פתיחת התפריט הראשי

שמשון אהרן פולונסקי

רב ישראלי

הרב שמשון אהרן פולונסקי (ידוע בכינוי הרב מטפליק; תרל"ו, 1876 - כ"ח בסיוון תש"ח, יולי 1948) היה פוסק בולט בירושלים ורבה של שכונת בית ישראל[1].

שמשון אהרן פולונסקי
הרב שמשון אהרן פולונסקי
לידה 1876
תרל"ו
צ'רקאס שבפלך קייב
פטירה יולי 1948 (בגיל 72 בערך)
כ"ח בסיוון תש"ח
ירושלים
כינוי הרב מטפליק
מקום קבורה בית הקברות סנהדריה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ירושלים
תחומי עיסוק רבה של שכונת בית ישראל
תפקידים נוספים רבה של העיירה טפליק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תולדותיועריכה

נולד במחוז צ'רקאס שבפלך קייב, בתחום המושב של האימפריה הרוסית, לאסתר רייזל ויצחק אברהם מקלינבלט. על מצבתו נכתב שהיה מגזע רבי פנחס מקוריץ, רבי לוי יצחק מברדיצ'וב ורבי נחום מצ'רנוביל. אביו היה ממקורבי האדמו"ר מטולנה. למד אצל הרב שמואל אברהם בלכמן, המכונה רבי אלטר קונסטנטינר. נישא למרים בת רבי מרדכי קונסטנטינר.

בהיותו בן עשרים התקבל לרבה של העיירה מדווין בפלך קייב, שבה כיהן כחמש שנים. בשנת תרס"א מונה לרבה של העיירה טפליק שעל יד אומן בפודוליה. שימש בתפקיד זה במשך 21 שנים.

בחורף תרפ"ב הגיע לקישינוב בין פליטי פרעות סמיון פטליורה ואנטון דניקין, שם עמד בראשות ישיבת קישינוב. בשנת תרפ"ב (1922) עלה ארצה עם אשתו ושתי בנותיו. הרב יוסף חיים זוננפלד השיג עבורו את הסרטיפיקט, ובבואו סידר לו דירה בקומת מרתף בשכונת בית ישראל, בחצר בית הכנסת השכונתי "בית יעקב". שם התגורר עד ליומו האחרון.

בהשפעת הרב זוננפלד סירב לקבל משרת דיינות מטעם הרבנות הראשית[דרוש מקור]. שימש כרב שכונת בית ישראל בירושלים וכראש "ישיבת רבינו חיים יוסף", שהקים בשנת תש"ב. בישיבה למדו עשרות אברכים ובחורים במגמה שיוכשרו כ"מורי הוראה"[2]. השיב לשאלות בהלכה בבית ההוראה שעל יד הישיבה. לעיתים שימש כבורר בין סוחרים ובנקאים[3]. בסוף ימיו היה דיין בבית הדין של אגודת ישראל.

היה מיודד במיוחד עם הראי"ה קוק, שסידר לו משרה בתור משגיח כשרות מטעם הרבנות הראשית על טחנות הקמח בחיפה. במסגרת זו היה הרב מטפליק עושה תקופות בחיפה, בעיקר בחודשי החורף.

נפטר בכ"ח בסיוון תש"ח[4], ובשל מלחמת העצמאות שהתחוללה אז נקבר בבית הקברות סנהדריה. על שמו נקרא רחוב שמשון פולנסקי סמוך לשכונת שמואל הנביא בירושלים.

נכדו, רבי סיני הלברשטאם מז'מיגראד ארצות הברית, עורך מדי שנה טיש ביום פטירתו. חתנו של רבי סיני, הרב אלישע יונגרייז, פתח בירושלים את "כולל טעפליק" לזכרו.

