ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/מאי 2019

מאי
1 במאי 2019	דיוקן עצמי של לאונרדו דה וינצ'י. 1512 - 1518 לערך. מצוי כיום בביבליוטקה ריאלה בטורינו לאונרדו דה וינצ'י (15 באפריל 1452 – 2 במאי 1519) היה איש אשכולות איטלקי חשוב, מגדולי אמני הרנסאנס. במהלך חייו הועלה על נס כמדען, מתמטיקאי, מהנדס, ממציא, אנטומאי, צייר, פסל, אדריכל ומוזיקאי מצטיין. לא אחת מתואר דה וינצ'י כארכיטיפ של איש הרנסאנס או של הגאון האוניברסלי, אדם שסקרנותו האין-סופית משתווה רק לכוח ההמצאה שלו. דה וינצ'י נחשב לאחד הציירים הדגולים בכל הזמנים, ואחת מיצירותיו, מונה ליזה, היא מיצירות האמנות המפורסמות ביותר בעולם אם לא המפורסמת שבהן, והיא משמשת השראה לאין-ספור יצירות פופ, אוונגרד, מוזיקה וספרות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
2 במאי 2019	דיוקן עצמי של לאונרדו דה וינצ'י. 1512 - 1518 לערך. מצוי כיום בביבליוטקה ריאלה בטורינו לאונרדו דה וינצ'י (15 באפריל 1452 – 2 במאי 1519) היה איש אשכולות איטלקי חשוב, מגדולי אמני הרנסאנס. במהלך חייו הועלה על נס כמדען, מתמטיקאי, מהנדס, ממציא, אנטומאי, צייר, פסל, אדריכל ומוזיקאי מצטיין. לא אחת מתואר דה וינצ'י כארכיטיפ של איש הרנסאנס או של הגאון האוניברסלי, אדם שסקרנותו האין-סופית משתווה רק לכוח ההמצאה שלו. דה וינצ'י נחשב לאחד הציירים הדגולים בכל הזמנים, ואחת מיצירותיו, מונה ליזה, היא מיצירות האמנות המפורסמות ביותר בעולם אם לא המפורסמת שבהן, והיא משמשת השראה לאין-ספור יצירות פופ, אוונגרד, מוזיקה וספרות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
3 במאי 2019	טנקים אמריקאים בכניסה למאוטהאוזן מַאוּטהַאוּזֶן היה מחנה ריכוז גדול באוסטריה עילית שהוקם ב-1938 בסמוך לעיירה בעלת אותו שם, ובהמשך התרחב והפך למרכיב מרכזי בתשלובת המחנות מאוטהאוזן-גוּזֶן. המחנה שימש עד 1941 כמחנה ריכוז של מתנגדי השלטון הנאצי. מספר היהודים ששהו בו באותה תקופה היה קטן באופן יחסי. החל מ-1941 השתנתה המגמה והנאצים החלו להביא יהודים רבים למחנה זה, בעיקר מצ'כיה ומהולנד. משנת 1944 עד שחרור המחנות הובאו גם יהודים מאושוויץ ומברגן-בלזן. מספר הנספים במחנות מאוטהאוזן-גוזן מוערך במאות אלפים (בין 120 ל-320 אלף, על פי הערכות שונות), מתוכם כ-38,000 יהודים. מחנות מאוטהאוזן-גוזן שוחררו על ידי צבא ארצות הברית בחודש מאי 1945. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
4 במאי 2019	טנקים אמריקאים בכניסה למאוטהאוזן מַאוּטהַאוּזֶן היה מחנה ריכוז גדול באוסטריה עילית שהוקם ב-1938 בסמוך לעיירה בעלת אותו שם, ובהמשך התרחב והפך למרכיב מרכזי בתשלובת המחנות מאוטהאוזן-גוּזֶן. המחנה שימש עד 1941 כמחנה ריכוז של מתנגדי השלטון הנאצי. מספר היהודים ששהו בו באותה תקופה היה קטן באופן יחסי. החל מ-1941 השתנתה המגמה והנאצים החלו להביא יהודים רבים למחנה זה, בעיקר מצ'כיה ומהולנד. משנת 1944 עד שחרור המחנות הובאו גם יהודים מאושוויץ ומברגן-בלזן. מספר הנספים במחנות מאוטהאוזן-גוזן מוערך במאות אלפים (בין 120 ל-320 אלף, על פי הערכות שונות), מתוכם כ-38,000 יהודים. מחנות מאוטהאוזן-גוזן שוחררו על ידי צבא ארצות הברית בחודש מאי 1945. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
5 במאי 2019	ישראל בר (באמצע) ישראל בר (9 באוקטובר 1912 – 1 במאי 1966) היה ישראלי שהסתופף בצל הצמרת הביטחונית במדינת ישראל ונחשף כי ריגל למען ברית המועצות. בר נדון לחמש עשרה שנות מאסר, ומת בכלא. חשיפתו כמרגל סובייטי הייתה זעזוע לרבים שראו בו איש סודם של גדולי המדינה, ופרשן ביטחוני מוערך. תפיסתו נחשבת לאחד מהישגיו הגדולים של איסר הראל, ששימש בתפקיד ראש השב"כ, וחשדו בבר הוא שהביא לתפיסתו. פרטי זהותו האמיתית של בר, דתו, השכלתו, רקעו הצבאי וקורות חייו, בתקופה טרם הגיעו לארץ ישראל, עודם לוטים בערפל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
6 במאי 2019	ישראל בר (באמצע) ישראל בר (9 באוקטובר 1912 – 1 במאי 1966) היה ישראלי שהסתופף בצל הצמרת הביטחונית במדינת ישראל ונחשף כי ריגל למען ברית המועצות. בר נדון לחמש עשרה שנות מאסר, ומת בכלא. חשיפתו כמרגל סובייטי הייתה זעזוע לרבים שראו בו איש סודם של גדולי המדינה, ופרשן ביטחוני מוערך. תפיסתו נחשבת לאחד מהישגיו הגדולים של איסר הראל, ששימש בתפקיד ראש השב"כ, וחשדו בבר הוא שהביא לתפיסתו. פרטי זהותו האמיתית של בר, דתו, השכלתו, רקעו הצבאי וקורות חייו, בתקופה טרם הגיעו לארץ ישראל, עודם לוטים בערפל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
