ויקיפדיה

The Puppy Episode

פרק בן שני חלקים של קומדיית המצבים האמריקאית "אלן"

The Puppy Episode (בתרגום חופשי לעברית: הפרק עם הכלבלב) הוא פרק בן שני חלקים של קומדיית המצבים האמריקאית "אלן". הפרק מתאר כיצד אלן מורגן (הדמות הראשית בסדרה, בגילומה של אלן דג'נרס) מגיעה להכרה שהיא לסבית ויוצאת מהארון. את תסריט שני הפרקים (פרקים 22 ו-23 בעונה 4 של הסדרה) כתבו התסריטאים מארק דריסקול, טרייסי ניומן, דאבה סאבל וג'ונת'ן סטארק על פי סיפור עלילה שכתבה דג'נרס. את הפרק ביים גיל יאנגר. במקור, שני הפרקים שודרו ברשת ABC ב-30 באפריל 1997. שמו של הפרק נועד לשמש כשם קוד על מנת לשמור בחשאיות את נושא העלילה המרכזי של הפרק, שבאותה העת היה שנוי במחלוקת עבור הפריים טיים של הטלוויזיה האמריקאית.

The Puppy Episode
פרק מ"אלן"


אלן (משמאל, בגילומה של אלן דג'נרס) יוצאת מהארון בפני סוזן (מימין, בגילומה של לורה דרן)
אלן (משמאל, בגילומה של אלן דג'נרס) יוצאת מהארון בפני סוזן (מימין, בגילומה של לורה דרן)
מספר פרק 22/23
מספר עונה 4
קוד הפקה C385/C386
תאריך שידור מקורי 30 באפריל 1997
אורך 44 דקות
שפה אנגלית
תסריט מארק דריסקול
טרייסי ניומן
דאבה סאבל
ג'ונת'ן סטארק
על פי סיפור מאת אלן דג'נרס
בימוי גיל יאנגר עריכת הנתון בוויקינתונים
כוכבים אורחים סטיבן אקהולדט (ריצ'רד)
לורה דרן (סוזן)
אופרה וינפרי (המטפלת)
בילי בוב תורנטון
ג'ני שימיזו
דמי מור
קיי די לאנג
ג'ינה גרשון
ג'ורג'ה פוקס
דווייט יואקאם
בטי דג׳נרס (ניצבת בשדה התעופה)
מליסה אתרידג' (בתפקיד עצמה)
דף הפרק ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בשנת 1996, דג'נרס, שבאותה העת עוד לא יצאה מהארון באופן פומבי, החלה לנהל משא ומתן עם רשת ABC על מנת שמורגן תצא מהארון כלסבית. כאשר יצאה השמועה על המשא ומתן, דג'נרס מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית, מתי היא או דמותה, או שתיהן, יצאו מהארון. במשך תקופה ארוכה, דג'נרס רמזה על היציאה הצפויה מהארון, הן של עצמה והן של מורגן, בהופעות פומביות שונות, הן בתור עצמה והן בתור דמויות בדיוניות שגילמה. השמועות אומתו במרץ 1997, כאשר החלה ההפקה של הפרק The Puppy Episode.

למרות איומים מצד מפרסמים וקבוצות דתיות, הפרק The Puppy Episode היה הצלחה אדירה מבחינת רייטינג, זכה במספר פרסים (בהם שני פרס אמי ופרס פיבודי) והפך לתופעה תרבותית. עם זאת, דג'נרס והסדרה שלה החלו לספוג במהירות עוד ועוד ביקורות על היותם "עליזים מדי"; הסדרה בוטלה בשנה שלאחר מכן, בתום עונתה החמישית, כאשר דג'נרס ולורה דרן, שהופיעה ככוכבת אורחת בפרק, נאלצו להתמודד עם פגיעה בקריירה שלהן.

