ויקיפדיה

אזור כלכלי בלעדי

אזור ימי עד 200 מיילים ימיים (370.4 ק"מ) מחוף מדינה
(הופנה מהדף האזור הכלכלי הבלעדי)
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת, משלב נמוך.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

האזור הכלכלי הבלעדי ("מים כלכליים"), כפי שנקבע בחוק הים, הוא אזור ימי המשתרע עד 200 מיילים ימיים (370.4 ק"מ) מחוף מדינה, ובו למדינה זכויות מיוחדות להגנת הטבע. באזור זה למדינה יש את הזכות הבלעדית לנצל או לשמור על כל המשאבים שנמצאים בתוך המים, על קרקעית הים או מתחת לקרקעית הים. משאבים אלה כוללים גם משאבים חיים, כגון דגים, וגם משאבים שאינם חיים, כגון נפט וגז טבעי. האזור יכול לשמש לחיפושים ולשימוש במשאבים ימיים, כולל ייצור אנרגיה ממים ורוח[1].

אזורים ימיים לפי החוק הבינלאומי

לפני 1982, מים טריטוריאליים הורחבו בצורה בלתי מבוקרת פעמים רבות על מנת לספח פעילויות כגון כרייה במים עמוקים, קידוח ימי, זכויות דיג (ראו לדוגמה את מלחמת הבקלה) ולמנוע שידורי רדיו פיראטיים ממתקנים ימיים מלאכותיים ומספינות עוגנות.

למדינה חופית ניתנת שליטה מלאה על מימיה הפנימיים, שליטה פחותה על מימיה הטריטוריאליים, שליטה פחותה מזו על "האזור הסמוך" וזכויות כלכליות מסוימות ב"אזור הכלכלי הבלעדי" ובמדף היבשתי.

לעיתים קרובות, אזור כלכלי בלעדי הנתבע על ידי מדינה מסוימת, נתבע גם על ידי מדינה אחרת.

הגדרה

עריכה
 
אזורים כלכליים בלעדיים בעולם, מוצגים בכחול כהה.

באופן כללי, האזור הכלכלי הבלעדי של מדינה משתרע עד למרחק של 200 מיילים ימיים (.370.4 ק"מ) מקו החוף. מרחק מקסימלי כזה מתרחש כאשר קווי החוף של המדינות הסמוכות נמצאים יותר מ-400 מיילים ימיים (כ-740 ק"מ) זה מזה. במצבים אחרים, המדינות הן שצריכות לקבוע את הגבול הימי בפועל[2], כאשר ברירת המחדל היא שיוך לחוף הקרוב ביותר[3].

לפי ההגדרה האזור הכלכלי הבלעדי של המדינה מתחיל בגבול המרוחק מהחוף של המים הטריטוריאליים שלה ומגיע עד למרחק של 200 מייל ימי (370.4 ק"מ) מקו החוף. האזור הכלכלי הבלעדי רחב הרבה יותר מאשר המים הטריטוריאליים, אשר מסתיימים 12 מייל ימי (כ-22 ק"מ) מקו החוף (על פי הכללים שנקבעו בחוק הים)[4].. למדינות גם יש זכויות על קרקעית הים של המדף היבשתי עד 350 מיילים ימיים (כ-648 ק"מ) מקו החוף, תחום שנמצא מעבר לאזור הכלכלי הבלעדי, אך מקומות כאלה אינם נחשבים לחלק מהאזור הכלכלי הבלעדי. ההגדרה המשפטית של המדף היבשתי אינה זהה למשמעות הגאולוגית של המונח, משום שהיא כוללת גם את העלייה ליבשת ואת המדרון ממנה, כמו גם את קרקעית הים כולה בתוך האזור הכלכלי הבלעדי (שעשויה, כמו במקרה של ישראל, להיות עמוקה בהרבה מאשר מדף היבשת).

מקור

עריכה

ההגדרה הראשונית של המים הטריטוריאליים הריבוניים של המדינה הייתה 3 מיילים ימיים או כ-6 ק"מ (כטווח של יריית תותח) מעבר לחוף. בעידן המודרני, המים הטריטוריאליים הריבוניים של מדינה הורחבו עד 12 מיילים ימיים (כ-22 ק"מ) מקו החוף.

אחת הטענות הראשונות של סמכות שיפוט בלעדית מעבר למים הטריטוריאליים המסורתיים נעשתה על ידי ארצות הברית בהצהרה של הנשיא הארי טרומן ב-28 בספטמבר 1945. צ'ילה ופרו היו הראשונות שטענו לאזורים ימיים של 200 מייל ימי, בהצהרה הנשיאותית בדבר מדף היבשת שנחתמה על ידי הנשיא הצ'יליאני גבריאל גונזאלס וידלה (אנ'),ב-23 ביוני 1947 ועל ידי הנשיא הפרואני חוסה לואיס בוסטמנטה איל ריברה (אנ') באמצעות צו נשיאותי מס' 781 מ-1 באוגוסט 1947[5].

במאי-יוני 1949 הכריזו 10 מדינות ערביות על זכויות מסוימות (בעיקר לגבי נפט) ב"אדמות שקועות". ב-18 באוגוסט 1952 פרסמו צ'ילה, אקוודור ופרו הצהרה שקיבעה את אזור ה-200 המיילים הימיים. עם זאת הכרזות אלו לא זכו לתמיכה רחבה בוועידות הראשונות על חוק הים ב-1958 וב-1960 והנושא צבר תאוצה רק בשנות השישים.

בשנת 1970, כאשר העצרת הכללית החלה בהכנות לוועידה הקרובה תשע מדינות מאמריקה הלטינית כבר קבעו סמכויות דומות על כל השטח של ה-200 מייל ימיים ובאותה שנה קיבלו מרבית המדינות באזור את הצהרות מונטווידאו ולימה בנושא זה. במקביל הוועדה המייעצת המשפטית אסיה ואפריקה (AALCC) דנה בנושא (עם משקיפים מאמריקה הלטינית) ב-1970–1971.

הצהרת סנטו דומינגו ב-9 ביוני 1972 של מדינות הים הקריבי והצהרת הוועדה המשפטית הבינאמריקאית ה-16 ב-9 בפברואר 1973 גם הן עסקו בנושא זה וקבעו כללים מדויקים יותר. במקביל לכך ערכו עברו החלטות דומות בקמרון ובהחלטה של ארגון אחדות אפריקה ב-2 ביולי 1973 באדיס אבבה.

החל מ-1967 החל האו"ם בהסדרת הנושא על ידי סדרת ועדות שעסקו במידה רבה בנושא הוויכוחים בין מדינות הדיג לבין מדינות החוף בנושא זכויות הדיג. ב-1982 נחתמה אמנת האו"ם לזכויות הים שבה אומץ אזור 200 המייל הימי באופן רשמי כאזור הכלכלי הבלעדי. חלק ה', סעיף 55 לאמנה קובע (בתרגום חופשי):

"משטר משפטי ספציפי של האזור הכלכלי הבלעדי"

האזור הכלכלי הבלעדי הוא אזור מעבר וסמוך למים הטריטוריאליים של המדינה, הכפוף למשטר המשפטי הספציפי שנוצר בחלק זה, בו הזכויות והשיפוט של מדינת החוף והזכויות והחירויות של מדינות אחרות נקבעות על ידי ההוראות הרלוונטיות לאמנה זו.

עם זאת חלק ניכר מהמדינות מטילות הגבלות נוספות שונות על הפעילות באזור הכלכלי הבלעדי שנעות מאיסור פעילות צבאית של גורמי חוץ ועד לאיסור צילום[6].

סכסוכים

עריכה

המדידה המדויקת של אזורים כלכליים בלעדיים היא מקור שכיח לסכסוכים בין מדינות באזורים הימיים השונים:

אזורים בהם מדף קרח קבוע משתרע מעבר לקו החוף מהווים גם הם מקור למחלוקת פוטנציאלית[8].