7 במאי 2019	תיאור התמונה יחסי ישראל – סרי לנקה החלו באופן רשמי בראשית חודש מרץ 1955, אך מעולם לא הבשילו להחלפת שגרירויות מלאה. בשנת 1958 שלחה ישראל את נתנאל לורך לקולומבו כנציג המדינה, בתקווה כי סרי לנקה (שנקראה אז ציילון) תסכים לפתיחת נציגות דיפלומטית ישראלית רשמית בשטחה, אך הסכמה כזו לא התקבלה. כאשר עלתה סירימאבו בנדרנאיקה לראשונה לשלטון ב-1960 היא החליטה לצנן באופן ניכר את היחסים בין שתי המדינות, ובמהלך כהונתה נותקו היחסים בהדרגה. תהליך ניתוק היחסים המשיך גם בימי כהונתו של יורשה של בנדרנאיקה, דאדלי סנאנאיאקה, אם כי בכהונתו חל שיפור מה ביחסים בין שתי המדינות. ב-1970 נותקו היחסים כליל בלחץ מדינות ערב. היחסים חודשו ב-1983 וישראל פתחה "מדור אינטרסים" בקולומבו. מדור האינטרסים פעל בחסות השגרירות של ארצות הברית בסרי לנקה. היחסים נותקו שוב ב-1990 והנציגות הישראלית התפנתה. היחסים חודשו לבסוף בשנת 2000, אך ישראל החליטה כי תיוצג במדינה על ידי שגריר לא תושב.   שגרירות ישראל האמונה על הטיפול בענייני סרי לנקה נמצאת בניו דלהי שבהודו ושגרירות סרי לנקה בישראל שוכנת ברחוב ז'אן ז'ורס שבתל אביב-יפו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
8 במאי 2019	תיאור התמונה יחסי ישראל – סרי לנקה החלו באופן רשמי בראשית חודש מרץ 1955, אך מעולם לא הבשילו להחלפת שגרירויות מלאה. בשנת 1958 שלחה ישראל את נתנאל לורך לקולומבו כנציג המדינה, בתקווה כי סרי לנקה (שנקראה אז ציילון) תסכים לפתיחת נציגות דיפלומטית ישראלית רשמית בשטחה, אך הסכמה כזו לא התקבלה. כאשר עלתה סירימאבו בנדרנאיקה לראשונה לשלטון ב-1960 היא החליטה לצנן באופן ניכר את היחסים בין שתי המדינות, ובמהלך כהונתה נותקו היחסים בהדרגה. תהליך ניתוק היחסים המשיך גם בימי כהונתו של יורשה של בנדרנאיקה, דאדלי סנאנאיאקה, אם כי בכהונתו חל שיפור מה ביחסים בין שתי המדינות. ב-1970 נותקו היחסים כליל בלחץ מדינות ערב. היחסים חודשו ב-1983 וישראל פתחה "מדור אינטרסים" בקולומבו. מדור האינטרסים פעל בחסות השגרירות של ארצות הברית בסרי לנקה. היחסים נותקו שוב ב-1990 והנציגות הישראלית התפנתה. היחסים חודשו לבסוף בשנת 2000, אך ישראל החליטה כי תיוצג במדינה על ידי שגריר לא תושב.   שגרירות ישראל האמונה על הטיפול בענייני סרי לנקה נמצאת בניו דלהי שבהודו ושגרירות סרי לנקה בישראל שוכנת ברחוב ז'אן ז'ורס שבתל אביב-יפו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
9 במאי 2019	שבויים בריטים בדנקרק המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה הוא השם שניתן לפלישתה של גרמניה לצרפת ולארצות השפלה במלחמת העולם השנייה, שהחלה ב-10 במאי 1940, וארכה כחודש וחצי. בשלב הראשון תקף כוח משני גרמני את ארצות השפלה, במטרה למשוך לשם את חלקו הגדול של הצבא הצרפתי ואת חיל המשלוח הבריטי. במקביל התבצע המאמץ העיקרי הגרמני באזור הארדנים. עיקר הכוח המשוריין של הורמאכט הבקיע דרך מערך ההגנה הצרפתי על נהר המז, ולאחר מכן פנה לכיוון דרום-מערב, הגיע עד לחוף תעלת למאנש, וכיתר את הכוחות הצרפתיים והבריטיים על אדמת בלגיה. חלקים ניכרים מחיל המשלוח הבריטי וחלק מהצבא הצרפתי הצליחו לחצות את התעלה דרך נמל דנקרק, ולהימלט מהכוחות הגרמנים במסגרת מבצע דינמו. השלב השני של המערכה החל ב-5 ביוני 1940. הכוח העיקרי של הצבא הגרמני תקף דרומה, מוטט את מערך ההגנה הצרפתי החדש על נהר הסום, כבש את הבירה פריז, איגף את ביצורי קו מאז'ינו ותקף אותם מעורפם. במערכה על צרפת היה הוורמאכט בשיאו. תורת הלחימה הממוכנת החדישה, הבליצקריג, הביאה לתבוסה מכרעת של צבא, שנחשב לאחד החזקים בעולם, בתוך שישה שבועות. היטלר היה לאדונה של אירופה היבשתית, מחוף האוקיינוס האטלנטי ועד לגבולה של ברית המועצות. הישגים צבאיים אלו של הוורמאכט לא מונפו לכדי הישג מדיני. היטלר לא הצליח להכניע את בריטניה, או לאלץ את הבריטים לחתום על הסכם שביתת נשק עם גרמניה, בטרם תקף את ברית המועצות כשנה לאחר מכן, ובטרם הצטרפה ארצות הברית למלחמה. למרות זאת, המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה, נחשבת אחת המערכות הצבאיות המכריעות בהיסטוריה הצבאית המודרנית, והניצחון בה נחשב אחד ההישגים הגדולים של הוורמאכט במהלך מלחמת העולם השנייה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
10 במאי 2019	שבויים בריטים בדנקרק המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה הוא השם שניתן לפלישתה של גרמניה לצרפת ולארצות השפלה במלחמת העולם השנייה, שהחלה ב-10 במאי 1940, וארכה כחודש וחצי. בשלב הראשון תקף כוח משני גרמני את ארצות השפלה, במטרה למשוך לשם את חלקו הגדול של הצבא הצרפתי ואת חיל המשלוח הבריטי. במקביל התבצע המאמץ העיקרי הגרמני באזור הארדנים. עיקר הכוח המשוריין של הורמאכט הבקיע דרך מערך ההגנה הצרפתי על נהר המז, ולאחר מכן פנה לכיוון דרום-מערב, הגיע עד לחוף תעלת למאנש, וכיתר את הכוחות הצרפתיים והבריטיים על אדמת בלגיה. חלקים ניכרים מחיל המשלוח הבריטי וחלק מהצבא הצרפתי הצליחו לחצות את התעלה דרך נמל דנקרק, ולהימלט מהכוחות הגרמנים במסגרת מבצע דינמו. השלב השני של המערכה החל ב-5 ביוני 1940. הכוח העיקרי של הצבא הגרמני תקף