פתיחת התפריט הראשי

תל שלם, מבט מהצפון
פסל של הקיסר אדריאנוס שנמצא בתל שלם, הפסל מסמל את חגיגת הניצחון על היהודים המורדים ודיכוי מרד בר כוכבא מוצג במוזיאון ישראל
ראש ארד של ילד קטן שנמצא בתל שלם ליד הפסל של הקיסר אדריאנוס, ומצביע על כך שהקיסר דורך על ילד יהודי כחלק מהצגת הניצחון ודיכוי מרד בר כוכבא

תל שלם הוא תל בעמק בית שאן, כ-2 קילומטרים מדרום לקיבוץ טירת צבי. במקום התגלו בשנת 1970 שרידיו של מחנה צבאי רומאי. סמוך לתל נמצאה כתובת של הלגיון השישי פראטה. בשנת 1975 התגלה במקום באקראי פסל ברונזה מפואר של הקיסר אדריאנוס. בעקבות התגלית נערכו במקום חפירות בשנת 1978. לא רחוק מהתל נמצאה כתובת מונומנטלית המוקדשת לקיסר אדריאנוס ולפי הפירוש המקובל היא הייתה חלק מקשת ניצחון שהוקדשה לקיסר בידי הסנאט הרומי לכבוד הניצחון ודיכוי מרד בר כוכבא.

מחנה הצבא הרומיעריכה

ב-25 ביולי 1975, סמוך לתל שלם, גילה תייר מניו יורק, בעזרת גלאי מתכות, חלקים מפסל ברונזה של אדריאנוס ובהם ראשו של הקיסר. בעקבות התגלית נערכו מיד חפירות בדיקה במקום שבהן נמצאו חלקי הפסל ובהן התברר כי חלקים נוספים ממנו, ובהם ראש נוסף, נשארו במקום התגלית. אופי המבנים והתוכנית אשר נחשפו כבר בעת הבדיקות הראשוניות, העידו כי מדובר במחנה רומי. אישוש למסקנה זאת הוא לוח אבן שנתגלה בתל שלם בשנות ה-60 של המאה ה-20 ועליו כתובת הקדשה ללגיון שישי פראטה. הכתובת מאפשרת לקשור במידה מסוימת של וודאות את המחנה עם הלגיון הרומי השישי[1].

במשך שלוש עונות חפירה קצרות, כשהאחרונה שבהן נערכה בפברואר 1978 בשיתוף עם המכון לארכאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, נעשה ניסיון לברר את גבולות המחנה, וממדיו הוערכו בכ-150X210 מטרים, אובחנו בו שלוש שכבות יישוב: השכבה העליונה כללה שרידים דלים מהתקופה הממלוכית. מתחתיה נתגלתה שכבה שכללה מספר קברים ללא ממצאים ברורים, ואולי אף היא שייכת לאותה תקופה, ואילו השכבה העיקרית השלישית שייכת ליישוב ולמחנה הרומי[2]. על פי ממצא החרסים היה מיושב בתקופות הכנעניות, בתחילת התקופה הישראלית, בימי שיבת ציון ובתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית[3].

המחנה הוקם ככל הנראה בראשית המאה ה-2, עם הגעת לגיון נוסף לפרובינקיה יהודה. העדויות הקראמיות והנומיסמטיות מלמדות על כך שהמחנה ננטש זמן מה לאחר אמצע המאה ה-2. המבנים שנחשפו הוקמו מלבני בוץ שהונחו על יסודות אבן. בגבולו הדרומי של המחנה נחשף חלק מבית מרחץ ובו רצפות פסיפס מרשימות עם דגמים גאומטריים.

