תל בנימין

תל בנימין ברמת גן

שכונת תל בנימין היא שכונת וילות בצפון מערב רמת גן, והיא אחת מהוותיקות בעיר.[2] בשכונה עוברים ארבעה רחובות: בנימין, אלונים, אלעזר ומקדונלד[3] ובתחילת המאה ה-21 צורפו אליה רחובות גלעד והיוזמה הגובלים במתחם הבורסה.[4]

תל בנימין
מבט לתל בנימין
מבט לתל בנימין
מידע
עיר ישראלישראל רמת גן, ישראל
תאריך ייסוד 1931
מייסדים נדבן ומייסד: יצחק לייב גולדברג
מהנדס: פרדריק קיש
על שם בנימין-זאב גולדברג, בנו של המייסד
שטח כ-400 דונם
מספר תושבים 3,608 (נכון ל-2020)[1]
קואורדינטות 32°05′05″N 34°48′33″E / 32.08476749473703°N 34.80910751789093°E / 32.08476749473703; 34.80910751789093
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מיקוםעריכה

תל בנימין נמצאת בצפון מערב רמת גן, היא תחומה ברחוב ז’בוטינסקי מדרום, רחוב בנימין ומתחם הבורסה ממערב, רחוב ביאליק ושכונת גפן במזרח, מצפון השכונה גובלת בשיכון עילית ובחוות תלמי אביב שבעיר תל אביב.[2][5]

מקור השםעריכה

השכונה קרויה על שמו של בנימין-זאב גולדברג (19051929), בנו של מייסד השכונה, יצחק לייב גולדברג. בנימין נפל במאורעות תרפ"ט,[2] בהן נרשם כ״שוטר מיוחד״ וסייע בהגנה על שכונות מקור חיים ותלפיות בירושלים. ב-25 באוגוסט 1929 חזר לתל אביב והצטרף לקבוצת מגינים שנסעה להגן על יהודים שהותקפו בבית החרושת לספירט. כשהגיעו למפעל הותקפו ביריות ונהרגו בידי המון זועם.

בנימין נפל עם שניים מחבריו ומילותיו האחרונות היו: "אבל ארץ ישראל תהיה בכל אופן שלנו". הוא הובא לקבורות בבית הקברות טרומפלדור. לזכרו הוקמה השכונה, וכן נקרא על שמו אחד מארבעת רחובות השכונה - רחוב בנימין.[6] בנימין נפל מתבוסס בדמו לזרועות השוטר שמחה חינקיס, לו העניק האב יצחק מגרש בשכונה.[7]

היסטוריהעריכה

תכנון השכונה וייסודהעריכה

במהלך שנות ה-20 רכש יצחק לייב גולדברג, נדבן יהודי ידוע באותה תקופה, 500 דונם משטחי הפרדסים שהיו שייכים לטמפלרים שהתגוררו במושבה שרונה, שטח שהשתרע מנחל איילון ועד גבעת נפוליאון.[3] ב-1931 החליט גולדברג לפתח חלק משטחו לטובת שכונת גנים לסופרים, משוררים ואמנים, שתהיה מרכז רוחני ביישוב היהודי. לטובת כך פנה למהנדס פרדריק קיש, שלקח אחריות על תכנון השכונה ומכירת המגרשים. לטובת כך בחר גולדברג גבעת כורכר בדרום הפרדס, שלא התאימה לגידולים חקלאיים, במיקום שבו יעמוד משולש הרחובות ביאליק, אבא-הלל וז'בוטינסקי.[2] שני-שלישים משטח השכונה הוקצה לגנים ציבוריים.[3]