דרומה, מוטט את מערך ההגנה הצרפתי החדש על נהר הסום, כבש את הבירה פריז, איגף את ביצורי קו מאז'ינו ותקף אותם מעורפם. במערכה על צרפת היה הוורמאכט בשיאו. תורת הלחימה הממוכנת החדישה, הבליצקריג, הביאה לתבוסה מכרעת של צבא, שנחשב לאחד החזקים בעולם, בתוך שישה שבועות. היטלר היה לאדונה של אירופה היבשתית, מחוף האוקיינוס האטלנטי ועד לגבולה של ברית המועצות. הישגים צבאיים אלו של הוורמאכט לא מונפו לכדי הישג מדיני. היטלר לא הצליח להכניע את בריטניה, או לאלץ את הבריטים לחתום על הסכם שביתת נשק עם גרמניה, בטרם תקף את ברית המועצות כשנה לאחר מכן, ובטרם הצטרפה ארצות הברית למלחמה. למרות זאת, המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה, נחשבת אחת המערכות הצבאיות המכריעות בהיסטוריה הצבאית המודרנית, והניצחון בה נחשב אחד ההישגים הגדולים של הוורמאכט במהלך מלחמת העולם השנייה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
11 במאי 2019	"נען, הצייר עם מודל" (1952), מאת יוסף זריצקי אוסף מוזיאון ישראל אמנות חזותית בישראל היא אמנות פלסטית שנוצרה בארץ ישראל, החל משלהי המאה ה-19. האמנות החזותית בישראל נעה בין מגוון של אוּמנויות מסורתיות מקומיות, לבין אמנות "גבוהה" המושפעת מן האמנות המערבית באירופה ובארצות הברית. האמנות הישראלית עשירה בטכניקות, בסגנונות, בדרכי ביטוי, ובנושאים מגוונים, המשקפים ניסיונות לגיבוש זהות מקומית. מחקר תולדות האמנות הרבה לעסוק ביחס המורכב בין האמנות הישראלית לבין סממנים מקומיים ובינלאומיים, בקשריה עם האמנות היהודית לדורותיה, ובשנים האחרונות אף בקשריה וביחסה אל התרבות הערבית בישראל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
12 במאי 2019	"נען, הצייר עם מודל" (1952), מאת יוסף זריצקי אוסף מוזיאון ישראל אמנות חזותית בישראל היא אמנות פלסטית שנוצרה בארץ ישראל, החל משלהי המאה ה-19. האמנות החזותית בישראל נעה בין מגוון של אוּמנויות מסורתיות מקומיות, לבין אמנות "גבוהה" המושפעת מן האמנות המערבית באירופה ובארצות הברית. האמנות הישראלית עשירה בטכניקות, בסגנונות, בדרכי ביטוי, ובנושאים מגוונים, המשקפים ניסיונות לגיבוש זהות מקומית. מחקר תולדות האמנות הרבה לעסוק ביחס המורכב בין האמנות הישראלית לבין סממנים מקומיים ובינלאומיים, בקשריה עם האמנות היהודית לדורותיה, ובשנים האחרונות אף בקשריה וביחסה אל התרבות הערבית בישראל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
13 במאי 2019	שרידי מבצר כוכב הירדן, מצודה קונצנטרית צלבנית המבצרים הצלבניים, ששרידיהם בולטים בנוף ארץ ישראל, לבנון, ירדן וסוריה, שימשו כעמוד השדרה של ממלכת ירושלים. חשיבותם חרגה מעבר לתפקידם הצבאי כמגיני דרכים, גבולות וערים, והם שימשו גם כמרכזים מנהלתיים להבטחת השליטה והשלטון של האליטה הפרנקית. המדינות הצלבניות התקיימו בזכות ארגון צבאי ייחודי, שנשען על צבא ועל מערכת ביצורים חזקה, שהיא, כדברי פרופסור יהושע פראוור, "החלק המקורי והמרשים ביותר של היאחזות הצלבנים במזרח". הצלבנים לא רק תכננו ובנו מבצרים ומערכות ביצורים שהיוו סינתזה מוצלחת בין מערב למזרח, אלא גם התעלו על מוריהם ובנו מבצרים ובהם פתרונות בנייה שהפכו לאבני בניין בסיסיות באדריכלות הצבאית האירופאית של ימי הביניים. בתוך תקופה קצרה עברו הצלבנים מבניית מצודות פשוטות ואף פרימיטיביות לבניית מבצרים מורכבים וחדשניים שתוכניתם מעידה על הבנה בכל היבטי האדריכלות הצבאית. הצלבנים לא הסתפקו בהעתקה, אלא פיתחו דגמי מצודות ייחודיים, ובראשם "הקסטרום הכפול", הידוע גם כמצודה קונצנטרית. מרבית הביצורים הצלבניים סבלו מתהליכי הרס ובליה אגרסיביים, ורוב המבצרים בארץ ישראל נהרסו עד היסוד. השרידים שנותרו ואלו שנחשפו בחפירות ארכאולוגיות, מאפשרים שחזור של הישגי האדריכלות הצבאית הצלבנית ושל תפקידם של המבצרים הצלבניים במערכת הקולוניאלית, שבסיכומו של דבר כשלה ונעלמה מעל במת ההיסטוריה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
14 במאי 2019	שרידי מבצר כוכב הירדן, מצודה קונצנטרית צלבנית המבצרים הצלבניים, ששרידיהם בולטים בנוף ארץ ישראל, לבנון, ירדן וסוריה, שימשו כעמוד השדרה של ממלכת ירושלים. חשיבותם חרגה מעבר לתפקידם הצבאי כמגיני דרכים, גבולות וערים, והם שימשו גם כמרכזים מנהלתיים להבטחת השליטה והשלטון של האליטה הפרנקית. המדינות הצלבניות התקיימו בזכות ארגון צבאי ייחודי, שנשען על צבא ועל מערכת ביצורים חזקה, שהיא, כדברי פרופסור יהושע פראוור, "החלק המקורי והמרשים ביותר של היאחזות הצלבנים במזרח". הצלבנים לא רק תכננו ובנו מבצרים ומערכות ביצורים שהיוו סינתזה מוצלחת בין מערב למזרח, אלא גם התעלו על מוריהם ובנו מבצרים ובהם פתרונות בנייה שהפכו לאבני בניין בסיסיות באדריכלות הצבאית האירופאית של ימי הביניים. בתוך תקופה קצרה עברו הצלבנים מבניית מצודות פשוטות ואף פרימיטיביות לבניית מבצרים מורכבים וחדשניים שתוכניתם מעידה על הבנה בכל היבטי האדריכלות הצבאית. הצלבנים לא הסתפקו בהעתקה, אלא פיתחו דגמי מצודות ייחודיים, ובראשם "הקסטרום הכפול", הידוע גם כמצודה קונצנטרית. מרבית הביצורים הצלבניים סבלו מתהליכי הרס ובליה אגרסיביים, ורוב המבצרים בארץ ישראל נהרסו עד היסוד. השרידים שנותרו ואלו שנחשפו בחפירות ארכאולוגיות, מאפשרים שחזור של הישגי האדריכלות הצבאית הצלבנית ושל תפקידם של המבצרים הצלבניים במערכת הקולוניאלית, שבסיכומו של דבר כשלה ונעלמה מעל במת ההיסטוריה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