מתאר המחנה מלבני וגודלו כ-32 דונם בקירוב. עוד ניתן להבחין בקיומם של שני שערים לפחות, בפאה הצפונית ובפאה הדרומית, בשני שלישים ושליש הפאה כנהוג במחנות מטיפוס זה, שביניהם היה נהוג למתוח את הרחוב הראשי – ה"ויה פרינקיפליס". ואומנם, הסברה לכך שרחוב זה היה קיים מתחזקת לאור תוצאות החפירה שערך גדעון פרסטר בסמוך למבנה שבו התגלה פסל הקיסר. יש להניח כי היו שני שערים נוספים במרכז הפאות המזרחית והמערבית. עוד במחנה מתחם מבונה קטן יותר אך דומיננטי, ובו בית המרחץ שנחפר בשנות השבעים, ואותו ניתן לזהות אולי כפרינקיפיה (מפקדה).

פסל אדריאנוסעריכה

 
פסל של אדריאנוס המוצג כיום במוזיאון באיסטנבול. אדריאנוס מוצג בו כדורך על ילד, כפי הנראה בדומה לפסל שהתגלה בתל שלם.

מרבית השברים של פסל אדריאנוס, כ-50 במספר, נחשפו בעומק שבין 30 ל-80 ס"מ במבנה לבנים אשר נחשף רק בחלקו, בצפון המחנה. שברים נוספים נלקטו במקום גם לאחר החפירות באזור המחנה. שטח המחנה עבר סיקול וחריש עד לעומק 2.10 מ' בשנים עברו, ואך באורח פלא שרדו החלקים אשר נמצאו בעת החפירות ולאחריהן. ב-1984 הצליחו עובדי מעבדת השימור של מוזיאון ישראל לשחזר את חלקו העליון של הפסל ובכך לסווגו כשליט הניצב לבוש שריון ומברך את צבאו, או כשליט ניצב כשבידו האחת שרביט ובידו השנייה אוחז בחרבו.

נראה כי טיפוס זה של פסל, שהיה גדול במעט מממדיו הטבעיים של אדריאנוס ועשוי מארד, ייצג את הקיסר בלגיון הרומי בכל נדודיו והוצב במחנותיו במקדש שהיה צמוד למפקדה. הזיהוי נעשה בנקל על ידי הקבלות לפסלי שיש ולמטבעות. על שריונו יש תיאור בלתי-רגיל של שלושה זוגות לוחמים, עירומים, בכוריאוגרפיה של קרב פנים אל פנים כמיטב המסורת היוונית. אחד הזוגות, במרכז, מתואר כך שדמות אחת מניחה את רגלה על זו שלרגליה, הנכנעת. בכך יש לראות אולי אלגוריה לניצחונו של אדריאנוס על בר-כוכבא[4].

בדיון מחודש בפסל טען גרגל כי ראש ארד של ילד קטן שנמצא בתל שלם מצביע על כך שהקיסר דורך על ילד יהודי, בדומה לפסלים דומים משיש שהתגלו במזרח האימפריה הרומית, אך הוא הראשון מסוגו שנעשה בארד[5]. הדמיון הגדול ביותר לפסל, נמצא בפסל שמקורו בכרתים, וכיום הוא נמצא במוזיאון באיסטנבול. בפסל זה אדריאנוס דורך על ילד ברברי, ככל הנראה יהודי, ומסמל בזאת את עליונותה של האימפריה הרומית על היהודים המובסים[6].

הכתובת הלטינית המונומנטליתעריכה

כשנה ומחצה לאחר גילוי הפסל, בסוף חודש ינואר ובראשית פברואר 1977, בעת חפירת יסודות לסככת כלים במרחק של קילומטר וחצי מצפון מערב למחנה בתל שלם, באזור של קיבוץ טירת צבי, נחשפו שני קברי ארגז בנויים מאבנים מסותתות וקבר נוסף נחשף באופן חלקי. מקום התגלית נקרא בפי אנשי המקום "גבעת חילבוני", על שמו של בעל האדמות בעבר, שכיהן כראש עירית בית שאן בתקופת המנדט הבריטי. מקום זה ששמו הוא תל אל-רקתה, מזוהה עם סומיאס, כפר מתקופת האימפריה הביזנטית, אשר שכן 12 ק"מ דרומית לבית שאן[7], בכל אחד מקברים היו כ-15 נקברים, והם תוארכו בעזרת מתנות הקבר למאה ה-4 או ה-5[8].

