שימוש לרעה בסמים

שימוש לרעה בסמים הוא צריכת סם בכמויות מזיקות, שעלולה ליצור אצל הצורך אורח חיים התמכרותי. שימוש לרעה הוא סוג של הפרעת שימוש בחומרים. ישנם מקרים בהם תחת השפעת סמים נצפו התנהגויות פליליות, אנטי-חברתיות, שינויים אישיותיים פסיכולוגיים ופיזיים ארוכי טווח.

שימוש לרעה בסמים
Substance Abuse
קופסת מתכת של ג'ק דניאל'ס המכילה סמים וכלים הקשורים לסמים מסוכנים.
קופסת מתכת של ג'ק דניאל'ס המכילה סמים וכלים הקשורים לסמים מסוכנים.
שמות נוספים שימוש לרעה בחומרים ממכרים, הפרעת שימוש בחומרים
תחום פסיכיאטריה
שכיחות 27 מיליון
גורם הפרעת שימוש בחומרים עריכת הנתון בוויקינתונים
טיפול מרכזי תעסוקה, קהילות טיפוליות, הוסטלים, דירות מעבר, טיפול תרופתי
סיבוכים מנת יתר
סיווגים
ICD-10 F10, F19 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סמים כוללים בהגדרתם קבוצה רחבה של חומרים פסיכואקטיביים המדכאים את פעילותה של מערכת העצבים או לחלופין מעוררים וממריצים את פעילותה. חלק מחומרים אלו משככי כאבים ומעוררי הזיות. ניתן למפות את מגוון החומרים על פי מקורותיהם, טבעי או סינתטי, לפי מטרות השימוש שלהם או לפי התייחסות החוק לשימוש בהם.[1]

לפי משרד הבריאות, חומרת הפרעה השימוש בחומר נעה על רצף מ"שימוש מזיק" ועד "התמכרות", והסיווג על רצף זה, הנעשה בידי רופא, הוא שמכתיב את הצורך הטיפולי ואת משך הטיפול. שימוש מזיק בסמים או התמכרות לסמים מוביל לסיכון תמותה מוגבר למוות ולתחלואה גופנית ו/או נפשית; לסיכון מוגבר להידבקות ולהפצת מחלות זיהומיות; להתנהגות אנטי-חברתית ולעיסוק בזנות לצורך מימון הסמים ולתפקוד משפחתי וחברתי לקוי.[1]

"שימוש מזיק" או "שימוש לרעה" מוגדר על ידי משרד הבריאות דפוס שימוש הגורם נזק לבריאות גופנית (כגון הידבקות בצהבת עקב הזרקה) או נפשי (כגון דיכאון עקב צריכת אלכוהול כבדה).[1] האבחנות בגין "שימוש לרעה" ובדבר "התמכרות" אינן תלויות בסוג חומר הפסיכואקטיבי שהאדם משתמש בו.

הגדרותעריכה

 
משתמש בסמים המקבל זריקת הרואין אופיום

הגדרות קליניותעריכה

הפרעת התמכרות לחומרים ממכרים היא הפרעה נפשית המופיעה ב-DSM-5. ההגדרה המופיעה בגרסה החמישית, הרלוונטית עבור התמכרות לסמים נקראת הפרעת שימוש בחומרים (Substance Use Disorder) ומהווה שילוב בין שתי אבחנות שהופיעו בגרסה הרביעית: שימוש לרעה בחומרים ממכרים (substance abuse) ותלות בחומר (substance dependence).

ההפרעה מוגדרת כדפוס בלתי מסתגל הנמשך שנה אחת לכל הפחות של שימוש בחומר הגורם למצוקה קלינית או לקות משמעותית, הבאה לידי ביטוי בשני קריטריונים או יותר מהרשימה הבאה:[2]

  • שימוש חוזר ונשנה המוביל לפגיעה במחויבויות מרכזיות בבית, בבית הספר או בעבודה (הזנחת הילדים, הרחקה מבית הספר, ירידה בביצועים בבית הספר, היעדרויות מרובות ממקום העבודה על רקע השימוש בסם ועוד).
  • שימוש חוזר ונשנה בסם במצבים מסוכנים כגון בזמן הפעלת ציוד כבד או בזמן הנהיגה.
  • שימוש חוזר ונשנה בסם, למרות שהשימוש גורם לבעיות חוזרות ונשנות בתחום הבינאישי או בתחום החברתי.