15 במאי 2019	ההיסטוריה של מועדון הכדורגל ארסנל מתחילה עם הקמת המועדון ב-1886 באחת משכונות הפועלים בלונדון. סמל המועדון בין 1949 ל-2002 לאורך שנות ה-30, תחת הדרכתם של הרברט צ'פמן וג'ורג' אליסון, זכה המועדון בחמש אליפויות הליגה האנגלית ובשני גביעי ה-FA. לאחר מלחמת העולם השנייה זכה המועדון בשתי אליפויות ובגביע אחד, אך לאחר מותו של המאמן טום ויטאקר לא הצליח המועדון לזכות בתואר כלשהו במשך 13 שנים. ברטי מיי, שהחל לאמן ב-1966, הצליח להוביל את ארסנל לזכייה בגביע ערי הירידים ובדאבל ראשון. לאחר מכן נחל המועדון שלושה הפסדים בגמר גביע ה-FA, ובאחד נוסף בגמר גביע המחזיקות. ההישג הבולט ביותר באותה תקופה היה הזכייה בגביע ה-FA בעונת 1978 / 1979. המועדון לא זכה להצלחה רבה עד למינויו של המאמן ג'ורג' גרהאם ב-1986. גרהאם הוביל את ארסנל לזכייה אחת בגביע הליגה, לשתי זכיות באליפות, לדאבל אחד של גביע הליגה וגביע ה-FA, ולזכייה אחת בגביע המחזיקות. כהונתו בארסנל הסתיימה באורח צורם, לאחר שפוטר בגלל שערוריית שחיתות, שבגינה אף הושעה על ידי ההתאחדות. ב-1996 מונה המאמן ארסן ונגר, שהוביל את ארסנל לזכייה באליפויות ובגביעים, ואף לזכייה ללא הפסדים בעונת 2003 / 2004. ב-2006 העפיל המועדון לגמר ליגת האלופות, אך הפסיד בו לברצלונה. המועדון משחק בליגה הראשונה של הכדורגל האנגלי מאז 1913, ובשנת 2006 הוא עזב את אצטדיון הייבורי ועבר לשחק באצטדיון האמירויות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
16 במאי 2019	ההיסטוריה של מועדון הכדורגל ארסנל מתחילה עם הקמת המועדון ב-1886 באחת משכונות הפועלים בלונדון. סמל המועדון בין 1949 ל-2002 לאורך שנות ה-30, תחת הדרכתם של הרברט צ'פמן וג'ורג' אליסון, זכה המועדון בחמש אליפויות הליגה האנגלית ובשני גביעי ה-FA. לאחר מלחמת העולם השנייה זכה המועדון בשתי אליפויות ובגביע אחד, אך לאחר מותו של המאמן טום ויטאקר לא הצליח המועדון לזכות בתואר כלשהו במשך 13 שנים. ברטי מיי, שהחל לאמן ב-1966, הצליח להוביל את ארסנל לזכייה בגביע ערי הירידים ובדאבל ראשון. לאחר מכן נחל המועדון שלושה הפסדים בגמר גביע ה-FA, ובאחד נוסף בגמר גביע המחזיקות. ההישג הבולט ביותר באותה תקופה היה הזכייה בגביע ה-FA בעונת 1978 / 1979. המועדון לא זכה להצלחה רבה עד למינויו של המאמן ג'ורג' גרהאם ב-1986. גרהאם הוביל את ארסנל לזכייה אחת בגביע הליגה, לשתי זכיות באליפות, לדאבל אחד של גביע הליגה וגביע ה-FA, ולזכייה אחת בגביע המחזיקות. כהונתו בארסנל הסתיימה באורח צורם, לאחר שפוטר בגלל שערוריית שחיתות, שבגינה אף הושעה על ידי ההתאחדות. ב-1996 מונה המאמן ארסן ונגר, שהוביל את ארסנל לזכייה באליפויות ובגביעים, ואף לזכייה ללא הפסדים בעונת 2003 / 2004. ב-2006 העפיל המועדון לגמר ליגת האלופות, אך הפסיד בו לברצלונה. המועדון משחק בליגה הראשונה של הכדורגל האנגלי מאז 1913, ובשנת 2006 הוא עזב את אצטדיון הייבורי ועבר לשחק באצטדיון האמירויות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
17 במאי 2019	המהפכה הצרפתית הייתה תקופת טלטלה וחילופי שלטון בהיסטוריה של צרפת בין 1789 ל-1799, שהתחוללו בה שינויים מהותיים בסדרי החברה והממשל ושמהווה ציון דרך בתולדות העולם המודרני. במהלך שנות ה-80 של המאה ה-18, תחת שלטונו של המלך לואי השישה עשר, קרסה ממלכת צרפת במשבר כלכלי שאי-אפשר היה לתקן את סיבות העומק שלו בגלל החלוקה למעמדות ומשטר זכויות-היתר. ב-1789 נאלץ הכתר לכנס את אספת המעמדות כדי להשיג את הסכמת נתיניו להעלאת מיסים. מהלך זה סימן את התמוטטות סמכותה של המלוכה האבסולוטית. פשוטי העם, "המעמד השלישי", דרשו שוויון אזרחי וחוקה, והקימו את האספה הלאומית. השלטון ניסה לדכאם, אך ההמון בפריז יצא לרחובות וכבש את הבסטיליה בעוד המשמעת בצבא מתפוררת. המלך נכנע והסכים לשתף פעולה. האספה פנתה לערוך רפורמות נרחבות בתקווה ליצור מלוכה חוקתית. ב-4 באוגוסט בוטלו זכויות-היתר המעמדיות וב-26 באוגוסט אושררה הצהרת זכויות האדם והאזרח. אך לאחר מילוי התביעות הראשוניות הופיעו פערים עמוקים בתוך הציבור והאליטה הפוליטית, בין שמרנים ומלוכנים לליברלים ורדיקלים. ככל שהמהפכה התקדמה, פנו יותר ממתנגדיה לגלות בחו"ל ואף ניסו ליזום מרידות, בעוד המלך תומך בהם בחשאי. ב-20 ביוני 1791 ניסה לואי להימלט לגלות בעצמו, אך