בעת פתיחת אחד הקברים, התברר כי חלק מן האבנים המסותתות שמהן היה בנוי, הן שברים של לוחות הנושאים שרידי כתובת מונומנטלית בלטינית. ששה לוחות או חלקיהם שרדו ואוחו מחדש בידי מעבדת השימור של מוזיאון ישראל, והם מהווים כרבע מאורכה המשוער של הכתובת השלמה. האבנים האחרות נלקחו אולי אף הן מהמונומנט נושא הכתובת.

ממדי הכתובת ואף תוכנה שוחזרו במידה רבה של וודאות. לכתובת שלוש שורות החקוקות באיכות יוצאת מהכלל. לממדי האותיות הגדולות (41 ס"מ) אין אח ורע במזרח (להוציא אותיות מספר מפטרה ללא הקשר ברור), ובמערב יש להזכיר את הפנתאון ברומא, למשל. רוחבה של הכתובת הוא כ-11 מטרים וגובהה כ-1.30 מטר; וזו לשונה (לאחר שחזור והשלמה על ידי ורנר אק וגדעון פרסטר):[9]

.
 
כתובת הקדשה לקיסר אדריאנוס מהסנאט הרומאי לכבוד ניצחונו ודיכוי מרד בר כוכבא
Imp(eratori) Cae[s(ari) divi T]ra[iani Par-]

th[i]ci f(ilio) d[ivi Nervae nep(oti) Tr]aiano [Hadriano Aug(usto)]
pon[t]if(i) m[ax(imo), trib(unicia pot(estate) XX?, imp(eratori) I]I, co(n)s(uli) [III, p(atri) p(atriae) S(enatus) P(opulus) q(ue) R(omanus)?]

הקיסר והאימפרטור, בנו של טראיאנוס האלוהי מנצח הפרתים, נכדו של נרווה האלוהי. טראיאנוס אדריאנוס האוגוסטוס, פונטיפקס מקסימוס, בעל סמכות טריבון בפעם העשרים, אימפרטור בפעם השנייה, קונסול בפעם השלישית, אבי המולדת, (מקדישים את השער) הסנט והעם הרומאי

הכתובת בקשת הניצחון בתל שלם

.

 
תמונת אילוסטרציה של שער הניצחון בתל שלם שמשוער שהקדישו הסנאט והעם הרומאי לכבוד הקיסר אדריאנוס לאחר דיכוי המרד
 
כתובת ההקדשה מתל שלם, כפי שהיא מוצגת במוזיאון ישראל

ממדיה ולשונה של הכתובת מעידים כי נקבעה בחזיתו של קשת ניצחון לאדריאנוס. קרבתו למקום התגלית של פסל הארד של הקיסר, מאפשרת להציע בזהירות, כי ייתכן אף שהפסל ניצב על גבי שער זה[10]. העובדה כי הכתובת כתובה בלטינית ולא ביוונית, הלשון המקובלת במזרח, מחזקת את ההנחה כי הקדשת הכתובת ובניית השער, הן פרי יוזמה של השלטונות המרכזיים והחלטה של הסנאט והעם הרומי, או לחלופין של מפקדת הלגיון. שני האירועים הסבירים ביותר שבעטיים יכול היה להיות מוקם מונומנט מסוג זה, הם לרגל ביקורו של אדריאנוס באזור בשנת 130 כפי שהציע בארסווק[11], או, כפי שמתקבל יותר על הדעת, לרגל סיום המלחמה הקשה כנגד המורדים היהודיים בהנהגתו של שמעון בר כוכבא והכרזת הסנט על ניצחונו של אדריאנוס בשנת 136, תוך הענקת התואר אימפרטור לאדריאנוס פעם נוספת[12].