אזורים כלכליים בלעדיים לפי מדינה

עריכה

אוסטרליה

עריכה
 
האזור הכלכלי הבלעדי של אוסטרליה

לאוסטרליה יש את האזור הכלכלי הבלעדי השלישי בגודלו (אחרי ארצות הברית וצרפת אבל לפני רוסיה) בשטח הכולל העולה על זה של שטחה היבשתי. לפי אמנת האו"ם, האזור הכלכלי הבלעדי של אוסטרליה בדרך כלל משתרע 200 מיילים ימיים (כ-370 ק"מ) מהחוף של יבשת אוסטרליה והטריטוריות מחוץ ליבשת, למעט מקרים שבהם הסכם תיחום ימי נחתם עם מדינה אחרת.

משלחת האומות המאוחדות לענייני גבולות המדף היבשתי אישרה, באפריל 2008, את הזכויות של אוסטרליה על יותר מ-2.5 מיליון קמ"ר נוספים של קרקעית ים מעבר לגבולות האזור הכלכלי הבלעדי של אוסטרליה[9]. בטיעוניה לוועדה טענה אוסטרליה גם למדף יבשתי נוסף של הטריטוריה האנטארקטית האוסטרלית[10], אך טענות אלה נדחו על פי בקשתה של אוסטרליה. עם זאת, גודלו התאורטי של האזור הכלכלי הבלעדי של אוסטרליה מהטריטוריה שלה באנטארקטיקה מוערך כ-2 מיליון קילומטרים רבועים[9].

אזור כלכלי בלעדי אזור (קמ"ר)[9]
האי הרד ואיי מקדונלד 410,722
אי חג המולד  אי חג המולד 463,371
איי קוקוס  איי קוקוס 325,021
נורפוק (אי)  נורפוק 428,618
מקווארי 471,837
יבשת אוסטרליה, טסמניה ואיים נוספים 6,048,681
הטריטוריה האנטארקטית האוסטרלית 2,000,000[מצב 1]
בסה"כ 10,148,250

איראן

עריכה

לאיראן שטח אזור כלכלי בלעדי של 164,051 קמ"ר ובנוסף לו מדף יבשת של 108,534 קמ"ר[11] המתחלקים בין המפרץ הפרסי, מפרץ עומאן והים הערבי. לאיראן הסכמי חלוקת שטח עם בחריין, עומאן, קטר ודובאי כמו גם הסכם חלקי עם ערב הסעודית[12].

עם זאת המדינה נמצאת בסכסוך עם כווית ועם ערב הסעודית על השטח המשותף לשתי האחרונות.

ארגנטינה

עריכה
 
האזור הכלכלי הבלעדי של ארגנטינה לרבות תביעות טריטוריאליות.
 
הגבול הקיים בתעלת ביגל (הקו האדום נקבע בהסכם הפשרה של 1977, נדחה על ידי ארגנטינה ולבסוף התקבל ב-1984)

שטח המים הטריטוריאליים של ארגנטינה הוא 1,084,386 קמ"ר (מתוכם 2,542 באוקיינוס השקט והשאר באטלנטי) וכן שטח של מדף יבשת של 785,879 קמ"ר (מתוכו 77 קמ"ר בשקט). הגבול בארכיפלג טיירה דל פואגו עם צ'ילה נקבע "הסכם השלום והידידות" לאחר עימות הביגל, לארגנטינה יש גם הסכם תיחום עם אורוגוואי[13]. כחלק מאי ההכרה של ארגנטינה בריבונות הבריטית על איי פוקלנד היא איננה מכירה באזור הכלכלי הבלעדי של בריטניה סביב האיים (החופף בחלקו את זה של ארגנטינה), כמו גם במדף היבשת הנמשך דרום מזרחה אל איי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומיים שבשליטת בריטניה[14].

ארצות הברית

עריכה
 
האזור הכלכלי הבלעדי של ארצות הברית, כולל אזורים מבודדים.

האזור הכלכלי הבלעדי של ארצות הברית, הגדול בעולם, משתרע על פי 11,351,000 קמ"ר. האזור הכלכלי הבלעדי ממוקם בשלושה אוקיינוסים (השקט, הארקטי והאטלנטי), במפרץ מקסיקו, ובים הקריבי. האזור כולל שטחים מסביב לשטח העיקרי של ארצות הברית וכן מסביב לאלסקה, פוארטו ריקו, איי הבתולה האמריקאיים, הוואי, איי מריאנה הצפוניים, גואם, אטול מידווי, האי וייק, אטול ג'ונסטון, אטול פאלמירה, האי ג'רוויס, סמואה האמריקנית, האי בייקר, שונית קינגמן והאי נבאסה[15].

אזור זה הוכרז על ידי הנשיא רונלד רייגן ב-10 במרץ 1983[16] כהמשך להכרזה של טרומן ב-1945 על שליטה במדף היבשתי (שארצות הברית לא הרחיבה את תחומה אליו אחרי הכרזת רייגן[17])

ברזיל

עריכה
 
האזור הכלכלי הבלעדי של ברזיל.

שטחו של האזור הכלכלי הבלעדי של ברזיל עומד על כ-3,660,995 קמ"ר, שטח זה כולל הן את השטח סביב היבשת והן את השטח סביב האיים השייכים למדינה. ב-17 במאי 2004, הגישה המדינה את תביעתה לוועדת האו"ם לגבולות המדף היבשתי (CLCS) לצרף עוד שטח של 708,805 קמ"ר מהמדף היבשתי[18].

בריטניה (הממלכה המאוחדת)

עריכה

שטח האזור הכלכלי הבלעדי של בריטניה, החמישי בגודלו בעולם ומשתרע על שטח של כ-6,805,586 קמ"ר. גודל זה כולל את האזור הכלכלי הבלעדי המקיף את האיים הבריטיים, את שטחי חסות של הכתר הבריטי, ואת הטריטוריות הבריטיות שמעבר לים אבל לא את האזור הכלכלי הבלעדי של הטריטוריה הבריטית באנטארקטיקה.

 
האזור הכלכלי הבלעדי של בריטניה בכחול, כולל את השטחים מעבר לים הבריטיים ואת שטחי החסות של הכתר. התביעה הבריטית באנטארקטיקה מוצגת בכחול מוצלל[19].
תחומי האזור הכלכלי הבלעדי של בריטניה, שטחי חסות של הכתר ושטחים מעבר לים
טריטוריה קמ"ר הערות
בריטניה 773,676 כולל רוקול (שנוי במחלוקת) והאי מאן
אנגווילה 92,178
אסנשן† 441,658
ברמודה 450,370
הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי 638,568 שנוי במחלוקת עם מאוריציוס
איי הבתולה הבריטיים 80,117
איי קיימן 119,137
איי התעלה 1,1658
איי פוקלנד 550,872 שנוי במחלוקת עם ארגנטינה
גיברלטר 426 שנוי במחלוקת עם ספרד
מונטסראט 7,582
פיטקרן 836,108
סנט הלנה† 444,916
סנט הלנה 1,449,532 שנוי במחלוקת עם ארגנטינה
ארכיפלג טריסטן דה קונה† 754,720
איי טרקס וקייקוס 154,068
סה"כ 6,805,586

† חלק מהשטח של סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה, שביחד כוללים אזור כלכלי בלעדי של 1,641,294 קילומטרים רבועים.

רק האיים הבריטיים (כולל רוקול) וגיברלטר הם חלק מהאיחוד האירופי. איי התעלה, אי מאן והשטחים הנותרים מעבר לים (חוץ מגיברלטר) אינם חלק מהאיחוד האירופי.


גרמניה

עריכה
 
האזור הכלכלי הבלעדי של מדינות האיחוד האירופי, כולל גרמניה

בהתאם להכרזה מיום 25 בנובמבר 1994 הרפובליקה הפדרלית של גרמניה היא בעלות על אזור כלכלי בלעדי בים הצפוני (28,600 קמ"ר) ובים הבלטי (4,000 קמ"ר)[20], שטח זה מנוהל על ידי המדינה הפדרלית, בניגוד למים הטריטוריאליים המנוהלים על ידי המדינות.

