהן כראש ממשלת מעבר בתקופת בחירות בעת החתימה, לא העביר את ההסכם להצבעה בכנסת בצעד שגרר אחריו ביקורת ציבורית. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה גרסה כי בסמכותה של הממשלה לאשר את ההסכם וכי אין חובה להניח אותו להצבעה בכנסת, על אף שהמליצה להביא אותה להצבעה בה בשל תקופת הבחירות. לפיד נימק את החלטתו שלא להביא את ההסכם לאישור בכנסת בכך שהאופוזיציה "מתנהגת בצורה מופקרת" והממשלה בראשותו הצביעה ואישרה את ההסכם.[56]

ההסכםעריכה

ב-11 באוקטובר 2022 הודיעו ראש ממשלת ישראל יאיר לפיד ונשיא לבנון מישל עאון שהם מאשרים את הטיוטה הסופית שהעבירה ארצות הברית להסכם הגבול הימי עם ישראל, אך לא מדובר באישור הרשמי הנדרש כדי שההסכם יכנס לתוקף.[57] חלק מההסכם הוא קבלת מכתב ערבויות המבהיר כי ארצות הברית מחויבת לזכויותיה הביטחוניות והכלכליות של ישראל, בתרחיש בו חזבאללה או גורם אחר יחליט לאתגר את ההסכם.[58]

ההסכם פורסם לראשונה ב-12 באוקטובר 2022. הוא קבע קו תיחום של האזור הכלכלי הבלעדי וקו תיחום של המים הטריטוריאליים כאשר לגבי חמשת הקילומטרים המזרחיים ("קו המצופים") הוסכם: ”...כדי לא לפגוע במעמדו של הגבול היבשתי התווייתו של הגבול הימי לכיוון היבשה מהנקודה המזרחית ביותר של הגבול הימי צפויה להיעשות על רקע סימון הגבול היבשתי על ידי הצדדים או זמן סביר לאחר סימון זה. עד למועד התוויה זו הצדדים מסכימים כי המצב הקיים בקרבת החוף, לרבות לאורכו וכמוגדר על ידי קו המצופים הקיים, יישאר כפי שהוא, על אף העמדות המשפטיות השונות של הצדדים לגבי אזור זה שהתווייתו טרם הוסדרה”. בהסכם צוין גם ”...הצדדים מסכימים שהסכם זה, כולל סעיף... [העוסק בקו המצופים], קובע פתרון קבוע והוגן של הסכסוך הימי ביניהם”.

נוסף על קביעת קו התיחום, עוגן הסדר הפיתוח של מאגר הגז קאנא - צידון אשר חוצה את קו התיחום. נקבע שאופן הפיתוח של מאגרים חוצי גבולות עתידיים יקבע בסיוע של ארצות הברית[22].

תגובות להסכםעריכה

  • לבנון : גם מישל עאון, נשיא לבנון, הדגיש שההסכם שנחתם אינו ויתור, ולא מדובר בסוג של נורמליזציה - אלא בהסכם דרך צד שלישי.[59] לטענת עאון, איש מחנה 8 במרץ, חזבאללה שימש כגורם מרתיע במהלך המשא ומתן.[60]
  • חזבאללה : בעקבות ההסכם חסן נסראללה, מזכ"ל חזבאללה, הודיע על סיום מצב הכוננות המיוחד שהוכרז בחזבאללה במהלך המשא ומתן על הגבול הימי. עוד הדגיש כי "מה שקרה הוא ניצחון גדול גדול גדול עבור מדינת לבנון, עבור אזרחיה ועבור ההתנגדות", נסראללה חידד כי ההסכם הושג ללא נורמליזציה של ישראל, המשלחות לא ישבו בשום שלב תחת קורת גג אחת, ואין מסמך אחד עליו מופיעות חתימות של שני הצדדים כדי להימנע ממראית עין של נורמליזציה. בנוסף אמר כי ההסכם אינו בעל מעמד של חוזה בינלאומי ולא מספק לישראל ערבויות ביטחוניות.[61]
  • לבנון  פאולה יעקוביאן (אנ'), חברת פרלמנט לבנונית שנבחרה בגוש הרפורמה העצמאי בבחירות הפרלמנטריות בלבנון בשנת 2022, טענה שמדובר בהסכם תבוסתני ושיש להביאו לאישור הפרלמנט. לדבריה, "הישראלים קיבלו את האוצר ואנחנו נותרנו עם טופס לוטו ... מה שקיבלנו בהסכם זה דבר לא ידוע ולא מובטח. נתנו לישראל שדה בטוח [כוונתה לשדה כריש] וגם לא ברור מה קורה עם 'קו המצופים'. ההסכם הזה הוא הסכם של מי שהובס, המציאות בקיבוע הגבול הימי היא מציאות מרה".[62]