תקציר העלילה עריכה

חלק ראשון עריכה

אלן מורגן (אלן דג'נרס) יוצאת לארוחת ערב עם חברה הוותיק ריצ'רד (סטיבן אקהולדט), עיתונאי שהגיע לעיר על מנת לסקר סיפור. המפיקה שלו, סוזן ריצ'מונד (לורה דרן), מצטרפת אליהם לקינוח, ואלן וסוזן מתחילות להתיידד. אלן מלווה את ריצ'רד בחזרה אל חדר המלון שבו הוא שוהה. ריצ'רד מנסה להתחיל עם אלן, גורם לה להרגיש שלא בנוח, והיא עוזבת. בדרכה החוצה מהמלון היא נתקלת בסוזן, וחוזרת איתה לחדרה. השתיים ממשיכות ליהנות האחת בחברתה של השנייה, עד שסוזן יוצאת מהארון בפני אלן, אומרת לה שהיא לסבית ושהיא חושבת שאלן עשויה להיות גם היא לסבית. אלן מכחישה זאת, ומתלוצצת שסוזן מנסה "לגייס" אותה, וסוזן משיבה, בציניות, שאילו הייתה מצליחה - הייתה זוכה סוף סוף בטוסטר אובן. אלן, נבוכה ונסערת, ממהרת לעזוב את החדר וחוזרת לחדרו של ריצ'רד, נחושה לקיים עימו יחסי מין על מנת להוכיח לעצמה שהיא לא לסבית.

למחרת, בחנות הספרים בה היא עובדת, אלן מספרת לחבריה שהיא וריצ'רד קיימו יחסי מין, שהיו מדהימים. בהמשך, נחשף כי דבריה היו שקריים כשהיא מספרת את האמת למטפלת שלה (אופרה וינפרי): היא לא הייתה מסוגלת לקיים יחסי מין עם ריצ'רד. אלן אומרת שהיא פשוט רוצה מישהו שאיתו יש לה "קליק". המטפלת שואלת אותה אם אי פעם היה מישהו שהיא חשה כך כלפיו, ואלן משיבה: "סוזן".

ריצ'רד מודיע לאלן שהוא עוזב את העיר מוקדם מהמתוכנן, והיא ממהרת אל שדה התעופה על מנת לראות את סוזן. אלן אומרת לסוזן שהיא צדקה, ומתקשה למצוא את המילים, עד שלבסוף היא אומרת בפשטות: "אני לסבית" (במקור: "I'm gay"), אך בשל חוסר תשומת לב, המשפט נאמר אל תוך מיקרופון פתוח, המחובר אל מערכת הכריזה של שדה התעופה, וגורם לכל הנוכחים לחוש מבוכה. אלן, אשר הניחה שסוזן עוזבת את העיר ביחד עם ריצ'רד, מגלה שסוזן תשהה בעיר למשך עוד שלושה ימים נוספים, והשתיים עוזבות ביחד את שדה התעופה, בדרכן לשתות יחד קפה.

חלק שני עריכה

אלן חולמת חלום, בו היא יוצאת לקניות בסופרמרקט וחשה פחד שהנוכחים יגלו שהיא לסבית. היא מספרת למטפלת שלה על החלום, ומבינה שהיא מדכאת את המיניות שלה במשך שנים רבות. המטפלת שלה מעודדת אותה לצאת מהארון בפני חבריה, אך אלן חוששת שהם לא יקבלו אותה. אלן מזמינה לביתה את כל חבריה, על מנת לצאת בפניהם מהארון. לפני שהם מגיעים, אלן יוצאת מהארון בפני פיטר (פטריק בריסטוב), שכן שלה שהוא בעצמו הומוסקסואל גלוי. כאשר חבריה מגיעים, אלן מתקשה לספר להם שהיא לסבית, עד אשר פיטר בטעות עושה לה אאוטינג. אלן מאשרת את דבריו, וחבריה מביעים את תמיכתם.

למחרת, אלן מראה לסוזן את חנות הספרים בה היא עובדת. סוזן אומרת לאלן שיש לה רגשות כלפיה אבל היא נמצאת במערכת יחסים רצינית. אלן חשה שבורת לב, וסוזן עוזבת את המקום. על מנת לעודד אותה, חבריה לוקחים אותה לבית קפה לסבי.

על רקע כתוביות סיום, סוזן מפגישה את אלן עם מליסה אתרידג', שמחתימה אותה על מספר מסמכים (בהם, כביכול, אלן מאשרת שהיא לסבית), ולאחר מכן היא מעניקה לסוזן טוסטר אובן.