נתפס בעיירה וארן. המנוסה הכושלת גזרה כליה על ניסיונות סיעת הפייאנטים לבנות מלוכה חוקתית יציבה, והניעה הקצנה שמאלה של הרדיקלים בראשות המועדון היעקוביני. באפריל 1792 אולץ המלך להכריז מלחמה על אוסטריה, שהואשמה בתמיכה בגולים, ולבסוף הופלה המלוכה ב-10 באוגוסט אותה שנה ולואי הוצא להורג. הרפובליקה שקמה ניהלה מלחמה נגד אירופה. משטר החירום הצית מרידות בצרפת פנימה, שדוכאו באכזריות בשלטון הטרור, שנמשך בין קיץ 1793 לקיץ 1794. מאבקים פוליטיים, שלוו במחזורי הוצאות להורג של בכירי הממשל, הסתיימו בעליית מקסימיליאן רובספייר כדיקטטור-בפועל באפריל 94', אך הוא עצמו הודח בהפיכה והוצא להורג ב-28 ביולי. נפילת רובספייר סימנה את קץ ההסלמה וההקצנה הרדיקלית, והמהפכה פנתה ימינה לשמרנות לראשונה לאחר שנים. הטרור הופסק ובנובמבר 1795 נפתח שלטון הדירקטוריון, שחתר לממשל יציב ולריצוי בעלי-הרכוש. על אף שהיה מוגבל רשמית בחוקה ובמוסדות נבחרים, הדירקטוריון פעל כדיקטטורה כמעט לכל דבר, וב-4 בספטמבר 1797 ביצע הפיכה צבאית והדיח את הרשויות הנבחרות. ב-9 בנובמבר 1799 תפס המצביא נפוליאון בונפרטה את השלטון בהפיכת 18 בברימר. הוא ביסס במהרה משטר יציב וסיים למעשה את המהפכה. נפוליאון ויתר אפילו על היומרה להנהיג שלטון ייצוגי וב-1804 ביטל את הרפובליקה והכתיר עצמו לקיסר. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
18 במאי 2019	המהפכה הצרפתית הייתה תקופת טלטלה וחילופי שלטון בהיסטוריה של צרפת בין 1789 ל-1799, שהתחוללו בה שינויים מהותיים בסדרי החברה והממשל ושמהווה ציון דרך בתולדות העולם המודרני. במהלך שנות ה-80 של המאה ה-18, תחת שלטונו של המלך לואי השישה עשר, קרסה ממלכת צרפת במשבר כלכלי שאי-אפשר היה לתקן את סיבות העומק שלו בגלל החלוקה למעמדות ומשטר זכויות-היתר. ב-1789 נאלץ הכתר לכנס את אספת המעמדות כדי להשיג את הסכמת נתיניו להעלאת מיסים. מהלך זה סימן את התמוטטות סמכותה של המלוכה האבסולוטית. פשוטי העם, "המעמד השלישי", דרשו שוויון אזרחי וחוקה, והקימו את האספה הלאומית. השלטון ניסה לדכאם, אך ההמון בפריז יצא לרחובות וכבש את הבסטיליה בעוד המשמעת בצבא מתפוררת. המלך נכנע והסכים לשתף פעולה. האספה פנתה לערוך רפורמות נרחבות בתקווה ליצור מלוכה חוקתית. ב-4 באוגוסט בוטלו זכויות-היתר המעמדיות וב-26 באוגוסט אושררה הצהרת זכויות האדם והאזרח. אך לאחר מילוי התביעות הראשוניות הופיעו פערים עמוקים בתוך הציבור והאליטה הפוליטית, בין שמרנים ומלוכנים לליברלים ורדיקלים. ככל שהמהפכה התקדמה, פנו יותר ממתנגדיה לגלות בחו"ל ואף ניסו ליזום מרידות, בעוד המלך תומך בהם בחשאי. ב-20 ביוני 1791 ניסה לואי להימלט לגלות בעצמו, אך נתפס בעיירה וארן. המנוסה הכושלת גזרה כליה על ניסיונות סיעת הפייאנטים לבנות מלוכה חוקתית יציבה, והניעה הקצנה שמאלה של הרדיקלים בראשות המועדון היעקוביני. באפריל 1792 אולץ המלך להכריז מלחמה על אוסטריה, שהואשמה בתמיכה בגולים, ולבסוף הופלה המלוכה ב-10 באוגוסט אותה שנה ולואי הוצא להורג. הרפובליקה שקמה ניהלה מלחמה נגד אירופה. משטר החירום הצית מרידות בצרפת פנימה, שדוכאו באכזריות בשלטון הטרור, שנמשך בין קיץ 1793 לקיץ 1794. מאבקים פוליטיים, שלוו במחזורי הוצאות להורג של בכירי הממשל, הסתיימו בעליית מקסימיליאן רובספייר כדיקטטור-בפועל באפריל 94', אך הוא עצמו הודח בהפיכה והוצא להורג ב-28 ביולי. נפילת רובספייר סימנה את קץ ההסלמה וההקצנה הרדיקלית, והמהפכה פנתה ימינה לשמרנות לראשונה לאחר שנים. הטרור הופסק ובנובמבר 1795 נפתח שלטון הדירקטוריון, שחתר לממשל יציב ולריצוי בעלי-הרכוש. על אף שהיה מוגבל רשמית בחוקה ובמוסדות נבחרים, הדירקטוריון פעל כדיקטטורה כמעט לכל דבר, וב-4 בספטמבר 1797 ביצע הפיכה צבאית והדיח את הרשויות הנבחרות. ב-9 בנובמבר 1799 תפס המצביא נפוליאון בונפרטה את השלטון בהפיכת 18 בברימר. הוא ביסס במהרה משטר יציב וסיים למעשה את המהפכה. נפוליאון ויתר אפילו על היומרה להנהיג שלטון ייצוגי וב-1804 ביטל את הרפובליקה והכתיר עצמו לקיסר. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
19 במאי 2019	קודו גמלוני קודו גמלוני הוא מין אנטילופה גדולה בסוג קודו החיה ביבשת אפריקה. מין זה משויך לשבט סלילני קרניים בתת-משפחת הפרים, וכמו שאר קרוביו גם הוא מעלה גירה. הקודו הגמלוני הוא בעל חיים מרשים וחינני: הוא מתנשא בכתף לגובה של כמטר וחצי בממוצע, ולו רגליים וצוואר ארוכים, רעמה קצרה בכתף ואוזניים גדולות. פרוותו בצבע חום-אפרפר ומפוספסת בלבן. המין מפגין דו-צורתיות זוויגית ניכרת: הזכר גדול וכהה מן הנקבה, ובעל זקן וזוג קרניים ארוכות וסליליות. לעומתו, הנקבה בהירה ונטולת זקן וקרניים. הקודו הגמלוני הוא המין הגדול בסוגו, והאנטילופה השלישית בגודלה לאחר מיני האילנד. תפוצתו של הקודו הגמלוני מתפרסת על פני דרומה ומזרחה של יבשת אפריקה – החל מסודאן ומצ'אד וכלה בנמיביה ובדרום אפריקה. הקודו