מחוז ירושלים
מחוז ירושלים הוא אחד משבעת המחוזות של מדינת ישראל. בירת המחוז והעיר הגדולה ביותר בו היא ירושלים. במחוז יש רק נפה אחת, היא נפת ירושלים. שטח המחוז (והנפה) 653 קמ"ר. יש בו שני אזורים טבעיים: הרי יהודה, ששטחם 316 קמ"ר ושפלת יהודה ששטחה 337 קמ"ר. מחוז ירושלים הוא היחיד בישראל ללא חוף-ים כלל (למחוז יהודה ושומרון יש חוף בים המלח).
 | |
| מגדל דוד בעיר העתיקה של ירושלים | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| נפות במחוז | 1 |
| ערים במחוז | 2 |
| בירת המחוז |
 ירושלים |
| שטח | 653 קמ"ר (דירוג: 6) |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במחוז | 1,245,100 (דירוג: 5, 2023) |
| ‑ צפיפות | 1,907 נפש לקמ"ר (דירוג: 2, 2023) |
| קואורדינטות | 31°45′14″N 35°02′13″E / 31.753888888889°N 35.036944444444°E |
במחוז יש שתי ערים ושלושה יישובים באחריות מועצות מקומיות. שאר היישובים במחוז תחת אחריות מועצה אזורית מטה יהודה.
מחוז ירושלים אינו כולל יישובים הסמוכים לירושלים שמעבר לקו הירוק, כגון מעלה אדומים, גבעת זאב, הר אדר ויישובי גוש עציון, שנספרים כחלק ממחוז יהודה ושומרון.
היסטוריה עריכה
מחוז ירושלים קיים עוד מתקופת האימפריה העות'מאנית והמנדט הבריטי, אך במשך השנים עבר שינויים רבים ומגוונים בגבולותיו, צביונו וההיבט החוקתי והמשפטי בו שונו. כמו כן ב־1946 היה חלק מששת מחוזות ארץ ישראל של המנדט הבריטי וכלל בתוכו את הנפות ירושלים, רמאללה וחברון.
מיד אחרי מלחמת ששת הימים החילה ממשלת ישראל את ריבונותה – החוק הישראלי, על מזרח ירושלים לפי צו בהתאם לסעיף 11ב לפקודת סדרי השלטון והמשפט[1]. החוק הישראלי הוחל על השטח שהרשויות הירדניות הגדירו כשטח המוניציפלי, 6.4 קמ"ר, ובנוסף לו על כפרים, עיירות ושטחים פתוחים בסמוך – סה"כ 64 קמ"ר, שהתווספו לשטח המחוז.
חלוקה מוניציפלית עריכה
| ערים | מועצות מקומיות | מועצות אזוריות |
|---|---|---|
דמוגרפיה עריכה
נתוני אוכלוסייה ושטח במחוז עריכה
הערה: נתוני האוכלוסייה נכונים למאי 2023.
ערים עריכה
| מספר | שם העיר | סמל | מספר תושבים | שטח (בדונמים) | שנת הקמה | שנת הכרזה כעיר |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | ירושלים |  |
984,000 | 145000 | מאה 10 לפנה"ס[3] | 1863[4] |
| 2 | בית שמש |  |
157,169 | 38,670 | 1950 | 1991 |
מועצות מקומיות עריכה
| מספר | שם המועצה המקומית | סמל | מספר תושבים | שטח (בדונמים) | שנת הקמה |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 | מבשרת ציון |  |
25,559 | 6,390 | 1951 |
| 2 | צור הדסה |  |
12,117 | 1960 | |
| 3 | אבו גוש |  |
7,973 | 1,887 | 1992 |
| 4 | קריית יערים |  |
6,600 | 495 | 1975 |
מועצות אזוריות עריכה
| שם המועצה האזורית | סמל | מספר תושבים | שטח (בדונמים) | שנת הקמה |
|---|---|---|---|---|
| מועצה אזורית מטה יהודה |  |
63,183 | 480,420 | 1964 |
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ בהמשך לסעיף 1 לפקודת שטח השיפוט והסמכויות, תש"ח-1948 – חקיקה של מועצת המדינה הזמנית, שקבעה: "כל חוק החל על מדינת ישראל ייראה כחל על כל השטח הכולל גם את מדינת ישראל כולה וגם כל חלק מארץ-ישראל אשר שר הביטחון הגדיר אותו בצו כמוחזק על ידי צבא-הגנה לישראל", מתוך ע"ר תש"ח, תוספת א', עמ' 61
- ^ ""8. אוכלוסייה ביישובים ובאזורים סטטיסטיים, לפי דת, סוף 2019"". Central Bureau of Statistics (Israel).
- ^ זוהי המאה שלפי המסורת נכבשה העיר בידי דוד המלך, במקום היה יישוב קבע כבר מהמאה ה-14 לפנה"ס.
- ^ ירושלים הייתה העיר השנייה באימפריה העות'מאנית בה הוקמה עירייה, לאחר איסטנבול.