שחקנים ודמויות עריכה

 
אלן דג'נרס זוכה בפרס אמי לבידור בפריים טיים בטקס פרס אמי לבידור בפריים טיים ה-49 בשנת 1997.
  שחקנים ראשיים
  אורחים מיוחדים
  שחקנים חוזרים
שם השחקן/ית שם הדמות אודות הדמות
‏ אלן דג'נרס אלן מורגן
‏ ג'ולי פישר פייג' קלארק
‏ דייוויד אנתוני היגינס ג'ו פארל
‏ קליאה לואיס אודרי פני
‏ ג'רמי פיבן ספנס קובאק
‏ לורה דרן סוזן ריצ'מונד
‏ סטיבן אקהולדט ריצ'רד
‏ קיי די לאנג ג'נין
‏ אופרה וינפרי המטפלת של אלן
‏ פטריק בריסטוב פיטר ברנז
‏ פטריק האריגן מלצר
‏ ג'ק פלוטניק בארט

הפקה עריכה

בסוף העונה השלישית של "אלן", המפיקים חשו תסכול מחוסר המיקוד של הסדרה ומחוסר העניין שאלן מורגן, הדמות אותה גילמה אלן דג'נרס, הפגינה כלפי דייטינג ומערכות יחסים - מהמאפיינים הסטנדרטיים של ז'אנר הסיטקום. מייקל אייזנר, מנהל בכיר בדיסני, הציע שמכיוון שהדמות לא הראתה עד כה עניין לצאת לדייטים, עליה לאמץ כלבלב. "זו הייתה אינדיקציה עד כמה הסדרה הייתה אבודה, עד כדי כך שמנהלי הרשת יתלהבו מכך שאלן תקנה כלבלב", אמר המפיק הבכיר מארק דריסקול.[1] הצעה זו היא שהעניקה לתסריטאי ג'ונתן סטארק את הרעיון לתת לפרק את השם הזמני "The Puppy Episode" (בתרגום חופשי לעברית: "הפרק עם הכלבלב"), והשם הזה פשוט נשאר.[2]

בקיץ 1996 דג'נרס וכותבי הסדרה האחרים פתחו במשא ומתן עם ABC וחברת האם שלה, דיסני, על מנת שהדמות אלן מורגן תצא מהארון במהלך העונה הרביעית של הסדרה. בספטמבר של אותה השנה החלו להתרוצץ שמועות על המשא ומתן הסודי, והדבר עורר ספקולציות רבות: האם מורגן או דג'נרס או שתיהן יצאו מהארון.[2] הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה (GLAAD), ארגון אמריקאי העוסק בניטור אמצעי התקשורת בארצות הברית על מנת למנוע השמצה כנגד הקהילה הגאה באמצעי במדיה, השיק קמפיין בשם "Let Ellen Out!" ("תנו לאלן לצאת [מהארון]!"), שכלל הקמת אתר אינטרנט בשם "Ellen Watch" ("אלן וואטש").[3] דיסני דחו את הטיוטה הראשונה של התסריט, כאשר דין ולנטיין, מנהל בכיר בדיסני, טען שהתסריט לא הלך מספיק רחוק. הבמאי גיל יאנגר דיווח כי ולנטיין אמר "'אם אנחנו הולכים לעשות את זה, בואו נעשה את זה'. ברגע שהוא אמר ללכת הכי רחוק שאפשר, הכתיבה נעשה לכיף גדול".[4] לאחר שהאישור הסופי של דיסני אושר, רשת ABC הודיעה ב-3 במרץ 1997 כי אלן מורגן תצא מארון.[5] ב-7 במרץ החלה הפקת הפרק "The Puppy Episode".[6] כוכבים רבים הביעו עניין בהופעת אורח כחלק מפרויקט זה. על פי התסריטאי/מפיק דריסקול, "פתאום כל השחקנים המוכשרים האלו עמדו בתור על מנת לקחת חלק בפרק. היה סביבו באזז, שזה יהיה פרק היסטורי. כשאופרה הגיעה - והיא הייתה כל כך נהדרת ופתוחה ונותנת - פתאום היה לזה משקל גדול".[4]

עם הפרסום על הפרק הצפוי, נאלצו האולפנים והשחקנים לספוג את ההשלכות מהעיסוק בנושא. האולפנים קיבלו לפחות איום אחד על פצצה ודריסקול קיבל שיחת טלפון, בה נאמר לו שהוא הולך לגיהנום.[4] מאוחר יותר, לפחות פעם אחת, כאשר דג'נרס נהגה ברכבה בדרכה אל האולפנים, עקב אחרי רכב שבו נהג "אדם חשוד".[7] חלק מאנשי תעשיית הבידור הניחו שהיציאה מהארון זה רק תעלול יח"צי להעלאת הרייטינג, ותגובתה של דג'נרס לכך היתה: "עשיתי את זה מתוך אנוכיות, למען עצמי, ומכיוון שחשבתי שזה יהיה דבר נהדר עבור התוכנית, שנזקקה נואשות לנקודת מבט [חדשה]".[8]