הוא יונק זהיר וחששן, המסתייע בחושיו החדים וביכולת ההסוואה הטובה שלו על מנת להתרחק מסכנות, ודריכותו גוברת במיוחד בעת גישתו למקורות מים. הסבך הצפוף משמש לו כמקום מפלט מפני טורפיו, והוא נוהג לנוס לתוכו בשעת סכנה ולקפוא על מקומו ללא תזוזה כך שפרוותו החדגונית והמפוספסת מתמזגת היטב בנוף האפלולי. חרף מידות גופו, הקודו הגמלוני אתלטי וקליל למדי, ומסוגל לקפוץ בנקל מעל מכשולים בגובה של כ-2.5 מטר על מנת להתנער מרודפיו. הקודו הגמלוני היה מוכר במשך אלפי שנים לילידי אפריקה ואף יש לו אזכורים בספרות העת העתיקה; הוא נצפה לראשונה בטבע על ידי האירופאים באמצע המאה ה-17 עם הקמת מושבת הכף ההולנדית בכף התקווה הטובה, ותואר על ידם כשילוב של עז ואייל. מין זה הוא האנטילופה הפופולרית ביותר בציד הספורטיבי, ובשרו נמצא בשימוש ניכר במטבח הדרום-אפריקאי; עקב כך, הוא מגודל על ידי האדם באלפי חוות פרטיות במדינות אפריקה הדרומית, אשר מתפקדות כשמורות טבע וגורמות לאוכלוסייתו לשגשג. מצב השימור שלו מושפע רבות מכך ונחשב לשפיר דיו. מקרניו של זכר הקודו הגמלוני מכינים את השופר התימני הנהוג אצל יהדות תימן. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
20 במאי 2019	קודו גמלוני קודו גמלוני הוא מין אנטילופה גדולה בסוג קודו החיה ביבשת אפריקה. מין זה משויך לשבט סלילני קרניים בתת-משפחת הפרים, וכמו שאר קרוביו גם הוא מעלה גירה. הקודו הגמלוני הוא בעל חיים מרשים וחינני: הוא מתנשא בכתף לגובה של כמטר וחצי בממוצע, ולו רגליים וצוואר ארוכים, רעמה קצרה בכתף ואוזניים גדולות. פרוותו בצבע חום-אפרפר ומפוספסת בלבן. המין מפגין דו-צורתיות זוויגית ניכרת: הזכר גדול וכהה מן הנקבה, ובעל זקן וזוג קרניים ארוכות וסליליות. לעומתו, הנקבה בהירה ונטולת זקן וקרניים. הקודו הגמלוני הוא המין הגדול בסוגו, והאנטילופה השלישית בגודלה לאחר מיני האילנד. תפוצתו של הקודו הגמלוני מתפרסת על פני דרומה ומזרחה של יבשת אפריקה – החל מסודאן ומצ'אד וכלה בנמיביה ובדרום אפריקה. הקודו הוא יונק זהיר וחששן, המסתייע בחושיו החדים וביכולת ההסוואה הטובה שלו על מנת להתרחק מסכנות, ודריכותו גוברת במיוחד בעת גישתו למקורות מים. הסבך הצפוף משמש לו כמקום מפלט מפני טורפיו, והוא נוהג לנוס לתוכו בשעת סכנה ולקפוא על מקומו ללא תזוזה כך שפרוותו החדגונית והמפוספסת מתמזגת היטב בנוף האפלולי. חרף מידות גופו, הקודו הגמלוני אתלטי וקליל למדי, ומסוגל לקפוץ בנקל מעל מכשולים בגובה של כ-2.5 מטר על מנת להתנער מרודפיו. הקודו הגמלוני היה מוכר במשך אלפי שנים לילידי אפריקה ואף יש לו אזכורים בספרות העת העתיקה; הוא נצפה לראשונה בטבע על ידי האירופאים באמצע המאה ה-17 עם הקמת מושבת הכף ההולנדית בכף התקווה הטובה, ותואר על ידם כשילוב של עז ואייל. מין זה הוא האנטילופה הפופולרית ביותר בציד הספורטיבי, ובשרו נמצא בשימוש ניכר במטבח הדרום-אפריקאי; עקב כך, הוא מגודל על ידי האדם באלפי חוות פרטיות במדינות אפריקה הדרומית, אשר מתפקדות כשמורות טבע וגורמות לאוכלוסייתו לשגשג. מצב השימור שלו מושפע רבות מכך ונחשב לשפיר דיו. מקרניו של זכר הקודו הגמלוני מכינים את השופר התימני הנהוג אצל יהדות תימן. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
21 במאי 2019	משבר קרנות הפנסיה הגרעוניות הוא משבר שנגרם בעקבות גירעון אקטוארי כבד שבו היו נתונות שמונה קרנות פנסיה בישראל, מרביתן קרנות בשליטתה של ההסתדרות הכללית. גירעון אקטוארי זה העיק על הקרנות במשך שנים רבות. משמעותו של הגירעון הייתה, שבתלות בעומק גירעונה של כל קרן, במוקדם או במאוחר, כל אחת מהקרנות תגיע למצב שבו אין באפשרותה לעמוד בהתחייבויותיה לעמיתיה. התרעות על המשבר הצפוי נשמעו החל מאמצע שנות ה-60. לפתרון המשבר ננקטו במהלך השנים צעדים אחדים, ולאחר שאלה לא הביאו לפתרון, בשנת 2003 הולאמו הקרנות הגירעוניות, והועברו לניהול משותף, בגוף בשם "עמיתים". גביית דמי ניהול ממקבלי הפנסיה והעלאת גיל הפרישה הביאו לצמצום זכויות העמיתים, ותרמו אף הן לפתרון הבעיה. הדיון במשבר בקרנות הפנסיה נמשך שנים רבות. במהלך שנים אלה ננקטו צעדים רבים לפתרון המשבר, אך היו שטענו כי המשבר פחות חמור משהוצג, ולכן אין הצדקה לצעדים שננקטו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
22 במאי 2019	משבר קרנות הפנסיה הגרעוניות הוא משבר שנגרם בעקבות גירעון אקטוארי כבד שבו היו נתונות שמונה קרנות פנסיה בישראל, מרביתן קרנות בשליטתה של ההסתדרות הכללית. גירעון אקטוארי זה העיק על הקרנות במשך שנים רבות. משמעותו של הגירעון הייתה, שבתלות בעומק גירעונה של כל קרן, במוקדם או במאוחר, כל אחת מהקרנות תגיע למצב שבו אין באפשרותה לעמוד בהתחייבויותיה לעמיתיה. התרעות על המשבר הצפוי נשמעו החל מאמצע שנות ה-60. לפתרון המשבר ננקטו במהלך השנים צעדים אחדים, ולאחר שאלה לא הביאו לפתרון, בשנת 2003 הולאמו הקרנות הגירעוניות, והועברו לניהול משותף, בגוף בשם "עמיתים". גביית דמי ניהול ממקבלי הפנסיה והעלאת גיל הפרישה הביאו לצמצום זכויות העמיתים, ותרמו אף הן לפתרון הבעיה. הדיון במשבר בקרנות הפנסיה נמשך שנים רבות. במהלך שנים אלה ננקטו צעדים רבים לפתרון המשבר, אך היו שטענו כי המשבר פחות חמור משהוצג, ולכן אין הצדקה לצעדים שננקטו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