קיש החל לעסוק בפיתוח השכונה באמצעות החברה שבבעלותו, "הסוכנות להשקעות ופיתוח", סלל כבישים ושיווק את המגרשים. בתכנון בתי השכונה השתתפו אדריכלים נודעים כגון ג'ניה אוורבוך, שמואל ברקאי, יוסף מינור, יצחק רפופורט ואחרים. הבתים הראשונים אוכלסו בשנת 1934 ועשר משפחות עברו לשכונה. תכנונו המקורי של גולדברג היה להקים שכונה עבור סופרים ומשוררים, ופנה למספר סופרים כדי שיעברו לשכונה.[3] הסופר יעקב חורגין והצייר אריה לובין היו בין הבודדים שקיבלו את ההזמנה והקימו את ביתם בשכונה. חיים נחמן ביאליק, שהוזמן גם הוא על ידי גולדברג לעבור להתגורר בשכונה, הסכים לעשות כן ואף לווה 4,000 לירות לטובת בניית ביתו לפני שנפטר מהתקף לב.[2]

בתקופת המנדט הבריטיעריכה

 
שלט זיכרון במקום בו עמד בעבר ביתו של משה מרכוס.

עד 1939 התרחבה השכונה לכדי 24 בתים פרטיים, כאשר מעמדה המשפטי הוא של אגודה אוטונומית הכפופה לקצין המחוז ברמלה. באותם ימים התגורר בשכונה המנתח משה מרכוס, מבכירי המנתחים בארץ באותה תקופה, שהיה נוהג לטפל בביתו שבשכונה בפצועים של כל שלוש המחתרות בתקופת המנדט הבריטי. בשכונה התגוררו משפחות יהודיות ממוצאים שונים, בכירי בנק אנגלו-פלשתינה, סוחרים ובעלי קרקעות.[2]

בקצה השכונה הוקם בית קולנוע "רמה". ליד רחוב ביאליק ניטעה חורשת אקליפטוסים, ולידה הוקם גן ציבורי קטן על שם ארגון ניל"י. בסמוך הוקמו מגרשי טניס שם אימנו נעים ואדוארד רג'ואן, אלופי ארץ ישראל בטניס.[2]

השכונה סופחה לרמת גן ב-30 בדצמבר 1943.[2]

לאחר קום המדינהעריכה

 
רחוב מקדונלד, 2020.

במהלך שנות ה-50 רכשה המדינה את ביתו של היינריך כהן ושיכנה בו את משפחת משה שרת, אז נקרא הבית בית כהן-שרת, ואת בית בראודה ושיכנה בו את שגריר ארצות הברית, ג'יימס מקדונלד, שעד למעבר לבית זה התגורר במלון גת רימון בתל אביב. הרחוב שבו שכן הבית קיבל את השם "רחוב מקדונלד" על שמו של השגריר.[2]

השכונה הפכה ליעד מבוקש עבור בתי מגורים של נציגים דיפלומטיים, והייתה ביתם של שגרירי שווייץ, יפן, דרום אפריקה, איטליה, הפיליפינים ועוד.[2] בתחילת המאה ה-21 התייצבה תדמיתה של השכונה כשכונה היוקרתית ביותר ברמת גן. בשכונה קיים מרכז תרבות ציבורי על שם ביאליק ומרכז קהילתי. בשכונה קיים גם בית ספר יסודי, בית הספר "הגפן".[3]

מבנים לשימור בשכונהעריכה

ב-2008 אושרה תוכנית בנייה הכוללת הריסה של בתים שונים בשכונה. התוכנית לא יצאה לפועל ובעלי השטח הגישו תוכנית נוספת ב-2018,[2] תוכנית רג/ 1293 /א', המבקשת אף היא להרוס מבנים בשכונה ולהקים במקומם מגדל מגורים בן 12 קומות במסגרת תמ"א 38. כלפי תוכנית זו הובעה התנגדות על ידי גורמים שונים, בהם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל,[2] שגריר שווייץ בישראל (שהתנגד מטעמי ביטחון אישי), שביתו במגרש הסמוך לבית אוארבך שמבקשים להרוס, בעלי עסקים באזור ומהנדסת העיר רמת גן.[8] למרות ההתנגדויות, אושרה לבסוף התוכנית בשנת 2019.[9]