בפרקים שקדמו לפרק "The Puppy Episode", דג'נרס כללה בסדרה מספר רמזים מטרימים על כוונתה לצאת מהארון בחייה האמיתיים, וגם להוציא מהארון את דמותה הבדיונית בסדרה. בין רמזים אלו נכללת סצנה בה אלן מורגן יוצאת פיזית מתוך ארון בגדים. גם בחייה האמיתיים, דג'נרס התנהלה בפומבי באופן שגרר תגובות, כגון: נשיקה שהעניקה לקיי די לאנג בזמן שהעניקה לה פרס במרכז לקהילה הגאה בלוס אנג'לס בתחילת 1997.[7] לבסוף, דג'נרס יצאה פומבית ורשמית מהארון בכתבת שער של המגזין "טיים" ב-14 באפריל 1997, עליו הופיעה תמונתה יחד עם הכיתוב "כן, אני לסבית" (במקור: "‏Yep, I'm Gay‏").[9] דג'נרס התארחה במופע של אופרה וינפרי יחד עם בת זוגה, אן הייש, בתוכנית ששודרה באותו יום השידורים המתוכנן של "The Puppy Episode".[10]

בתוך עלילת הפרק "The Puppy Episode" עצמו, דג'נרס התייחסה לתקופה שקדמה ליום השידורים של הפרק - חודשים של רמיזות על המיניות שלה, שרק עודדו את הטירוף התקשורתי. בפרק, חבריה של מורגן נראים כשהם מחכים לה, חסרי סבלנות, וצועקים: "אלן, את יוצאת או לא?" ו-"צאי כבר החוצה!".[11] המטפלת של מורגן אומרת לה שאם לא תצא מהארון, אז עם הזמן "כל הרמזים הקטנים האלו יהפכו ליותר ויותר ברורים. בסופו של דבר, זה מייגע".[12] עוד נאמר בפרק שמורגן לא יכולה להאשים את עצמה בחוסר נכונותה לצאת מהארון בצורה תקשורתית.[12]

הבמאי גיל יאנגר נזכר בתקופה בה השחקנית דג'נרס "הייתה פורצת בבכי" תוך כדי חזרות לצילומי הסצנה שבה דמותה אלן מורגן ממהרת אל שדה התעופה כדי לראות את סוזן. על פי יאנגר, סצנה זו הייתה "הכי קשה בשלב החזרות, מבחינה רגשית".[13] כאשר אלן מורגן יוצאת מהארון כלסבית, באמצעות המיקרופון שבשדה התעופה,[13] הקהל שהיה באולפן במהלך הצילומים מחא כפיים, "צחק והריע",[14] והניצבים שבשדה התעופה "נראו המומים".[13] אמה של דג'נרס, בטי, הייתה בין הניצבים של הסצנה.[13]