קיימת סבילות, הבאה לידי ביטוי באחד מהסעיפים הבאים:

  • על מנת להשיג את האפקט הרצוי, ישנו צורך להגדיל את מינון הסם הנצרך.
  • עם התמשכות השימוש באותה כמות של חומר, ההשפעה הולכת ומצטמצמת.

גמילה, כפי שהיא באה לידי ביטוי באחד מהסעיפים הבאים:

  • מופיעים תסמיני הגמילה הידועים האופייניים לחומר הרלוונטי.
  • החומר או חומר אחר שדומה לו בהשפעתו, נצרך במטרה למנוע תסמיני גמילה או להקל על תסמיני הגמילה.
  • החומר נצרך בכמויות גדולות יותר ממה שהתכוון הנבדק לצרוך או למשך תקופה ממושכת יותר משהתכוון.
  • נעשים מאמצים או ישנו רצון קבוע לשלוט בצריכה או לצמצם את היקף הצריכה ללא הצלחה.
  • הנבדק מקדיש זמן רב לצורך ביצוע פעולות הנחוצות לשימוש בחומר, להשגת החומר או להחלמה מהשפעות החומר.
  • צמצום או ויתור מוחלט על פעילויות חשובות בתחום התעסוקתי, החברתי או בידורי בעקבות השימוש בחומר.
  • המשך השימוש בחומר חרף המודעות לפגיעה פסיכולוגית או פיזית ממושכת, שככל הנראה הוחרפה או נגרמה כתוצאה מהשימוש בחומר.
  • דחף, רצון עז או השתוקקות להשתמש בחומר.

האבחנה נעה על רצף המורכב משלוש דרגות חומרה (קלה, בינונית, חמורה). שניים עד שלושה קריטריונים מוגדרים כחומרה קלה, ארבעה עד חמישה כבינונית, ושישה עד שבעה קריטריונים כדרגה חמורה.

שכיחות ואפידימיולוגיהעריכה

 
במחקר שנערך בשנת 2010 בו התבקשו מומחים לדרג סמים חוקיים ולא-חוקיים, נמצא כי אלכוהול הוא הסם המסוכן ביותר בסך הכל.[3]

משרד האו"ם לנושאי סמים ופשעיעה מעריך בדין-וחשבון השנתי של המשרד כי כ-27 מיליון בני אדם עושים "שימוש מזיק" בסמים, שהם כ-0.6% מאוכלוסיית העולם הבוגרת.[4]

בשנת 2015, הפרעות שימוש בסמים הביאו ל-307,400 מקרי מוות, לעומת 165,000 מקרי מוות בשנת 1990. מתוכם, הנתונים הגבוהים ביותר הם על הפרעות שימוש באלכוהול שנאמד כ-137,500 מקרי מוות, שימוש באופיואידים נאמד ב-122,100 מקרי מוות, הפרעות שימוש באמפטמין ב-12,200 מקרי מוות, והפרעות שימוש בקוקאין ב-11,100 מקרי מוות.[5][6]

בישראלעריכה

מדו"ח של מבקר המדינה משנת 2022, עולה כי הרשויות שנבדקו לא פועלות באופן סדור להשלמת הנתונים במטרה להקים בסיס מידע מלא ומעודכן על המשתמשים בסמים בתחומן. כך עלה כי בעוד שאומן משרד הרווחה עמד על 120,000 אנשים הממוקמים על רצף השימוש והאלכוהול בישראל, בשנת 2020, מספר המכורים לרשויות המקומיות ולגורמי הטיפול עמד על 26,549 ומספר המטופלים בכלל היחידות לטיפול בהתמכרויות עמד על 15,243 בשנה זו, מתוכם 929 בני נוער.[7]

בבתי הסוהר של שב"ס כלואים אסירים רבים בעלי רקע של שימוש ושל התמכרות לסמים ואלכוהול. סקר שבוצע ב-27 בתי סוהר, ואליו הגיבו 5,452 אסירים שהם 52% מכלל האסירים הפליליים, שפוטים ועצורים, נמצא כי שיעור המכורים היה 36.2% ו-15.6% נוספים היו צרכני סמים שאינם מכורים.[8]

טיפולעריכה

בישראל מגוון רחב של שירותים טיפוליים ושיקומיים המיועדים למכורים לסמים ולמשתמשים בסמים. על פי חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים,כל מוסד לטיפול רפואי במשתמשים בסמים חייב בקבלת רישיון ממשרד הבריאות, גם אם המדינה אינה רוכשת ממנו שירותים, והאו נתון לפיקוח מחוק זה. הרישיון ניתן בהתאם לסוג המוסד:[1]