אישיותו ודרכו ההלכתיתעריכה

הרב פולנסקי חתם על איסור השתתפות בבחירות שבהן יש לנשים זכות לבחור ולהיבחר, וכן התנגד להיתר מכירה[5]. הוא זכה להערכה מרבנים מחוגים שונים, כולל רבני המזרחי. לפי מקור מאוחר, רבה של ירושלים, הרב צבי פסח פרנק לא היה פוסק בשאלות חמורות בלי לקבל את חוות דעתו, והרב אברהם יצחק הכהן קוק אמר עליו שהוא "הלמדן מספר אחד בירושלים"[6]. הרב מטפליק היה ממעריציו של הרב קוק ואמר על דברי תורתו שהם "תורת כנסת ישראל"[7].

נתן הסכמות לספרים רבים. הרב חרל"פ כתב קונטרס גדול בשם "קונטרס ונצדק קודש" שבו השיב על קושיות שהקשה בספר "דברי אהרן"[8]. חידושים משמו מופיעים בספרים רבים.

דרכו בהוראה הייתה לחפש את צד ההיתר וה'קולא'. ש"י עגנון כתב סיפור בשם "האתרוג" (בתוך "האש והעצים"), שבו הוא מתאר טיפוס של איש הלכה מובהק המגשים את הצדק והיושר בחייו נגד גזל עניים ואנקת יתומים. גיבורו של הסיפור הוא הרב שמשון אהרן פולונסקי, וכפי שכותב עגנון "הטיתי עצמי ושאלתי אותו, זה שאתה קורא לו רבי מי הוא? לחש לי: זה הרב מטפליק, תמיה אני שאין אתה מכירו; כל ירושלים אומרת עליו שהוא גאון אמיתי. אמרתי לחנוני, את שמו שמעתי, את פניו לא ראיתי אלא עכשיו. מה שמעתי עליו? מלבד שהוא גדול בתורה ויראה, הרי הוא עוסק בצרכי העניים ומשחיר עצמו עליהם בפני קשוחי לב הגבאים הרחוקים מצדקה ומתבזה בפני הממונים שפרנסת העניים מסורה בידם".

 
מודעה בירושלים (2017) לציון יום השנה לפטירתו

תלמידיועריכה

נודע כמומחה בהלכות נידה. רבים מרבני ירושלים ומפוסקי הדור הבא שימשו גם אצלו בהוראה, בהם: הרב דוד יונגרייז, הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב שמואל הלוי וואזנר, הרב ישראל יעקב פישר, הרב עובדיה יוסף, הרב יוסף שלום אלישיב והרב בנימין מנדלזון[9]. מסורותיו ופסיקותיו בהלכות כתמים ומראות השפיעו רבות בתחום זה[10].

ספריועריכה

בשנותיו האחרונות כונסו דברי תורתו בספר 'דברי אהרן' שחובר על ידי תלמידיו ובפרט הרב אברהם אהרון פרג (ירושלים, תש"ח) ויצא לאור בשנית בשנת תשד"ם בשם 'חידושי הרב מטפליק', על ידי אברהם ביק (שאולי) והרב חיים אורי ליפשיץ, עם הוספות רבות[11].

תלמיד נוסף שלו, הרב יוסף שאול אלישר, הכניס בספרו "ויוסף שאול" עשרים ושניים סימנים של "חידושי הגאון מטפליק". הספר יצא לאור בירושלים בשנת תש"ב.

בשנים ה'תרפ"ו - ה'תרפ"ז השתתף בעריכת המאסף התורני "אוהל תורה", שעורכו האחראי היה הרב גרשון לפידות. תשובות שלו נדפסו גם בשו"ת "יפה לבשמים" של הרב חיים אבא יפה, ירושלים ה'ת"ש. כמו כן סייע הרבה בביקורת והוספת הערות לספר "מדרש דוד", פירוש על מסכת אבות מאת רבי דוד הנגיד, נכדו של הרמב"ם, שיצא לאור בהוצאת בן ציון קרינפיס[12].