תגובות וביקורות עריכה

הפרק "The Puppy Episode" ויציאתה המתוכננת של דג'נרס מהארון עוררו פרסום עצום בתקשורת, עוד לפני שידורו של הפרק. קבוצות ימניות, כמו "איגוד המשפחות האמריקני", לחצו על רשת ABC להוריד את קו העלילה הזה, וחלק ממעניקי החסות של "אלן" איימו שיפסיקו לפרסם בסדרה; שניים מנותני החסות, J. C. Penney וקרייזלר, הודיעו שלא יקנו זמן אוויר לפרסומות במהלך פרק זה. ספונסר אחר, רשת המסעדות Wendy's, החליט שלא לפרסם יותר בתוכנית.[15] למרות ההפסדים הצפויים מצד מפרסמים אלו, רשת ABC דחתה הצעות של שני נותני חסות חדשים, המזוהים בתמיכתם בקהילת הלהט"ב - הקמפיין לזכויות אדם (HCR) ו-Olivia Travel (לשעבר "אוליביה קרוז", חברת נופש לסבית).[16] ג'רי פאלוול, אקטיביסט שמרן, כינה את דג'נרס "מנוונת" (באנגלית: משחק מילים Degenerate/DeGeneres), כינוי עליו הגיבה: "אומרים לי את זה כבר מכיתה ד'".[17]‏ הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה ארגנה מסיבות ברחבי ארצות הברית, תחת הכותרת "צאו יחד עם אלן" (במקור: "Come Out With Ellen")‏[3] ו-HRC יצרו ערכות "Ellen Coming Out House Party" שכללו הזמנות, פוסטרים ומשחק טריוויה של "אלן". HRC תכנן בתחילה לשלוח כ-300 ערכות בלבד, אך בשל הביקוש הרב, הם שלחו בסופו של דבר כ-3,000 ערכות.[16] בברמינגהאם, אלבמה, ערוץ WBMA-LD, ערוץ טלוויזיה מקומי של רשת ABC, היה הראשון שביקש אישור מרשת ABC שלא לשדר את הפרק בשעות הפריים טיים אלא במשבצת שידור מאוחרת יותר. כש-ABC דחתה את הבקשה, הערוץ סירב לשדר את הפרק לחלוטין.[18] ‏Pride Birmingham, ארגון מקומי הפעיל למען זכויות להט"ב, ארגן הקרנה מיוחדת של הפרק, באמצעות שידורי לוויין, ושכר אולם בו 5,000 מקומות ישיבה. בסופו של דבר, כאלף איש השתתפו באירוע הקרנה זה.[19] באבילין, טקסס, פעילים מקומיים הפיצו עצומה בדרישה שערוץ KTXS-TV המקומי לא ישדר את הפרק, אולם לא הצליחו.[18]

הפרק "The Puppy Episode" היה הפרק הנצפה ביותר של הסדרה "אלן", ומשך אליו כ-42 מיליון צופים.[20] הפרק זכה בשני פרסי אמי לבידור בפריים טיים, עבור הכתיבה הטובה ביותר עבור סדרה קומית ועבור העריכה הטובה ביותר של סדרה המצולמת במערך מרובה מצלמות.[21] הפרק זכה בפרס פיבודי[22] ודג'נרס זכתה בפרס התקשורת של הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה בשנת 1998. [2] יציאתה מהארון של אלן מורגן תוארה כ-"רגע הטלוויזיוני ההומואי בעל ההשפעה החיובית הרבה ביותר בטלוויזיה".[23] הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה מייחסת ל-"אלן" את פריצת הדרך שאיפשרה יצירתן של תוכניות טלוויזיה נוספות בעלות תכנים להט"בים, כגון "ויל וגרייס", "ישנן בנות" ו-"בטי". פעילים למען זכויות להט"ב סבורים כי תוכניות אלו, המציגים דמויות להט"ביות באופן חיובי, עזרו להפחית את הדעות הקדומות הקיימות בחברה כלפי חברי וחברות הקהילה הגאה.[3] הפרק דורג במקום מספר 46 ברשימת TV Guide של "100 הפרקים הגדולים בכל הזמנים".[24]

גם בבריטניה שידור הפרק גרר תגובה חיובית עצומה, והביא לרייטינג גבוה במיוחד עבור ערוץ 4, הרשת ששידרה את הסדרה. כדי לחגוג את ההצלחה האדירה ואת יציאתה של דג'נרס מהארון, גרהם נורטון, מנחה תוכנית אירוח בערוץ, הטיס את דג'נרס ללונדון, שם נערכה חגיגה לכבודה, בנוכחות בני-משפחתה. ערוץ 4 הקדיש ערב שידורים מיוחד עבור הקהילה הגאה, שנקרא "Coming Out Night", בו השתתפה דג'נרס בעצמה. דג'נרס התרגשה עמוקות מהמחווה, בפרט שקיימת רשת שידור שתמיד תתמוך בה, לא משנה מה.[25]

