פתיחת התפריט הראשי

שמואל גורן (נולד ב-1928) כיהן בתפקידים בכירים בתחום המודיעין, בצה"ל ובמוסד. לשעבר מפקד 504 (1962–1968), סגן ראש המוסד, מתאם פעולות הממשלה בשטחים (1984–1991) בדרגת אלוף[1].

שמואל גורן
אין תמונה חופשית
לידה 1928 (בן 91 בערך)
ישראלישראל  ישראל
השתייכות
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
תפקידים אזרחיים
  • ראש מוקד אירופה ב"צומת"
  • מפקד "קשת" (היום "נביעות")
  • סגן ראש המוסד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

גורן נולד בשנת 1928 בעין חרוד. התגייס ל"הגנה". בגיל 17 נאסר על ידי שלטונות המנדט הבריטי לאחר שנתפס חמוש באקדח. לאחר שלושה ימים שוחרר.

במלחמת העצמאות השתתף בקרבות לטרון, בתפקידים של מ"כ ומ"פ. לקראת סוף הקרבות נפצע.

עם הקמת המדינה התגייס לצה"ל. שירת בגדוד 72[2], ומשם עבר לגדוד 89 בפיקודו של משה דיין.

בסוף שנות החמישים ובתחילת שנות השישים של המאה העשרים פיקד גורן על "מבצע להבה"[3]. בני זאבי קיבל את התפקיד אחריו.

בהמשך מונה גורן למפקד מרחב צפון ביחידה 505 (מפקד בסיס צפון של יחידה 154, באותם ימים).

בין השנים 19621968 היה גורן מפקד 504. במלחמת ששת הימים דרגתו הייתה סא"ל, בזמן שהיחידה הייתה קרויה "164"[4].

בשנות הששים והשבעים התרחבה פעילות יחידות היומינט של אמ"ן (154) ושל המוסד ("צומת") . בספטמבר 1964, בעקבות ועידות הפסגה הערביות והקמת אש"ף, החליט ראש אמ"ן האלוף אהרון יריב על הערכת מצב מיוחדת עם רמ"ח האיסוף, אלי זעירא ומפקד יחידת היומינט, שמואל (שמוליק) גורן, ובה נקבע לראשונה כי נושא הפעילות החבלנית העוינת (פח"ע) ידורג ביומינט בעדיפות ראשונה, בעוד שקודם לכן ניתנה עדיפות לאיסוף מידע על צבאות ערב[5].

לאחר מלחמת ששת הימים התאחדה עם יחידה 560 שעסקה בחקר שבויים וקיבלה את המספר 504.

גורן שירת כנספח הצבאי בשגרירות ישראל בוושינגטון שבארצות הברית.

לאחר מכן גייס צבי זמיר את גורן ל"מוסד". גורן ניהל את המפגש הראשון עם אשרף מרואן. העיתונאי יוסי מלמן מציין: "ראש האגף באותה תקופה היה שמואל גורן. לזכות גורן, לזכות האגף שניהל ולזכות ד', הקצ"א שעליו הוטלה המשימה, אפשר לזקוף את הפעלתו של אשרף מרוואן, הסוכן הטוב ביותר שהיה עד אז לישראל במצרים. זה שהעביר לישראל את ההתרעה כי "מחר (בשבת) תפרוץ מלחמה""[6][7].

בהמשך מונה גורן לראש מוקד אירופה ב"צומת" (האגף שמגייס ומפעיל סוכנים), ובהמשך למפקד "קשת" (היום "נביעות")[8][9].

גורן כיהן כסגנו של ראש המוסד, נחום אדמוני.

בשנים 19841991 שימש כמתאם פעולות הממשלה בשטחים, כולל בתקופת האינתיפדה הראשונה. הוא החליף בתפקיד את בנימין בן אליעזר.

גורן היה נשוי לחדוה (לבית תשבי) (1931–2017), אשר שירתה בפלמ"ח כקשרית בחטיבת הנגב והשתתפה בכיבוש באר שבע ואילת[10]. לזוג שתי בנות[11].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תיאום פעולות הממשלה בשטחים - מפקדי היחידה לדורותיהם / ראו אלוף (מיל). שמואל גורן
  2. ^ גדוד 72
  3. ^ כתבה על עליית יהודים מסוריה במבצע "להבה" בשנים 1959 - 1961 סא"ל בדימוס יהודה מישטניק
  4. ^ בעלי תפקידי מודיעין מרכזיים במלחמה, מבט מל"מ 49, יוני 2007, עמ' 14
  5. ^ "לוחמי הסתר" המודיעין הישראלי מבט מבפנים, לוחמי הסתר המודיעין הישראלי, פרק א' המודיעין הצבאי
  6. ^ יוסי מלמן, ‏הסוכן, הגנרל והמחדל, באתר מעריב השבוע, 1 באוגוסט 2015
  7. ^ יוסי מלמןפרשת הסוכן המצרי - אשרף מרוואן - סודות המלאך המצרי, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2012
  8. ^ "קשת" - אחראי על השגת מודיעין באמצעים אלקטרוניים, בכלל זה על ידי הטמנת אמצעי ציתות והאזנה, וכן פריצה על ידי מנעולנים מומחים ופורצי כספות
  9. ^ רונן ברגמן, ‏המצוד אחרי ד"ר מוות, באתר "ידיעות אחרונות", 6 בספטמבר 2017
  10. ^ חדוה גורן, באתר הפלמ"ח
  11. ^ חדוה גורן ז"ל לבית תשבי אבלים