דרום אפריקה

עריכה
 
האזורים הימיים של דרום אפריקה, כולל האזור הכלכלי הבלעדי

דרום אפריקה הצטרפה לאמנת חוק הים של האו"ם בסוף 1984 ובשנת 1994 אשררה אותה וכן חתמה על הסכם תיחום עם נמיביה[21]. עם זאת הטענות של המדינה לאזור הכלכלי הבלעדי והן לגבי השטח הסמוך ליבשת אפריקה, והן לזה שסביב איי הנסיך אדוארד, נקבעו רק בשנת 2009[22].

שטחו הכולל של האזור הכלכלי הבלעדי של דרום אפריקה 1,535,538 קמ"ר ומורכב משני חלקים:

  • סביב יבשת אפריקה - 1,068,659 קמ"ר
  • סביב איי הנסיך אדוארד - 466,879 קמ"ר

קוריאה הדרומית

עריכה
 
אזור כלכלי בלעדי של קוריאה הדרומית:
  אזור כלכלי בלעדי של קוריאה הדרומית
  משטר משותף עם יפן
  אזור כלכלי בלעדי נתבע על ידי קוריאה הדרומית ועל ידי אחרים

קוריאה הדרומית חתמה על חוק הים בשנת 1996 וכיום שטח המים האזור הכלכלי הבלעדי שלה הוא 475,469 קמ"ר. קוריאה הדרומית נמצאת בסכסוך עם יפן על סלעי ליאנקור, סכסוך שלא מנע מהן להגיע להסכמי דיג באזור[23]. כמו כן היא מסוכסכת עם סין על שטח באזור איי סוקרטה בים סין המזרחי, בעיקר על זכויות הדיג במקום, סכסוך שמאיים לגרור גם את ארצות הברית[24].

הודו

עריכה
 
אזור כלכלי בלעדי של הודו.

ממשלת הודו חתמה על חוק הים ביוני 1995 והחל מאמצע העשור הראשון שנות ה-2000 היא מנסה להרחיב את תחום האזור הכלכלי הבלעדי שלה תוך שהיא נתקלת בהתנגדות של פקיסטן[25], הודו גם מעורבת בחיפושי נפט בתוך המים הכלכליים של וייטנאם באזור ים סין הדרומי למרות התנגדות סין[26]. כיום שטח האזור הכלכלי הבלעדי של הודו הוא 2,305,143 מתוכם 663,629 משויכים לאיי אנדמן והשאר ליבשת.

יוון

עריכה

הגם שיוון הכריזה על הרחבה של שליטתה לתחום רחב מהמים הטריטוריאליים עוד ב-1931[27] וחתמה על הסכם בנושא עם איטליה ב-1977[28] הרי רק בראשית 2013 הצהירה כי היא טוענת לאזור כלכלי בלעדי[29]. וזאת בעקבות התגברות הסכסוך עם טורקיה בנושא במהלך השנה שקדמה לכך.

על פי המפות שפורסמו, ממשלת ישראל הכירה באזור הכלכלי הבלעדי של יוון וקפריסין. המפות מתארות את מהלך צינור הגז שיעביר גז שיופק על ידי נובל אנרג'י ממאגר לווייתן לאירופה, באמצעות צינור תת-ימי וחציית יוון. צינור הגז צריך לעבור את שטח הים, אשר על פי המשפט הבינלאומי, כחלק מהאזור הכלכלי הבלעדי היווני. בהצעה זו, ישראל מכירה באזור הכלכלי הבלעדי היווני באזור ומציעה יתרון שיוון יכול להשתמש בהליכי משא ומתן לתמיכה בטענותיה על האזור. בפועל, שיתוף הפעולה הזה יהיה להקים קואליציית אנרגיה חזקה בין יוון, קפריסין וישראל. חלק הכרייה והפעלה יבוצע על ידי חברה אמריקנית[30]. "מהות העניין היא שבמאמץ להגן ולהבטיח את האינטרסים חיוניים של ישראל בים התיכון, לישראל כבר לא נשארה ברירה אלא לתחום באופן רשמי את הגבולות הימיים שלה"[31].

יפן

עריכה
 

אזור כלכלי בלעדי של יפן:

  אזור כלכלי בלעדי של יפן
  משטר משותף עם קוריאה הדרומית
  אזור כלכלי בלעדי הנתבע על ידי יפן ונמצא במחלוקת

ליפן יש מחלוקת על גבולות האזורים הכלכליים הבלעדיים עם כל שכנותיה באסיה (רוסיה, קוריאה הדרומית, סין וטאיוואן). הסכסוך עם סין, כמו גם עם טאיוואן מתמקד באיי סנקאקו (לפי היפנים)/דיאויו (לפי הסינים), הסכסוך עם קוריאה הדרומית מתמקד באזור סלעי ליאנקור ואילו הסכסוך עם רוסיה מהווה חלק מהסכסוך בנושא האיים הקוריליים.

הנתונים לעיל כמו גם המפות הרלוונטיות בפרויקט The Sea Around Us[32][33] מסמנים את הגבולות הנטענים על ידי יפן, ולא לוקחים בחשבון את הטענות של המדינות השכנות.

ישראל

עריכה
 
אזור כלכלי בלעדי של ישראל

לישראל אזור כלכלי בלעדי רק בים התיכון משום שחופי מפרץ אילת שישראל חולקת עם מצרים וירדן קרובים כך שנקודת המגע ביניהם לא חורגת מעבר לתחום המים הטריטוריאליים של שלוש המדינות ואילו ים המלח נחשב כמים פנימיים.

שטח המים הכלכליים של ישראל, 22,000 קמ"ר, הנמצאים במים העמוקים - עד 220 מיילים ימיים מחופי המדינה ומוגדרים כ"אזור כלכלי בלעדי", או בקיצור "מים כלכליים", משתווה לשטחה היבשתי של המדינה - 22,071 קמ"ר.

שדות הגז המשמעותיים של ישראל תמר, לווייתן והאחרים נמצאים באזור הכלכלי הבלעדי שלה מעבר לתחום המים הטריטוריאליים. אף על פי שחוק הים שהתקבל ב-1982 דורש הפקדה של הכרזה על השטח במוסדות האו"ם (למקרה של תביעות סותרות מצד מדינות שכנות) הרי ישראל הכינה רק ב-2007 הצעת חוק בנושא זה[ישראל 1] (שלא אושרה) והכריזה בפועל[ישראל 2] על שטח זה רק ב-10 ביולי 2011. ב-17 בדצמבר 2010 חתמו ישראל וקפריסין על הסכם תיחום[ישראל 3]. הסכם זה היה אמור להשלים את ההסכם שנחתם בין קפריסין ובין לבנון בינואר 2007 אולם מעולם לא אושר על ידי הפרלמנט הלבנוני[ישראל 4] ולעלות בקנה אחד עם החוק הקפריסאי משנת 2004[ישראל 5]. ההסכם מעביר את הגבול בין ישראל ללבנון בניצב לקו החוף. בפועל טענה לבנון כנגד ההסכם[ישראל 6] בנימוק שקו הגבול צריך לעבור ישירות ממזרח למערב, פער של כעשרים מעלות לעומת העמדה הישראלית[ישראל 7]. שלטענתה גזלה 860 קמ"ר מהאזור הכלכלי הבלעדי שלה[ישראל 8] וזכתה לתמיכה אמריקאית בעמדתה[ישראל 9]. המחלוקת הביאה לסדרה של התבטאויות תוקפניות של שני הצדדים החל מאמצע 2010[ישראל 10], להכרזה ישראלית על מימון מחצית מהעלויות הביטחוניות של משק הגז הימי על ידי הממשלה ב-2010 ולדרישה לחיזוק ניכר של חיל הים בהתאם[ישראל 11]. תוצאה נוספת של ההסכם בין ישראל לקפריסין הייתה דרישתה של טורקיה להכרה בזכויות קפריסין הטורקית[ישראל 12], לחיזוק הקשר הביטחוני בין ישראל וקפריסין[ישראל 13] ולמעורבות יוון בסוגיה[ישראל 14].