בעקבות הפרק, התוכנית "אלן" חודשה לעונה נוספת. עם זאת, רשת ABC שידרה את כל פרקי העונה החמישית כאשר הודעת אזהרה קדמה להם.[26] דג'נרס מתחה ביקורת חריפה על ABC על כך שכללה את האזהרות, ואמר בריאיון לאנטרטיינמנט ויקלי ש-"זה היה כמו הקול הזה, כאילו אתה נכנס לאיזה סוג של אזור מוכה קרינה. זה היה מאוד פוגעני, ואתה לא חושב שזה הולך להשפיע על הרייטינג?"[27] דג'נרס הצביעה גם על הצביעות של רשת ABC, תוך שהיא מתייחסת לפרקים מסדרות אחרות של הרשת, "המופע של דרו קארי" ו-"ספין סיטי", בהם נראו שני גברים מתנשקים (הפרק מהתוכנית "המופע של דרו קארי" אף קודם באמצעות הנשיקה). "אין שום אזהרה [על המופע של קארי] משום שמדובר בשני גברים הטרוסקסואלים והם עושים צחוק מהטרוסקסואליות ... [ספין סיטי שודרה ללא אזהרה] מכיוון שאף אחד מהם (השחקנים מייקל ג'יי פוקס ומייקל בוטמן) אינו גיי בחיים האמיתיים".[27] עלילות פרקי הסדרה "אלן", ששודרו אחרי "The Puppy Episode", עסקו ביציאתה מהארון של אלן בפני הוריה ובפני הבוס שלה, התפטרותה ממקום עבודתה בחנות הספרים ומציאת מקומות עבודה חדשים. היו פרקים אשר עסקו בחיפושיה אחר בת-זוג רומנטית, כל זאת בעודה לומדת עוד על הקהילה הלהט"בית. עם זאת, היו שמתחו ביקורת על כמות התוכן הגאה שהיה בסדרה, ואפילו היו מבקרים מתוך הקהילה הגאה עצמה. צ'אז בונו, שאותה העת עבד ב-GLAAD, צוטט כשהוא אומר שהסדרה "כל כך עליזה, שהיא מדירה חלקים גדולים מהחברה שלנו. הרבה מהדברים הם בדיחה פנימית. זה דבר אחד שיש דמות ראשית שהיא להט"בית, אבל זה דבר אחר כאשר כל פרק עוסק בסוגיות הומוסקסואליות ספציפיות".[28] מאוחר יותר טען בונו שדבריו הוצאו מהקשרם. הסדרה "אלן" בוטלה לאחר עונתה החמישית.

עם ביטולה של הסדרה, דג'נרס מיקדה את עבודתה בסטנד-אפ קומדי, התחום בו החלה את דרכה המקצועית.[29] בשנת 2001 היא חזרה לטלוויזיה, בסדרה הקומית של רשת CBS "המופע של אלן" (במקור: "The Ellen Show"), אשר לא האריכה ימים ושודרה במשך עונה אחת בלבד. בסדרה זו, דג'נרס גילמה דמות בשם אלן ריצ'מונד, שהייתה לסבית גלויה כבר מההתחלה.[30] מאז 2003 דג'נרס מנחה את "המופע של אלן דג'נרס", תוכנית אירוח יומית שזוכה להצלחה רבה.[29] הקריירה של לורה דרן, אשר כיכבה בהופעת אורח ב-"The Puppy Episode", נפגעה למשך תקופה לא קצרה בגלל הופעתה בסדרה. בשנת 2007, בראיון בתוכנית האירוח של דג'נרס בה צוין עשור ל-"The Puppy Episode", אמרה דרן שהיא לא עבדה במשך שנה וחצי רק מפני שגילמה את דמותה של סוזן.[31] עם זאת, דרן אמרה שהיא אסירת תודה על "החוויה וההזדמנות יוצאת הדופן" של להיות חלק מהפרק.[32] "אם כבר מדברים על החוויה שלה", אמרה דג'נרס בתגובה, "זה היה צעד ענק בחיי. אני חושבת שאנשים חשו את הכנות בזה. אני חושבת שזה עזר להרבה אנשים, ואני עדיין שומעת על הורים וילדים שמסוגלים לנהל שיחה כנה באמצעות צפייה בסדרה הזו. בסופו של דבר זה מה שטלוויזיה יכולה להיות: היא יכולה לסייע בהתחלתן של שיחות".[4]