ביקורת בישראל נגד ההסכם [63]עריכה

מבקרי הההסכם בישראל העלו מספר טענות:

  • אי חוקיות - לטענת המבקרים, ההסכם נוגד את "חוק יסוד: משאל עם"[64][63] המחייב שהעברת שטח ישראלי ריבוני למדינה אחרת תתאפשר רק לאחר משאל עם או אישור הכנסת בהצבעה של 80 ח"כים. עמדת המדינה הייתה שאין הכרח במשאל עם משום שלא מדובר במסירת שטח ריבוני. נכון לחתימת ההסכם לא נקבע במשפט הפנימי של ישראל קו הגבול הימי הצפוני שבין מדינת ישראל לבין לבנון, ולכן מדינת ישראל לא החילה את 'המשפט, השיפוט והמנהל', כמשמעות מונח זה בחוק היסוד, על האזור לגביו נחתם ההסכם[65]. עתירה שהוגשה בנושא זה נדחתה על ידי בג"ץ פה אחד בהרכב של שלושה שופטים.[66][67]
  • בניגוד לנהוג - לטענת המבקרים, ההסכם נוגד את הדוקטורינה שגיבש בית המשפט העליון בישראל, לפיה ממשלה זמנית אינה יכולה לקבל החלטות חשובות שיחייבו ממשלות עתידיות, ללא סיבה משכנעת. עתירה של ארגון "לביא" בנושא נדחתה פה אחד על ידי בג"ץ בהרכב של שלושה שופטים.[66][67]
  • ההסכם יתן עידוד לאיומים בטרור - לטענת המבקרים, סמיכות הההסכם לאיומי חיזבאללה לתקוף את פלטפורמת הגז עלעול להתפרש כיעילות הפעלת טרור ועידוד לטרור בעתיד.[63] עם זאת, המדינה ציינה בתשובתה לעתירה כי גורמים מודיעניים ובטחוניים התריעו דווקא על הצורך בחתימה על ההסכם בדחיפות, וכי "חתימה כעת על הסכם חיונית לשם חיזוק והגנה על אינטרסים ביטחוניים מדיניים ומשמעותיים של ישראל, וכן לשם הגשמת אינטרסים כלכליים-אנרגטיים של המדינה, שאף להם השפעה על ביטחונה"[65].
  • ההסכם נותן שטחים ללא תמורה - לטענת המבקרים, שטחים נמסרו ללא תמורה מדינית כלשהי.[64]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הסכם הגבול הימי בין ישראל לבין לבנון
  2. ^ 1 2 ישראל - נקודות גבול ימי צפוני, המרכז למיפוי ישראל
  3. ^ 1 2 הגבול הימי הצפוני של ישראל 2011, באתר האו"ם
  4. ^ נקודות גבול ימי ישראל - קפריסין, המרכז למיפוי ישראל
  5. ^ הגבולות הימיים של לבנון 2011, באתר האו"ם
  6. ^ שחר קליימן, ‏דיווח: לבנון הסכימה על מו"מ עקיף עם ישראל, באתר ישראל היום, 25 בספטמבר 2020
  7. ^ אריאל כהנא, ‏"המו"מ בין ישראל ללבנון - אחרי סוכות", באתר ישראל היום, 1 באוקטובר 2020
  8. ^ אריק בנדר, ‏שר החוץ אשכנזי: "המשא ומתן עם לבנון מגיע לאחר שלוש שנים של מאמץ דיפלומטי", באתר מעריב אונליין, 1 באוקטובר 2020
  9. ^ חיים סרברו, גבולות ישראל היום, המרכז למיפוי ישראל, 2012, עמ' 71
  10. ^ 1 2 3 ליעד אוסמו, איתמר אייכנר, סכסוך הגבול הימי: רה"מ הלבנוני זקף אגודל, המתווך "אופטימי לגבי הסכם", באתר ynet, 1 באוגוסט 2022