בין לבנון לישראל נוצרה מחלוקת היכן עובר הגבול הימי בין המדינות, על כ-860 קמ"ר.[34] על רקע הסכסוך ב-2 ביולי 2022 נשלחו שלושה כטב"מים עוינים, מכיוון לבנון אל עבר אסדת הגז "כריש"[35]. המדינות חתמו על הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון ב-27 באוקטובר 2022 בתיווכו של עמוס הוכשטיין[36].

מקסיקו

עריכה
 
אזור כלכלי בלעדי של מקסיקו.

האזור הכלכלי הבלעדי של מקסיקו כולל שטח של 3,269,386 קמ"ר[37]. שטח זה כולל אזורים בים הקריבי, במפרץ מקסיקו (כולל שטח שנחתמה עליו אמנה לחלוקה עם ארצות הברית), במפרץ קליפורניה, באוקיינוס האטלנטי ובאוקיינוס השקט.

נורווגיה

עריכה
 
אזור כלכלי בלעדי של נורווגיה, כולל בובה.

לנורווגיה יש אזור כלכלי בלעדי גדול: 819 620 קמ"ר סביב החוף שלה. למדינה יש גם אזור דיג של 1,878,953 קמ"ר, כולל אזורי דיג סביב סבאלברד ויאן מאיין[38]. השיתוף באזור הכלכלי הבלעדי בין חברות האיחוד האירופי היה בין הסיבות מדוע נורווגיה לא הפכה לחברה בו. סכסוך בנושא הדרך על יישום חוק הים במרחב שבין יאן מאיין (נורווגיה) וגרינלנד (דנמרק) הסתיים ב-1993 בהחלטה (אחת הראשונות בנושא חוק הים) של בית הדין הבינלאומי לצדק שקבעה כי המקרה הוא חריג ביחס החופים ולפיכך חילקה את השטח הגדול יותר לדנמרק[39].

בחודש אפריל 2009, משלחת האומות המאוחדות לגבולות המדף היבשתי אישרה את טענתה של נורווגיה ל-235,000 קילומטרים רבועים נוספים של מדף יבשתי. הוועדה מצאה כי לנורווגיה ולרוסיה תביעות תקפות מעל חלק ממדף ים ברנץ[40].

אזור אזור כלכלי בלעדי ומים טריטוריאליים (קמ"ר) שטח קרקע סה"כ
יבשת 1,273,482 323,802 1,597,284
סבאלברד 402,574 61,002 463,576
יאן מאיין 273,118 373 273,491
בובה 436,004 49 436,053
סה"כ 2,385,178 385,226 2,770,404

ניו זילנד

עריכה
 
אזור כלכלי בלעדי ומדף היבשת של ניו זילנד
  אזור מדף היבשת מעבר לאזור הכלכלי הבלעדי
  אזור הכלכלי בלעדי של ניו זילנד
  אזור הכלכלי בלעדי של מדינות אחרות
  הגבול לפי האמנה בין אוסטרליה וניו זילנד

האזור הכלכלי הבלעדי של ניו זילנד מקיף את איי ניו זילנד כמו גם את התחומים האחרים הנכללים במדינה: טוקלאו, ניואה, איי קוק. ניו זילנד טוענת גם לריבונות על שטח חסות רוס באנטארקטיקה אולם לא הכריזה על שטח כלכלי בלעדי מסביב לו.

אזור אזור כלכלי בלעדי שטח קרקע סה"כ
האיים הצפוני והדרומי 3,423,231[41] 267,710 3,690,941
טוקלאו 319,031[42] 12 319,043
ניואה 316,629[43] 260 316,889
איי קוק 1,960,135[44] 236 1,960,371
איי קרמדק 678,402[45] 33 678,435
סה"כ 6,699,830 268,251 6,968,081

פולין

עריכה

האזור הכלכלי הבלעדי של פולין כולל שטח של כ-30,533 קמ"ר בתוך הים הבלטי[46]. האזור הכלכלי הבלעדי כולל חלקים מהשטחים הבאים: אגן בורנהולם, קמט שלופסק, אגן גוטלנד ואגן גדנסק. ישנם מספר שרטונות בין האגנים והחוף הפולני, כולל גדת אודר, גדת שלופסק, גדת Stilo, והגדה הדרום מזרחית[46].

המינרלים העיקריים בתוך האזור הכלכלי הבלעדי הם חצץ וחול[46].

פורטוגל

עריכה

פורטוגל הגישה תביעה להגדיל את שטח האזור הכלכלי הבלעדי שלה ל-2,150,000 קילומטרים רבועים נוספים של מדף היבשת במאי 2009[47], וכתוצאה מכך לאזור כלכלי בלעדי כולל של יותר מ-3,877,408 קמ"ר. כיום שטח האזור הכלכלי הבלעדי של פורטוגל הוא העשירי בעולם בגודלו.

 
אזור כלכלי בלעדי של פורטוגל

הגבול הדרומי בין האזורים הכלכליים הבלעדיים של פורטוגל וספרד שנוי במחלוקת. ספרד טוענת שהגבול הדרומי ביותר צריך להיות בקו הנמצא במרחק שווה ממדיירה והאיים הקנריים. אבל פורטוגל טוענת לריבונות על איי Savage (ארכיפלג קטן בצפון האיים הקנריים), ולכן הגבול דרומי יותר. מנגד טוענת ספרד שלאיים אלו אין מדף יבשתי נפרד[48], על פי סעיף 121 של חוק הים: "סלעים שלא ניתן לקיים מגורי אדם או חיים כלכליים עליהם, לא יהיה להם כל אזור כלכלי בלעדי או מדף יבשתי"[49].

פיליפינים

עריכה
 
האזור הכלכלי הבלעדי של הפיליפינים מוצג בתכלת, והמים הפנימיים בכחול..

האזור הכלכלי הבלעדי של הפיליפינים משתרע על שטח בגודל כ-2,265,684 קמ"ר[50]. הפיליפינים הכריזו על אזור כלכלי בלעדי בהכרזה נשיאותית ב-11 ביוני 1979[51], קיבלה את אמנת חוק הים ב-16 בנובמבר 1994 והרחיבה את האזור גם למדף היבשת באזור בנהם ב-2 ביולי 2012[52]. המדינה נמצאת בסכסוך עם סין על השטח שבים סין הדרומי[53] כמו גם ויכוח עם וייטנאם בנושא איי ספרטלי והאזור סביבם, לפיליפינים יש גם סכסוך עם טאיוואן שאף הביא במאי 2013 לירי על ספינת דיג טאיוואנית[54].

פקיסטן

עריכה

לפקיסטן אזור כלכלי בלעדי בשטח 201,520 קמ"ר בים הערבי שהוכרז בדצמבר 1976, אמנת חוק הים נחתמה בדצמבר 1982 ואושררה בפברואר 1997, כמו כן ביקשה המדינה להרחיב את השטח למדף היבשת באפריל 2009[55] וכן חתמה על הסכם תיחום עם עומאן בשנת 2000. פקיסטן טוענת לזכות פיקוח (שלא בהתאם לחוק הים) על מעבר ספינות ומטוסים באזורים מסוימים של האזור הכלכלי הבלעדי בשל פעילות צבאית והיא נמצאת בסכסוך גבולות עם הודו[56] וכן בסכסוך על זכויות דיג[57].

סין

עריכה
 
אזור כלכלי בלעדי של הרפובליקה העממית של סין:
  אזור כלכלי בלעדי של סין
877,019 קמ"ר
  אזור כלכלי בלעדי נתבע על ידי סין, במחלוקת עם (טאיוואן)
  אזור כלכלי בלעדי נתבע על ידי סין, במחלוקת עם אחרים
3,000,000 קמ"ר
סה"כ:3,877,019 קמ"ר
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. חסר פירוט לגבי ההיסטוריה המדויקת וכן לגבי המדינות הגובלות.