23 במאי 2019	שער מהדורת סביוניטה שכ"ז של פרקי דרבי אליעזר פרקי דרבי אליעזר (בראשי תיבות: פדר"א) שנערך במאה השמינית הוא ממדרשי האגדה הנפוצים ביותר: הוא שרד בכתבי יד רבים מאוד, חכמי הדורות מרבים להשתמש בו ולצטטו, והוא נדפס ביותר מחמישים מהדורות. כמה מנהגים הנפוצים עד לימינו מקורם בחיבור זה. פדר"א יוצא דופן בנוף הספרות המדרשית מכמה וכמה בחינות. יש בו יסודות של המקרא המשוכתב, והוא רגיל להשתמש גם במקורות לא תלמודיים (וביניהם, ספרות חיצונית של ימי בית שני, ספרות אסלאמית ופיוטים) לא רק בענייני אגדה, אלא אף בענייני הלכה. החיבור הוא בעל מבנה חסר, ונחלקו החוקרים אם היו בו פרקים שאבדו, או שהמחבר לא הצליח להשלימו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
24 במאי 2019	שער מהדורת סביוניטה שכ"ז של פרקי דרבי אליעזר פרקי דרבי אליעזר (בראשי תיבות: פדר"א) שנערך במאה השמינית הוא ממדרשי האגדה הנפוצים ביותר: הוא שרד בכתבי יד רבים מאוד, חכמי הדורות מרבים להשתמש בו ולצטטו, והוא נדפס ביותר מחמישים מהדורות. כמה מנהגים הנפוצים עד לימינו מקורם בחיבור זה. פדר"א יוצא דופן בנוף הספרות המדרשית מכמה וכמה בחינות. יש בו יסודות של המקרא המשוכתב, והוא רגיל להשתמש גם במקורות לא תלמודיים (וביניהם, ספרות חיצונית של ימי בית שני, ספרות אסלאמית ופיוטים) לא רק בענייני אגדה, אלא אף בענייני הלכה. החיבור הוא בעל מבנה חסר, ונחלקו החוקרים אם היו בו פרקים שאבדו, או שהמחבר לא הצליח להשלימו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
25 במאי 2019	מבנה ממלוכי טיפוסי ירושלים בתקופה הממלוכית – בתקופה שבין השנים 1260–1516 הייתה העיר ירושלים תחת שלטון הממלוכים, עבדים-לוחמים אשר שלטו בכל המזרח התיכון. ירושלים לא הייתה בירה מדינית. ניהולה הופקד בידי פקידים שהיו אנשי דת והתרכזו בבניית מבני-דת מוסלמיים בעיר. הפן המנהלי של העיר הוזנח, ואוכלוסייתה הענייה ברובה, חיה בצילם של ארמונות ומבנים מפוארים, ששימשו כמרכזי לימוד לתורת האסלאם. ירושלים היוותה מרכז חשוב של עלייה לרגל עבור שלוש הדתות, והתקיימו בה קהילות קטנות של נוצרים ויהודים, שאמנם סבלו מהגבלות רבות, אך זכו לזכויות הגנה מסוימות. רבים מהמבנים המפוארים בעיר העתיקה ובהר הבית נבנו בתקופה הממלוכית, והשפעתה של האדריכלות הממלוכית ניכרת בעיר עד היום. פרטי עיצוב ואדריכלות ממלוכיים משמשים את אדריכלי העיר בתקופה המודרנית על מנת ליצור "מראה ירושלמי". לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
26 במאי 2019	מבנה ממלוכי טיפוסי ירושלים בתקופה הממלוכית – בתקופה שבין השנים 1260–1516 הייתה העיר ירושלים תחת שלטון הממלוכים, עבדים-לוחמים אשר שלטו בכל המזרח התיכון. ירושלים לא הייתה בירה מדינית. ניהולה הופקד בידי פקידים שהיו אנשי דת והתרכזו בבניית מבני-דת מוסלמיים בעיר. הפן המנהלי של העיר הוזנח, ואוכלוסייתה הענייה ברובה, חיה בצילם של ארמונות ומבנים מפוארים, ששימשו כמרכזי לימוד לתורת האסלאם. ירושלים היוותה מרכז חשוב של עלייה לרגל עבור שלוש הדתות, והתקיימו בה קהילות קטנות של נוצרים ויהודים, שאמנם סבלו מהגבלות רבות, אך זכו לזכויות הגנה מסוימות. רבים מהמבנים המפוארים בעיר העתיקה ובהר הבית נבנו בתקופה הממלוכית, והשפעתה של האדריכלות הממלוכית ניכרת בעיר עד היום. פרטי עיצוב ואדריכלות ממלוכיים משמשים את אדריכלי העיר בתקופה המודרנית על מנת ליצור "מראה ירושלמי". לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
27 במאי 2019	טְבִּילִיסִי היא העיר הגדולה ביותר בגאורגיה, ובירתה. היא שוכנת בלב חבל כארתלי שבמזרח גאורגיה על שתי גדותיו של נהר הקורה. העיר מתפרסת על 350 קמ"ר, ומספר תושביה הוא כמיליון ומאתיים אלף איש, המהווים כחמישית מכלל אוכלוסיית המדינה, או מעל לרבע מכלל אוכלוסיית טביליסי רבתי. שטח טביליסי רבתי 726 קמ"ר. טביליסי היא המרכז התעשייתי, החברתי, הפיננסי והתרבותי החשוב ביותר בגאורגיה. העיר צומחת גם כדרך מעבר לצינור הנפט באקו-טביליסי-ג'ייהאן. היא נמצאת על צומת דרכים בין אירופה לאסיה ושוכנת על אחד מנתיבי דרך המשי ההיסטורית. פעמים רבות הייתה טביליסי מקום המפגש של מספר כוחות ואימפריות מתחרות. ביטוי להיסטוריה של העיר ניתן לראות בארכיטקטורה שלה, משדרות רוסתוולי האוסמניות, דרך מרכז העיר, המאופיין בערב רב של סמטאות צרות, ועד לרובע נריקלה הימי-ביניימי. בטביליסי מרוכזים המוסדות העיקריים של המדינה, ובהם, נמל התעופה הראשי של גאורגיה, הבורסה הגאורגית לניירות ערך, האוניברסיטה הראשית של גאורגיה ורוב יתר המוסדות להשכלה גבוהה ולמחקר במדינה, אצטדיוני הכדורגל ומוסדות הספורט הראשיים במדינה וכן שש קבוצות כדורגל, המוזיאון הלאומי הגאורגי, שמאגד את רוב המוזיאונים במדינה, והמוזיאונים הראשיים של גאורגיה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