  11. ^ מיליארדי דולרים על הכף: מה צריך לדעת על המו"מ עם לבנון על הגבול הימי - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, ‏2020-10-13
  12. ^ יקיר שירי, למי שייך הגז ב'כריש' ומהו הגבול .., באתר כיכר השבת, ‏2022-10-03
  13. ^ "ההסכם עם לבנון: אחת התבוסות המשתלמות ביותר של ישראל מעולם". TheMarker. נבדק ב-2022-10-12.
  14. ^ הגבול, ההישג והוויתור: מה לומדים מנוסח ההסכם המלא, באתר www.ynet.co.il, ‏2022-10-12
  15. ^ Block 9: Flashpoint for the Next Lebanon War?, באתר Tablet Magazine, ‏2018-06-07
  16. ^ הגבול הימי בין ישראל ללבנון: הכל עניין של זווית - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, ‏2011-07-10
  17. ^ BBC Arabic - الشرق الأوسط - إسرائيل تقر ترسيم حدودها البحرية مع لبنان, באתר web.archive.org, ‏2011-09-10
  18. ^ המו"מ על הגבול הימי בין ישראל ולבנון - היבטים ייחודיים, באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה
  19. ^ בצל מחלוקות פנימיות: ישראל ולבנון מתקרבות להסכמה על הגבול הימי, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, ‏2022-09-28
  20. ^ הסכת "עוד יום", כריש במים סוערים: הסכסוך הימי בין ישראל ללבנון הגיע לנקודת רתיחה, באתר כאן חדשות, 7 ביוני 2022
  21. ^ 15 נקודות חשובות שעולות מהסכם הגז בין ישראל ללבנון | כלכליסט, באתר calcalist, ‏2022-10-13
  22. ^ 1 2 אישור ההסכם הימי בין מדינת ישראל לבין לבנון
  23. ^ 1 2 3 גיורא איילנד, מה הפרצה במתווה הגבול מול לבנון, באתר ynet, 11 באוקטובר 2022
  24. ^ אלן בייקר, המו”מ על הגבול הימי בין ישראל ולבנון – היבטים ייחודיים, באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 13 באוקטובר 2020
  25. ^ "המו"מ על הגבול הימי: ישראל ולבנון יערכו השבוע שתי פגישות נוספות". TheMarker. נבדק ב-2022-10-12.
  26. ^ ברק רביד‏, המו"מ על הגבול הימי עם לבנון תקוע, והצדדים רבים על מפה מלפני מאה שנה, באתר וואלה!‏, 25 בנובמבר 2020
  27. ^ אהוד יערי, ‏לבנון תובעת מישראל בעלות על שדה הגז כריש, באתר ‏מאקו‏‏, ‏28 באוקטובר 2020‏
  28. ^ דני זקן, ‏לבנון: מחילים את ריבונותנו על שטחי המחלוקת עם ישראל בים התיכון, באתר גלובס, 12 באפריל 2021
  29. ^ ליעד אוסמו, דיווח: המשא ומתן עם לבנון על הגבול הימי יתחדש אחרי הפסקה של חודשים, באתר ynet, 29 באפריל 2021
  30. ^ ברק רביד‏, אחרי חודשים של קיפאון: ישראל ולבנון יחדשו את המו"מ על הגבול הימי, באתר וואלה!‏, 29 באפריל 2021