פרסים ומועמדויות עריכה

שנה פרס קטגוריה מועמד/ים תוצאה
‏1997 ‏פרס אמי לבידור בפריים טיים העריכה הטובה ביותר של סדרה המצולמת במערך מרובה מצלמות קריס טרקסלר (עורך) זכייה
הכתיבה הטובה ביותר עבור סדרה קומית אלן דג'נרס (סיפור)
מארק דריסקול (תסריט)
דאבה סאבל (תסריט)
טרייסי ניומן (תסריט)
ג׳ונת׳ן סטארק (תסריט) 		זכייה
הבימוי הטוב ביותר עבור סדרה קומית גיל יאנגר (במאי) מועמדות
השחקנית האורחת הטובה ביותר בסדרה קומית לורה דרן (בתפקיד סוזן ריצ'מונד) מועמדות
‏OFTA Television Award השחקנית האורחת הטובה ביותר בסדרה קומית לורה דרן זכייה
הפרק הטוב ביותר של סדרה קומית The Puppy Episode זכייה
‏1998 פרס גילדת הבמאים של אמריקה הבימוי הטוב ביותר עבור סדרה קומית גיל יאנגר מועמדות
פרס פיבודי ‏The Black/Marlens Company‏ זכייה
פרס גילדת הכותבים של אמריקה קומדיה אפיזודיאלית מארק דריסקול (תסריט)
דאבה סאבל (תסריט)
טרייסי ניומן (תסריט)
ג׳ונת׳ן סטארק (תסריט)
אלן דג'נרס (סיפור) 		מועמדות
2007 TV Land Award רגע טלוויזיוני שהגיע לכותרות החדשות אלן דג'נרס (על יציאתה מהארון כלסבית בפרק "‏The Puppy Episode‏") מועמדות