קנדה

עריכה
 
מים טריטוריאליים וכלכליים של קנדה

קנדה חריגה בכך ששטח האזור הכלכלי הבלעדי שלה, המשתרעים על 2,755,564 קמ"ר, קטן יותר מהמים הטריטוריאליים שלה וזאת מכיוון שהמים הטריטוראליים שבדרך כלל הם רק 12 מיילים ימיים מהחוף, כוללים גם את מי הימים הפנים יבשתיים כגון מפרץ הדסון (כ-300 מיילים ימיים - 560 ק"מ)), מפרץ סנט לורנס והמים הפנימיים של הארכיפלג הארקטי.

קפריסין

עריכה
 
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

אזור כלכלי בלעדי של קפריסין

     מים פנימיים של קפריסין      מים טריטוריאליים של קפריסין
     אזור כלכלי בלעדי של קפריסין      מים עמוקים

שטח האזור הכלכלי הבלעדי של קפריסין הוא 98,550 קמ"ר והשטח נקבע על ידי חוק מה-2 באפריל 2004. קפריסין סימנה את הגבול הימי עם מצרים ב-2003, ועם לבנון בשנת 2007[58]. (הגם שהאחרון לא אושר על ידי הפרלמנט הלבנוני) קפריסין וישראל חתמו על הגבול הימי שלהם בשנת 2010[59]. עם זאת אין לקפריסין הסכמים דומים עם שכנותיה האחרות, סוריה וטורקיה, כאשר האחרונה אינה מכירה בהסכמי הגבול של קפריסין עם שכנותיה בשל תביעותיה (כולל אזור כלכלי בלעדי מתאים) עבור קפריסין הטורקית. חלקים משטח זה חולקו לזיכיונות לחיפוש נפט וגז (12 חלקים בכל פעם) ב-2007 וב-2012.

השטח ממזרח לקפריסין הוא חלק ממאגר הגז במזרח הים התיכון שנמשך מחופי מצרים צפונה והחל מתחילת שנות האלפיים התגלו כמויות משמעותיות של גז טבעי באזור המכונה בלוק 12 (אפרודיטה) באזור הכלכלי הבלעדי של קפריסין[60], כ-175 ק"מ דרומית ללימסול ב-33°5′40 צ' ו-32°59′0″ מ'[61] (סמוך לנקודת החיתוך של גבולות ישראל-לבנון-קפריסין). באוגוסט 2011, נובל אנרג'י חתמה על הסכם לייצור שיתוף עם ממשלת קפריסין בנוגע לפיתוח המסחרי של השטח[62]. בתגובה איימה טורקיה[63], לגייס כוחות חיל הים שלה במקרה שקפריסין תנסה להמשיך בתוכניותיה להתחיל בקידוח בבלוק 12[64]. מאמצי הקידוח של קפריסין קיבלו את תמיכתן של ארצות הברית, של האיחוד האירופי ושל האו"ם וב-19 בספטמבר 2011 החלו הקידוחים בבלוק 12 ללא כל תקריות[65].

צ'ילה

עריכה
 
אזור כלכלי בלעדי של צ'ילה, לרבות התביעות באנטארקטיקה.

האזור כלכלי בלעדי של צ'ילה כולל אזורים סביב איי דסוונטוראדאדס, אי הפסחא ואיי חואן פרננדס.

אזור שטח האזור (קמ"ר) שטח קרקע סה"כ
יבשת 2,009,299 755,757 2,765,056
דסוונטוראדאדס 449,805
פסחא 720,395 164 720,559
חואן פרננדס 502,490
סה"כ 3,681,989 756,102 4,438,091

קיימת מחלוקת עם פרו על שטח האזור הכלכלי הבלעדי של צ'ילה: מחלוקת ימית צ'ילה - פרו

צרפת

עריכה
 
אזור כלכלי בלעדי של צרפת, כולל תביעה טריטוריאלית באנטארקטיקה.

בשל הטריטוריות מעבר לים, צרפת מחזיקה באזור הכלכלי הבלעדי השני בגודלו בעולם, המשתרע על פני 11,035,000 קמ"ר, קצת פחות מהאזור כלכלי בלעדי של ארצות הברית (14,383,000 קמ"ר), אבל לפני האזור הכלכלי הבלעדי של אוסטרליה (8,148,250 קמ"ר). האזור הכלכלי הבלעדי של צרפת מכסה כ-8% מהשטח הכולל של כל האזורים הכלכליים הבלעדיים בעולם, ואילו שטחה של הרפובליקה הצרפתית הוא רק 0.45% מהשטח היבשתי של כדור הארץ.

אזור אזור כלכלי בלעדי ומים טריטוריאליים של האזור (קמ"ר)[9] שטח קרקע סך הכל
צרפת  צרפת 334,604 551,695 886,299
גיאנה הצרפתית 133,949 83,846 217,795
גוואדלופ  גוואדלופ 95,978 1,628 97,606
מרטיניק  מרטיניק 47,640 1,128 48,768
ראוניון  ראוניון 315,058 2,512 317,570
פולינזיה הצרפתית  פולינזיה הצרפתית 4,767,242 4,167 4,771,409
סן-פייר ומיקלון  סן-פייר ומיקלון 12,334 242 12,576
מיוט  מיוט 63,078 376 63,454
ואליס ופוטונה  ואליס ופוטונה 258,269 264 258,533
סן מרטן  סן מרטן 1,000 53 1,053
סן ברתלמי  סן ברתלמי 4,000 21 4,021
קלדוניה החדשה  קלדוניה החדשה 1,422,543 18,575 1,441,118
קליפרטון 431,263 6 431,269
איי קרוזה 574,558 352 574,910
איי קרגלן 567,732 7,215 574,947
איי סן פול ואמסטרדם 509,015 66 509,081
איי אפארסה 352,117 44 352,161
אי טרומלין 270,455 1 270,456
סה"כ 11,035,000 675,417 11,710,417

רוסיה

עריכה
 
אזור כלכלי בלעדי של רוסיה.

דירוג לפי שטח

עריכה

רשימה זו כוללת שטחים נשלטים בתוך המדינות הריבוניות (כולל שטחים לא מיושבים), אבל אינה כוללת תביעות באנטארקטיקה.