לצד כתובת זו ראוי להזכיר את כתובת לאדריאנוס (ירושלים), אף היא לכבוד ביקורו של אדריאנוס בארץ.

מקור השםעריכה

שלם והבקעה הפורייה שלידה נזכרות גם בתיאור פלישתו של נבוכדנצאר מלך בבל לממלכת ישראל בספר יהודית. גם אוסביוס, אגריה והירונימוס מזכירים מקום בשם שלם במרחק שמונה מילים מדרום לבית שאן.

מקור השם בערבית - תל א-רדע'ה ("תל הבוץ") קשור בניסיונם של הערבים לפרוץ מהאזור לארץ ישראל בשנת 638 לספירה. כדי למנוע זאת פתחו הביזנטים את סכרי ההשקיה והפרשים הערבים שקעו בבוץ. קרב זה מכונה בפי הערבים יום א-רדע'ה (יום הבוץ).

תל שלם - מקום טבילתו של ישו בידי יוחנן המטביל?עריכה

מיקומו המדויק של המקום בו הטביל יוחנן המטביל את מאמיניו ואת ישו היה נושא למחקר ממושך. לפי המסתבר מהבשורה על-פי מתי וכמקובל כיום, המקום שכן ליד יריחו - בבית עברה, אך בבשורה על-פי יוחנן נטען כי היה זה במרחק הליכה בן יום בלבד מקנה שבגליל ויומיים עד שלושה מירושלים:

"וגם יוחנן היה טבל בעינון קרוב לשלם".

הבשורה על פי יוחנן ג', 23

דבר זה ממקם את מקום הטבילה צפונה מיריחו, אולי בסמוך לתל שלם[13].

