1901 במדע
שנה במדע
ערך מורחב – 1901
ארכאולוגיהעריכה
- חפירות במתלה (Mitla ), אחד האתרים המרכזיים באואחאקה. מקסיקו
- גילוי חוקי חמורבי בעיר שושן, על ידי משלחת חוקרים צרפתים בראשות ג'ק דה מורגן
ביולוגיהעריכה
גאוגרפיהעריכה
- 6 באוגוסט – משלחת בריטית בראשות רוברט פלקון סקוט יוצאת לחקר אנטארקטיקה. פעילות המשלחת נמשכה עד לשנת 1904.
- 11 באוגוסט – משלחת גרמנית בראשות אריך פון דריגאלסקי יוצאת לחקר אנטארקטיקה. פעילות המשלחת נמשכה עד לשנת 1903.
- 16 באוקטובר – משלחת שוודית בראשות אוטו נורדנשלד יוצאת לחקר אנטארקטיקה. פעילות המשלחת נמשכה עד לשנת 1904
כימיהעריכה
טכנולוגיהעריכה
- הקמה של לשכת התקנים הלאומית, מכון תקנים אמריקאי, החל מ-1988 נקרא המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה
- המצאת סכין גילוח חד-פעמי על ידי קינג קמפ ג'ילט
- בניית שואב אבק חשמלי ראשון
- בעיר דטרויט החלו בייצור Oldsmobile Curved Dash - המכונית הראשונה בעולם שנכנסה לייצור סדרתי
- המצאת טכנולוגיה ליצור קפה נמס על ידי מדען יפני סאטורי קאטו (Satori Kato) שעבד בארצות הברית
- רישום פטנט על אטב ניירות על ידי הממציא הנורווגי יוהאן ואלר
- הפעלת גשר באורך של כ-13.3 ק"מ לצורך הפעלת המונורייל. מערכת הסעה חשמלית. בעיר וופרטל שבגרמניה
מתמטיקהעריכה
- ברטראנד ראסל הציג את הפרדוקס של ראסל
- אלכסנדר ליאפונוב פרסם את הוכחת משפט הגבול המרכזי
פיזיקהעריכה
- אלברט איינשטיין מפרסם מאמר מדעי ראשון שעסק בנימיות
- גוליילמו מרקוני מעביר אות רדיו הטרנסאטלנטי הראשון
- אוון וילאנס ריצ'רדסון פרסם מחקר בתחום פליטה תרמיונית
- האסטרונומית אנני ג'אמפ קאנון מפרסמת קטלוג ראשון של סיווג ספקטרלי של כוכבים, אמצעי חשוב להבנת הקשר בין הבהירות המוחלטת של כוכב לטמפרטורת פני השטח שלו
רפואהעריכה
- 25 בנובמבר אלויס אלצהיימר מתאר את המחלה שנקראה על שמו מחלת אלצהיימר
- גילוי מחדש של אדרנלין על ידי מדענים יפנים
- פיתוח תאוריית התניה קלאסית על ידי איוואן פבלוב
- גאורג קלינג (Georg Kelling) מבצע ניתוח ראשון של לפרוסקופיה
- ויליאם גורג (William Gorgas) הצליח לעצור מגפה של קדחת צהובה בסין
- פיתוח מד לחץ דם על ידי הארווי קושינג ששיכלל את שיטת המדידה שפותחה על ידי הרופא האיטלקי סיפיונה ריבה-רוצ'י
פרסיםעריכה
- פרס נובל מוענק לראשונה
- פרס נובל לפיזיקה - וילהלם רנטגן, פיזיקאי גרמני, בהוקרה על התרומה היוצאת מן הכלל שהשיא בגילוי הקרניים המיוחדות שנקראו אחר כך על שמו
- פרס נובל לכימיה - יאקובוס ואן 'ט הוף, כימאי הולנדי, על גילוייו בתחום הלחץ האוסמוטי בתמיסות, קינטיקה של ריאקציות כימיות, שיווי משקל כימי וסטריאוכימיה
- פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה - אמיל אדולף פון בהרינג, פיזיולוג גרמני, על פיתוח טיפול אנטי-רעלן נגד דיפתריה וחיסון נגד טטנוס
נולדועריכה
- 14 בינואר – אלפרד טרסקי מתמטיקאי ולוגיקן פולני ממוצא יהודי, עסק בתורת המודלים, מטא-מתמטיקה, לוגיקה אלגברית, אלגברה מופשטת, טופולוגיה, גאומטריה, תורת המידה, לוגיקה מתמטית, תורת הקבוצות וכן בתחום הפילוסופיה האנליטית (נפטר ב-1983)
- 10 בפברואר – ריכרד בראואר, מתמטיקאי יהודי גרמני-אמריקאי, אחד המתמטיקאים המובילים במאה ה-20, ערך מחקר משמעותי בתחומי האלגברה ותורת המספרים, והיה ממייסדי תורת ההצגות המודולרית (נפטר ב-1977)
- 28 בפברואר – לינוס פאולינג, כימאי אמריקני, חתן פרס נובל לכימיה בשנת 1954 ופרס נובל לשלום לשנת 1962 על המערכה שהוביל נגד ניסויים גרעיניים (נפטר ב-1994)
- 2 במרץ – גרטה הרמן, מתמטיקאית ופילוסופית גרמניה, הידועה בשל עבודתה בתחומי המתמטיקה, פיזיקה, פילוסופיה, וחינוך (נפטרה ב-1984)