מדינה קמ"ר שטח המדף היבשתי (קמ"ר) אזור כלכלי בלעדי ושטח פנימי (קמ"ר)
ארצות הברית  ארצות הברית 11,351,000 2,193,526 21,814,306
צרפת  צרפת 11,035,000 389,422 11,655,724
אוסטרליה  אוסטרליה 8,505,348 2,194,008 16,197,464
רוסיה  רוסיה 7,566,673 3,817,843 24,664,915
בריטניה  בריטניה 6,805,586 722,891 7,048,486
ניו זילנד  ניו זילנד 6,682,503 277,610 6,953,478
אינדונזיה  אינדונזיה 6,159,032 2,039,381 8,019,392
קנדה  קנדה 5,599,077 2,644,795 15,607,077
יפן  יפן 4,479,388 454,976 4,857,318
פורטוגל  פורטוגל 3,877,408 92,090 3,969,498
צ'ילה  צ'ילה 3,681,989 252,947 4,431,381
ברזיל  ברזיל 3,660,955 774,563 12,175,832
קיריבטי  קיריבטי 3,441,810 7,523 3,442,536
מקסיקו  מקסיקו 3,177,593 419,102 5,141,968
מיקרונזיה  מיקרונזיה 2,996,419 19,403 2,997,121
דנמרק  דנמרק 2,551,238 495,657 4,761,811
פפואה גינאה החדשה  פפואה גינאה החדשה 2,402,288 191,256 2,865,128
נורווגיה  נורווגיה 2,385,178 434,020 2,770,404
הודו  הודו 2,305,143 402,996 5,592,406
איי מרשל  איי מרשל 1,990,530 18,411 1,990,711
הפיליפינים  הפיליפינים 1,590,780 272,921 1,890,780
איי שלמה  איי שלמה 1,589,477 36,282 1,618,373
דרום אפריקה  דרום אפריקה 1,535,538 156,337 2,756,575
סיישל  סיישל 1,336,559 39,063 1,337,014
מאוריציוס  מאוריציוס 1,284,997 29,061 1,287,037
פיג'י  פיג'י 1,282,978 47,705 1,301,250
מדגסקר  מדגסקר 1,225,259 101,505 1,812,300
ארגנטינה  ארגנטינה 1,159,063 856,346 3,939,463
אקוודור  אקוודור 1,077,231 41,034 1,333,600
ספרד  ספרד 1,039,233 77,920 1,545,225
האיים המלדיביים  האיים המלדיביים 923,322 34,538 923,622
הרפובליקה העממית של סין   סין 879,666 831,340 10,520,487
ונצואלה  ונצואלה 860.000 98.500 1,777,210
סומליה  סומליה 825,052 55,895 1,462,709
פרו  פרו 815,915 82,000 2,101,131
קולומביה  קולומביה 808,158 53,691 1,949,906
קייפ ורדה  קייפ ורדה 800,561 5,591 804,594
איסלנד  איסלנד 751,345 108,015 854,345
טובאלו  טובאלו 749,790 3,575 749,816
ונואטו  ונואטו 663,251 11,483 675,440
טונגה  טונגה 659,558 8,517 660,305
בהאמה  בהאמה 654,715 106,323 668,658
פלאו  פלאו 603,978 2,837 604,437
מוזמביק  מוזמביק 578,986 94,212 1,380,576
קוסטה ריקה  קוסטה ריקה 574,725 19,585 625,825
נמיביה  נמיביה 564,748 86,698 1,388,864
תימן  תימן 552,669 59,229 1,080,637
איטליה  איטליה 541,915 116,834 843,251
עומאן  עומאן 533,180 59,071 842,680
מיאנמר  מיאנמר 532,775 220,332 1,209,353
סרי לנקה  סרי לנקה 532,619 32,453 598,229
אנגולה  אנגולה 518,433 48,092 1,765,133
יוון  יוון 505,572 81,451 637,529
וייטנאם  וייטנאם 417,663 365,198 748,875
אירלנד  אירלנד 410,310 139,935 480,583
לוב  לוב 351,589 64,763 2,111,129
קובה  קובה 350,751 61,525 460,637
פנמה  פנמה 335,646 53,404 411,163
מלזיה  מלזיה 334,671 323,412 665,474
נאורו  נאורו 308,480 41 308,501
גינאה המשוונית  גינאה המשוונית 303,509 7,820 331,560
קוריאה הדרומית  קוריאה הדרומית 300,851 225,214 400,529
תאילנד  תאילנד 299,397 230,063 812,517
מרוקו  מרוקו (ללא סהרה המערבית) 274,577 53,746 721,127
מצרים  מצרים 263,451 61,591 1,265,451
טורקיה  טורקיה 261,654 56,093 1,045,216
ג'מייקה  ג'מייקה 258,137 9,802 269,128
הרפובליקה הדומיניקנית  הרפובליקה הדומיניקנית 255,898 10,738 304,569
ליבריה  ליבריה 249,734 17,715 361,103
הונדורס  הונדורס 249,542 68,718 362,034
טנזניה  טנזניה 241,888 25,611 1,186,975
פקיסטן  פקיסטן 235,999 51,383 1,117,911
גאנה  גאנה 235,349 22,502 473,888
ערב הסעודית  ערב הסעודית 228,633 107,249 2,378,323
ניגריה  ניגריה 217,313 42,285 1,141,081
סיירה לאון  סיירה לאון 215,611 28,625 287,351
גבון  גבון 202,790 35,020 470,458
ברבדוס  ברבדוס 186,898 426 187,328
חוף השנהב  חוף השנהב 176,254 10,175 498,717
איראן  איראן 168,718 118,693 1,797,468
מאוריטניה  מאוריטניה 165,338 31,662 1,190,858
קומורו  קומורו 163,752 1,526 165,987
שוודיה  שוודיה 160,885 154,604 602,255
סנגל  סנגל 158,861 23,092 355,583
הולנד  הולנד 154,011 77,246 192,345
אוקראינה  אוקראינה 147,318 79,142 750,818
אורוגוואי  אורוגוואי 142,166 75,327 318,381
גיאנה  גיאנה 137,765 50,578 352,734
קוריאה הצפונית  קוריאה הצפונית 132,826 54,566 253,364
סאו טומה ופרינסיפה  סאו טומה ופרינסיפה 131,397 1,902 132,361
סמואה  סמואה 127,950 2,087 130,781
סורינאם  סורינאם 127,772 53,631 291,592
האיטי  האיטי 126,760 6,683 154,510
אלג'יריה  אלג'יריה 126,353 9,985 2,508,094
ניקרגואה  ניקרגואה 123,881 70,874 254,254
גינאה ביסאו  גינאה ביסאו 123,725 39,339 159,850
קניה  קניה 116,942 11,073 697,309
גואטמלה  גואטמלה 114,170 14,422 223,059
אנטיגואה וברבודה  אנטיגואה וברבודה 110,089 4,128 110,531
תוניסיה  תוניסיה 101,857 67,126 265,467
קפריסין  קפריסין 98,707 4,042 107,958
אל סלוודור  אל סלוודור 90,962 16,852 112,003
פינלנד  פינלנד 87,171 85,109 425,590
בנגלדש  בנגלדש 86,392 66,438 230,390
טאיוואן  טאיוואן 83,231 43,016 119,419
אריתריאה  אריתריאה 77,728 61,817 195,328
טרינידד וטובגו  טרינידד וטובגו 74,199 25,284 79,329
מזרח טימור  מזרח טימור 70,326 25,648 85,200
סודאן  סודאן 68,148 19,827 1,954,216
קמבודיה  קמבודיה 62,515 62,515 243,550
גינאה  גינאה 59,426 44,755 305,283
קרואטיה  קרואטיה 59,032 50,277 115,626
איחוד האמירויות הערביות  איחוד האמירויות הערביות 58,218 57,474 141,818
גרמניה  גרמניה 57,485 57,485 414,599
מלטה  מלטה 54,823 5,301 55,139
אסטוניה  אסטוניה 36,992 36,992 82,219
סנט וינסנט והגרנדינים  סנט וינסנט והגרנדינים 36,302 1,561 36,691
בליז  בליז 35,351 13,178 58,317
בולגריה  בולגריה 34,307 10,426 145,186
בנין  בנין 33,221 2,721 145,843
קטר (מדינה)  קטר 31,590 31,590 43,176
הרפובליקה של קונגו  הרפובליקה של קונגו 31,017 7,982 373,017
פולין  פולין 29,797 29,797 342,482
דומיניקה  דומיניקה 28,985 659 29,736
לטביה  לטביה 28,452 27,772 93,011
גרנדה (מדינה)  גרנדה 27,426 2,237 27,770
ישראל  ישראל 26,352 3,745 48,424
רומניה  רומניה 23,627 19,303 262,018
גמביה  גמביה 23,112 5,581 34,407
גאורגיה  גאורגיה 21,946 3,243 91,646
לבנון  לבנון 19,516 1,067 29,968
קמרון  קמרון 16,547 11,420 491,989
סנט לוסיה  סנט לוסיה 15,617 544 16,156
אלבניה  אלבניה 13,691 6,979 42,439
טוגו  טוגו 12,045 1,265 68,830
כווית  כווית 11,026 11,026 28,844
סוריה  סוריה 10,503 1,085 195,683
בחריין  בחריין 10,225 10,225 10,975
ברוניי  ברוניי 10,090 8,509 15,855
סנט קיטס ונוויס  סנט קיטס ונוויס 9,974 653 10,235
מונטנגרו  מונטנגרו 7,745 3,896 21,557
ג'יבוטי  ג'יבוטי 7,459 3,187 30,659
ליטא  ליטא 7,031 7,031 72,331
בלגיה  בלגיה 3,447 3,447 33,975
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו  הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו 1,606 1,593 2,346,464
סינגפור  סינגפור 1,067 1,067 1,772
עיראק  עיראק 771 771 439,088
מונקו  מונקו 288 290
הרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית 256 256 6,276
סלובניה  סלובניה 220 220 20,493
ירדן  ירדן 166 59 89,508
בוסניה והרצגובינה  בוסניה והרצגובינה 50 50 51,259
קזחסטן  קזחסטן 2,724,900
מונגוליה  מונגוליה 1,564,100
צ'אד  צ'אד 1,284,000
ניז'ר  ניז'ר 1,267,000
מאלי  מאלי 1,240,192
אתיופיה  אתיופיה 1,104,300
בוליביה  בוליביה 1,098,581
זמביה  זמביה 752,612
אפגניסטן  אפגניסטן 652,090
הרפובליקה המרכז-אפריקאית  הרפובליקה המרכז-אפריקאית 622,984
דרום סודאן  דרום סודאן 619,745
בוטסואנה  בוטסואנה 582,000
טורקמניסטן  טורקמניסטן 488,100
אוזבקיסטן  אוזבקיסטן 447,400
פרגוואי  פרגוואי 406,752
זימבבואה  זימבבואה 390,757
בורקינה פאסו  בורקינה פאסו 274,222
אוגנדה  אוגנדה 241,038
לאוס  לאוס 236,800
בלארוס  בלארוס 207,600
קירגיזסטן  קירגיזסטן 199,951
נפאל  נפאל 147,181
טג'יקיסטן  טג'יקיסטן 143,100
מלאווי  מלאווי 118,484
הונגריה  הונגריה 93,028
אזרבייג'ן  אזרבייג'ן 86,600
אוסטריה  אוסטריה 83,871
צ'כיה  צ'כיה 78,867
סרביה  סרביה 77,474
סלובקיה  סלובקיה 49,035
שווייץ  שווייץ 41,284
בהוטן  בהוטן 38,394
מולדובה  מולדובה 33,846
לסוטו  לסוטו 30,355
ארמניה  ארמניה 29,743
בורונדי  בורונדי 27,834
רואנדה  רואנדה 26,338
מקדוניה  מקדוניה 25,713
סווזילנד  סווזילנד 17,364
קוסובו  קוסובו[מצב 2] 10,887
לוקסמבורג  לוקסמבורג 2,586
אנדורה  אנדורה 468
ליכטנשטיין  ליכטנשטיין 160
סן מרינו  סן מרינו 61
הוותיקן  הוותיקן 0.44