תל שלם במאה העשריםעריכה

במלחמת 1948 לאחר שפלש לעמק בית שאן השתלט חיל המשלוח העיראקי על מספר תלים שולטים. בניסיון לשוב ולהשתלט על תל שלם ב-27 בספטמבר 1948, על מנת להוכיח למשקיפי האו"ם שליטה בשטח ערב ההפוגה הראשונה נפגע ונהרג אברהם הבר מ"חברת הנוער" שהתחנכה אז בטירת צבי, חייל בגדוד 13[14]. התל נשאר כעמדה צבאית המסמנת את הגבול עד מלחמת ששת הימים. המעיין שלמרגלותיו נקרא "מעין אברהם" על שמו.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • תל שלם, חדשות ארכאולוגיות נז-נח, (1976), עמ' 17–18
  • תל שלם, חדשות ארכאולוגיות סה-סו, (1978), עמ' 9
  • תל שלם, חדשות ארכאולוגיות פט (1987), עמ' 30
  • תל שלם, 1988, חדשות ארכאולוגיות צב (1988), עמ' 20
  • גדעון פרסטר, טירת צבי, חדשות ארכאולוגיות 71-72, (אפריל 1977), עמ' 17.
  • עמנואל אייזנברג, תל שלם – חפירת בדיקה באתר מבוצר מתקופת הברונזה הקדומה 1ב, עתיקות 30, עמ' 1–24
  • גדעון פרסטר, פסל-ברונזה של הדריאנוס עוטה שריון , קדמוניות ח (תשלה), 1975, עמ' 38–40 1975
  • N. Zori, An Inscraption of the Legion VI Ferrata from Northern Jordan Valley, Israel Exploration Journal 21 (1971), pp 53-54
  • Y Tsafrir, Tabula Inperii Romani: Iudaea-Palaestina (Jerusalem 1994) pp. 219-20
  • G. Foerster, A Cuirassed Statue of Hadrian, IMN 16 (1980) 107-110* G. Foerster, A Cuirassed Bronze Statue of Hadrian, Atiqot (English Version) 17 (1985), pp. 139-157
  • R. A. Gergel, The Tel Shalem Hadrian Reconsidered, American Journal of Archaeology, Vol. 95, No. 2. (Apr., 1991), pp. 231-251
  • Eck, Werner and Gideon Foerster, Ein Triumphbogen fur Hadrian im Tal von Beth Shean bei Tel Shalem, JRA 12 (1999), pp. 294-313
  • Eck, Werner, Ein Spiegel der Macht. Lateinische Inschriften rmischer Zeit in Judaea/Syria Palaestine, ZDPV 117 (2001), pp. 47-63.
  • Werner Eck, The bar Kokhba Revolt: The Roman Point of View, The Journal of Roman Studies, Vol. 89, (1999), pp. 76-89
  • Glen W. Bowersock, The Tel Shalem Arch and P. Nahal Hever/Seiyal 8, in Bar Kokhba reconsidered, Peter Schfer (editor), Tibingen: Mohr: 2003, pp. 171-180
  • Werner Eck, Hadrian, the Bar Kokhba Revolt, and the Epigraphic Transmission, in Bar Kokhba reconsidered, Peter Schfer (editor), Tibingen: Mohr: 2003, pp. 153-170.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא תל שלם בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ N. Zori, An Inscraption of the Legion VI Ferrata from Northern Jordan Valley, Israel Exploration Journal 21 (1971), pp 53-54.
  2. ^ תל שלם, חדשות ארכאולוגיות נז-נח, (1976), עמ' 17–18
  3. ^ עמנואל אייזנברג, תל שלם – חפירת בדיקה באתר מבוצר מתקופת הברונזה הקדומה 1ב, עתיקות 30, עמ' 1–24
  4. ^ G. Foerster, A Cuirassed Bronze Statue of Hadrian, Atiqot (English Version) 17 (1985), pp. 139-157
  5. ^ * R. A. Gergel, The Tel Shalem Hadrian Reconsidered, American Journal of Archaeology, Vol. 95, No. 2. (Apr., 1991), pp. 231-251
  6. ^ Israel Museum NewsIstanbul, Archaeological Museum, inv. no. 50. G. Mendel Musies impiriaux ottomans. Catalogue des sculptures grecques, romaines et byzantines (Istanbul 1914) II, no. 585, 316-20; C.C. Vermeule, Hellenistic and Roman Cuirassed Statues, Berytus 13 (1959) 55, no. 182, pl. XV.47; and H.G. Niemeyer, Studien zur statuarischen Darstellung der romischen Kaiser (Berlin 1968) no. 53, p. 97, pl. 17.2.
  7. ^ Y Tsafrir, Tabula Inperii Romani: Iudaea-Palaestina (Jerusalem 1994) pp. 219-20
  8. ^ גדעון פרסטר, טירת צבי, חדשות ארכאולוגיות 71-72, (אפריל 1977), עמ' 17.
  9. ^ Eck, Werner and Gideon Foerster, Ein Triumphbogen fur Hadrian im Tal von Beth Shean bei Tel Shalem, JRA 12 (1999), pp. 294-313
  10. ^ גדעון פרסטר, בני ארובס, ודודי מבורך, פסל הברונזה של הקיסר, שער הדריאנוס ומחנה הלגיון - חוזרים לתל שלם - באתר רשות העתיקות
  11. ^ Glen W. Bowersock, 'The Tel Shalem Arch and P. Nahal Hever/Seiyal 8', in 'Bar Kokhba reconsidered', Peter Schfer (editor), Tibingen: Mohr: 2003, pp. 171-177
  12. ^ * Eck, Werner and Gideon Foerster, Ein Triumphbogen fur Hadrian im Tal von Beth Shean bei Tel Shalem, JRA 12 (1999), pp. 308-312
  13. ^ הנצרות וארץ הקודש, אהרון לירון, 1997, עמ' 30, ISBN 9651601094
  14. ^ אתר טירת צבי, הקרב על התילים