  31. ^ ברק רביד‏, מקורבו של ביידן עמוס הוכשטיין מונה לתווך בין ישראל ללבנון במחלוקת על מאגרי הגז, באתר וואלה!‏, 3 באוקטובר 2021
  32. ^ ברק רביד‏, המתווך על המו"מ בין ישראל ללבנון על הגבול הימי: אם תוך כמה חודשים לא יושג הסכם, אמשוך ידיי, באתר וואלה!‏, 7 בנובמבר 2021
  33. ^ יובל אזולאי, מתחדשים המגעים בין ישראל ללבנון על הגבול הימי, באתר כלכליסט, 12 ביוני 2022
  34. ^ ליעד אוסמו, המתווך האמריקני מגיע - ישראל ולבנון יחדשו את המו"מ לשרטוט הגבול הימי, באתר ynet, 26 בינואר 2022
  35. ^ רועי קייס, פרסום ראשון: השליח האמריקני הציג לצוות הישראלי את ההצעה הלבנונית לפתרון הסכסוך הימי, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 25 ביוני 2022
  36. ^ ליעד אוסמו, נינה פוקס, אסדת כריש מגיעה לישראל, ובלבנון מאיימים: "לא ניתן לחזות את ההשלכות", באתר ynet, 5 ביוני 2022
  37. ^ יואב זיתון, ליעד אוסמו, צה"ל יירט 3 כטב"מים של חיזבאללה בדרך לאסדת גז, לראשונה גם עם טילים מסטי"ל, באתר ynet, 2 ביולי 2022
  38. ^ "לפיד: הפקת הגז מאסדת כריש תחל ברגע שיתאפשר, ללא קשר למו"מ עם לבנון". הארץ. נבדק ב-2022-10-14.
  39. ^   עמוס הראל, ארה"ב הציעה פשרה חדשה בעניין הגבול הימי עם לבנון, בישראל אופטימיים לקראת הקידוחים, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2022
  40. ^ איתמר אייכנר, המתווך האמריקני בסכסוך על הגבול הימי עם לבנון יציג הצעת פשרה, באתר ynet, 8 בספטמבר 2022
  41. ^   רויטרס, נשיא לבנון: המו"מ על הגבול הימי עם ישראל נמצא בשלבים סופיים, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2022
  42. ^ רויטרס, בישראל ובלבנון מאשרים: המו"מ על הגבול הימי הגיע לשלביו הסופיים, באתר ynet, 19 בספטמבר 2022
  43. ^ ברק רביד‏, שליחו של ביידן דן עם יועצי לפיד בטיוטת ההסכם על הגבול הימי עם לבנון, באתר וואלה!‏, 20 בספטמבר 2022
  44. ^ גילי כהן, המו״מ על הגבול הימי עם לבנון: המתווך האמריקני פגש בכירים ישראלים בשולי עצרת האו"ם, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 בספטמבר 2022
  45. ^ ניר דבורי, ‏פסע מהסכם: ממשלות ישראל ולבנון יתכנסו בשבוע הבא לאשר את מתווה קו הגבול הימי, באתר ‏מאקו‏‏, ‏1 באוקטובר 2022‏
  46. ^ ארה"ב העבירה לישראל את המתווה להסכם עם לבנון, באתר www.zman.co.il, ‏2022-10-01
  47. ^ רויטרס, לבנון העבירה תיקונים לטיוטת הסכם הגז: "המו"מ נגמר, לא נשלם סנט לישראל", באתר ynet, 5 באוקטובר 2022
  48. ^ ברק רביד‏, דיפלומט מערבי: הערות לבנון על ההסכם עם ישראל "קונסטרוקטיביות" ולא ימנעו עסקה, באתר וואלה!‏, 5 באוקטובר 2022