- 3 במרץ – אוטו שרייר, מתמטיקאי אוסטרי, יהודי, תרם רבות לתורת החבורות הקומבינטורית ולטופולוגיה של חבורת לי (נפטר ב-1929)
- 9 במרץ – יואכים המרלינג, בוטנאי גרמני, ידוע בעיקר בזכות סדרת הניסויים שהוכיחו כי המידע הגנטי של התא מצוי בגרעין (נפטר ב-1980)
- 9 במאי – בוריס אפרוסי, גנטיקאי צרפתי-רוסי ופרופסור לגנטיקה באוניברסיטת פריז (נפטר ב-1979)
- 10 במאי – ג'וֹן דֶזְמוֹנְד בֶּרְנַל, קריסטלוגרף ופיזיקאי בריטי יליד אירלנד, מחלוצי הביולוגיה המולקולרית (נפטר ב-1971)
- 18 במאי – וינסנט דו ויניו, ביוכימאי אמריקאי, פרס נובל לכימיה לשנת 1955 "עבור עבודתו על תרכובות גופרית בעלות חשיבות ביוכימית, ובפרט על הסינתזה הראשונה של הורמון פוליפפטידי" (נפטר ב-1978)
- 8 באוגוסט – ארנסט לורנס, פיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1939 על המצאת הציקלוטרון ופיתוחו, ועל התוצאות שהושגו בו, בייחוד בנוגע ליסודות רדיואקטיביים מלאכותיים (נפטר ב-1958)
- 24 באוגוסט – סמיון ארונוביץ גרשגורן, מתמטיקאי יהודי רוסי הידוע בשל עקרון עיגולי גרשגורן, שמסייע להעריך את גודל הערכים העצמיים של מטריצה (נפטר ב-1933)
- 19 בספטמבר – לודויג פון ברטלנפי, ביולוג אוסטרי, מהחוקרים החשובים ביותר בתחום הביולוגיה התאורטית במחצית הראשונה של המאה ה-20, מייסד התאוריה הכללית של מערכות והראשון ליישמה לתחומי הפסיכולוגיה ומדעי החברה (נפטר ב-1972)
- 29 בספטמבר – אנריקו פרמי, פיזיקאי איטלקי-אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה בשנת 1938 על הוכחת קיומם של יסודות רדיואקטיביים שנוצרים באמצעות הקרנת נייטרונים ועל גילוי ריאקציות גרעיניות שנגרמות על ידי נייטרונים איטיים (נפטר ב-1954)
- 30 בספטמבר – הליה בראבו הוליס, בוטנאית וביולוגית מקסיקנית שהתמחתה בסוקולנטים ובעיקר בקקטוסים (נפטרה ב-2001)
- 2 באוקטובר – צ'ארלס סטארק דרייפר, מהנדס ומדען אמריקאי, פיתח את הניווט האינרציאלי החיוני לטילים מונחים וצוללות ולמסע בחלל. ייסד ועמד בראש מעבדת המכשור של המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ועמד בראש הצוות שפיתח את מחשב הניהוג של חלליות תוכנית אפולו ששיאה היה בנחיתת האדם הראשון על הירח (נפטר ב-1987)
- 5 בדצמבר – ורנר הייזנברג, פיזיקאי גרמני, שותף בכיר בפרויקט הגרעין של גרמניה הנאצית, ידוע במיוחד בזכות עקרון אי הוודאות הנקרא על שמו, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1932 על יצירתה של מכניקת הקוונטים (נפטר ב-1976)
- 16 בדצמבר – מרגרט מיד, אנתרופולוגית אמריקאית, עסקה באנתרופולוגיה התרבותית (נפטרה ב-1978)
נפטרועריכה
- 14 בינואר – שארל הרמיט, מתמטיקאי צרפתי רב תחומי, עסק בעיקר בתורת המספרים, אנליזה מתמטית ואלגברה (נולד ב-1822)
- 7 בפברואר – אוסקר שְלֶמילְך מתמטיקאי ופיזיקאי גרמני, עיקר תרומתו באנליזה מתמטית (נולד ב-1823)
- 10 בפברואר – מקס פון פטנקופר, כימאי גרמני, אחד מאבות האפידמיולוגיה, ידוע גם בזכות מחקריו בתחום ההיגיינה (נולד ב-1818)
- 22 בפברואר – ג'ורג' פיצג'רלד (George Francis FitzGerald), פיזיקאי אירי, חוקר בתחום השדה החשמלי (נולד ב-1851)
- 17 מרץ – פרנץ מֶלדֶה, פיזיקאי גרמני, התפרסם במחקריו בתחום גלים מכניים, טבע את המונח גלים עומדים וחקר את תנאי היווצרותם, עסק במכניקת נוזלים, מטאורולוגיה ואקוסטיקה (נולד ב-1832)
- 12 באוגוסט – אדולף אריק נורדנשֶלד, גאולוג, מינרלוג וחוקר ארצות ממוצא פיני-שוודי (נולד ב-1832)
- 23 בדצמבר – קונרד שיק, אדריכל, ארכאולוג, חוקר ארץ ישראל ומיסיונר פרוטסטנטי (נולד ב-1822)