מוסדות רפואיים, המיועדים אך ורק למתן טיפול רפואי, פיזי או נפשי, לרבות חלוקת תחליפי סמים, והם בפיקוח בלעדי של משרד הבריאות;

מוסדות משולבים, המיועדים למתן טיפול רפואי וסוציאלי משולב, והם בפיקוח משותף של משרד הבריאות ושל משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

מרכז גמילה רפואי באשפוז (אשפוזית): אשפוזית היא מרכז גמילה סגור שהוא התחנה הראשונה בתהליך הגמילה הפיזית מסמים ומאלכוהול. הטיפול הניתן באשפוזית הוא רפואי בלבד וניתן במשך שבועות אחדים, שבמהלכם המטופל עובר התנקות (Drug detoxfication) מהחומר שהוא מכור לו.

מרכז גמילה משולב באשפוז: מוסד אשפוזי שנועד לתת למכורים לסמים ואלכוהול טיפול גמילה משולב, רפואי ופסיכו-סוציאלי.

מרכז גמילה אמבולטורי רפואי: מוסד לגמילה במסגרת מרפאה, ללא אשפוז. במסגרת זו המטופל עובר את הגמילה הפיזית כמה ימים בשבוע במשך כמה שבועות ומשוחרר לביתו בסוף כל יום. בקטגוריה זו נכללים לעיתים גם שירותי מרכז לטיפול תרופתי ממושך באמצעות תחליפי סם, שבהם מוצעים טיפול תרופתי-אחזקתי מתמשך למכורים לאופיאטים בלבד, לאחר מספר ניסיונות גמילה.

השלכותעריכה

בהתאם לסם הנצרך, שימוש לרעה לרבות באלכוהול יכול להוביל לבעיות חברתיות, תחלואה, פציעות, יחסי מין לא מוגנים, אלימות, מקרי מוות, תאונות דרכים, מקרי רצח, התאבדויות, תלות פיזית או התמכרות.[9]

לשתיית משקאות אלכהוליים יש לפחות שני היבטים שונים מבחינת ההשפעה על סיכוני בריאות: ראשית, רמת אלכוהול גבוהה בדם משפיעה באופן מיידי על היכולת לבצע פעילויות מוטוריות וקוגניטיביות שונות. שנית, צריכה ממושכת של אלכוהול עלולה לגרום למחלות כרוניות שונות, החל באלכהוליזם וכלה בשחמת הכבד.

סקירה ספרותית מצאה כי שיעור ההתאבדות הגבוה ביותר נמצא בקרב אלכוהוליסטים.[10] התאבדות שכיחה מאוד גם בקרב שימוש לרעה באלכוהול בגיל ההתבגרות. מוערך כי אחת מכל 4 התאבדויות בקרב מתבגרים קשורה לשימוש לרעה באלכוהול.[11] בארצות הברית כ-30% מהתאבדויות קשורות לשימוש לרעה באלכוהול. שימוש לרעה באלכוהול קשור גם לסיכון מוגבר לביצוע עבירות פליליות כולל התעללות בילדים, אלימות במשפחה, אונס, פריצות ותקיפה.[12] הקשר בין שימוש לרעה בסמים לבין התנהגות אלימה הוא משמעותי ביותר. מחקר אפידמיולוגי מקיף, הראה כי כאשר יש אבחון של שימוש לרעה בסמים, יש קשר חזק יותר לאלימות יותר מאשר כאשר יש הפרעות נפשיות.[13]

קנאביס עלול לעורר התקפי פאניקה, והוא עלול לגרום למצב הדומה לדיסתימיה.[14] מחקרים מצאו כי שימוש יומיומי בקנאביס ושימוש בקנאביס בעל אחוזי THC גבוהים קשורים לסיכוי גבוה יותר לפתח סכיזופרניה והפרעות פסיכוטיות אחרות.[15][16]