  49. ^ ברק רביד‏, משבר בשיחות על הגבול הימי: ישראל דוחה את הערות לבנון על טיוטת ההסכם, באתר וואלה!‏, 6 באוקטובר 2022
  50. ^ כתבי ynet, גורם מדיני בכיר: ישראל עודכנה בהערות לבנון להסכם - ודוחה אותן, באתר ynet, 6 באוקטובר 2022
  51. ^ דניאל סלאמה, איתמר אייכנר, "נוסח סופי ואחרון": טיוטה נוספת של הסכם הגבול הימי תועבר הערב ללבנון, באתר ynet, 9 באוקטובר 2022.
  52. ^ ברק רביד‏, המו"מ על הגבול הימי: המתווך האמריקני העביר לישראל וללבנון נוסח סופי להסכם, באתר וואלה!‏, 10 באוקטובר 2022.
  53. ^ הסכם הגבול הימי בין ישראל לבין לבנון באנגלית ובעברית
  54. ^ https://www.kan.org.il/item/?itemId=136856
  55. ^ הנציגים הגיעו לבסיס האו"ם: ישראל ולבנון חתמו על הסכם הגבול ימי, באתר www.ynet.co.il, ‏2022-10-27
  56. ^ לפיד מסביר מדוע ההסכם לא יובא לאישור הכנסת, באתר כיפה, 12 באוקטובר 2022
  57. ^ איתמר אייכנר, דניאל סלאמה, לפיד ונשיא לבנון אישרו את ההסכם, שיובא מחר לממשלה: "הישג היסטורי", באתר ynet, 11 באוקטובר 2022.
  58. ^ ערבות אמריקנית לזכויות הישראליות: פרטי ההסכם עם לבנון | חדשות 13, באתר רשת 13
  59. ^ דניאל סלאמה, נשיא לבנון אישר את ההסכם עם ישראל: "לא נורמליזציה, התחלנו ב-2010", באתר ynet, 13 באוקטובר 2022
  60. ^ שחר ברדיצ'בסקי, ‏נסראללה: "הסכם תיחום הגבול הימי הוא הישג היסטורי וניצחון ללבנון", באתר מעריב אונליין, 29 באוקטובר 2022
  61. ^ אנה ברסקי, ‏ההסכם עם לבנון נחתם רשמית; נסראללה: "ניצחון ללבנון, אין הכרה בישראל", באתר מעריב אונליין, 27 באוקטובר 2022
  62. ^ סלאמה, דניאל (2022-10-13). "הקולות בתוך לבנון על כניעה: "הישראלים קיבלו אוצר, אנחנו נותרנו עם טופס לוטו"". Ynet. נבדק ב-2022-10-31.
  63. ^ 1 2 3 פרופסור משה קופל, מה באמת נמצא בהסכם הגז עם לבנון ואיך הפרסומים הטעו אותנו, באתר פורום קהלת, ‏15 באוקטובר 2022
  64. ^ 1 2 פרופ' טליה איינהורןהסכם הגז עם לבנון נחתם בחיפזון ובבהילות תוך רמיסת חוק יסוד: משאל עם, באתר מידה, 27 באוקטובר 2022
  65. ^ 1 2 פוקס, נינה; מורג, גלעד (2022-10-19). "צעקות בדיון על ההסכם עם לבנון: "גורמים באופוזיציה רוצים אירוע ביטחוני בצפון"". Ynet. נבדק ב-2023-01-24.
  66. ^ 1 2 עדיאל איתן מוסטקי, בג"ץ דחה פה אחד את העתירות נגד הסכם הגבול הימי עם לבנון, באתר כלכליסט, 23 באוקטובר 2022
  67. ^ 1 2 עדיאל איתן מוסטקי, בג"ץ מקדים את הדיון על ההסכם עם לבנון - אלו העתירות איתן תצטרך הממשלה להתמודד, באתר כלכליסט, 13 באוקטובר 2022