שמואל אבן ג'אמע

רבי שמואל בן יעקב אבן ג'אמע היה תלמיד חכם, מילונאי תלמודי ומשורר בגאבס שבצפון אפריקה (כיום בתוניסיה) במאות ה-11 וה-12.

שמואל אבן ג'אמע
Samuel ben Jacob ibn Jam
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חייו

עריכה

נולד בגאבס למשפחת רבנים. סבו, רבי משה אבן ג'אמע, אביו, רבי יעקב ודודו רבי אברהם, היו כולם תלמידי חכמים שהתכתבו עם רב האי גאון, ואביו היה אב בית דין בגאבס. תלמיד אביו, אך מחשיב גם את רב האי גאון כאחד מרבותיו. שימש כדיין בגאבס, ולאחר פטירת אביו היה אב בית הדין. לצד היותו חכם תלמודי מובהק, רכש השכלה כללית באסטרונומיה, רפואה, פילוסופיה, בלשנות ועוד חכמות, ויש האומרים שאף היה רופא בהכשרתו. בכתביו מזכיר את חכמי אומות העולם כאריסטו, הרמס, גלינוס. כמו כן, שלח לרבי אברהם אבן עזרא אגרת מליצית (הכוללת 157 בתים) בענייני אסטרונומיה, בתוספת שיר נוסף בן 130 בתים והחיבור "חי בן מקיץ". ראב"ע השיב לו, וצירף שירי שבח ארוכים[1], ואף מקונן על מותו[2].

בניו, רבי יהודה, רבי יעקב ורבי משה, היו תלמידי חכמים בולטים בגאבס.

ספריו

עריכה

אגרת המופת בכשרות בעלי חיים

עריכה

נכתבה במקורה בערבית יהודית (בשם "רסאן אלברהן בתדכיה אלחיואן") כתשובה לנדבן בשם משה ישועה אבן עמראן, אשר בקש ממנו לכתוב חיבור על הלכות כשרות בעלי החיים. לוי משער שהספר נכתב בשנת 1108. הספר כולל עשרה פרקים:

הספר מאופיין בקיצור רב. סמכותו ההלכתית באה לידי ביטוי בכך שלא אחת הוא חולק על הגאונים (אם כי מפליג לשבחם), וכן במעשה שמביא שפעם אחת הוציא עוף שסבר שהוא טמא מכליהם של היהודים שהכינו אותו לאכילה, והשליך אותו[3].

המקור הערבי מצוי בספריית הבודליאן באוקספורד. מאמר אודותיו פורסם בשנת 1862 על ידי מוריץ שטיינשניידר, ללא זיהוי המחבר. שלמה זלמן חיים הלברשטאם זיהה את המחבר עם רבי שמואל, על סמך השוואות למצטטים קדומים והשוואות לשוניות לספרים אחרים של רבי שמואל. הספר יצא במהדורה חדשה על ידי הרב ניסים לוי, בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים ה'תשע"ח.

חיבורים אחרים

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ראו למשל: חכמת הראב"ע כרך ב חלק א עמד 38
  2. ^ פליישר, קובץ מאמרים, עמ' 47
  3. ^ עמ' מט-נ במהדורת מוסד הרב קוק
  4. ^ יש להבדיל בינו לבין ספר האגור של רבי יעקב לנדא, בן המאה ה-15 באיטליה. שם הספר הוא למעשה תרגום של שם המשפחה "ג'אמע" שפירושו "כינוס" או "איסוף".
  5. ^ ראשית הלקח | כתב יד NNL_ALEPH000065884 | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il