לקריאה נוספתעריכה

  • הרבנים סיני וברוך שמשון הלברשטאם (נכדיו), שר ההוראה - הרב מטעפליק, ברוקלין ה'תשע"ח
  • אברהם ביק (א. שאולי), גאון ההלכה והמדות, שנה בשנה ה'תשל"א, עמ' 407
  • 'שבחו של אהרן', בתוך חידושי הרב מטפליק, ירושלים ה'תשמ"ד
  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ז, בני ברק ה'תשמ"ט, עמ' עו-קח
  • הרב משה צבי נריה, 'ידידות-עוז עם הרב מטעפליק הגאון ר' שמשון אהרון פולונסקי ז"ל', בתוך ליקוטי הראי"ה, כרך א, כפר הרואה ה'תשנ"א, עמ' 177-190
  • 'הרבי של מורי ההוראה', גיליון "דורות" - הגיליון השבועי של העדה החרדית, 21, כ"ג סיון תש"ע, עמ' 10-11 ו-27

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ראו: "ישורון", ג, עמ' תשמו. וכן בספר "ודרשת וחקרת", ג, עמ' קסט: "...שהגאון מטעפליק היה מורה ובא כן, וכידוע שהמנהג בירושלים עיה"ק בהוראה היא כהגאון הנ"ל"; ובספר "פותח שער", יח, כב: "הגאון מו"ה שמשון פאלאנסקי ז"ל מטעפליק שהייתה הוראתו מקובלת בירושלים"
  2. ^ הפרדס, כז, עמ' 25–26. ראו גם: קובץ "תורת בית הוראה" שהוציאה הישיבה
  3. ^ הרב אלטר מאיר, רבי שמשון אהרן פולונסקי - הרב מטפליק ז"ל, הצופה, 28 ביוני 1949, עמ' 3
  4. ^ הרב ש. א. פולונסקי ז"ל, הצופה, 7 ביולי 1948, עמ' 4
  5. ^ הרב אהרן יצחק זסלנסקי חיבר ספר בשם ונצדק קדש, המתפלמס בעיקר עם הרב קלמן כהנא ומצדיק את היתר המכירה, ובו גם התייחסויות לטענותיו של הרב מטפליק נגד ההיתר.
  6. ^ הרב משה רבלסקי, ישיבת קישינוב, תל אביב תש"ך, עמוד 74. בספר "ירושלים של מעלה" מסופר שהחכם הספרדי רבי שלמה אליעזר אלפנדרי אמר עליו כשבא לבקרו: "זכיתי היום כי גדול מורי הצדק בא בצל קורתי" (מנחם מנדל גרליץ, ירושלים של מעלה, כרך ה, ירושלים תשמ"ג, עמ' 54
  7. ^ קרובו הרב יצחק שילת, הרב הגאון ר' שמשון אהרן פולונסקי זצ"ל - הרב מטעפליק, "מגד ירחים" (עלון חודשי להנחלת משנת הראי"ה ומורשתו, גיליון 30 סיוון תשס"ב, עמ' 4
  8. ^ מודפס ב'בית זבול' ח"ג. מתוך 'מועדי הראי"ה' לרמ"צ נריה זצ"ל עמוד רע"ז בהערה.
  9. ^ יעקב הייזלר, אבי ההוראה - כתבה על רבנים בולטים ששימשו אצלו, גיליון "המבשר התורני" של העיתון המבשר, כ"ה בסיון תשע"ה, עמ' ד-ז
  10. ^ לדברי הרב לוי רבינוביץ, מחבר ספר "מעדני השלחן" בהלכות נדה, "ניתן לומר שרוב מניין ובניין של גדולי מורי הוראה בישראל בדור האחרון הם תלמידים בהוראה של הגאון מטעפליק, במיוחד בהלכות יו"ד". (הוד קדומים: במחיצת הגאון מטעפליק, המבשר (יומון), מוסף תורני כ"ז בכסליו תשע"ה)
  11. ^ נפתלי קראוס, ספרות תורנית: מנקיי דעת שבירושלים, מעריב, 12 באוקטובר 1984, עמ' 30
  12. ^ ראו: בהקדמת המוציא לאור