בנזודיאזפינים הם הסמים הבולטים ביותר לגרימת תופעות גמילה ממושכות, כאשר הסימפטומים נמשכים לעיתים שנים לאחר הפסקת השימוש. שימוש לרעה בסמים מעוררי הזיות עלול לעורר תופעות פסיכוטיות אחרות זמן רב לאחר הפסקת השימוש. חרדה ודיכאון נגרמים בדרך כלל על ידי שימוש לרעה באלכוהול, וברוב המקרים הם מתפוגגים לאחר הפסקה מוחלטת מאלכוהול.[17] באופן דומה, אף על פי ששימוש לרעהה בסמים עשוי לגרום לשינויים רבים במוח, ישנן ראיות מסוימות לכך שרבים מהשינויים הללו נעלמים לאחר התנזרות ממושכת מהחומר הנצרך.[18]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא שימוש לרעה בסמים בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 4 ד"ר עדי ענבר, הטיפול הרפואי בהתמכרות לסמים בישראל, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2015
  2. ^ המרכז לגמילה מהתמכרויות, הפרעת התמכרות לחומרים ממכרים
  3. ^ Nutt, David J; King, Leslie A; Phillips, Lawrence D (בנובמבר 2010). "Drug harms in the UK: a multicriteria decision analysis". The Lancet. 376 (9752): 1558–1565. doi:10.1016/S0140-6736(10)61462-6. PMID 21036393. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ United Nations Office on Drugs and Crime (June 2012), World Drug Report 2012, United Nations
  5. ^ GBD 2015 (8 October 2016), Global, regional, and national life expectancy, all-cause mortality, and cause-specific mortality for 249 causes of death, 1980–2015: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2015, The Lancet 388, 2016-10, עמ' 1459–1544 doi: 10.1016/S0140-6736(16)31012-1
  6. ^ GBD 2013 (17 December 2014), Global, regional, and national age–sex specific all-cause and cause-specific mortality for 240 causes of death, 1990–2013: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2013, The Lancet 385, 2015-01, עמ' 117–171 doi: 10.1016/S0140-6736(14)61682-2
  7. ^ טיפול הרשויות המקומיות בתופעות הסמים והאלכוהול בתחומן, משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור
  8. ^ דרור ולק, קתרין בן צבי, פבל ספיבק, ענת קון, שימוש בסמים ובאלכוהול על ידיאסירים בשב"ס: דוח סקר, 2013
  9. ^ "Adolescent substance use: brief interventions by emergency care providers". Pediatr Emerg Care. 21 (11): 770–6. בנובמבר 2005. doi:10.1097/01.pec.0000186435.66838.b3. PMID 16280955. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ "Suicidal Behavior and Alcohol Abuse". International Journal of Environmental Research and Public Health. International Journal Environmental Research and Public Health. 7 (4): 1392–1431. באפריל 2010. doi:10.3390/ijerph7041392. PMC 2872355. PMID 20617037. {{cite journal}}: (עזרה)
  11. ^ O'Connor, Rory; Sheehy, Noel (29 בינואר 2000). Understanding suicidal behaviour. Leicester: BPS Books. pp. 33–36. ISBN 978-1-85433-290-5. {{cite book}}: (עזרה)
  12. ^ Isralowitz, Richard (2004). Drug use: a reference handbook. Santa Barbara, Calif.: ABC-CLIO. pp. 122–123. ISBN 978-1-57607-708-5.
  13. ^ Mental Disorder, Substance Abuse, and Community Violence: An Epidemiological Approach (From Violence and Mental Disorder: Developments in Risk Assessment, P 101-136, 1994, John Monahan and Henry J Steadman, eds. -- See NCJ-165556) | Office of Justice Programs, www.ojp.gov
  14. ^ University of Miami: Substance Abuse, Substance Abuse and Health Risks
  15. ^ "Proportion of patients in south London with first-episode psychosis attributable to use of high potency cannabis: a case-control study" (PDF). Lancet Psychiatry. 2 (3): 233–8. 2015. doi:10.1016/S2215-0366(14)00117-5. PMID 26359901.
  16. ^ Marta Di Forti (17 בדצמבר 2013). "Daily Use, Especially of High-Potency Cannabis, Drives the Earlier Onset of Psychosis in Cannabis Users". Schizophrenia Bulletin. 40 (6): 1509–1517. doi:10.1093/schbul/sbt181. PMC 4193693. PMID 24345517. {{cite journal}}: (עזרה)
  17. ^ Evans, Katie; Sullivan, Michael J. (1 במרץ 2001). Dual Diagnosis: Counseling the Mentally Ill Substance Abuser (2nd ed.). Guilford Press. pp. 75–76. ISBN 978-1-57230-446-8. {{cite book}}: (עזרה)
  18. ^ William H. Hampton, Italia M. Hanik, Ingrid R. Olson, Substance abuse and white matter: Findings, limitations, and future of diffusion tensor imaging research, Drug and Alcohol Dependence 197, 2019-04, עמ' 288–298 doi: 10.1016/j.drugalcdep.2019.02.005