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אזור כלכלי בלעדי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה

מצב:

  1. ^ בקישור ניתנת הערכה של 2 מיליון קמ"ר לאזור הכלכלי הבלעדי הנתבע על ידי אוסטרליה, כחלק מהטריטוריה שלה באנטארקטיקה. זאת, בנוסף לסך 8 מיליון הקמ"ר שהוזכרו. אזור כלכלי בלעדי זה גם נבדל מ-2,560,000 הקילומטרים הרבועים של מדף יבשתי נוסף שנזכרים בקישור.
  2. ^ מעמדם של שטחי קוסובו שנוי במחלוקת טריטוריאלית בין קוסובו לסרביה כאשר הראשונה הכריזה על עצמאות ב-17 בפברואר 2008, והשנייה טוענת שהשטח הוא חלק משטחה הריבוני. עצמאותה של קוסובו מוכרת על ידי 91 מתוך 193 מדינות חברות באו"ם.

ישראל:

  1. ^ רויטל חובל, בדיקת "כלכליסט" - תגליות הגז: כך שכחה ישראל להכריז ש"המים הכלכליים" שלנו, באתר כלכליסט, 10 ביוני 2010
  2. ^ קביעת קו התיחום הימי הצפוני של מימי החופין והאזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל בים התיכון - החלטה מס. 3452 של הממשלה מיום.10.07.2011
  3. ^ נחתם הסכם לקביעת גבול המים הכלכליים הבלעדיים בין ישראל לקפריסין - הודעות הדובר של משרד האנרגיה והמים
  4. ^
    Matt Nash, Points of contention, July 13, 2011, Now Lebanon
  5. ^
    Law to provide for the Proclamation of the Exclusive Economic Zone by the Republic of Cyprus, 2 April 2004
  6. ^
    A letter dated 20 June 2011 from the Minister for Foreign Affairs and Emigrants of Lebanon addressed to the Secretary-General of the United Nations concerning the Agreement between the Government of the State of Israel and the Government of the Republic of Cyprus on the Delimitation of the Exclusive Economic Zone, signed in Nicosia on 17 December 2010, UNITED NATIONS CONVENTION ON THE LAW OF THE SEA (UNCLOS)
  7. ^ אהרונה גוטמן‏, הגבול הימי בין ישראל ללבנון: הכל עניין של זווית, באתר וואלה, 10 ביולי 2011
  8. ^
    A letter dated 3 September 2011 from the Minister for Foreign Affairs and Emigrants of Lebanon addressed to the Secretary-General of the United Nations concerning the geographical coordinates of the northern limit of the territorial sea and the exclusive economic zone transmitted by Israel
  9. ^ ברק רביד, ארצות הברית מתייצבת לצד לבנון במחלוקת על הגבול הימי עם ישראל, באתר הארץ, 10 ביולי 2011
  10. ^ ראש ממשלת לבנון: "ישראל רק מנסה להפחיד אותנו; תגליות הגז שלנו", באתר nrg‏, 27 ביוני 2010
  11. ^ גילי כהן, איתי טרילניק, שומרים על הטייקונים, חיל הים דורש 3 מיליארד שקל כדי להגן על אסדות הגז בים התיכון, באתר הארץ, 9 ביולי 2012
  12. ^ רועי נחמיאס, משבר ימי: טורקיה מוחה על הסכם ישראל-קפריסין, באתר ynet, 19 בדצמבר 2010
  13. ^ גלובס, ‏רה"מ חתם על הסכם שיתוף פעולה חסר תקדים עם קפריסין, באתר ‏מאקו‏, 16 בפברואר 2012
  14. ^ עמירם ברקת, ‏טורקיה מאיימת לתקוף את קפריסין בשל קידוח "בלוק 12", באתר גלובס, 6 בספטמבר 2011

כללי:

  1. ^ "Part V - Exclusive Economic Zone, Article 56". Law of the Sea. United Nations. נבדק ב-2011-08-28.
  2. ^ William R. Slomanson, 2006. Fundamental Perspectives on International Law, 5th edn. Belmont, CA: Thomson-Wadsworth, 294.
  3. ^ UN Convention on the Law of The Sea.
  4. ^ UNITED NATIONS CONVENTION ON THE LAW OF THE SEA, www.un.org 1982 UN Convention on the Law of The Sea.
  5. ^ THE EXCLUSIVE ECONOMIC ZONE: A HISTORICAL PERSPECTIVE, www.fao.org
  6. ^ The ‘Territorialisation’ of the Exclusive Economic Zone: Implications for Maritime Jurisdiction, Dr Sophia Kopela, University of Bristol, UK, 1 April 2009
  7. ^ Russia and Norway resolve Arctic border dispute, Guardian, 15 September 2010, Accessed 21 September 2010
  8. ^ The Legal Status of Ice in the Antarctic Region
  9. ^ 1 2 3 4 Geoscience Australia, 2012. Education: Oceans and Seas
  10. ^ Division for Ocean Affairs and the Law of the Sea. Commission on the Limits of the Continental Shelf, Submission by Australia
  11. ^ EEZ Waters Of Iran, Sea Around Us Project
  12. ^ IRAN (ISLAMIC REPUBLIC OF), UNCLOS site
  13. ^ Exchange of notes constituting an agreement between the Argentine Republic and the Eastern Republic of Uruguay entrusting the Rio de la Plata Administrative Commission with the delimitation of the boundary between Martin Garcia and Timoteo Dominguez Islands, 18 June 1988
  14. ^ Map: The Falkland Islands' Disputed Seas, Political Geography Now
  15. ^ Exclusive Economic Zone and Maritime Boundaries; Notice of Limits, DEPARTMENT OF STATE
  16. ^ UNITED STATES OCEANS POLICY
  17. ^ Primer on Ocean Jurisdictions: Drawing Lines in the Water
  18. ^ UN Continental Shelf and UNCLOS Article 76: Brazilian Submission
  19. ^ 10 Downing Street. "Countries within a country". אורכב מ-המקור ב-2010-04-16. נבדק ב-2010-01-16.
  20. ^ Germany (North/Baltic Seas), Marine Spatial Planning, Unesco
  21. ^ United Nations Convention on the Law of the Sea (UNCLOS), Department of International Relations and Cooperation, Republic of South Africa
  22. ^ SOUTH AFRICA, Division for Ocean Affairs and the Law of the Sea of the Office of Legal Affairs of the United Nations
  23. ^ Korea-Japan Fisheries Agreement and Dokdo Dominium are Irrelevant
  24. ^ globalsecurity Exclusive Economic Zone
  25. ^ Communication from the Government of Pakistan dated 6 December 2011
  26. ^ India has right to explore oil in Vietnam EEZ in South China
  27. ^ Decree of 6/18 September 1931 to define the extent of the territorial waters for the purposes of aviation and the control thereof
  28. ^ Decree of 6/18 September 1931 to define the extent of the territorial waters for the purposes of aviation and the control thereof
  29. ^ Indirect Proclamation of EEZ - Greece Gives Coordinates Of Continental Shelf To UN ~ HellasFrappe. Hellasfrappe.blogspot.com.es (2013-02-21)
  30. ^ http://world.greekreporter.com/2011/02/23/israel-recognizes-greek-exclusive-economic-zone/
  31. ^ http://uk.icej.org/news/headlines/israel-defends-energy-exploration-deal-cyprus
  32. ^ Japan (main islands) The Sea Around Us Project
  33. ^ Japan (outer islands) The Sea Around Us Project
  34. ^ ליעד אוסמו, איתמר אייכנר, סכסוך הגבול הימי: רה"מ הלבנוני זקף אגודל, המתווך "אופטימי לגבי הסכם", באתר ynet, 1 באוגוסט 2022
  35. ^ תיעוד: יירוט המל"טים מלבנון | צה"ל, נבדק ב-2023-04-27
  36. ^ גילי כהן ועמיחי שטיין, לאחר החתימה: ישראל ולבנון הגישו את הסכם הגבול הימי, באתר כאן, ‏27 באוקטובר 2022
  37. ^ EEZ Waters Of Mexico, Sea Around Us
  38. ^ Statistisk årbok 2007 Accessed January 2008
  39. ^ CASE CONCERNING MARITIME DELIMITATION IN THE AREA BETWEEN GREENLAND AND JAN MAYEN (DENMARK v. NORWAY) Judgment of 14 June 1993
  40. ^ UN backs Norway claim to Arctic seabed extension, Canwest News Service, 15 April 2009. Retrieved 13 May 2009.
  41. ^ EEZ Waters Of New Zealand, Sea Around us
  42. ^ EEZ Waters Of Tokelau, Sea Around us
  43. ^ EEZ Waters Of Niue, Sea Around us
  44. ^ EEZ Waters Of Cook Isl, Sea Around us
  45. ^ EEZ Waters Of Kermadec Isl, Sea Around us
  46. ^ 1 2 3 EXPLORATION AND EXTRACTION OF SAND AND GRAVEL RESOURCES IN THE POLISH EXCLUSIVE ECONOMICAL ZONE OF THE BALTIC SEA, European marine sand and gravel – shaping the future, EMSAGG Conference 20-21 February 2003, Delft University, The Netherlands
  47. ^ Portugal applies to UN to Extend Its Continental Shelf Zone. Accessed 3 July 2011
  48. ^ Lacleta Muñoz, José Manuel: "Las fronteras de España en el mar". Documentos de trabajo 34-2004, Real Instituto Elcano
  49. ^ United Nations Convention on the Law of the Sea, Part VIII, Article 121
  50. ^ Exclusive Economic Zones - Sea Around Us Project - Fisheries, Ecosystems & Biodiversity - Data and Visualization.
  51. ^ Presidential Decree No. 1599 of 11 June 1978 establishing an Exclusive Economic Zone and for other purposes
  52. ^ “Recommendations of the Commission on the Limits of the Continental Shelf in regard to the Submission made by the Philippines in respect of the Benham Rise Region on 8 April 2009"
  53. ^ http://globalnation.inquirer.net/87071/chinas-territorial-claims-in-west-philippine-sea-mere-claims-not-rights-dfa-exec China’s territorial claims in West Philippine Sea mere claims, not rights—DFA exec, Matikas Santos, INQUIRER.net]
  54. ^ Taiwan’s dispute with the Philippines (I): One international law, two interpretations, Taiwan in Perspective
  55. ^ Submission to the Commission on the Limits of the Continental Shelf made on 30 April 2009, UNCLOS
  56. ^ Law Of Sea, Bullitin No. 46, Page 96
  57. ^ Facts about illegal Indian fishing activity inside Pakistan EEZ, Khalid Khokhar, Monday, April 15, 2013, International the News
  58. ^ "Cyprus – Exclusive Economic Zone – Turkey's provocative behaviour". Republic of Cyprus. 10 באוגוסט 2011. נבדק ב-7 בספטמבר 2011. In February 2003 and January 2007, Cyprus signed an Agreement on the Delimitation of the Exclusive Economic Zone with Egypt and Lebanon, respectively. {{cite web}}: (עזרה)
  59. ^ "'Don't attempt to test Turkey's past'". Hürriyet Daily News. Istanbul. 6 בספטמבר 2011. נבדק ב-7 בספטמבר 2011. In 2010, the Greek Cypriot administration and Israel signed an accord demarcating their maritime borders to facilitate the search for mineral deposits in the East Mediterranean. {{cite news}}: (עזרה)
  60. ^ Gilson, George (23 בינואר 2011). "Something sizzling in Cyprus: gas shakes regional chessboard". Athens News. אורכב מ-המקור ב-2012-01-28. נבדק ב-7 בספטמבר 2011. The announcement by Texas-based Noble Energy in late December of huge natural gas deposits in Israel's Leviathan block (and Tamar earlier) hiked expectations that Cyprus' block 12, just 34 kilometres away, may have similarly enormous deposits. {{cite news}}: (עזרה)
  61. ^ Ali, Jaber (15 ביולי 2011). "Lebanese Cabinet discusses offshore energy policies". Middle East Confidential. נבדק ב-7 בספטמבר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  62. ^ Ament, Carol (19 באוגוסט 2011). "Full speed ahead for Cyprus drilling". Famagusta Gazette. אורכב מ-המקור ב-2012-03-26. נבדק ב-7 בספטמבר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  63. ^ "Noble Energy: Good chance of large gas find off Cyprus". New Europe (newspaper). 20 בפברואר 2011. אורכב מ-המקור ב-2012-03-30. נבדק ב-7 בספטמבר 2011. Turkey responded by saying the agreement was 'null and void' because it fails to recognize the rights and jurisdiction of Turkish Cypriots on the divided island. {{cite news}}: (עזרה)
  64. ^ "Ankara threatens naval action over Cyprus' Block 12 drill". PanARMENIAN.Net. 6 בספטמבר 2011. נבדק ב-7 בספטמבר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  65. ^ Turkey's miscalculation over Cypriot drilling. STRATFOR, 20 September 2011 Turkey's Miscalculation Over Cypriot Drilling, Stratfor (באנגלית)
  66. ^ Sea around us project
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אזור_כלכלי_בלעדי&oldid=39603446"