פסטיבל הקולנוע בקאן

פסטיבל קולנוע יוקרתי בעיר קאן, צרפת
(הופנה מהדף Cannes Film Festival)

פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בקאןצרפתית: le Festival international du film de Cannes) או פסטיבל קאן (le Festival de Cannes) הוא פסטיבל קולנוע יוקרתי שנערך בעיר הנופש קאן שבדרום צרפת. הפסטיבל, הסגור לקהל הרחב, מקבל תשומת לב גדולה מהתקשורת, ועקב כך פוקדים אותו כוכבי קולנוע רבים. מפיקים רבים משיקים בו את סרטיהם החדשים, ומנסים למכור אותם למפיצים מכל העולם.

פסטיבל הקולנוע בקאן
Festival de Cannes
סמליל הפסטיבל
Cannes.Redcarpet.jpg
סוג פסטיבל קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפתצרפת  צרפת
מייסדים Jean Zay עריכת הנתון בוויקינתונים
מועדים
תאריכי פעילות 1946–הווה (כ־75 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 43°33′03″N 7°01′02″E / 43.550861111111°N 7.01725°E / 43.550861111111; 7.01725
www.festival-cannes.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

הפסטיבל היה יוזמה של שר החינוך והתרבות הצרפתי ז'אן זאי (Jean Zay), על פי הצעתם של ההיסטוריון פיליפ ארלנגר ועיתונאי הקולנוע רוברט פאבר לה ברט. ניתן לייחס את הקמתו בעיקר לרצון הצרפתי להתחרות בפסטיבל הסרטים של ונציה, שהיה אז פסטיבל הקולנוע הבינלאומי היחיד והפגין חוסר משוא פנים עם ההטיה הפשיסטית שלו באותן שנים.

בפסטיבל ונציה 1937 ההתערבות הפוליטית הייתה ברורה, כאשר בניטו מוסוליני התערב כדי להבטיח שהסרט הפציפיסטי הצרפתי "לה גרנדה אילוזיה" לא ינצח. וב-1938 כאשר מוסוליני ואדולף היטלר ביטלו את החלטת השופטים, על מנת להעניק את "הקופה מוסוליני" (גביע מוסוליני) לסרט הטוב ביותר לסרט שהופק בהשגחת בנו של מוסוליני, והקופה מוסוליני לסרט הזר הטוב ביותר ל"אולימפיה", סרט דוקומנטרי גרמני אודות אולימפיאדת הקיץ בברלין 1936, שהופק בשיתוף עם המשרד הנאצי לתעמולה ציבורית, למרות העובדה שהתקנות אסרו באותה תקופה להעניק פאב לסרט תיעודי. במחאה החליטו חברי צוות השופטים הצרפתים, הבריטים והאמריקאים לפרוש מהפסטיבל[1].

ב-31 במאי 1939 נבחרה העיר קאן כמיקום לפסטיבל, בגלל היותה עיר נופש פופלרית בריביירה הצרפתית וגם משום שעיריית קאן סיפקה מימון לאירוע, כולל ההתחייבות להקמת אולם ייעודי לפסטיבל.

הפסטיבל החדש, פרי שיתוף פעולה בינלאומי בתמיכה רחבה של תעשיית הקולנוע האמריקנית. כוכבי הוליווד של דוגמת: גארי קופר, קארי גרנט, טיירון פאוור, דגלאס פיירבנקס ג'וניור, מיי ווסט, נורמה שירר, פול מוני, ג'יימס קאגני, ספנסר טרייסי וג'ורג' רפט הגיעו לעיר באוניית נוסעים ששכרו אולפני מטרו גולדווין מאייר. ב-31 באוגוסט התקיים ערב הפתיחה, עם הקרנה פרטית של הסרט האמריקני הגיבן מנוטרדאם. הפסטיבל עצמו היה אמור להיפתח יום אחר כך, ב-1 בספטמבר 1939. פלישת גרמניה הנאצית לפולין בדיוק בתאריך זה, הביאה לביטול הפסטיבל. הרעיון נדחה אך התקיים אחרי מלחמת העולם השנייה, בין ה-20 בספטמבר ל-5 באוקטובר 1946 ומאז הוא נערך מדי שנה בחודש מאי, מלבד במספר מקרים יוצאי דופן[1].

בראשית שנות החמישים הפסטיבל החל למשוך תיירות רבה ותשומת לב עיתונאית. במקביל, גם הצד האמנותי של הפסטיבל החל להתפתח. בגלל המחלוקות בנוגע לבחירת הסרטים, נוצר "פרס המבקרים" לסרטים מקוריים ויוצרי קולנוע נועזים. בשנת 1954 הוענק לראשונה פרס חבר השופטים המיוחד. בשנת 1955 נוצר פרס דקל הזהב (Palme d'Or) לסרט הטוב ביותר, שהחליף את פרס גרנד פרי, שהיה לפרס השני בחשיבותו.

בשנת 1959 נוסד "מארש דו פילם" (שוק הסרטים), המעניק לפסטיבל אופי מסחרי ומשמש כזירת מסחר בין מוכרים לקונים בתעשיית הקולנוע. שוק הסרטים בפסטיבל הוא האירוע הבינלאומי החשוב בעולם למסחר בסרטים[2].

ז'יל ג'אקוב מכהן כנשיא הפסטיבל מאז שנת 2001.

פרסיםעריכה

הפרס היוקרתי ביותר שמוענק בפסטיבל הוא פרס דקל הזהב לסרט הטוב ביותר. לעיתים מספר סרטים חולקים פרס זה בשנה אחת. חבר השופטים של הפסטיבל, אשר מורכב ממומחים בינלאומיים לקולנוע, בוחר את הזוכים בפרס דקל הזהב ובעוד מספר פרסים. הפרס השני בחשיבותו המוענק לסרטים הוא פרס גרנד פרי והשלישי בחשיבותו הוא פרס חבר השופטים.

פרסי התחרות הרשמית

  • פרס דקל הזהב (Palme d'Or)
  • פרס גרנד פרי (Grand Prix)
  • פרס חבר השופטים (Prix du Jury)
  • פרס הסרט הקצר (Palme d'Or du court métrage)
  • פרס השחקנית (Prix d'interprétation féminine)
  • פרס השחקן (Prix d'interprétation masculine)
  • פרס לבימוי (Prix de la mise en scène)
  • פרס לתסריט (Prix du scénario)

פרסים נוספים

  • פרס לכישרון צעיר (Prix Un Certain Regard)
  • פרס מצלמת הזהב (Caméra d'Or) מוענק לסרטי ביכורים
  • "סינפונדסיון" - פרס לסרט סטודנטים (Cinéfondation)

פרסים הניתנים על ידי גופים עצמאיים

  • פרס המבקרים
  • פרסי "שבועיים של במאים"

הישגים ישראליים בפסטיבל קאןעריכה

אף סרט ישראלי לא זכה עדיין באחד משלושת הפרסים החשובים ביותר המוענקים לסרטים. מספר סרטים ישראליים הועמדו לזכייה בפרס דקל הזהב, מתוכם ארבעה מסרטיו של עמוס גיתאי. גיתאי גם שימש כנשיא פאנל שופטי הפרס ב-2019[3].

שני סרטים ישראליים זכו בפרס מצלמת הזהב המוענק לסרטי ביכורים: "אור" של קרן ידעיה (2004)[4], ו"מדוזות" של אתגר קרת ושירה גפן (2007)[5], בעוד ש"עג'מי" של ירון שני וסכנדר קובטי (2009) זכה בציון לשבח במסגרת התחרות על פרס מצלמת הזהב[6]. הסרט "ביקור התזמורת" (2007) זכה ב-3 פרסים בפסטיבל. פרס חביב השופטים, פרס השופטים הצעירים ופרס פיפרסקי (המוענק על ידי איגוד מבקרי הקולנוע הבינלאומי)[7].

הסרט "הערת שוליים" של יוסף סידר זכה ב-2011 בפרס התסריט[8]. בנוסף, עודד קוטלר זכה ב-1967 בפרס השחקן הטוב ביותר על משחקו ב"שלושה ימים וילד"[9], וחנה לסלאו זכתה ב-2005 בפרס השחקנית הטובה ביותר על משחקה ב"אזור חופשי"[10]. מני יעיש זכה ב-2012 בפרס איגוד הבמאים והתסריטאים על סרטו "המשגיחים"[11]. בשנת 2016 זכה הסרט אנה ב"סינפונדסיון" - פרס לסרט סטודנטים[12].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 איתמר זהר, כך נהפך פסטיבל קאן לאירוע הקולנוע הבולט בעולם, באתר הארץ, 13 במאי 2015
  2. ^ תעשיית הסרטים באירופה עדיין מקרטעת, באתר גלובס, 2 במרץ 1998
  3. ^ איתי שטרןעמוס גיתאי יוביל את שופטי פסטיבל קאן בקטגוריית "אזרחות", באתר הארץ, 22 באפריל 2019
  4. ^ שירות גלובס, ‏קרן אור, באתר גלובס, 23 במאי 2004
  5. ^ נירית אנדרמן, אורי קלייןהסרט "מדוזות" זכה ב"מצלמת הזהב" בקאן, באתר הארץ, 28 במאי 2007
  6. ^ אורי קלייןהוכרזו הזוכים בפסטיבל קאן, באתר הארץ, 25 במאי 2009
  7. ^ נירית אנדרמן, אורי קליין ו(קאן), הסרט הישראלי "ביקור התזמורת" זכה ב-3 פרסים בקאן, באתר הארץ, 26 במאי 2007
  8. ^ עמית קלינג, עכבר העיר"הערת שוליים" זכה בפרס התסריט בפסטיבל קאן, באתר הארץ, 22 במאי 2011
  9. ^ עודד קוטלר נבחר כשחקן הטוב ביותר בפסטיבל קאן, למרחב, 14 במאי 1967
  10. ^ פבלו אוטין, ‏אמנות, כיבוש וחנה לסלאו, באתר גלובס, 16 ביוני 2005
  11. ^ אורון שמיר, עכבר העירהמשגיחים: בואו, יש מכות, באתר הארץ, 9 ביולי 2012
  12. ^ נירית אנדרמןשני סרטים ישראלים זכו בפרסים בפסטיבל קאן, באתר הארץ, 21 במאי 2016