בתרבות פופולרית עריכה

פרודיה על סצנת היציאה מהארון של אלן הוצגה בפרק סיום עונה 10 של הסדרה ויל וגרייס. בפרק, קארן ווקר (בגילומה של מייגן מולאלי) אומרת "אני סטרייטית" אל תוך מיקרופון של מערכת כריזה בשדה תעופה.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ קת׳לין טרייסי, ‏Ellen: The Real Story of Ellen DeGeneres‏, ניו יורק: ‏Kensington‏, ‏2005‏, ISBN 0-7860-1750-3, עמ' 239.
  2. ^ 1 2 3 Lo, Malinda (9 באפריל 2005). "Back in the Day: Coming Out With Ellen". AfterEllen.com. אורכב מ-המקור ב-4 במרץ 2010. נבדק ב-19 בנובמבר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 3 "US activists celebrate Ellen's ten lesbian years". pinknews. 11 באפריל 2007. אורכב מ-המקור ב-23 במאי 2012. נבדק ב-28 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 3 4 Kaufman, Debra (27 בינואר 2008). "Sitcom Was True to Star's Style". TelevisionWeek. אורכב מ-המקור ב-31 בינואר 2008. נבדק ב-20 בנובמבר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ "ABC will let 'Ellen' out of the closet: Gay lead character a prime time first". Seattle Post-Intelligencer. 4 במרץ 1997. אורכב מ-המקור ב-22 באוקטובר 2012. נבדק ב-19 בנובמבר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ סטיפן טרופיאנו, ‏The Prime Time Closet: A History of Gays and Lesbians on TV‏, ניו יורק: ‏Applause Theatre & Cinema Books‏, ‏2002‏, ISBN 1-55783-557-8, עמ' 246.
  7. ^ 1 2 קת׳לין טרייסי, ‏Ellen: The Real Story of Ellen DeGeneres‏, ניו יורק: ‏Kensington‏, ‏2005‏, ISBN 0-7860-1750-3, עמ' 248.
  8. ^ קת׳לין טרייסי, ‏Ellen: The Real Story of Ellen DeGeneres‏, ניו יורק: ‏Kensington‏, ‏2005‏, ISBN 0-7860-1750-3, עמ' 247.
  9. ^ Handy, Bruce; Bland, Elizabeth L.; Tynan, William; Resner, Jeffrey (17 באפריל 2007). "Roll Over, Ward Cleaver". Time. נבדק ב-19 בנובמבר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ ג׳נין מרצ'סולט, קים סאוצ'וק, ‏Wild Science: Reading Feminism, Medicine and the Media‏, לונדון: ‏Routledge‏, ‏2000‏, ISBN 0-415-20431-3, עמ' 81.
  11. ^ "The Puppy Episode, part 1". Ellen. Season 4. Episode 22. April 30, 1997.
  12. ^ 1 2 "The Puppy Episode, part 2". Ellen. Season 4. Episode 23. April 30, 1997.
  13. ^ 1 2 3 4 Iannucci, Lisa (2009). "Chapter 5: 'Yep, I'm Gay'". Ellen DeGeneres: A Biography. Westport, Connecticut: Greenwood Publishing. p. 45–46. ISBN 978-0-313-35370-3. ISSN 1540-4900. LCCN 2008030540. נבדק ב-24 באפריל 2020. {{cite book}}: (עזרה)
  14. ^ Mettler, Katie (28 באפריל 2017). "Ellen DeGeneres celebrates 20th anniversary of her sitcom's coming-out episode". The Washington Post. נבדק ב-24 באפריל 2020 – via Chicago Tribune. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ קת׳לין טרייסי, ‏Ellen: The Real Story of Ellen DeGeneres‏, ניו יורק: ‏Kensington‏, ‏2005‏, ISBN 0-7860-1750-3, עמ' 251-252.
  16. ^ 1 2 סטיבן קאפסוטו, ‏Alternate Channels: The Uncensored Story of Gay and Lesbian Images on Radio and Television, 1930s to the Present‏, ניו יורק: ‏Ballantine Books‏, ‏2000‏, ISBN 0-345-41243-5, עמ' 393.
  17. ^ Handy, Bruce (14 באפריל 1997). "He Called Me Ellen Degenerate?". Time. נבדק ב-18 בנובמבר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ 1 2 Lapham, Bob (15 באפריל 1997). "Petition being circulated against showing of 'Ellen' episode". Abilene Reporter-News. אורכב מ-המקור ב-14 ביוני 2011. נבדק ב-18 בנובמבר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ קת׳לין טרייסי, ‏Ellen: The Real Story of Ellen DeGeneres‏, ניו יורק: ‏Kensington‏, ‏2005‏, ISBN 0-7860-1750-3, עמ' 251.
  20. ^ "Ellen: TV Guide news". tvguide.com. נבדק ב-19 בנובמבר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ "And The Winners Are..." Seattle Times. 15 בספטמבר 1997. ארכיון מ-10 בספטמבר 2012. נבדק ב-19 בנובמבר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ "'Ellen' Wins Peabody Award". New York Times. 3 באפריל 1998. נבדק ב-19 בנובמבר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ לורה קסטנדה, שאנון ב. קמפבל, ‏News and Sexuality: Media Portraits of Diversity‏, ת'אוזנד אוקס, קליפורניה: ‏SAGE‏, ‏2005‏, ISBN 1-4129-0999-6, עמ' 267.
  24. ^ "TV's Top 100 Episodes of All Time". TV Guide. 15 ביוני 2009. pp. 34–49. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ Glaad Awards 99 Getty Images. Retrieved 28 October 2019.
  26. ^ ויקטוריה א. ג'ונסון, ‏Heartland TV: Prime Time Television and the Struggle for U.S. Identity‏, ניו יורק: ‏NYU Press‏, ‏2008‏, ISBN 0-8147-4293-9, עמ' 158.
  27. ^ 1 2 דייוויד ארנסטיין, ‏Open Secret: Gay Hollywood--1928-1998‏, ניו יורק: ‏William Morrow‏, ‏1998‏, ISBN 0-688-15317-8, עמ' 315.
  28. ^ Douglas-Brown, Laura (13 באפריל 2007). "Queer people, big world". Southern Voice. אורכב מ-המקור ב-29 באפריל 2007. נבדק ב-18 בנובמבר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  29. ^ 1 2 Fees, Jarre (27 בינואר 2008). "Tracking Ellen's Career Highlights". TV Week. אורכב מ-המקור ב-25 באוקטובר 2008. נבדק ב-20 בדצמבר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  30. ^ Owen, Rob (26 ביולי 2001). "On Air: New DeGeneres sitcom won't focus on gay life". Pittsburgh Post-Gazette. ארכיון מ-10 בספטמבר 2009. נבדק ב-20 בדצמבר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ Vejnoska, Jill (20 באפריל 2007). "Ellen DeGeneres and Laura Dern Reunite". Atlanta Journal-Constitution. אורכב מ-המקור ב-4 בדצמבר 2008. נבדק ב-18 בנובמבר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  32. ^ "Ellen and Laura Dern reunite after kiss". Today.com. Associated Press. 23 באפריל 2007. נבדק ב-20 בנובמבר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=The_Puppy_Episode&oldid=37808832"