במקביל, הוכרזה ב-2015 שכונת תל-בנימין כולה כמיועדת לשימור.[8] מבנים רבים בשכונה צוינו כאתרי מורשת ונכללו בתוכנית שימור מבנים של עיריית רמת גן,[10] בהם:

רשימת המבנים לשימור
תמונה שם כתובת היסטוריה
  בית כהן-שרת מקדונלד 3 ביתו של משה שרת, ראש הממשלה השני של ישראל. הבית הוקם על ידי היינריך (חירם) כהן, בעל חנות הכלבו הגדולה בארץ לפני קום המדינה, "חפצי בה", ותוכנן על ידי האדריכלית ג'ניה אוורבוך. אחרי שהתגורר בו משה שרת שימש הבית כמשכנו של שגריר איטליה בישראל.[2]
  בית זילברשטיין-פיכמן מקדונלד 11 ביתו של הסופר והמשורר יעקב פיכמן, בו גר יחד עם חותנו זילברשטיין.
  בית גבריאל מוגרבי מקדונלד 12
  בית משה מיכאל בז'רנו מקדונלד 14 ביתם של משפחת בז'רנו, ממנהלי מפעל "עסיס" הסמוך לשכונה. בית שגריר שווייץ בישראל.
  בית בראודה מקדונלד 16 ביתו של אליעזר ברוידה, עסקן ויושב ראש בנק אנגלו-פלשתינה, ולימים מעונו הרשמי של ג'יימס מקדונלד, שגריר ארצות הברית בישראל הראשון, שעל שמו קרוי הרחוב בו שוכן הבית.[2]
  בית אוארבך מקדונלד 18 השטח ניתן על ידי גולדברג לבתו היחידה חנה ולימים עבר לבתה עדה אוארבך.
  בית פלסנר בנימין 7
  בית ציר יפן בנימין 16–18
  בית קאהן-מונס בנימין 22
  בית היינריך מרגוליס בנימין 23 בית משפחת מרגלית, מראשוני התושבים בשכונה וממנהלי בנק אנגלו-פלשתינה.
  בית גליקמן אלונים 6 משפחת מנהלי "החברה המרכזית" הייתה מראשוני המשפחות בשכונה. כיום משמש כביתו של שגריר איטליה בישראל.
  בית אלימלך וינברג אלונים 8
  בית טובים (בית החלוצות) אלונים 11 מעונו של עמנואל טובים, ממקימי אגודת יורדי ים זבולון, לימים הפך הבית למשכן שגריר דרום אפריקה בישראל.[2]
  בית שמעון בז'רנו אלונים 12 ביתו של שמעון בז'רנו, ממנהלי מפעל "עסיס" הסמוך לשכונה.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא תל בנימין בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ נתוני התפשטות מגיפת הקורונה לפי שכונות, מקומונט רמת גן, 2020
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 תמר טוכלר וננה שנקר, כשנדל"ן פוגש פיסת היסטוריה, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
  3. ^ 1 2 3 4 5 אריק מירובסקי, תל בנימין - הקצפת של רמת גן, באתר הארץ, 26 למאי 2005
  4. ^ אריק מירובסקי, יוקרה בצל הבורסה, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2006
  5. ^ תל בנימין בגוגל מפות
  6. ^ בנימין-זאב גולדברג, אתר יזכור
  7. ^ דליה קרפלמה באמת קרה בתרפ״ט? בחזרה לשורשי הסכסוך, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2013
  8. ^ 1 2 שלומית צור‏, למה מתנגד השגריר השוויצרי להריסת וילה סמוכה לביתו, באתר וואלה!‏, 16 בדצמבר 2018
  9. ^ שלומית צור, ‏הפסד לשגריר השוויצרי: ליד מעונו ברמת גן ייבנה בניין בן 12 קומות, באתר גלובס, 31 בינואר 2019
  10. ^ תמר טוכלר וננה שנקר, כשנדל"ן פוגש פיסת היסטוריה, אתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, “אתרים” – המגזין. גיליון מס’ 1,‏ 1 בנובמבר 2011