28 במאי 2019	טְבִּילִיסִי היא העיר הגדולה ביותר בגאורגיה, ובירתה. היא שוכנת בלב חבל כארתלי שבמזרח גאורגיה על שתי גדותיו של נהר הקורה. העיר מתפרסת על 350 קמ"ר, ומספר תושביה הוא כמיליון ומאתיים אלף איש, המהווים כחמישית מכלל אוכלוסיית המדינה, או מעל לרבע מכלל אוכלוסיית טביליסי רבתי. שטח טביליסי רבתי 726 קמ"ר. טביליסי היא המרכז התעשייתי, החברתי, הפיננסי והתרבותי החשוב ביותר בגאורגיה. העיר צומחת גם כדרך מעבר לצינור הנפט באקו-טביליסי-ג'ייהאן. היא נמצאת על צומת דרכים בין אירופה לאסיה ושוכנת על אחד מנתיבי דרך המשי ההיסטורית. פעמים רבות הייתה טביליסי מקום המפגש של מספר כוחות ואימפריות מתחרות. ביטוי להיסטוריה של העיר ניתן לראות בארכיטקטורה שלה, משדרות רוסתוולי האוסמניות, דרך מרכז העיר, המאופיין בערב רב של סמטאות צרות, ועד לרובע נריקלה הימי-ביניימי. בטביליסי מרוכזים המוסדות העיקריים של המדינה, ובהם, נמל התעופה הראשי של גאורגיה, הבורסה הגאורגית לניירות ערך, האוניברסיטה הראשית של גאורגיה ורוב יתר המוסדות להשכלה גבוהה ולמחקר במדינה, אצטדיוני הכדורגל ומוסדות הספורט הראשיים במדינה וכן שש קבוצות כדורגל, המוזיאון הלאומי הגאורגי, שמאגד את רוב המוזיאונים במדינה, והמוזיאונים הראשיים של גאורגיה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
29 במאי 2019	סנט קילדה הוא ארכיפלג מבודד השוכן בצפון האוקיינוס האטלנטי במרחק של 64 ק"מ מצפון-מערב לאי ויסט הצפוני. בארכיפלג נכללים האיים המערביים ביותר בהברידים החיצוניים של סקוטלנד. האי הגדול ביותר בארכיפלג הוא הירטה, והצוקים הנמצאים בו הם הגבוהים ביותר בממלכה המאוחדת. האוכלוסייה דוברת הגאלית מונה לכל היותר 100 תושבים, כבר מאז 1851. מקורו של השם סנט קילדה מהווה כר להשערות רבות. המורשת האנושית באיים מאופיינת במספר אלמנטים אדריכליים ייחודיים מהתקופות ההיסטורית והפרהיסטורית, למרות שהתיעודים הקדומים ביותר של יישוב אנושי במקום מתוארכים לימי הביניים. הכפר הימי-ביניימי בהירטה נבנה מחדש במהלך המאה ה-19, אך השפעות הדת, התיירות ומלחמת העולם הראשונה הובילו לפינויו של האי ב-1930. כיום האיים מאוכלסים על ידי אנשי הכוחות המזוינים של בריטניה. סיפורו של סנט קילדה משך תשומת לב אמנותית, ובין השאר נכתבה אופרה בנושא. סנט קילדה הפך לאתר המורשת העולמית הראשון בסקוטלנד והוא אחד מהאתרים הבודדים שהוכרזו כאתרים מעורבים, בשל איכויותיו הטבעיות, הימיות והתרבותיות. האיים משמשים כאתר קינון חשוב למספר מינים של עופות ימיים ובהם סולה צפונית ותוכי ים אטלנטי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
30 במאי 2019	סנט קילדה הוא ארכיפלג מבודד השוכן בצפון האוקיינוס האטלנטי במרחק של 64 ק"מ מצפון-מערב לאי ויסט הצפוני. בארכיפלג נכללים האיים המערביים ביותר בהברידים החיצוניים של סקוטלנד. האי הגדול ביותר בארכיפלג הוא הירטה, והצוקים הנמצאים בו הם הגבוהים ביותר בממלכה המאוחדת. האוכלוסייה דוברת הגאלית מונה לכל היותר 100 תושבים, כבר מאז 1851. מקורו של השם סנט קילדה מהווה כר להשערות רבות. המורשת האנושית באיים מאופיינת במספר אלמנטים אדריכליים ייחודיים מהתקופות ההיסטורית והפרהיסטורית, למרות שהתיעודים הקדומים ביותר של יישוב אנושי במקום מתוארכים לימי הביניים. הכפר הימי-ביניימי בהירטה נבנה מחדש במהלך המאה ה-19, אך השפעות הדת, התיירות ומלחמת העולם הראשונה הובילו לפינויו של האי ב-1930. כיום האיים מאוכלסים על ידי אנשי הכוחות המזוינים של בריטניה. סיפורו של סנט קילדה משך תשומת לב אמנותית, ובין השאר נכתבה אופרה בנושא. סנט קילדה הפך לאתר המורשת העולמית הראשון בסקוטלנד והוא אחד מהאתרים הבודדים שהוכרזו כאתרים מעורבים, בשל איכויותיו הטבעיות, הימיות והתרבותיות. האיים משמשים כאתר קינון חשוב למספר מינים של עופות ימיים ובהם סולה צפונית ותוכי ים אטלנטי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
31 במאי 2019	סיירת המערכה הגרמנית "זיידליץ" שנפגעה קשות בקרב קרב יוטלנד היה הקרב הימי הגדול היחיד שהתחולל במלחמת העולם הראשונה. הקרב ניטש בים הצפוני, מצפון-מערב לחצי האי יוטלנד, ב-31 במאי 1916 בין הצי הקיסרי הגרמני לבין הצי המלכותי הבריטי. הוא נחשב לקרב המודרני הגדול ביותר בין אוניות שטח (להבדיל מנושאות מטוסים וצוללות), ולאחד מן הגדולים בהיסטוריה בכלל, הן בשל מספר כלי השיט שהשתתפו בו הן בשל עוצמת החימוש שלהם. הקרב סימן את תחילת הקץ של סיירת המערכה, והוא הראשון בו נטלה חלק (אם כי זניח) נושאת מטוסים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה