שירה גפן
שירה אביבה גפן (נולדה ב-30 באפריל 1971) היא שחקנית, מחזאית, סופרת ילדים, תסריטאית ובמאית ישראלית.
 | |
| שירה גפן, 2010 | |
| לידה |
30 באפריל 1971 (בת 53) רמת גן, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| עיסוק | שחקנית, מחזאית, סופרת ילדים, תסריטאית ובמאית |
| בן זוג | אתגר קרת |
| צאצאים |
לב קרת |
| מספר צאצאים | 1 |
| פרסים והוקרה |
מדליית לורה אינגלס וילדר |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהגפן נולדה ברמת גן, וגדלה ברמות השבים ובית יצחק. בתם של העורכת והמפיקה נורית גפן והסופר, המתרגם והמשורר יהונתן גפן (שכתב עליה את השיר "שיר לשירה") ואחותו הגדולה של הזמר והמוזיקאי אביב גפן. למרות ההשראה היצירתית ששאבה ממשפחתה, טענה בראיונות בהם השתתפה כי בפועל, היא סבלה מהחשיפה הרבה של משפחתה ומחוסר היציבות שלה, וסיפרה על הפרובוקציות השונות במסגרתה ועל קשיי הוריה. לגפן אחות צעירה, נטאשה גפן שנולדה ב-1995 מנישואיו של אביה לאווה חדד שלימים גם הופיעה בסרטה, "מדוזות".
לאחר שירותה הצבאי כמש"קית חינוך, סיימה לימודי משחק בבית הספר למשחק ניסן נתיב. ב-1996 השתתפה בתפקיד קטן בסרט הקצר "מלכה לב אדום". היא זכתה לחשיפה ראשונה כששיחקה את דמותה של מיה באום בסרטו של קרוב משפחתה אסי דיין, "מר באום" מ-1997 לצד דיין עצמו, עידן אלתרמן וקארין אופיר. על משחקה ב"מר באום" הייתה מועמדת ל"פרס אופיר". באותה שנה השתתפה גפן בסרטו של יורם זק, "לאור היום", לצד שולי רנד. ב-1998 גילמה בסדרת הטלוויזיה של הטלוויזיה החינוכית "20 פלוס" ששודרה בערוץ 2, את דמותה של מיקי הופמן, צעירה רגישה העוברת לגור בדירה תל אביבית עם שני שותפים צעירים. בשנת 2000, שיחקה בסרטו של גור בנטביץ' "משהו טוטאלי" לצד טינקרבל ומאור כהן. בשנת 2003 השתתפה בסרט התיעודי "אביב" העוקב אחר חיי אחיה, לצד שאר חברי משפחתה. ב-2008 הופיעה כאורחת בפרק האחרון של העונה השנייה של "בטיפול" כפסיכולוגית ששוכרת את הקליניקה של ראובן דגן בעקבות נסיעתו לארצות הברית.
לאורך השנים עסקה גפן בכתיבה וביצירה. בשנת 1993 כתבה את ספרה הראשון, ספר הילדים "פעם הים היה מרק", שמהווה אסופת קטעים כתובים שיצרה לערוץ הילדים. ספרה יצר מחלוקות בקרב מורים רבים, עקב הסיפור בו מתואר כי ניתן למצוא את אלוהים במכולת. בשנת 2001 כתבה לשידורי קשת את הסדרה לגיל הרך - "הנימנומים"[1] וכתבה שירים לרצועת השידור "הקונצונים" וחומרים נוספים עבור ערוץ הפעוטות ערוץ הופ!. ב-2002 כתבה את הספר "על עלה ועל אלונה", שנחל הצלחה. בשנת 2003 כתבה בשם הבדוי "גאולה יופה", את הטלנובלה המצליחה "משחק החיים". ב-2005 כתבה את הסיפור "דיסנילנד" לקובץ הסיפורים "צלליות". באותה שנה כתבה וביימה ביחד עם בן-זוגה אתגר קרת את הסרט "מדוזות" בכיכובה של שרה אדלר[2]. ביחד עם קרת כתבה ב-2006 את ספר הילדים "לילה בלי ירח" שאויר על ידי דוד פולונסקי. בשנת 2012 יצא לאור ספרה "לילה טוב מפלצת" שאיירה נטלי וקסמן שנקר ובשנת 2014 יצא ספרה "אגם הדמעות" שאויר על ידי ענת צרפתי.
לגפן קריירה תיאטרונית, הן במשחק והן בכתיבה (ובבימוי באופן חלקי). בשנת 1998 כתבה וביימה את ההצגה "הלב שנעלב", שזכתה להצלחה ואף זכתה בפרס בפסטיבל חיפה להצגות ילדים. בשנת 2000 כתבה וביימה את ההצגה "החתונה האחרונה" שירדה במהרה מהבמות עקב בעיות פנימיות של תיאטרון חיפה בו הוצגה[3]. בשנת 2003 השתתפה במופע המחול "אנגז'ה", במהלכו שילבה ריקוד ודקלום טקסטים. לאורך השנים השתתפה בהצגות "התאומים מוונציה" ו"המובן מאליו" בתיאטרון בית ליסין, "לס מואה טמה" בתיאטרון החאן, ו"הכלה וצייד הפרפרים" בתיאטרון הבימה.
סרט הביכורים של גפן ובעלה אתגר קרת (הזוג ביים את הסרט), "מדוזות", הוצג במסגרת פסטיבל קאן 2007 וזכה בפרס מצלמת הזהב, הנחשב לפרס היוקרתי ביותר המוענק ליוצרים בתחילת דרכם, ובשני פרסים במסגרת "שבוע הביקורת" – אחת התחרויות הנלוות לתחרות המרכזית: פרס הבימוי מטעם איגוד היוצרים הצרפתי ו"פרס המבקרים הצעירים"[4].
בשנת 2014 יצא סרטה "בורג" העוקב אחרי שתי נשים משני צדי הקו הירוק - האחת ישראלית (בגילומה של שרה אדלר) והשנייה פלסטינית (סאמירה סרייה), הסרט הוקרן במסגרת שבוע הביקורת של פסטיבל קאן[5][6]. לפני הקרנת הסרט בפסטיבל הקולנוע ירושלים עוררה גפן מהומה כאשר ביקשה מהקהל לעמוד לזכרם של ילדים פלסטינים שנהרגו במבצע צוק איתן. בנובמבר 2014 זכה הסרט בפרס מכון הסרטים האמריקאי[7].
באפריל 2023 בהלווייתו של אביה יהונתן גפן במושב נהלל לבשה חולצה שכתוב בה "אין דמוקרטיה עם כיבוש" מטעם ארגון זכויות האדם "מסתכלים לכיבוש בעיניים". הדבר הביא לביקורות על גפן ברשתות החברתיות מצד אנשי ימין[8]. על כך מסרה בתגובה כי צר לה כי הרסה לחלק מהציבור שלא אהבו זאת והדגישה כי כל המקומות כשרים למחאה[9]. כחודש לאחר מכן תרמה את תכולת ביתו לכפר הפלסטיני מסאפר יטא[10].
סרטה הקצר "אופק האירועים" זכה בשנת 2024 בפרס הסרט הקצר הטוב ביותר בפסטיבל שנגחאי.[11]
חיים אישיים
עריכהגפן נשואה לסופר אתגר קרת ולהם בן.
מתגוררת בצפון תל אביב.
ספריה
עריכה- פעם הים היה מרק, איור: רינת הופר הוצאת דביר, 1993 (הספר בקטלוג ULI)
- על עלה ועל אלונה, איור: דוד פולונסקי. הוצאת עם עובד, 2002[12] (הספר בקטלוג ULI)
- לילה בלי ירח, נכתב במשותף עם אתגר קרת ואויר על ידי דוד פולונסקי, הוצאת עם עובד 2006[13] (הספר בקטלוג ULI)
- בלוֹנה, איור: ליאורה גרוסמן, הוצאת עם עובד 2008[14] (הספר בקטלוג ULI)
- לילה טוב מפלצת, איור: נטלי וקסמן שנקר, הוצאת עם עובד 2012[15] (הספר בקטלוג ULI)
- אגם הדמעות איור: עינת צרפתי, הוצאת דביר, 2014[16] (הספר בקטלוג ULI)
- חוט הזהבה איור: מאיה שלייפר, כנרת, זמורה, דביר, 2019
- אתגר קרת ושירה גפן, העץ שאף ילד לא דמיין, כנרת, זמורה, דביר, 2023[17]
אילן יוחסין
עריכה| עץ משפחת דיין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים
עריכה
שירה גפן, ברשת החברתית פייסבוק
שירה גפן, ברשת החברתית אינסטגרם- שירה גפן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
שירה גפן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- שירה גפן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- שירה גפן, באתר ספר הקולנוע הישראלי
שירה גפן, באתר AllMovie (באנגלית)
שירה גפן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
שירה גפן, באתר Discogs (באנגלית)- שירה גפן, דף שער בספרייה הלאומית
- שירה גפן, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- שירה גפן, בארכיון הבימה
- רשימת הפרסומים של שירה גפן, בקטלוג הספרייה הלאומית
- שירה גפן, באתר "הבמה"
- שירה גפן, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה" (הקישור אינו פעיל)
- שירה גפן, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- תמי זר, מעשה בבלון אחד, באתר ynet, 17 באפריל 2008
- מיה סלע, מפלצות לא חייבות להתחבק, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2012
קובי מידן, "אנשים בלילה" עם שירה גפן, באתר iCast, 20 באוקטובר 2013- אמיר קמינר, שירה גפן: "במקום רגוע אני נהיית עצבנית", באתר ynet, 7 ביולי 2014
- יותם שווימר, שירה גפן: "אני לא בתחרות עם אבא שלי", באתר ynet, 13 בדצמבר 2014
נירית אנדרמן, שירה גפן מספרת על העליהום הציבורי שעברה במהלך מבצע "צוק איתן", באתר הארץ, 24 באפריל 2015- גילי איזיקוביץ, שירה גפן לא חוששת מהשוואות לגרמניה הנאצית. "מה ההיסטוריה שווה אם לא נלמד ממנה?", באתר הארץ, 7 באפריל 2019
שירה גפן, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל- אנה בורד, אתגר: “למדתי משירה שאני לא בן אדם נורמלי”. שירה: “להיות בן אדם זה לא דבר נורמלי”, באתר "ידיעות אחרונות", 4 בספטמבר 2020
הערות שוליים
עריכה- ^ אביבה קרול, נימנומים בקשת, באתר גלובס, 9 באוגוסט 2000
- ^ ילדה בת 4 אשה בת 80, באתר הארץ, 27 ביוני 2007
- ^ נילי ברקן, חתונה אומללה ומשעממת, באתר גלובס, 23 בפברואר 2000
- ^ אורי קליין, נירית אנדרמן, שני פרסים לסרט הישראלי "מדוזות", באתר הארץ, 27 במאי 2007
- ^ אורון שמיר, עכבר העיר, "בורג": כשמציאות הכיבוש והחלומות של שירה גפן נפגשים, באתר הארץ, 1 במאי 2015
- ^ אורי קליין, שירה גפן מתברגת במקום הלא נכון, באתר הארץ, 4 במאי 2015
- ^ נירית אנדרמן, "בורג" של שירה גפן זכה בפרס הגדול בפסטיבל הסרטים של מכון הקולנוע האמריקאי, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2014
- ^ ערוץ 14, 21 באפריל 2023
- ^ רן בוקר, שירה גפן על החולצה שלבשה בלוויית אביה: "כל המקומות כשרים למחאה", באתר ynet, 23 באפריל 2023
- ^ "צריך עוד אנשים כמוה": בתו של יהונתן גפן תרמה את תכולת ביתו לכפרים פלסטינים, באתר וואלה, 14 ביוני 2023
- ^ ynet, שירה גפן זכתה בפרס בפסטיבל הסרטים בשנגחאי, באתר ynet, 24 ביוני 2024
- ^ יעל דר, לדפדף בין העלים, באתר הארץ, 2 באפריל 2002
- ^ יעל דר, אם אין אור, אז איך זה שהכל זוהר כל כך, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2006
- ^ הדס ליבוביץ', עכבר העיר, הדור המצויין של שירה גפן, באתר הארץ, 10 ביוני 2008
- ^ מיה סלע, מפלצות לא חייבות להתחבק, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2012
- ^ אנה הרמן, "אגם הדמעות": המחאה האמיצה של שירה גפן, באתר הארץ, 3 במרץ 2015
- ^ עופרה רודנר, אתגר קרת ושירה גפן מעבירים שיעור בדמיון, באתר הארץ, 20 בספטמבר 2023
- ^ כדי שהקו יסמן הורות הוא צריך לרדת למטה
- ^ בחלק מהמקרים משך הנשואין מופיע מעל הקו
- ^ 1 2 3 4 5 כאשר אדם עוסק ביותר מתחום אחד שבתרשים, צבע הרקע יהיה לפי תחום עיסוקו המשמעותי ביותר.
- ^ נושא משרה ציבורית בכירה או היה אישיות ציבורית בעלת חשיבות היסטורית.